בפוסט הקודם צללנו לעומק וסקרנו את הנקודות החשובות בוויסות ועיבוד חושי באוטיסטים. הפעם נדבר על איך מאבחנים ותומכים בוויסות החושי, על מנת לשפר את איכות חייהם של האוטיסטים. הערכה של פרופיל חושי באוטיסטים קיימים מספר כלים להערכת עיבוד חושי באוטיזם: שאלוני ה- Short Sensory Profile (SSP) ו- Sensory Profile 2 - שאלוני דיווח של מטפל או דיווח על ידי ההורה, מיועד לילדים מגיל 3 ועד 14 שנים ו-11 חודשים. השאלון מספק תמונה מקיפה על הדרך שבה הילד מעבד גירויים חושיים בסביבתו הטבעית (בבית או

עיבוד וויסות חושי היא פעולה גופנית נוירולוגית שמתבצעת אצל כל אדם. כאשר יש כמות מוגברת של גירויים חושיים המוח שלנו משתמש בפעולות לווסת את הגירויים הללו על מנת לשמור על רמת עוררות שתאפשר תפקוד. במצב של אתגרים או קשיים באותו ויסות עלולה להיווצר הצפה שתגרום לפגיעה בתפקוד, לקושי בוויסות החושי. עיבוד חושי אינו רק רגישות לרעש או רתיעה ממרקמים. מדובר בצורת חיווט עצבית שונה לחלוטין, המשפיעה על הדרך שבה המוח קולט, מפענח ומגיב לגירויים מהסביבה החיצונית ומהגוף עצמו. במשך שנים רבות, מאפיי

האבחנה הרשמית של אוטיזם נעשית לרוב סביב גיל שנתיים-שלוש, אך הדגלים האדומים והדאגות ההוריות הראשונות צפים לרוב כבר במהלך שנת החיים הראשונה, למשל בתחומי השפה והתקשורת החברתית. כיוון שאין נכון להיום סמנים ביולוגיים לאבחון אוטיזם והאבחנה היא קלינית-תיאורית בלבד, זיהוי מוקדם של דפוסי רכישת אבני דרך התפתחותיות קריטי לחלון ההזדמנויות הטיפולי. כלומר אם הורים ואנשי מקצוע התפתחותיים ידעו לחפש דפוסי התפתחות שהתרחשותם מעלה את הסיכון לאבחון אוטיזם, הם ידעו להפנות לאבחון מוקדם וכתוצאה מכך

מודל (ESDM (Early Start Denver Model הוא גישת התערבות מוקדמת מקיפה, מבוססת משחק והנאה המיועדת לילדים אוטיסטים בגיל הרך. גישה מבוססת מדע מהמובילות בעולם בטיפול בילדים אוטיסטים. הגישה מבוססת על עקרונות התפתחותיים והתנהגותיים בסביבה הטבעית של הילד, והיא מציעה תוכנית טיפולית הוליסטית שרואה את הילד כשלם ומתמקדת בתחומים התפתחותיים רבים. המטרה המרכזית של המודל היא לאתר את האתגרים המוקדמים שהילדים חווים בשלבי ההתפתחות הראשונים, ולתת להם מענה ממוקד. המודל שם דגש מיוחד על בניית תשתית א

אחת התופעות המדוברות ביותר במחקרים האחרונים בנושא אוטיזם ובקרב אוטיסטים בעצמם היא שחיקה אוטיסטית (Autistic burnout). שחיקה אוטיסטית, מאופיינת בתשישות קיצונית, באובדן תפקוד וברגישות חושית מוגברת, הנובעים מהסטרס המצטבר הכרוך בהתנהלות בעולם שהוא ברובו לא-אוטיסטי. מתוך התבססות על נקודות המבט והחוויות של מבוגרים אוטיסטים, מחקרים איכותניים שבאו בעקבות זאת בחנו גורמי סיכון וגורמים מגנים פוטנציאליים הקשורים לשחיקה אוטיסטית. לדוגמה, מחקר שנערך בשנת 2021 ניתח 1,127 פוסטים מקוונים מקהיל

אחת השאלות שכל הורה שואל את עצמו היא מה מינון הטיפול שהילד זקוק לו על מנת להתקדם. לאחרונה נושא זה מקבל תשומת לב במחקר. בכנס INSAR האחרון נערך פאנל מיוחד בנושא. מינון של טיפול לילדים מתבטא במספר אלמנטים: אינטנסיביות יומית = מספר שעות ליום משך ההתערבות = סה"כ ימים של התערבות אינטנסיביות מצטברת של טיפול = סה"כ שעות של טיפול אחד המאמרים הבולטים בנושא הוא מחקר מקיף שפורסם ב-2024 בו עשו מטה-אנליזה על 144 מחקרים שכללו 9,038 ילדים אוטיסטים צעירים (עד גיל 8). המחקר בדק אם יותר שעות,

תהליך גמילה מטיטולים הוא חלק מהתפתחות תקינה של ילדים. מעבר בין גיל הינקות, והילדות המוקדמת, אל עולם המבוגרים. בדומה לשלבי התפתחות שונים, כאשר הכל הולך חלק, זהו שלב מעבר, די מהיר, קצת מכביד אך גם מרגש ומשמח. אצל ילדים אוטיסטים, פעמים רבות יש קשיים בתהליך והוא לא עובר בצורה חלקה. למרות ידע קודם של ההורים, אינטואיציה נכונה, ועצות מהסביבה, משהו לא זורם, משהו נתקע והתהליך מתמשך מאוד. לעיתים לא נראה בכלל 'בשלות'. הילד לא יתריע לפני או אחרי עשיית צרכים. לפעמים יתקבעו הרגלים שונים מה

מחקר גדול חדש (2025) בדק 707 ילדים אוטיסטים בגילאי הגן (15 עד 68 חודשים) שקיבלו התערבויות מוקדמות מבוססות ראיות, כדי להבין כמה מהם מתקדמים בדיבור ואילו ילדים נשארים עם קושי משמעותי למרות הטיפול.​ החוקרים לא הסתפקו בשאלה האם יש טיפול, אלא שאלו שאלה הרבה יותר חשובה להורים: איך נדייק את ההתערבות על מנת להגדיל את הסיכוי שהילדים יצליחו לפתח שפה דבורה ? הם השוו בין כמה סוגי התערבויות מוכרות, כולל התערבות התנהגותית אינטנסיבית, גישות NDBI (הכוללות גישות כמו ESDM , PRT , JASPER )

אבחון בנות אוטיסטיות הוא נושא מורכב. היות ורוב כלי האבחון המקובלים נבדקו בעיקר על בנים, בנוסף לכך, העובדה שאוטיזם בבנות עלול להתבטא אחרת מבנים, מקשה על אבחון בנות פעמים רבות. מחקר ישראלי חדש, שנעשה באוניברסיטה העברית וברמת גן ופורסם בכתב עת רפואי בינלאומי, בדק את המאפיינים שבנים ובנות אוטיסטים מראים בזמן ההפניה הראשונה לאבחון.​ הממצאים של מחקר זה צריכים לעניין כל הורה שמעלה שאלה לגבי אוטיזם ובעיקר הורים לבנות. מה גילו החוקרים? במחקר השתתפו 135 ילדים (69 בנים ו־66 בנות), כולם

אבחנה של אוטיזם באחד מבני המשפחה משפיעה לא רק על הילד וההורים אלא על מעגלים נוספים, האחים, האחיות, הסבים, הסבתות ועוד. ההשפעות נחקרו במחקרים לא מעטים, כולל בישראל וכוללים לא מעט תובנות, בנוסף להמלצות להתמודדות מוצלחת, כזאת שתנגיש לאחים את המצב המורכב ותשמור על מצבם הריגשי. באופן כללי, לאחים ואחיות של ילדים אוטיסטים חשוב לתת הסבר ברור וכנה, לשלב אותם באופן מתוכנן בטיפול במידת האפשר, ולדאוג במכוון גם לצרכים הרגשיים שלהם. מה להסביר לאחים על אוטיזם? אחת השאלות הראשונות שעולות להו

עיקר המידע המדעי העדכני לגבי התמודדות של ילדים עם צרכים מיוחדים בעת מלחמה מגיע משתי מדינות, אוקראינה וישראל. לאחרונה התפרסמו מספר מאמרים שבדקו את השפעת המלחמה על הילדים, בדגש על ילדים עם צרכים מיוחדים ואת דרכי ההתמודדות היעילות במצב מורכב זה, כמו גם הדרך להגן על נפשם של הילדים. ילדים עם צרכים מיוחדים באזורי מלחמה ילדים עם צרכים מיוחדים באזורי מלחמה מראים שיעורים גבוהים יותר של מצוקה והפרעות נפשיות בהשוואה לבני גילם, אך קיימות דרכים מבוססות ראיות להפחתת סיכונים ולתמיכה בהתמודד

האם אי פעם הרגשתם שאתם לכודים בתוך גוף שלא נשמע לכם, כשסביבכם מדברים אליכם כאילו אתם תינוקות? עבור ילדים רבים עם קשיים תקשורתיים ומוטוריים, זוהי המציאות היומיומית. כשאנחנו פוגשים התנהגויות מאתגרות בבית, בכיתה ובחוץ: צעקות, מכות, התפרצויות ופגיעה עצמית, קל לנו להתמקד בכיבוי שריפות ובתגובה לאלימות. אבל מה אם נשנה את נקודת המבט ונהפוך לבלשים? הרבה מהנאמר בפוסט זה נשאב מתוך חוויותיהם של אוטיסטים לא מדברים שהצליחו להביע את תחושתיהם דרך הקלדה או כתיבה. מודל הקרחון: מה מסתתר מתחת

השבוע התקיים כנס בנושא היבטים רגשיים סביב אנקופרזיס (הצטאות), שנערך על ידי המרפאה הרגשית-התפתחותית במכון להתפתחות הילד בבית החולים שיבא, תל השומר. קשיי גמילה יכולים להתבטא בעצירות, אנקופרזיס, סרבנות אסלה ועוד. קשיי גמילה אצל אוטיסטים יכולים להיות מאתגרים במיוחד. בחרנו לשתף אתכם ב- 15 נקודות משמעותיות, שעלו בכנס בנוגע לתהליך גמילה של ילדיכם. תהליך גמילה מחיתולים הוא פרויקט משפחתי , קשיים עשויים לצוץ בדרך, ויש דרכים לפתור אותן ולהעביר ילדים לעשיית צרכים באסלה, אך המסר החשוב

המוח שלנו מקבל מידע משמונה חושים, ראייה, שמיעה, טעם, ריח, מישוש, פרופריוספציה (תחושת מיקום הגוף בחלל), שיווי משקל ואינטרוספציה. אינטרוספציה הוא חוש שפחות מוכר, מדובר ונחקר. מאמר מרתק חדש סוקר בצורה מעמיקה את האינטרוספציה והקשר לאוטיזם ומספק קווים מנחים והמלצות להתמודדות עם קשיים באינטרוספציה. מהי אינטרוספציה (Interoception)? דמיינו שלגוף יש מערכת התראות פנימית שאומרת לנו: "אני רעב", "קר לי", "הלב שלי דופק מהר כי אני נלחץ". המערכת הזו נקראת אינטרוספציה. אצל הרבה אנשים אוטיסטים

עבור ילדים רבים, ובעיקר אוטיסטים, העולם בכלל והעולם חברתי בפרט יכול להרגיש ומבלבל ולא ברור. סיטואציות יומיומיות שנראות לנו מובנות מאליהן, טומנות בחובן מידע חברתי קריטי שאינו נאמר במפורש. כאן נכנסים לתמונה הסיפורים החברתיים, כלי עזר משמעותי בחינוך ובטיפול, שנועד להפוך את העולם לצפוי, מובן ובטוח יותר. מהו סיפור חברתי? הכלי פותח בשנת 1991 על ידי קרול גריי, מורה שזיהתה שתלמידיה "מפספסים" רמזים חברתיים וזקוקים להנגשה של הסיטואציות היומיומיות. המטרה היא הבנת נקודת המבט של הפרט, הפח

בשבוע שעבר דיברנו על הגורמים לאתגרים ב קשר עין יד באוטיסטים ואיך הן באים לידי ביטוי ביום יום. השבוע ננוע מהתיאוריה להיבט המעשי ונדבר על תרגול קשר עין-יד באוטיסטים. הבנת המנגנון העומד בבסיס קשר העין-יד באוטיסטים מאפשרת לנו לפתח אסטרטגיות טיפוליות מותאמות יותר. המפתח לשיפור אינו רק בלחזק את השרירים, אלא בשיפור הסנכרון בין העין ליד. כתבנו לכם מספר כיווני תרגול וטיפים פרקטיים להורים ומטפלים, המשלבים את עדויותיהם של אוטיסטים בנושא ומבוססים על עקרונות ה-Feedforward (חיזוי) והפחתת

עבור רובנו, הפעולה של הושטת יד לכוס מים או הקלדה על מקלדת נראית אוטומטית לחלוטין. אך מאחורי הקלעים, המוח מבצע תיאום מורכב המשלב קלט ויזואלי עם תנועה מוטורית מדויקת של היד. תהליך זה נקרא תיאום או קשר עין-יד. מחקרים מהשנים האחרונות שופכים אור חדש על האופן שבו תהליך זה פועל אצל ילדים עם התפתחות טיפוסית לעומת ילדים אוטיסטים. מתברר כי ההבדלים אינם נמצאים רק בדיוק התנועה, אלא באסטרטגיה המוחית שמובילה אותה. ק

בפוסט זה נרצה לפרגן לעמותת חברים בנגב. העמותה פועלת מתוך חזון משמעותי, להפוך את באר שבע והנגב כולו למרחב פורץ דרך בכל הקשור לקידום, הכללה ואינטגרציה של ילדים אוטיסטים ובני משפחותיהם בחברה. העמותה פועלת יום יום למען מימוש זכויות, העלאת מודעות, וחיזוק מערך התמיכה, מתוך אמונה שכל ילד וילדה אוטיסטים ראויים להזדמנויות, נראות ושייכות אמיתית בקהילה שבה הם חיים. יחד, הורים, אנשי מקצוע והקהילה כולה, פועלים לקדם עתיד טוב יותר לילדים אוטיסטים בנגב. ✨ מילה אישית של הערכה גדולה לעדי רודרי

מהי גמישות מחשבתית? גמישות מחשבתית, היא חלק מ התפקודים הניהוליים , זוהי היכולת "להחליף הילוך" במחשבה ובהתנהגות, לעבור בין חוקים, משימות או נקודות מבט שונות, ולהתאים את עצמנו לשינויים בסביבה. זו היכולת להניח בצד הרגל קבוע ולנסות דרך חדשה, למשל כשמשנים כללים במשחק או כשמשהו בשגרה לא קורה כרגיל. קושי בגמישות מחשבתית באוטיזם יכול להתבטא בשינויי שגרה קשים, בהיצמדות לכללים, או בקושי לעבור ממשימה אחת לאחרת. אצל אוטיסטים, קשיים בגמישות מחשבתית נקשרו לעלייה בקשיים חברתיים, לעלייה ב הת

התנהגויות חזרתיות ומצומצמות (RRBs – Repetitive Restricted behaviors) הן דפוסי התנהגות המאופיינים בחזרתיות, חוסר גמישות, קביעות, חוסר הלימה להקשר, ולעיתים קרובות גם בהיעדר תפקוד ברור או מטרה ספציפית. התנהגויות אלו הן חלק מהמאפיינים וקריטריוני האבחון של אוטיזם. מעדויות של אוטיסטים התנהגויות סטריאוטיפיות עוזרות להפחית חרדה, להתקרקע, מסייעות לוויסות רגשי וחושי, מעלות את תחושת הביטחון או מביעות התרגשות. עוד ניתן לומר מפי אוטיסטים כי תנועות אלו מקבילות לגרד או צורך להתעטש. אם ננסה