תהליך גמילה מטיטולים – שיקולים לפני התחלת התהליך
- motim51
- 24 באפר׳
- זמן קריאה 2 דקות

תהליך גמילה מטיטולים הוא חלק מהתפתחות תקינה של ילדים. מעבר בין גיל הינקות, והילדות המוקדמת, אל עולם המבוגרים.
בדומה לשלבי התפתחות שונים, כאשר הכל הולך חלק, זהו שלב מעבר, די מהיר, קצת מכביד אך גם מרגש ומשמח.
אצל ילדים אוטיסטים, פעמים רבות יש קשיים בתהליך והוא לא עובר בצורה חלקה.
למרות ידע קודם של ההורים, אינטואיציה נכונה, ועצות מהסביבה, משהו לא זורם, משהו נתקע והתהליך מתמשך מאוד.
לעיתים לא נראה בכלל 'בשלות'. הילד לא יתריע לפני או אחרי עשיית צרכים.
לפעמים יתקבעו הרגלים שונים מהמקובל כגון עשיית צרכים בעמידה במקום בכריעה. סירוב לשבת על האסלה, חוסר תחושה, מתי אני מלוכלך ורטוב ומה צריך לעשות עם זה, עיסוק לא הולם בצרכים, סירוב להישאר בחיתול.
ככל שעובר זמן והילד גדל, הפער בינו לבין בני גילו בתחום זה הולך ומעמיק, והעיסוק בנושא הופך להיות הרבה יותר קשה, הרבה יותר מכביד על כל ההתנהלות הביתית.
נוספים תסכול, אשמה, כעס, וגועל. רגשות אלו מזינים אחד את השני, ומשפיעים על מסוגלות המשפחה להיכנס לתהליך גמילה נוסף.
עם ילד שאינו גמול ומשתמש בחיתולים, הבעיה נוכחת אך יחסית קלה לתפעול, והבית כבר רגיל.
עם ילד בתהליך גמילה, כל יציאה מהבית הופכת למאוד מסובכת. שהייה במקומות ציבוריים, כאשר יש סיכוי שהילד יעשה במכנסיים, נעשית מביכה מאוד, וקשה להתמודדות וגם בבית, התלכלכות, כביסות בלי סוף, ריחות.
ההורים כבר עייפים, החלק הזה משפיע לרעה על איכות החיים של הילד, אך גם של ההורים ושל האחים. יש ציפייה שהילד כבר ילמד, אך גם ייאוש, שלעולם זה לא יקרה ולבעיה הזו אין פתרון.
כאשר ניגשים לבנות תכנית גמילה לילד, מומלץ להתאים את השיטה לילד, ולא את הילד לשיטה.
בניית תכנית גמילה לילד אוטיסט, דורשת היכרות מעמיקה אתו.
ההרגלים שלו, בררנות האכילה שלו, החיבה שלו למקומות מסוימים בבית, תחומי העניין שלו, שנראים לא קשורים כלל לנושא אך הם מאוד משמעותיים:
מה הוא אוהב? לשמוע, לגעת, לעשות, לראות.
היכרות עם סדר היום שלו ושל המשפחה שלו. לאיזה שינויים המשפחה מסוגלת ולאיזה לא?
היכרות עם הצרכים עצמם, עצירות, רגישות, כאב, שלשול.
היכרות עם הפחדים שלו ויכולת הוויסות החושי שלו, איך הוא עם קור האסלה? עם רעש המים, עם השפריצים שמרגישים? עם החדר הקטן, עם התאורה.
היכרות עם הקצב האישי שלו, באיזה צעדים נוכל להתקדם, מה יגרום לו לסמוך עלינו כל כך עד שיהיה מוכן להפחית שליטה ולהתמסר לשינוי שנוגע לגוף הפרטי שלו. למקום הכמעט יחיד, שיש לו שליטה מלאה עליו (לצד מה יכניס לגופו, מה יאכל ומה ישתה).
לא תמיד כדאי להיכנס לתהליך גמילה. לעיתים נגיע למסקנה משותפת שעדיין לא הגיע הזמן והתזמון לא מתאים, תמיד נרצה לצאת מתוך הנחת מסוגלות של הילד, המפתח הוא למצוא את הדרך הנכונה לילד/ה הזה/ו, ולצעוד בקצב שמתאים לו/ה. גם אם שלבים יארכו זמן ממושך מהמשוער.
ההורים, מכירים את ילדם הכי טוב. המידע שמוסרים ההורים, ההתמסרות שלהם לתהליכי מעקב שצריך לבצע, ולשינויים בסדר היום המשפחתי, עוזרים מאוד לבנות תכנית גמילה, שסיכויי ההצלחה שלה, גבוהים יותר.
🟢לכל העדכונים בתחום האוטיזם ואירועי המרכז שלנו, הצטרפו לקבוצת הוואטצאפ השקטה שלנו🟢




תגובות