המערכת הטקטילית (המגע) באוטיזם

תווית קטנה של חולצה שמציקה בלי הפסקה. ילד שמשפשף שוב ושוב שמיכה אהובה. ילדה שנרתעת מליטוף עדין, אבל נהנית מחיבוק יציב.

במבט ראשון, החוויות האלה עשויות להיראות סותרות. איך אפשר להימנע ממגע אחד ולחפש מגע אחר? המחקר מלמד שתגובות למגע באוטיזם יכולות להשתנות מאוד בין אנשים, וגם בין סוגים שונים של מגע אצל אותו אדם. אין פרופיל אחד שמתאים לכולם.

המפתח הוא הקשבה, לא רק לשאלה מה הילד עושה, אלא גם לשאלה איך המגע עשוי להרגיש עבורו.

מהו חוש המגע ואיך הוא משפיע?

חוש המגע הוא האופן שבו העור והגוף שלנו קולטים ומפרשים מידע מהסביבה כמו לחץ, טמפרטורה ומרקמים, ועוזרים למערכת העצבים שלנו להבין מה אנחנו מרגישים. 

כשהמערכת הזו פועלת בצורה מיטבית, הילדים מרגישים בטוחים בגופם, משחקים בקלות עם בני גילם, ומשתתפים בפעילויות יום-יומיות כמו רחצה, צחצוח שיניים ולבישת בגדים מבלי להיכנס למצוקה.

מגע הוא לא תחושה אחת

כשאנחנו אומרים מגע, אנחנו מתכוונים למעשה לחוויות רבות: נגיעה קלה בזרוע, לחץ של בגד על הגוף, רטט, או תחושה של משטח חלק ומחוספס.

גם חום, קור וכאב שייכים למערכת הרחבה של החישה הגופנית, שנקראת המערכת הסומטוסנסורית.

אלה תחושות קשורות, אך שונות זו מזו. לכן, ילד שמתקשה עם בד מסוים לא בהכרח יגיב באותו אופן ללחץ, לחום או לכאב.

כדאי להבחין גם בין שלוש שאלות:

• האם הילד מבחין במגע?

• האם הוא מזהה את ההבדל בין תחושות, למשל בין משטח חלק למחוספס?

• האם המגע נעים לו?

ילד יכול להבחין במגע באותה עוצמה שבה ילד אחר מבחין בו, ובכל זאת לחוות אותו כהרבה פחות נעים. זאת אחת הסיבות לכך שבדיקת מעבדה שנראית תקינה אינה מבטלת קושי אמיתי בחיי היומיום.

רגישות למגע

ילדים שרגישים למגע אלו ילדים שחווים מגע בסיסי כדבר לא נעים ואפילו כואב.

עבור חלק מהילדים האוטיסטים, מגע שאחרים כמעט אינם שמים לב אליו עלול להיות מטריד מאוד.

הם נוטים להימנע ממגע עם חומרים מלכלכים כמו בצק או צבעי ידיים.

הם מתמודדים בקושי רב עם משימות היגיינה כמו צחצוח שיניים, חפיפת ראש או תספורת. 

הם מתקשים לסבול סוגים מסוימים של בגדים ותפרים.

אבל חשוב להבין: תגובה חזקה אינה בהכרח סימן לכך שהילד מזהה כל נגיעה בקלות רבה יותר. מחקרים על זיהוי מגע קל מצאו תוצאות מעורבות, ובחלקם לא נמצא הבדל ממוצע בין משתתפים אוטיסטים ללא אוטיסטים. לפעמים ההבדל אינו בשאלה האם הרגשתי?, אלא בשאלה, עד כמה זה מציק לי?

חוקרים בודקים גם כיצד התגובה למגע משתנה כשהוא חוזר על עצמו. בחלק מהמחקרים נמצאו הבדלים בהסתגלות לגירוי חוזר. עם זאת, עדיין לא ברור עד כמה הממצאים האלה מסבירים קושי יומיומי להתרגל לבגד או למגע מסוים. 

חיפוש מגע

ילדים המחפשים מגע אלו ילדים שמציגים מודעות מופחתת למגע וזקוקים לגירוי רב יותר כדי להרגיש את גופם.

לצד הימנעות ממגע, יש ילדים שמחפשים אותו, ממששים שוב ושוב חפץ אהוב, משפשפים משטח מסוים או נהנים ממגע יציב. לעיתים הם משחקים בצורה סוערת או אגרסיבית הכוללת דחיפות ומכות, ונוגעים בכל חפץ סביבם.חיפוש מגע והימנעות ממנו יכולים להופיע אצל אותו ילד.

למשל, ילד עשוי לא לאהוב ליטוף קל, אבל ליהנות ממגע יציב. אין כאן בהכרח סתירה, אלה שני סוגים שונים של חוויה חושית. ההנאה מאחד אינה מבטלת את אי הנוחות מהאחר.

לפעמים מסבירים חיפוש מגע במשפט: הוא לא מרגיש מספיק, ולכן הוא צריך יותר. אבל המחקר אינו תומך בהסבר הזה באופן עקבי. מהתנהגות של חיפוש מגע לבדה אי אפשר לדעת עד כמה הילד מסוגל לזהות מגע חלש. 

לכן, במקום לנסות להכניס את הילד לקטגוריה של רגיש מדי או לא רגיש מספיק, כדאי לשים לב, אילו תחושות הוא בוחר לחוות, ומאילו הוא מתרחק?

לחץ על העור

תפר של בגד שלוחץ על נקודה קטנה, יד שמונחת על הכתף וחפץ רוטט, כולם יוצרים גירוי מכני, אבל הם אינם מרגישים אותו הדבר. במחקרים באוטיזם נמצא שהתגובה יכולה להשתנות בהתאם לסוג הגירוי, לתדירותו ולאזור הגוף שבו הוא ניתן. 

גם לחץ חזק יותר אינו פשוט עוד מאותו מגע. חלק מהאנשים האוטיסטים מעדיפים מגע יציב או לחץ עמוק, ואחרים אינם נהנים ממנו. חשוב גם להפריד בין לחץ נעים לבין לחץ שכבר גורם לכאב. העדפה למגע יציב אינה אומרת שלילד יש סף כאב גבוה.

לכן כדאי להיזהר ממשפטים גורפים כמו, ילדים אוטיסטים צריכים לחץ עמוק. העדפה של ילד מסוים עוזרת לנו להכיר אותו, היא אינה מוכיחה שאותו סוג מגע מתאים לכל ילד, או שטיפול המבוסס עליו יהיה בהכרח יעיל.

מערכת המגע היא רחבה וכוללת היבטים נוספים כמו מרקמים, טמפרטורה וכאב ועל כך נפרט בפוסטים נוספים.

🟢לכל העדכונים בתחום האוטיזם ואירועי המרכז שלנו, הצטרפו לקבוצת הוואטצאפ השקטה שלנו🟢 

מקורות:  

Mikkelsen, M., Wodka, E. L., Mostofsky, S. H., & Puts, N. A. (2018). Autism spectrum disorder in the scope of tactile processing. Developmental cognitive neuroscience, 29, 140-150. https://doi.org/10.1016/j.dcn.2016.12.005

‏          Vaughan, S., McGlone, F., Poole, H., & Moore, D. J. (2020). A quantitative sensory testing approach to pain in autism spectrum disorders. Journal of Autism and Developmental Disorders, 50(5), 1607-1620.‏ https://doi.org/10.1007/s10803-019-03918-0