עיבוד וויסות חושי באוטיזם

עיבוד וויסות חושי היא פעולה גופנית נוירולוגית שמתבצעת אצל כל אדם. כאשר יש כמות מוגברת של גירויים חושיים המוח שלנו משתמש בפעולות לווסת את הגירויים הללו על מנת לשמור על רמת עוררות שתאפשר תפקוד. במצב של אתגרים או קשיים באותו ויסות עלולה להיווצר הצפה שתגרום לפגיעה בתפקוד, לקושי בוויסות החושי.

עיבוד חושי אינו רק רגישות לרעש או רתיעה ממרקמים. מדובר בצורת חיווט עצבית שונה לחלוטין, המשפיעה על הדרך שבה המוח קולט, מפענח ומגיב לגירויים מהסביבה החיצונית ומהגוף עצמו.

במשך שנים רבות, מאפיינים חושיים נתפסו כסימפטום משני בלבד. כיום, המחקר המדעי מבין שעיבוד חושי ייחודי הוא מרכיב ליבה מרכזי באוטיזם.

הדבר אף קיבל תוקף רשמי במדריך האבחנות האמריקאי (DSM-5) שהכניס תגובתיות יתר, תגובתיות חסר וחיפוש חושי תחת הקריטריונים האבחוניים של אוטיזם.

בעבר, קשיים בוויסות חושי נתפסו לעיתים קרובות כבעיות התנהגות אצל אנשים אוטיסטים.

כיום, אנו יודעים כי שוני בעיבוד החושי הוא מאפיין ליבה נוירולוגי של אוטיזם, המשפיע על בין 70%-90% מהילדים והמבוגרים האוטיסטים.

עיבוד חושי

כדי להבין וויסות חושי, חשוב להכיר לא רק את החושים הראשיים (ראייה, שמיעה, טעם, ריח ומגע), אלא גם שלושה חושים פנימיים חשובים:

1. החוש הווסטביבולרי: אחראי על שיווי משקל, תנועת ראש, תנועה והתמצאות במרחב ותחושת כוח הכובד.

2. החוש הפרופריוצפטיבי: קולטנים בשרירים ובמפרקים המדווחים למוח איפה גופנו נמצא במרחב וכמה כוח אנו מפעילים.

3. אינטרוספציה: תחושות פנימיות של הגוף, כמו דופק, רעב, צמא, כאב, או צורך ללכת לשירותים.

   
   

   בנוסף לכך, ישנם החושים המוכרים:

   
   

4. ראייה: מזהה אור, דפוסי תנועה, עומס חזותי.

5. שמיעה: צלילם, גובה צליל, רעשי רקע.

6. מישוש וכאב/טמפרטורה: מגע, מרקם, לחץ, תפיסת חום וקור, תחושת כאב.

7. תחושת פה/טעם/ריח: טעם, ריח, מרקמי תחושת פה.

עיבוד חושי אינו יכולת אחת, הוא כולל זיהוי (הבחנה בגירוי), ויסות (התאמת עוצמת התגובה), הבחנה (הפרדה בין גירויים) ואינטגרציה (שילוב מידע מחושים שונים). קשיים עשויים להופיע בכל אחד מהרבדים הללו, ואינם אחידים בין מערכות חושיות שונות אצל אותו אדם.

שלושה דפוסי תגובה חושיים מרכזיים במחקר האוטיזם

ספרות המחקר החושי באוטיזם מזהה בדרך כלל שלושה דפוסי תגובה עיקריים:

יתר תגובתיות: תגובה מוגזמת או מועצמת לקלט חושי. אדם עשוי להיות מוטרד מצלילים שאחרים בקושי מבחינים בהם, להיות מוצף מתאורה פלואורסנטית, או לא להיות מסוגל לסבול מרקמי בגדים מסוימים.

תת תגובתיות: תגובה מופחתת, מושהית או נעדרת לקלט חושי. אדם עשוי שלא להבחין שקוראים בשמו, להגיב לאט לכאב, או לא להבחין בשינויי טמפרטורה.

חיפוש חושי :חיפוש פעיל אחר קלט חושי. עשוי לכלול חיפוש לחץ עמוק, תנועה חוזרת, טעמים חזקים או גירוי חזותי. 

אותו אדם עשוי להציג יתר תגובתיות לצליל, תת תגובתיות לכאב וחיפוש חושי לקלט של מגע בו-זמנית.

מודל הרביעים של Dunn

מודל עיבוד חושי נפוץ מאוד שעוזר באבחון וטיפול קליני הוא מודל הרביעים של Winnie Dunn. המודל מארגן תגובות חושיות לאורך שני רצפים:

1.      סף עצבי, גבוה מול נמוך, כלומר כמה קלט נדרש כדי להבחין בגירוי.

2.      סגנון תגובה התנהגותי, פעיל מול פסיבי.

הצלבת שני הממדים מייצרת ארבעה רביעים:

רביע	סף עצבי	סגנון תגובה	תמונה קלינית
רישום נמוך	גבוה (זקוק ליותר קלט כדי להבחין בגירוי)	פסיבי	מפספס רמזים, מגיב לאט, נראה לא מודע
חיפוש חושי	גבוה (זקוק ליותר קלט כדי להבחין בגירוי)	פעיל	מחפש תנועה, רעש, מגע
רגישות חושית	נמוך (מבחין בקלט במהירות)	פסיבי	מבחין בכל, מוסח או מוצף מבלי לברוח באופן פעיל
הימנעות חושית	נמוך (מבחין בקלט במהירות)	פעיל	מגביל קלט באופן פעיל, נסוג, שולט בשגרות, בורח

עיבוד חושי מול ויסות חושי

הבדל שלעיתים עלול לבלבל הוא השוני בין עיבוד חושי (כיצד מערכת העצבים מזהה ומגיבה לקלט) לבין ויסות חושי (כיצד אדם משיב או משמר מצב עוררות המאפשר תפקוד לאחר שקלט חושי הופך למופרז, לחסר, לבלתי צפוי או לקשה לאינטגרציה).

ויסות חושי כולל אסטרטגיות, מודעות ולא מודעות, שבהן אדם משתמש כדי לנהל את מצבו החושי פיזיולוגי.

דוגמאות:

• תנועות חוזרות (stimming) נפנוף ידיים, נדנוד, הליכה הלוך ושוב, חזרה קולית. תנועות אלה לעיתים קרובות משרתות תפקוד ויסותי עצמי על ידי אספקת קלט חושי צפוי ונשלט.

• חיפוש לחץ עמוק: שימוש בשמיכות משקל, בגדים צמודים או חיבוקים חזקים כדי להרגיע את מערכת העצבים.

• שליטה סביבתית ושגרות: התעקשות על אותו כוס, אותו מסלול, אותו מושב, אסטרטגיות שמפחיתות אי ודאות חושית.

• נסיגה והימנעות: התרחקות מסביבות רועשות, הימנעות ממרקמים או מזונות מסוימים, הגבלת של חשיפה חברתית.

• התפרצויות (Shutdown ו-Meltdown): אלו תגובות לא רצוניות של מערכת העצבים למצוקה חריפה, כאשר המערכת החושית מוצפת ללא יכולת לווסת את הגירויים, המוח מפרש את הסיטואציה כסכנה קיומית מוחשית. הדבר מפעיל את מערכת העצבים הסימפתטית (מנגנון (Fight or Flight מה שעלול להוביל לניתוק סביבתי ואיבוד תפקוד (שאטדאון) או מצוקה מוחצנת הכולל אובדן שליטה התנהגותית (מלטדאון).

  אלו אינם בעיות התנהגות, הם מעידים על כך שיכולת הויסות של מערכת העצבים מוצפת.

הבנת הויסות החושי מאירה באור שונה התנהגויות רבות שלעיתים קרובות מסווגות כפתולוגיות. הימנעות, התנהגות חוזרת והתעקשות על שגרה הן לעיתים קרובות אסטרטגיות ויסותיות אדפטיביות, ניסיונות לנהל מערכת עצבים שחווה את העולם החושי באופן שונה.

הקשר בין עיבוד חושי לויסות רגשי הוא דו-כיווני: הבדלים חושיים עשויים להגביר חרדה וחוסר ויסות רגשי. מהצד השני, מתח וחרדה מוגברים עשויים בתורם להגביר רגישות חושית, ובכך ליצור מעגל שמאתגר מאוד את התפקוד היומיומי.

החשיבות בהבנת עיבוד וויסות חושי באוטיזם

מטרת הבנת עיבוד וויסות חושי באוטיזם אינה לנרמל תגובות חושיות. הבדלים חושיים בקרב אוטיסטים הם חלק מהאוטיזם.

הם יכולים להיות מקור למצוקה, אך גם מקור למעורבות עמוקה, עניין אינטנסיבי וחוויה תפיסתית ייחודית. חלק מההתנהגויות של חיפוש חושי נתפסות כחיוביות על ידי אנשים אוטיסטים בעצמם.

הגישה היעילה והמומלצת ביותר היא להבין את הדפוס הייחודי של כל אדם, רגישויות, חיפושים, ספים ואסטרטגיות ויסות לאורך כל אחת ממערכות החוש.

לאחר שהבנו את הפרופיל האישי של כל אדם המטרה היא להפחית את חוסר ההתאמה בין מערכת העצבים שלו לבין הסביבות שבהן הוא מנווט.

כלומר הסטת המוקד מתיקון התגובות החושיות של הפרט, להתאמת סביבות, הרחבת הגישה לאסטרטגיות ויסות, וכיבוד התפקודים התקשורתיים והויסותיים הלגיטימיים של התנהגויות חושיות אוטיסטיות.

בפוסט הבא נדון בהרחבה באסטרטגיות כלליות ובהתאמות לחושים השונים.

למקורות:

Dunn, W. (2014). Sensory profile 2. Bloomington, MN, USA: Psych Corporation.‏

Fabbri-Destro, M., Maugeri, F., Ianni, C., Corsini, S., Di Stefano, E., Scatigna, S., ... & Narzisi, A. (2022). Early sensory profile in autism spectrum disorders predicts emotional and behavioral issues. Journal of Personalized Medicine, 12(10), 1593.‏

Patil, O., Kaple, M., & Kaple, M. N. (2023). Sensory processing differences in individuals with autism spectrum disorder: a narrative review of underlying mechanisms and sensory-based interventions. Cureus, 15(10).‏

Schaaf, R. C., Puts, N. A., Williams, Z. J., & Woynaroski, T. (2024). Forwarding the science of sensory features in autism and related conditions. Journal of autism and developmental disorders, 54(7), 2663-2667.‏

Williams, Z. J., Schaaf, R., Ausderau, K. K., Baranek, G. T., Barrett, D. J., Cascio, C. J., ... & Woynaroski, T. G. (2023). Examining the latent structure and correlates of sensory reactivity in autism: a multi-site integrative data analysis by the autism sensory research consortium. Molecular Autism, 14(1), 31.

‏

 🟢לכל העדכונים בתחום האוטיזם והאירועים מהמרכז שלנו – הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה שלנו🟢