השפעת המלחמה על ילדים עם צרכים מיוחדים ודרכי התמודדות מבוססות מדע

עיקר המידע המדעי העדכני לגבי התמודדות של ילדים עם צרכים מיוחדים בעת מלחמה מגיע משתי מדינות, אוקראינה וישראל.

לאחרונה התפרסמו מספר מאמרים שבדקו את השפעת המלחמה על הילדים, בדגש על ילדים עם צרכים מיוחדים ואת דרכי ההתמודדות היעילות במצב מורכב זה, כמו גם הדרך להגן על נפשם של הילדים.

ילדים עם צרכים מיוחדים באזורי מלחמה

ילדים עם צרכים מיוחדים באזורי מלחמה מראים שיעורים גבוהים יותר של מצוקה והפרעות נפשיות בהשוואה לבני גילם, אך קיימות דרכים מבוססות ראיות להפחתת סיכונים ולתמיכה בהתמודדות עבור הילדים והמטפלים כאחד.

מה אנו יודעים על ההשפעה?

ילדים אוטיסטים בישראל לאחר ה-7 באוקטובר 2023:

• מחקר משנת 2025, בדק 228 ילדים ישראלים (134 אוטיסטים, 94 לא אוטיסטים) בתוך 30 יום ממתקפת ה-7 באוקטובר 2023 והמלחמה שבאה בעקבותיה.

  כמעט לכל הילדים הייתה חשיפה כלשהי הקשורה למלחמה, אך ילדים אוטיסטים הראו החמרה גדולה יותר בחרדה, במיוחד פחד מפציעה גופנית, התקפי פאניקה ואגורפוביה, פחד ממקומות ציבוריים.

  הורים לילדים אוטיסטים דיווחו על דיכאון, חרדה וסטרס גבוהים באופן ניכר מהורים לילדים לא אוטיסטים, ברמות הגבוהות פי 2–4 מקבוצות של הורי אוטיסטים מלפני המלחמה, מה שמדגיש את הצורך בזיהוי מוקדם ובטיפול ייעודי לקבוצה זו.

  
  

• במחקר ישראלי נוסף משנת 2024 של הורי ילדים אוטיסטים (בגילאי 3–17 שנים), 81%-88% קיבלו ציון מעל לסף הקליני של פוסט טראומה בשאלון סריקת טראומה לילדים ומתבגרים, כאשר ילדי גן אוטיסטים הראו תסמינים גבוהים משמעותית מעמיתיהם הלא-אוטיסטים.

  שיבושים כמו סגירת בתי ספר (23% מהילדים האוטיסטים לא היו במסגרת לימודית) והפסקות בטיפולים (47%) העצימו את הפגיעות, מה שמדגיש את הצורך בשימור שגרה ובתמיכה מותאמת.

מידע מהעולם:

• לאורך מלחמות שונות, חשיפה קשורה באופן עקבי לפוסט טראומה, חרדה, דיכאון, אגרסיביות, כעס, אלימות פיזית או מילולית ותסמינים מוגברים של קשב דמויי ADHD בקרב ילדים ומתבגרים.

• נתונים מאזורי קונפליקט מצביעים על כך ששיעורי ה- PTSD בקרב ילדים שנחשפו למלחמה יכולים להגיע ל-30%–70%, במיוחד בתנאים של חשיפה חוזרת ועקירה מביתם.

• ילדים עם מוגבלויות התפתחותיות (כולל אוטיזם) מתוארים כתת קבוצה פגיעה במיוחד.

• עבודת מיפוי על מלחמת רוסיה-אוקראינה מדגישה כי ילדים עם מוגבלויות השוהים במוסדות נמצאים בסיכון גבוה מאוד להדרה משירותים ומהגנות בסיסיות, דבר הדורש זיהוי פעיל ותמיכה מותאמת.

למה ילדים עם צרכים מיוחדים פגיעים במיוחד?

• לילדים אוטיסטים יש לעיתים קרובות רגישות חושית מוגברת, צורך בשגרה נוקשה ואתגרי תקשורת. מאפיינים אלו הופכים אזעקות, פיצוצים, צפיפות ועקירה מהבית לגורמים שמערערים את הוויסות בילדים אלו.

• התלות של הילדים בשגרה מובנית, במטפלים מוכרים ובמסגרות חינוכיות מיוחדות פירושה שסגירת בתי ספר, פינוי ותחלופת צוות, מסירים תמיכות ויסות מרכזיות בדיוק ברגע שבו הלחץ בשיאו.

• ילדים עם מוגבלויות השוהים במוסדות נמצאים בסיכון מיוחד כאשר המוסדות סובלים ממחסור במשאבים, מפונים בצורה כאוטית או מנותקים משרשראות אספקה (מתוך מחקר שנעשה באוקראינה).

מה עוזר? עקרונות מבוססי ראיות

נמצאו מספר עקרונות חשובים על מנת לשמור על הבריאות הנפשית של הילדים בעת מלחמה: 

1. בטיחות- הכוונה היא גם לביטחון פיזי וגם לביטחון רגשי:

   בטחון פיזי:

   מקום ממוגן ונגיש, שהילד מכיר ויודע לאן הולכים בזמן אזעקה, מי אחראי עליו, שבו אין סכנה ממשית כגון, ירי, אלימות, הזנחה.

   לדוגמא, פעמים רבות שינה של הילדים בממ"ד תורמת רבות לתחושת הביטחון הפיזי של הילדים.

   בטחון רגשי:

   דמויות מוכרות ככל האפשר כגון הורים, מטפלים, צוות מוכר מייצרות בטחון רגשי.

   המבוגרים סביב הילדים צריכים, ככל הניתן, לשדר שליטה יחסית, עקביות ועמדה מרגיעה. לא להכחיש פחד, אבל גם לא להישבר לידו.

   חשוב לספק הגנה מהצפה במידע, תמונות קשות, חדשות פתוחות ברקע, סרטוני זוועה בווטצסאפ וכדומה.

   
   

   עבור ילדים אוטיסטים בטחון כולל גם הגנה חושית, הפחתה של הרעש ככל הניתן (לדוגמא הנמכה של צליל ההתרעה בטלפון), עומס חזותי או מגע לא צפוי.

   
   

2. שגרה צפויה-

   המוח והנפש של הילד רגועים יותר כשהוא יודע מה הולך לקרות, במיוחד במצבי מלחמה שבהם הכל

   מרגיש כאוטי.

   
   

   הנה מספר עקרונות לסדר יום בבית או בפנימייה:

   - שעה קבועה לקימה, החלפת בגדים (לא להישאר עם הפיגמה), ארוחת בוקר.

   
   

   - לימודים, בישראל הלמידה בשעות חירום מתבצעת בזום. על אף שהלמידה אינה תמיד יעילה בהיבט

   הדידקטי, עצם המפגש הקבוע והיציב, בו הילדים רואים פנים מוכרות של חברים וצוות חינוכי, הינו בעל ערך נפשי חשוב מאוד. זהו אירוע שמקנה אי של יציבות באירוע כאוטי כגון מלחמה.

   
   

עבור ילדים אוטיסטים, המשכיות של מסגרות חינוכיות וטיפוליות,  גם אם בצורה מצומצמת או מרחוק נמצאה כקריטית לשימור איכות חיי המשפחה.

- משחקי קופסא או פעילויות תנועתיות משותפות יכולות להפיג מתח ולשפר את מצב הרוח.

- זמן מסך הינו סוגיה רגישה בשגרה ואף יותר בחירום. הילדים יהיו זמן רב יותר מהרגיל במסך,

זה בסדר, טבעי ואנושי, גם ההורים צריכים שקט ומנוחה. מאידך, מומלץ להגדיר זמנים קבועים גם אם הם יותר מהרגיל. ניתן גם לחלק את זמן המסך לזמן מוגדר בבוקר, בצהרים ובערב.

- מומלץ להקפיד על טקס השינה הקבוע, הכולל מקלחת, ארוחת ערב, אם נהוג להקריא סיפור או במקרה של ילדים גדולים שקוראים ספר לבד לפני השינה.

המטרה היא ליצור יציבות בתוך כאוס: גם אם יש אזעקות ופינוי יש חלקים ביום שהם צפויים וקבועים.

3. הורים מגיבים ורגישים-

   הילד זקוק למבוגר שקולט את אותות המצוקה, הצרכים שלו, מגיב אליהם בזמן ובצורה מותאמת.

   זה אחד המרכיבים המרכזיים בשמירה על החוסן הנפשי של הילדים בעת מלחמה ואלו העקרונות והדגשים המומלצים:

   לראות את הסימנים: לזהות שהילד מוצף, נסער, נסגר, מתקשה לווסת, לא רק כשהוא כבר מתפוצץ.

   לפרש את הסימנים: להבין אם זו חרדה, עומס חושי, קושי בשינוי, רעב, עייפות. ההורים מכירים את ילדיהם הכי טוב!!

   להגיב באופן מותאם: לשבת לידו, לדבר ברוגע ובשקט, לגעת רק אם זה עוזר לו.

   להציע ברירה כגון "רוצה לשכב עם שמיכה או לשבת לידי?", "רוצה אוזניות או לשים מוזיקה שקטה?".

   לווסת יחד: נשימות, משחק מוכר, חפץ מעבר.

   בילדים עם קושי בתקשורת:

   להשתמש באמצעי תקשורת חלופית (תמונות, לוח תקשורת, מחוות) כדי להבין מה הוא מרגיש ורוצה.

   לשים לב במיוחד לשינויים בהתנהגות כסימן למצוקה כגון יותר אגרסיה, הימנעות, עלייה בתנועתיות חזרתיות.

המטרה: שהילד לא ירגיש לבד עם החרדה. תהיה דמות קבועה שמגיבה אליו ולא מתעלמת, מתפרקת או נבהלת ממנו.

4. בריאות ותזונה כבסיס לבריאות הנפש בחירום-

   זה נשמע טכני ומובן מאליו, אבל עבור מוחות מתפתחים ובמיוחד במצבי טראומה, זה בסיס לבריאות נפשית.

   בריאות:

   - גישה לתרופות קבועות ,ADHD אפילפסיה, תרופות פסיכיאטריות ושמירה על רצף טיפולי ככל הניתן כדי לא להוסיף קשיים בוויסות.

   - טיפול במחלות חריפות כגון כאב שיניים, כאבי בטן, אסתמה. כאב פיזי עלול להתערבב עם חרדה.

   - שינה חשובה מאוד לבריאות הנפשית ולכן ככל הניתן מומלץ להקפיד על זמני שינה קבועים, טקס שינה, ולצמצם מסכים כשעתיים לפני שינה.

   
   

   תזונה:

   - ארוחות קבועות, כמה שאפשר מאוזנות, עם נוזלים, גם אם התפריט מצומצם.

   - אצל ילדים סלקטיביים באכילה, מומלץ לדאוג מראש למזונות שהילדים מוכנים לאכול גם במצב חירום.

   - הימנעות ככל האפשר מצריכה עודפת של סוכר וקפאין שעלולים להגביר היפראקטיביות וחרדה.

אם הילד לא ישן, רעב, חולה או בלי תרופות, כל התערבות רגשית תהיה הרבה פחות אפקטיבית.

5. הגנה על ההורים-

   - סקירות מראות כי בריאות הנפש של ההורה ואיכות הטיפול הם גורמי הגנה מרכזיים שחוצצים בין השפעת החשיפה למלחמה לבין תסמיני הילד.

   - קבלת תמיכה פסיכוסוציאלית, שמירה על קשרים חברתיים וביטחון כלכלי, הם הגורמים שנמצאו כחשובים ביותר בהגנה על בריאות הנפש של ההורים.

מקורות:

Barbic, S., Lochman, J. E., Tol, W. A., Jordans, M. J. D., et al. (2026). Evidence-based mental health interventions for children in fragile and humanitarian settings: An individual participant data meta-analysis. Evidence-Based Mental Health. Advance online publication.​

Doron, G., Gordon, I., Tenenbaum, E. J., & colleagues. (2025). Psychological distress in autistic and non-autistic Israeli children following terrorism and war. European Child & Adolescent Psychiatry. Advance online publication.

Hunt, X., Betancourt, T., Pacione, L., Elsabbagh, M., & Servili, C. (2021). Commentary: children with developmental disorders in humanitarian settings: a call for evidence and action.‏ DOI: https://doi.org/10.33682/6vgm-5n34

Karni-Visel, Y., Roth, D., Lev, S., & Werbeloff, N. (2025). Quality of life and mental health in families of children with developmental disabilities during wartime. Psychological Trauma: Theory, Research, Practice, and Policy, 17(7), 1434–1442. https://doi.org/10.1037/tra0001941

Kovacs, M., Dovbysh, S., & colleagues. (2023). Change in child mental health during the Ukraine war. European Child & Adolescent Psychiatry, 32(7).

McElroy, E., Hyland, P., Shevlin, M., Karatzias, T., Vallières, F., Ben-Ezra, M., ... & Martsenkovskyi, D. (2024). Change in child mental health during the Ukraine war: evidence from a large sample of parents. European child & adolescent psychiatry, 33(5), 1495-1502.‏ doi: 10.1007/s00787-023-02255-z

Rachamim, L., Aloni, R., Mualem-Taylor, H., Glickman, O., Goodman, A., & Laor, N. (2025). “Children of war”: examining the associations between war exposure, maternal PTSD, and continuous traumatic stress on Israeli children’s PTSD. Research on Child and Adolescent Psychopathology, 53(7), 1047-1059.‏ doi: 10.1007/s10802-025-01321-1

Rozenblat, S., Nitzan, T., Matz Vaisman, T., Shusel, R., Rum, Y., Ashtamker, M., Golan, O., Dinstein, I., & Koller, J. (2024). Autistic children and their parents in the context of war: Preliminary findings. Stress and Health, 40(5), e3442. https://doi.org/10.1002/smi.3442

Sennersten, F., Frogh, S., Påhlsson, S., Wladis, A., Alvinius, A., & Bäckström, D. (2025). The Russo-Ukrainian War’s toll on paediatric health during the first two years and future research directions: a scoping review. Communications Medicine, 5(1), 431.‏ doi: 10.1038/s43856-025-01190-1

Shaked-Ashkenazi, S., Bar, I., Oliver-Aronson, L., Horesh, D., Eden, S., & Golan, O. (2025). Psychological distress in autistic and non-autistic Israeli children exposed to war and terrorism. Journal of Psychiatric Research, 188, 266-270.‏ DOI: 10.1016/j.jpsychires.2025.05.073

Yildirim, S., Gutierrez-Torres, M. A., Byansi, W., Ventevogel, P., Bosqui, T., & Betancourt, T. S. (2026). Evidence based mental health interventions for children in fragile and conflict affected settings: expanding reach and system strengthening. bmj, 392.‏ doi: 10.1136/bmj-2025-086043

🟢לכל העדכונים בתחום האוטיזם ואירועי המרכז שלנו, הצטרפו לקבוצת הוואטצאפ השקטה שלנו🟢