האם אי פעם הרגשתם שאתם לכודים בתוך גוף שלא נשמע לכם, כשסביבכם מדברים אליכם כאילו אתם תינוקות?  עבור ילדים רבים עם קשיים תקשורתיים ומוטוריים, זוהי המציאות היומיומית. כשאנחנו פוגשים התנהגויות מאתגרות בבית, בכיתה ובחוץ: צעקות, מכות, התפרצויות ופגיעה עצמית, קל לנו להתמקד בכיבוי שריפות ובתגובה לאלימות. אבל מה אם נשנה את נקודת המבט ונהפוך לבלשים? הרבה מהנאמר בפוסט זה נשאב מתוך חוויותיהם של אוטיסטים לא מדברים שהצליחו להביע את תחושתיהם דרך הקלדה או כתיבה.   מודל הקרחון: מה מסתתר מתחת

השבוע התקיים כנס בנושא היבטים רגשיים סביב אנקופרזיס (הצטאות), שנערך על ידי המרפאה הרגשית-התפתחותית במכון להתפתחות הילד בבית החולים שיבא, תל השומר. קשיי גמילה יכולים להתבטא בעצירות, אנקופרזיס, סרבנות אסלה ועוד.  קשיי גמילה אצל אוטיסטים יכולים להיות מאתגרים במיוחד.  בחרנו לשתף אתכם ב- 15 נקודות משמעותיות, שעלו בכנס בנוגע לתהליך גמילה של ילדיכם.   תהליך גמילה מחיתולים הוא פרויקט משפחתי , קשיים עשויים לצוץ בדרך, ויש דרכים לפתור אותן ולהעביר ילדים לעשיית צרכים באסלה, אך המסר החשוב

המוח שלנו מקבל מידע משמונה חושים, ראייה, שמיעה, טעם, ריח, מישוש, פרופריוספציה (תחושת מיקום הגוף בחלל), שיווי משקל ואינטרוספציה. אינטרוספציה הוא חוש שפחות מוכר, מדובר ונחקר. מאמר מרתק חדש סוקר בצורה מעמיקה את האינטרוספציה והקשר לאוטיזם ומספק קווים מנחים והמלצות להתמודדות עם קשיים באינטרוספציה. מהי אינטרוספציה (Interoception)? דמיינו שלגוף יש מערכת התראות פנימית שאומרת לנו: "אני רעב", "קר לי", "הלב שלי דופק מהר כי אני נלחץ". המערכת הזו נקראת אינטרוספציה. אצל הרבה אנשים אוטיסטים

עבור ילדים רבים, ובעיקר אוטיסטים, העולם בכלל והעולם חברתי בפרט יכול להרגיש ומבלבל ולא ברור. סיטואציות יומיומיות שנראות לנו מובנות מאליהן, טומנות בחובן מידע חברתי קריטי שאינו נאמר במפורש. כאן נכנסים לתמונה הסיפורים החברתיים, כלי עזר משמעותי בחינוך ובטיפול, שנועד להפוך את העולם לצפוי, מובן ובטוח יותר. מהו סיפור חברתי? הכלי פותח בשנת 1991 על ידי קרול גריי, מורה שזיהתה שתלמידיה "מפספסים" רמזים חברתיים וזקוקים להנגשה של הסיטואציות היומיומיות. המטרה היא הבנת נקודת המבט של הפרט, הפח

בשבוע שעבר דיברנו על הגורמים לאתגרים ב קשר עין יד באוטיסטים ואיך הן באים לידי ביטוי ביום יום. השבוע ננוע מהתיאוריה להיבט המעשי ונדבר על תרגול קשר עין-יד באוטיסטים. הבנת המנגנון העומד בבסיס קשר העין-יד באוטיסטים מאפשרת לנו לפתח אסטרטגיות טיפוליות מותאמות יותר. המפתח לשיפור אינו רק בלחזק את השרירים, אלא בשיפור הסנכרון בין העין ליד. כתבנו לכם מספר כיווני תרגול וטיפים פרקטיים להורים ומטפלים, המשלבים את עדויותיהם של אוטיסטים בנושא ומבוססים על עקרונות ה-Feedforward (חיזוי) והפחתת

עבור רובנו, הפעולה של הושטת יד לכוס מים או הקלדה על מקלדת נראית אוטומטית לחלוטין.       אך מאחורי הקלעים, המוח מבצע תיאום מורכב המשלב קלט ויזואלי עם תנועה מוטורית מדויקת של היד. תהליך זה נקרא תיאום או קשר עין-יד. מחקרים מהשנים האחרונות שופכים אור חדש על האופן שבו תהליך זה פועל אצל ילדים עם התפתחות טיפוסית לעומת ילדים אוטיסטים.                                                                      מתברר כי ההבדלים אינם נמצאים רק בדיוק התנועה, אלא באסטרטגיה המוחית שמובילה אותה. ק

בפוסט זה נרצה לפרגן לעמותת חברים בנגב. העמותה פועלת מתוך חזון משמעותי, להפוך את באר שבע והנגב כולו למרחב פורץ דרך בכל הקשור לקידום, הכללה ואינטגרציה של ילדים אוטיסטים ובני משפחותיהם בחברה. העמותה פועלת יום יום למען מימוש זכויות, העלאת מודעות, וחיזוק מערך התמיכה, מתוך אמונה שכל ילד וילדה אוטיסטים ראויים להזדמנויות, נראות ושייכות אמיתית בקהילה שבה הם חיים. יחד, הורים, אנשי מקצוע והקהילה כולה, פועלים לקדם עתיד טוב יותר לילדים אוטיסטים בנגב. ✨ מילה אישית של הערכה גדולה לעדי רודרי

מהי גמישות מחשבתית? גמישות מחשבתית, היא חלק מ התפקודים הניהוליים , זוהי היכולת "להחליף הילוך" במחשבה ובהתנהגות, לעבור בין חוקים, משימות או נקודות מבט שונות, ולהתאים את עצמנו לשינויים בסביבה. זו היכולת להניח בצד הרגל קבוע ולנסות דרך חדשה, למשל כשמשנים כללים במשחק או כשמשהו בשגרה לא קורה כרגיל. קושי בגמישות מחשבתית באוטיזם יכול להתבטא בשינויי שגרה קשים, בהיצמדות לכללים, או בקושי לעבור ממשימה אחת לאחרת. אצל אוטיסטים, קשיים בגמישות מחשבתית נקשרו לעלייה בקשיים חברתיים, לעלייה ב הת

התנהגויות חזרתיות ומצומצמות (RRBs – Repetitive Restricted behaviors) הן דפוסי התנהגות המאופיינים בחזרתיות, חוסר גמישות, קביעות, חוסר הלימה להקשר, ולעיתים קרובות גם בהיעדר תפקוד ברור או מטרה ספציפית. התנהגויות אלו הן חלק מהמאפיינים וקריטריוני האבחון של אוטיזם. מעדויות של אוטיסטים התנהגויות סטריאוטיפיות עוזרות להפחית חרדה, להתקרקע, מסייעות לוויסות רגשי וחושי, מעלות את תחושת הביטחון או מביעות התרגשות. עוד ניתן לומר מפי אוטיסטים כי תנועות אלו מקבילות לגרד או צורך להתעטש. אם ננסה

התארגנות נראית לעיתים כמו פעולה פשוטה: להתלבש, לארוז תיק, לסדר את החדר, להתחיל שיעורי בית. אבל עבור ילדים ובוגרים אוטיסטים זו אחת המשימות המורכבות ביותר, הדורשת תיאום בין מספר מערכות. בפוסט זה נציג מה גורם לקושי, כיצד זה נראה ביום יום, ונציע כלים פרקטיים לשיפור המיומנות. ⭐ למה ילדים ובוגרים אוטיסטים מתקשים להתארגן? קשיי התארגנות אינם נובעים מגורם אחד, אלא הם תוצאה של שילוב בין מספר יכולות. כאשר אחת מהן מאותגרת, המשימה נהיית קשה, כאשר כמה מהן מושפעות, ההתארגנות עלולה "להתפרק".

מה הם תפקודים ניהוליים? תפקודים ניהוליים הם קבוצה של יכולות קוגניטיביות שכליות גבוהות, החיוניות להתנהגות מכוונת-מטרה, שליטה עצמית והסתגלות למצבים משתנים. תפקודים אלו חיוניים לתכנון, קבלת החלטות, פתרון בעיות וויסות תגובות רגשיות והתנהגותיות.​ סוגי תפקודים ניהוליים: עיכוב תגובה (Inhibitory Control): היכולת לדכא תגובות אוטומטיות באופן מותאם ובזמן המתאים, להתמקד במידע רלוונטי ולשלוט בדחפים. זיכרון עבודה (Working Memory): שמירה ועיבוד מידע זמני בראש למטרת ביצוע משימות מורכבות, התמ

חוויות, תובנות ומסקנות מהשטח של אוטיסטים בוגרים חרדה חברתית וניהול קשרים בין-אישיים מהווים אתגר מרכזי עבור מבוגרים אוטיסטים. בשנים האחרונות, טיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים (CBT) מותאמים הפכו לסטנדרט עבור קשיים אלה, אך עדיין יש מחסור בעבודות המעמיקות בחוויות המשתתפים עצמם בטיפולים קבוצתיים אלה וביעילותם עבור אוכלוסייה ייחודית זו.​ מחקר איכותני חדשני, שנערך באוניברסיטת סידני, בחן לעומק את חוויותיהם של 27 מבוגרים אוטיסטים (בני 18-38 שנים, ממוצע גיל 25), אשר השתתפו בתוכנית קבוצתי

אבחנה של אוטיזם היא חשובה על מנת לספק לילדים ולמשפחות את הטיפול, התמיכה והזכויות המתאימות. אמנם, חלה עלייה משמעותית במודעות של איתור וזיהוי אוטיזם בשנים האחרונות אך עדיין ישנם ילדים שיכולים "ליפול בין הכיסאות" ולא לקבל את הטיפול והתמיכה המתאימים. התורים הארוכים ועומס העבודה של רופאי הילדים והמטפלים הפרא-רפואיים עלולים להוביל לפספוס של רמזים או דגלים אדומים הקשורים לאוטיזם. בנוסף לכך אנשי חינוך העובדים במסגרות הגן ובית הספר לעיתים אינם בטוחים באשר לנושא הצפת דגלים אדומים תקשור

היכולת לזהות רגשות היא רכיב מרכזי באינטראקציה חברתית, והיא קשורה בקשר הדוק לוויסות רגשי ולתפקוד חברתי. מחקרים קודמים הראו כי אוטיסטים מתקשים לזהות ולפענח רמזים חברתיים-רגשיים, ומתמודדים עם אתגרים בזיהוי רגשות. זיהוי רגשות מתייחס ליכולת לזהות ולהבין את מצבי הרגש של אחרים באמצעות רמזים ממספר מקורות: 1.הבעות פנים 2.פרוזודיה קולית (אינטונציה, הטעמה, קצב, עוצמה וגובה קול)   3.תנועות גוף   שתי מטא-אנליזות וסקירות שיטתיות מקיפות שנערכו לאחרונה מצאו כי אוטיסטים מתקשים באופן משמעותי ו

לילדים אוטיסטים יש שכיחות גבוהה יותר של בעיות רגשיות כגון חרדה ודיכאון. זמינות המסכים הגבוהה בגיל הרך הובילה לחששות מתמשכים כי חשיפה ממושכת עלולה להשפיע לרעה על התפתחות המוח ובריאות הנפש. מחקר חדש שפורסם לאחרונה (2025) בדק האם קיים קשר בין זמן מסך לבין חרדה ודיכאון בילדים עם אבחנה של אוטיזם בגיל הגן. כמו כן נבדק במחקר, האם נפח קליפת המוח מהווה גורם מתווך בקשר זה. כלומר האם השפעה של זמן המסך על המצב הנפשי של הילדים היא ישירה? או שמה יש גורם שלישי באמצע (נפח קליפת המוח) שמושפע

כ-30% מהילדים האוטיסטים לא מדברים גם לאחר טיפול אינטנסיבי. ההבנה של הגורם לכך שילדים אלו לא מצליחים לדבר היא מוגבלת היות וקבוצה זו יחסית פחות נחקרת במחקרים של התערבות מוקדמת. מאמר שפורסם לאחרונה (2025) בדק 194 ילדים אוטיסטים בעלי מילוליות מצומצמת/שאינם מדברים בגילאים (5-8 שנים) ומטרתו הייתה לזהות מהם הכישורים ההתפתחותיים שמנבאים תגובה מהירה להתערבות מוקדמת, ולבחון אילו כישורים משתפרים אצל ילדים שמגיבים מהר. הילדים עברו טיפול בשני מודלים עיקריים, בשילוב תקשורת תומכת וחלופית לפ

מאמר חדש המוסיף מידע נוסף על מאפייני בנות אוטיסטיות ומחדד היבטים באבחון אוטיזם בבנות. המאפיינים האוטיסטיים בבנות פעמים רבות יתבטאו בצורה...

אנשים עם חמלה עצמית (Self Compassion) גבוהה הם בעלי בריאות נפשית טובה יותר מאשר אלו עם חמלה עצמית נמוכה. מהי חמלה עצמית? חמלה עצמית, היא...

בסוף השבוע האחרון נערך כנס Autism Europe בדבלין שבאירלנד. בכנס השתתפו מעל 1500 איש מעשרות מדינות שונות בעולם והייתה לי הזכות להציג בו את...

מחקר חדש ומקיף מציע תשובות לשאלה שמטרידה הורים ומטפלים רבים: האם יש קשר בין תסמיני מערכת העיכול להתנהגויות בקרב ילדים אוטיסטים?  המאמר,...