Search Results

מאמר חדש המוסיף מידע נוסף על מאפייני בנות אוטיסטיות ומחדד היבטים באבחון אוטיזם בבנות. המאפיינים האוטיסטיים בבנות פעמים רבות יתבטאו בצורה שונה מבנים ואף יכולים להיות מבלבלים מאוד וקשים לאבחון. סקרנו את המאפיינים הייחודיים של בנות אוטיסטיות בתפקוד גבוה בפוסט הזה . המאמר המרתק שפורסם התמקד בילדות אוטיסטיות ללא מוגבלות שכלית, בגילאי 7 עד 15 שנים ובחן אותן בהשוואה לילדות בעלות התפתחות טיפוסית, כדי להבין טוב יותר את דפוסי התקשורת, ההתנהגות וההסתגלות שלהן. המחקר כלל הערכות נרחבות בעזרת שאלונים תצפיתיים והערכות הוריות במדדים של תקשורת חברתית, התנהגות חזרתית ויכולות יומיומיות. ההערכות כללו את הכלים הבאים: Social Communication Questionnaire שאלון קצר להורים המיועד לסייע באיתור ראשוני של סימפטומים תקשורתיים וחברתיים הקשורים לאוטיזם אצל ילדים. Autism Diagnostic Observation Schedule כלי אבחון מובנה מקובל מאוד, בו צוות מקצועי עורכים תצפית ופעילויות כדי לזהות סימני אוטיזם בתחום התקשורת, החברתיות וההתנהגות החזרתית אצל ילדים או מבוגרים. Vineland Adaptive Behavior Scales סקאלות המשמשות להערכת התפקוד ההסתגלותי, כלי מדידה סטנדרטי באמצעות ראיונות חצי-מובנים להערכת יכולות יומיומיות, תקשורתיות, חברתיות ומיומנויות חיים חיוניות בתפקוד כללי. ממצאים עיקריים: ילדות אוטיסטיות ללא מוגבלות שכלית הציגו קשיים חברתיים מובהקים, במיוחד בתחום ההסתגלות החברתית , כאשר מיומנויות תקשורת ושפה (במיוחד יכולת שפתית הבעתית ויכולת כתיבה) היו לעיתים חסרות אך במקרים מסוימים נמצאו חוזקות יחסיות בתחום זה. חלק מהסימפטומים ניכרים יותר בדיווח הורי  מאשר בתצפית קלינית מובנית; למשל התנהגויות חזרתיות ודפוסי עניין ייחודיים. נמצא שגם כאשר יש לילדות אלו אינטליגנציה תקינה ואף גבוהה, האתגרים החברתיים קיימים ומבליטים כי ציוני האינטליגנציה אינם ערובה לתפקוד יומיומי מלא. התופעה המכונה מיסוך/מאסקינג/הסוואה, מציינת שבנות מסוגלות להסתיר או לפצות על הסימפטומים שלהן באמצעות אסטרטגיות חברתיות ולפעמים הימנעות, דבר אשר עלול להוביל לאבחון חסר או מאוחר. במיסוך, הבנות מתנהגות בצורה שנוגדת את ההתנהגות הטבעית שלהן כתוצאה מלחץ סביבתי וחברתי. דוגמא לתופעת המיסוך יכולה להיות הימנעות מהתנהגות שנועדה לוויסות והרגעה כגון נפנוף ידיים בסביבה חברתית על מנת להתאים לנורמות החברתיות המקובלות. בתקשורת, הילדות האוטיסטיות התקשו במיוחד בניהול שיחה הדדית וביוזמות עם בני גילן , למרות שהיו להן חוזקות יחסיות ביכולת להבין ולהביע רגשות מסוימים. תובנות ומסקנות: המאמר מדגיש את החשיבות בגישה הכוללת קבלת מידע ממקורות רבים לאבחון בנות אוטיסטיות, המשלבת דיווחים מההורים, מהצוות החינוכי/טיפולי ומתצפיות קליניות תוך מודעות לשוני בתסמינים בין בנות לבנים. לדוגמא, הסתמכות על תצפית או מפגשים בקליניקה מול מאבחן מבוגר בלבד, עלולות לא להציף את הקושי בניהול שיחה הדדית או יוזמה חברתית עם בני גילן. יחד עם זאת, במאמר ישנה המלצה להתאים עבורן מטרות טיפוליות ייחודיות, בעיקר בתחום החברתי וההסתגלות האישית. לדוגמא: שיפור מיומנויות חברתיות (כאלה שיעזרו להן ללכת עם הטבע שלהן בצורה שתהיה להן יעילה), פיתוח תקשורת בין אישית, חיזוק היכולת להסתגל לסביבה אישית וחברתית, שיפור הגמישות המחשבתית ושיפור התפקוד היומיומי כדי להעצים את העצמאות ואיכות החיים של הילדות האוטיסטיות . לסיכום, המחקר מוסיף נדבך משמעותי להבנה של המאפיינים של בנות אוטיסטיות ומציע לנקוט גישה מותאמת מגדר שמעמיקה באיתור ובטיפול באתגרים הספציפיים להן. 🟢לכל העדכונים בתחום האוטיזם ואירועי המרכז שלנו – הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה  שלנו🟢 למאמר המלא: https://link.springer.com/article/10.1007/s10803-025-07035-z

אנשים עם חמלה עצמית (Self Compassion) גבוהה הם בעלי בריאות נפשית טובה יותר מאשר אלו עם חמלה עצמית נמוכה. מהי חמלה עצמית? חמלה עצמית, היא דרך עדינה להתייחס לעצמנו לעיתים קרובות במיוחד ברגעי קושי או כישלון, באופן מבוסס על נדיבות, מודעות (מיינדפולנס) ותחושת אנושיות משותפת, בניגוד לביקורת עצמית, הזדהות יתר עם רגשות שליליים ותחושת ניתוק מאחרים. חמלה עצמית היא לא  רחמים עצמיים או אנוכיות ואהבה עצמית מופרזת או לוותר לעצמך כך שלא תנסה שוב. חמלה עצמית היא: -להיות אדיב וסלחן כלפי עצמך -לקבל, לדאוג ולהיות אמפטי כלפי עצמך -לא להיות ביקורתי כלפי עצמך -לקבל ולהבין את העצב והכאב שלך -להתייחס לקשיים, לבעיות או למכשולים בצורה ישירה, כנה, מציאותית וללא ניסיונות להקל בהם ראש או לעדן אותם המרכיבים המרכזיים של חמלה עצמית: 1.נכונות להיות טוב לב לעצמי (Self-kindness)  - הפחתת ביקורת עצמית במצבים קשים. 2.מיינדפולנס (Mindful awareness)  - היכולת להיות ער לרגע, להכיר ברגשות מבלי לשקוע בהם יתר על המידה. 3.אנושיות משותפת (Common humanity)  - ההבנה שסבל וטעויות הם חלק מהחוויה האנושית הכללית, לא ייחודיים לי בלבד. מאפיינים עיקריים: ✅חמלה עצמית מערבת תגובות חיוביות כלפי עצמי ברגעים של כישלון, ולא שיפוט קפדני או דיבור עצמי שלילי. ✅בפועל, מדובר בנכונות להרשות לעצמי להיכשל, תוך זכירת ערך העצמי והכרה בכך שכולם נכשלים לפעמים. ✅מיינדפולנס עוזר לחמלה העצמית בכך שהוא מאפשר לזהות רגשות קשים מבלי להיסחף עמם או לדחות אותם. ✅תחושת האנושיות המשותפת מחברת אותי להבנה שתחושות כאב הן חלק מהמצב האנושי ולא משהו חריג. חמלה עצמית ואוטיזם: רמות חמלה עצמית גבוהות קשורות לרווחה פסיכולוגית גבוהה ולרמות נמוכות של סימפטומים דיכאוניים. נמצא שאוטיסטים מבוגרים עם חמלה עצמית גבוהה יותר היו עם יכולות וויסות רגשי טובות יותר ופחות סימפטומים של דיכאון וחרדה. אוטיסטים מדווחים על רמות חמלה עצמית נמוכות משמעותית לעומת לא אוטיסטים. נשים דיווחו על חמלה עצמית נמוכה יותר מגברים בקרב אוטיסטים. בראיונות נמצא כי רוב האוטיסטים מתקשים בפיתוח חמלה עצמית, במיוחד במצבים חברתיים ועבודה; קיימת נטייה לביקורת עצמית חזקה ואופיינית, אך תרגול עמוק לאורך זמן מסייע לשיפור. המלצות המחקרים: לשלב תרגול וליווי לחמלה עצמית בטיפול באוטיסטים, תוך התאמות אישיות; במיוחד בגיל מבוגר יותר ובלא עומס אינטלקטואלי. הבעייתיות בתוכניות חמלה עצמית ואוטיזם? למיטב ידיעתנו, תוכניות חמלה עצמית לאוטיסטים כמעט ולא קיימות. כמו כן, יש מחסור בהתאמה של התוכניות לאוטיסטים עם הנמכה קוגניטיבית או כאלו שמתקשים להתרכז בתרגול כמו מיינדפולנס. מחקר שנערך לאחרונה (2024) בחן תוכנית חמלה עצמית ייחודית לאוטיסטים שנערכה באינטרנט עבור 39 מבוגרים אוטיסטים. במחקר הפעילו תוכנית ייעודית להעצמת חמלה עצמית בקרב מבוגרים אוטיסטים, במענה למשבר בריאות הנפש הקיים בקהילה זו ולמיעוט מענים טיפוליים מתאימים. התוכנית רצה במשך 5 שבועות וכללה קורס מקוון הכולל הדרכה, מדיטציות ותרגולים רפלקטיביים, לצד ליווי שבועי ממנחי מחקר. מרבית המשתתפים היו נשים בגיל ממוצע 45, רובם עם אבחנה פורמלית של אוטיזם. עיקרי הממצאים והנושאים המרכזיים שעלו: השפעה חיובית: המשתתפים דיווחו שתרגול חמלה עצמית סייע להם להיות נעימים יותר, פחות ביקורתיים כלפי עצמם, להרגיע מחשבות ולווסת רגשות שליליים. הם תיארו שיפור ביכולת להרגיש שייכות, קירבה ומעט פחות בדידות, במיוחד בעת צפייה בסרטונים של אוטיסטים אחרים שחלקו את חוויותיהם. אתגרים ומורכבויות: חלק מהמשתתפים תיארו את התרגול היומיומי כחוויה קשה רגשית, בין היתר בשל קושי להתרכז, נטייה להימנע מרגשות קשים וקושי עם תרגילים הכוללים מרכיבים חושיים (למשל, מגע או תשומת לב לגוף). היו שתיארו התרגול כ"לא נעים" או "כואב" ואף חוו מצוקה במהלך תרגולים מסוימים. מסע מתמשך: רוב המשתתפים הדגישו שחמלה עצמית היא מיומנות שנרכשת לאורך זמן, "קשה בהתחלה, אבל משתפר עם התרגול"; חלק סיפרו שעם הזמן התרגול נעשה יותר טבעי ורגוע עבורם. צורך בהתאמה אישית: המשתתפים העריכו התאמות לתוכן אוטיזם ספציפי, למשל דוגמאות מהקהילה, הצעות מגוונות לתרגול וממשק נגיש ללמידה. הם ביקשו אפשרות לבחור תרגול שמתאים להם ולא התאמה אחידה לכולם (למשל, התאמות להבדל בעיבוד חושי שלהם או העדפות לסביבת הלימוד). מאמר זה תורם לקידום מענה טיפולי חדשני, מבוסס חמלה עצמית, לאוכלוסיית האוטיסטים, עם דגש על התאמה אישית, קהילה וליווי רגשי. עם זאת, נדרשת הרחבה ומחקר נוסף בתוכניות מסוג זה, בדגש על מדידה כמותית והשוואתית שתקיף מדגם מגוון יותר, תוך התאמה לצרכי האוטיסטים באופן ספציפי. החדשות הטובות: חמלה עצמית היא מיומנות שניתנת ללמידה ותרגול המלצות וטיפים פרקטיים: להלן דוגמאות פרקטיות לכל אחד מהתרגולים היומיומיים לפיתוח חמלה עצמית, בדגש על שלושת המימדים המרכזיים: טוב-לב לעצמי, מיינדפולנס, ואנושיות משותפת. 1.הקיפו את עצמכם בתזכורות של חמלה עצמית: "אני טוב מספיק" "עשיתי את המיטב" "לכולם קשה כאשר הם לומדים משהו חדש" "אני לא חייב להיות מושלם" "כולם עושים טעויות" "זה בסדר אם אני לא יכול לעשות את זה, אני כנראה אצטרך לעשות זאת באופן שונה" "אני אדם טוב ואהוב" 2.טיפוח של חמלה עצמית במבוגרים: אל תשוו את עצמכם לאחרים התחברו עם אוטיסטים אחרים תכננו פעילויות בהן תוכלו להיות עצמכם היו סבלניים עם עצמכם, כל דבר לוקח זמן ותרגול הקיפו את עצמכם באנשים עם חמלה. 3.טיפוח חמלה עצמית בילדים: עידוד של תחומי העניין שלהם, והצטרפות לתחומי העניין שלהם (המסר הסמוי בזה הוא "אתה חשוב לי") לכבד ולתת להם זמן קבוע להיות הם עצמם ללא ביקורתיות או ניסיונות לנרמל התנהגויות, זמן זה נועד לפרוק את המתח שנצבר במאמץ המיסוך שלהם. לקבל את הרגשות שלהם (לדוגמא: "אתה מצוברח, זה בסדר") היו סבלניים עם הילדים ("תאונות קורות", למשל כאשר שופך משהו, מפיל משהו, נתקע במשהו) שבחו אותם כאשר הם מדגימים חמלה עצמית (לדוגמא ניתן לומר: " אני יודע שאתה מצוברח שלא זכית בתחרות, אבל אני גאה בך שאמרת שעשית את המיטב שיכולת") צרו סיפורים חברתיים שהמסרים בהם כוללים חמלה עצמית. 4.טיפים כלליים: כאשר מתרחשת שגיאה או אכזבה, לעצור ולשאול: "איך הייתי מדבר לחבר שנמצא במצוקה דומה?" ולדבר לעצמי באותו טון תומך. כתיבת מכתב עידוד ודברי תמיכה לעצמי, כאילו אני החבר הכי טוב שלי, שמתקשה להתמודד עם מצב מאתגר. להאיר זרקור על הטוב: פעם ביום לכתוב לעצמי לפחות דבר אחד טוב, תכונה חיובית או הישג קטן מהיום. בתוכניות חמלה עצמית לאוטיסטים, מומלץ להציע אפשרויות מגוונות (ויזואליות, טקסט, שמע), פחות הוראות מילוליות מעורפלות. כדאי לכלול בתכנים דוגמאות מתוך הקהילה האוטיסטית וממשקים אינטראקטיביים המאפשרים נגישות וגיוון בצורות הלמידה והתרגול. לאוטיסטים עם הנמכה קוגניטיבית, קושי בריכוז למשך זמן, ניתן להפחית את העומס הקוגניטיבי על ידי התאמה כגון תליית תמונות על המקרר של סיטואציות טובות או במקומות שהם שמחים מאוד, צפייה שבסרטונים שלהם שמחים. תוכניות חמלה עצמית המותאמות לאוטיסטים הן יעילות ומשפרות רווחה נפשית, אך ההתנסות כוללת גם אתגרים רגשיים ומצריכה התאמות אישיות. 🟢לכל העדכונים בתחום האוטיזם ואירועי המרכז שלנו – הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה  שלנו🟢 למקורות: https://link.springer.com/article/10.1007/s10803-022-05668-y https://journals.sagepub.com/doi/full/10.1177/13623613241234097 https://journals.sagepub.com/doi/abs/10.1177/13623613241235061

תקופת חגי תשרי היא תקופה של שינוי משמעותי בשגרה, עם חופשות במסגרות החינוך, ארוחות משפחתיות רבות, ייתכן בבתי קרובי משפחה שהילד פחות מכיר ומאכלי חג אופייניים שילדים רבים על הרצף האוטיסטי לא יסכימו לטעום. ➕בנוסף, מנהגים שונים, רעשים חזקים ואורות עשויים לגרום לתחושת עומס או חרדה. עבור ילדים אוטיסטים, השינויים הללו בשגרה ובחוויות היומיומיות עלולים להוביל ללחץ, חרדה או קשיים בהסתגלות. עם קצת תכנון ותשומת לב, ניתן להפוך את החופשה מהמסגרת ואת ארוחות החג לחוויה חיובית ומהנה עבור כל ילד עם צרכים מיוחדים. איך לעזור לילדים אוטיסטים להתמודד עם חגי תשרי? 🍎🍯 🟨 התארגנות מראש -הכינו עם הילדים לוח תאריכים או ימים 📅 לתקופת החגים וציינו מה יש בכל יום. -בית ספר/גן כרגיל, קייטנה שבה הגננת/מורה לא נמצאת ותהיה מחליפה שהוא מכיר או לא מכיר? חופשה בבית עם ההורים, נסיעה לארוחת חג או טיול. רצוי להיעזר בתמונות. -בכל יום שעובר ניתן למחוק אותו מהטבלה ולראות בצורה מוחשית כמה זמן נותר עד לחזרה לשגרה. -כדאי בכל בוקר לגשת לטבלה ולבדוק מה קורה היום ואם צריך הכנות מיוחדות. 🟨 לפני כל ארוחת חג או ביקור קרובים -הכינו את הילדים מראש✏️: ספרו לילדים מה הולך לקרות, ילדים עם צרכים מיוחדים ובפרט ילדים עם אוטיזם, יכולים להיעזר בהכנה מוקדמת כדי להקל על חרדה וחוסר ודאות. הסבירו להם מהם מנהגי החג, מי יהיו האורחים ומה יאכלו. ניתן להשתמש בספרים, תמונות או סרטונים כדי להמחיש לו את הדברים. -צרו סביבה רגועה🧘‍♀️: ילדים רגישים לגירויים יכולים להרוויח מסביבה רגועה יותר במהלך הארוחה. ודאו שהחדר בו מתקיימת הסעודה מואר בצורה נעימה ככל האפשר. ייתכן שתרצו להקצות חדר שקט לילד אם הוא זקוק לכך. -הכינו מראש אוכל אהוב🍕: אם הילד בררן באכילה, הכינו מראש מנות שהוא אוהב ומוכרות לו. ניתן גם להביא איתכם חטיפים קטנים שהוא אוהב. -תכננו את לוח הזמנים🕑: הקפדה על לוח זמנים קבוע ככל האפשר, תסייע לילדים על הספקטרום האוטיסטי להרגיש בטוחים יותר. ייתכן שתרצו לקצר את השהות בארוחה או בסוכה, או לחלק אותה למספר חלקים. -הקלו על הציפיות: אל תצפו מהילדים להתנהג בצורה "רגילה" לאורך כל הערב. ייתכן שהם יתעייפו, יתעצבנו או ירצו ללכת. היו סבלניים וגמישים. -הכינו פעילויות🤹: תכננו כמה פעילויות שקטות שילדכם יוכל לעשות במהלך הארוחה או הביקור המשפחתי, כגון צביעה, קריאת ספר או משחק עם צעצוע אהוב. 🟨 במהלך ארוחת החג -שתפו את הילדים: תנו לילדים להשתתף בהכנות ובסדר ככל האפשר. הם יכולים לעזור לסדר את השולחן, לקשט את הבית או לשיר שירים. -השתמשו בתקשורת חזותית📊: תמונות, קלפים או סימנים יכולים לעזור לילדים עם אוטיזם להבין מה קורה ומה מצפים ממנו. לרבים עוזר לכתוב את סיפור / תכנית הערב מראש. לדוגמא: בשעה .. ניסע לבית של.. יהיו שם... יהיה שולחן ארוך. נשב בסוכה שהיא חלק מהבית שנמצא בחוץ, או במרפסת. נאכל... ולשלב את מאפייני החג האישיים. אחר כך נחזור הביתה. אם אני עייף אני יכול ... ולספק חלופות. לשחק בטלפון או ... -תנו לילדים מנוחות💤: אם ילדכם מרגיש מוצף, הציעו לו לצאת להפסקה קצרה. הוא יכול ללכת לחדר אחר, לשחק בחוץ או לקחת כמה זמן שהוא צריך, לעצמו ולמה שהוא זקוק בשלב זה. -היו קשובים לצרכי הילדים👂: שימו לב לסימני מצוקה אצל הילדים, כגון חרדה, עצבנות או עייפות. התאימו את התנהגותכם בהתאם. -אל תתעקשו ❎ עם ילדכם להשתתף בכל חלק מהערב. אם הוא מרגיש מוצף, תנו לו לקחת הפסקה. -שבחו את ילדכם על התנהגות חיובית✅, כגון ישיבה בשקט או אכילת מזון. -היו מוכנים להיות גמישים ולשנות את התוכניות שלכם לפי הצורך. הדבר החשוב ביותר הוא שילדכם ירגיש בנוח וייהנה. 🟨 טיפים נוספים -אם ילדכם מתקשה להתמודד עם אירועים ארוכים, ייתכן שתרצו לשקול לקצר את הביקור או הארוחה. -שבו ליד ילדכם ותנו לו תמיכה. -אל תהססו לבקש עזרה: אם אתם זקוקים לעזרה, אל תהססו לבקש מחברים, בני משפחה או אנשי מקצוע. -אפשרו לילד ללבוש משהו נוח, שתפו אותו בבחירה, היו סבלניים למול בחירה שאולי פחות לטעמכם. כך תוכלו לצמצם את גורמי הלחץ ולאפשר לו תחושה של נוחות. 📍והכי חשוב: היו סבלניים ואוהבים: זכרו שכל ילד הוא שונה ובפרט ילדים אוטיסטים, מה שעובד עבור ילד אחד לא בהכרח יעבוד עבור ילד אחר. הכי חשוב הוא להיות סבלניים, אוהבים ולתת לילד את התמיכה שהוא זקוק לה❤️. מאחלים לכל הילדים המתוקים ולהוריהם שנה טובה, שקטה, עם המון למידה והתקדמות.

בסוף השבוע האחרון נערך כנס Autism Europe בדבלין שבאירלנד. בכנס השתתפו מעל 1500 איש מעשרות מדינות שונות בעולם והייתה לי הזכות להציג בו את עבודת המחקר שלי. נושא הכנס היה שיפור איכות החיים של אוטיסטים. עלו נושאים מהותיים וחשובים מאוד כגון תוכניות למניעת אובדנות, ניהול האנרגיה בקרב אוטיסטים, חמלה עצמית, תוכניות חינוך מיני לאוטיסטים, גמישות יתר באוטיסטים והקשר לחרדה והיבטים מוטורים באוטיסטים. בשבועות הבאים נפרט על המידע הרב שלמדנו וחידדנו במהלך הכנס. המחקר שלי עסק בקשר בין יכולות מוטוריות ליכולות חברתיות באוטיזם. ידעתם שיכולות מוטוריות עלולות להשפיע על החיים החברתיים של ילדים אוטיסטים? למרות שקשיים מוטוריים אינם חלק מקריטריוני האבחון של אוטיזם, הם משפיעים על כ-87% מהאנשים האוטיסטים ולעיתים קרובות אינם מטופלים. מידע ראשוני מראה על קשר בין הקשיים האלה לאתגרים בתקשורת חברתית, אך הקשר הזה עדיין לא נחקר מספיק. המודל החדש: התערבות מוטורית התפתחותית מקיפה המחקר התמקד בבדיקת השיפורים ביכולות המוטוריות של ילדים אוטיסטים לאחר התערבות מוטורית טיפולית, ובבחינת הקשר בין שיפורים אלה לבין עלייה ביוזמות חברתיות במהלך משחק חופשי. ההתערבות המוטורית פותחה על ידי פרופ' נירית באומינגר – צביאלי ומוטי מורגן, הטיפול כלל 24 מפגשים, שהתקיימו פעמיים בשבוע, והועבר על ידי פיזיותרפיסט בצמדים של ילדים בני אותו הגיל.  המשתתפים חולקו לשלוש קבוצות גיל: 4-6, 6-8, ו-8-12. התוכנית המקיפה התמקדה במגוון רחב של מיומנויות מוטוריות, כולל: מיומנויות לוקומוטוריות (תנועה ממקום למקום – כגון ריצה או קפיצה). מניפולציה של אובייקטים (כגון כדור – זריקה או תפיסה). שיווי משקל ויציבות. מוטוריקה עדינה. תיאום של פעולה משותפת בין שני ילדים. תכנון תנועה.   תוצאות מבטיחות תוצאות ראשוניות מראות כי הילדים הראו שיפור מובהק במיומנויות המוטוריות שלהם. בנוסף, נמצא מתאם חיובי וחזק בין השיפורים בקואורדינציה המוטורית לבין עלייה במספר היוזמות החברתיות מצד הילדים. מגבלות המחקר והסתייגויות חשוב לציין כי מדובר בתוצאות ראשוניות, והמחקר נערך על קבוצה קטנה של משתתפים. על מנת לאשש את הממצאים, יש צורך בביצוע מחקר נוסף שיכלול מספר גדול יותר של משתתפים וקבוצת ביקורת, כדי לוודא שהשינויים המוטוריים והחברתיים אכן נגרמו כתוצאה מההתערבות הטיפולית. מסקנות מסקנות המחקר מצביעות על כך שההתערבות המוטורית שנבנתה עשויה להיות יעילה בקידום ושיפור היכולות המוטוריות אצל ילדים אוטיסטים. הקשר המשמעותי שנמצא בין תיאום של תנועות (קואורדינציה מוטורית) לבין היכולת ליזום אינטראקציה חברתית מציע דרך חדשנית לטיפול בחלק מהקשיים החברתיים באוטיזם דרך התערבויות מוטוריות. כותב הפוסט הוא מוטי מורגן, מנהל מרכז בשביל הכוכב. 🟢לכל העדכונים בתחום האוטיזם ואירועי המרכז שלנו – הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה  שלנו🟢

מחקר חדש ומקיף מציע תשובות לשאלה שמטרידה הורים ומטפלים רבים: האם יש קשר בין תסמיני מערכת העיכול להתנהגויות בקרב ילדים אוטיסטים?  המאמר, שפורסם ב-2025, מציג לראשונה הערכה אורכית (מחקר ארוך טווח) מקיפה של הנושא, וחושף ממצאים מפתיעים על שכיחות, משך והשפעה של בעיות מערכת העיכול בקרב ילדים אוטיסטים בהשוואה לילדים בהתפתחות טיפוסית. למה זה חשוב? עד היום, רוב המידע על הקשר בין אוטיזם לבעיות עיכול היה מוגבל. מחקרים קודמים התמקדו בעיקר בנקודת זמן אחת, מה שהקשה על הבנת ההתפתחות של התסמינים לאורך זמן. המחקר הנוכחי, שכלל מעקב אחר מאות ילדים לאורך מספר שנים, מאפשר לראשונה הצצה עמוקה לתסמינים במערכת העיכול בקרב ילדים אוטיסטים לעומת ילדים בהתפתחות טיפוסית. נבדקים:  במחקר השתתפו 475 ילדים (322 ילדים אוטיסטים ו-153 ילדים בהתפתחות טיפוסית). מעקב:  הילדים הוערכו בשלוש נקודות זמן בין גיל שנתיים ל-12 שנים. הערכה:  תסמיני מערכת העיכול הוערכו באמצעות ראיון עם ההורים שנערך על ידי רופא. התסמינים הנפוצים ביותר שנבדקו היו כאבי בטן, נפיחות/גזים, שלשולים, עצירות, כאבים בזמן יציאה, הקאות וקושי בבליעה. ממצאים מרכזיים: יותר מסתם כאב בטן המחקר אישר כי תסמינים במערכת העיכול, כמו כאבי בטן, עצירות, שלשולים ונפיחות, שכיחים באופן משמעותי יותר בקרב אוטיסטים. יתרה מכך, הנתונים הראו שהתסמינים אינם תופעה חולפת, אלא נוטים להיות מתמשכים   לאורך הילדות. אך הממצאים המרעישים ביותר נוגעים לקשר ההדדי בין תסמיני העיכול להתנהגות : המחקר מצא כי ככל שתסמיני מערכת העיכול היו תכופים יותר וחמורים יותר, כך הילדים הפגינו החמרה בבעיות התנהגותיות. הקשר נצפה במגוון רחב של תחומים, כולל: קשיי שינה קשיי תקשורת בעיות בוויסות חושי התנהגויות חזרתיות ומוגבלות אז מה זה אומר לנו, ההורים? המסקנה העיקרית של החוקרים היא שיש להעלות את המודעות בקרב הורים ואנשי מקצוע לקשר הקיים בין בעיות עיכול לאוטיזם. צריך להתייחס בזהירות לממצאים ולומר שלא בהכרח, הגורם היחידי לתסמינים האוטיסטים הוא בעיות במערכת העיכול. עם זאת זהו עוד גורם שעלול להשפיע על התסמינים. זיהוי וטיפול בתסמינים אלה, גם אם נראים קלים, עשויים להוביל לשיפור דרמטי באיכות החיים של הילד, הן מבחינה פיזית והן מבחינה התנהגותית. אם אתם הורים לילד או ילדה אוטיסטים הסובלים מתסמינים במערכת העיכול, המחקר הזה הוא קריאת השכמה. פנו לרופא או לאיש מקצוע כדי לבדוק את הנושא לעומק. טיפול נכון בתסמינים הפיזיים יכול להיות המפתח לשיפור התנהגותי ולחיים רגועים ומאוזנים יותר עבור כל המשפחה. למאמר המלא: https://journals.sagepub.com/doi/10.1177/13623613251362349 לכל העדכונים בתחום האוטיזם ואירועי המרכז שלנו – הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה  שלנו🟢

שנת הלימודים בגנים ובבתי הספר נפתחת בקרוב🌈  תלמידים רבים יחלו את לימודיהם בגנים חדשים, כיתות חדשות ובתי ספר חדשים. חלק מהתלמידים עומדים בפני שינוי סוג המסגרת החינוכית. מעבר מגן לכיתה א', מעבר מכיתה רגילה לכיתת תקשורת, או לבית ספר לחינוך מיוחד, מעברים בין כיתות תקשורת שונות בבתי ספר שונים ועוד. לילדים אוטיסטים, מעברים בכלל מהווים אתגר רגשי תקשורתי ותפקודי. מעברים שיש בהם גם משקל רב לנושא החברתי, מהווים אתגר גדול יותר. נוכל לעזור להם לצלוח את המעבר על ידי מספר פעולות מטרימות והתארגנות מראש: 🟨קבלת כמה שיותר מידע על המסגרת החדשה: איפה ממוקם הגן או בית הספר. איפה ממוקמת הכיתה בתוך בית הספר. במידת האפשר, כדאי לצאת לסיור מקדים, ללמוד את הדרך ברגל או במכונית, להסביר לילד אם נוסע בהסעה ומי ילווה אותו ויקבל אותו. להסתכל על מבנה הגן והחצר. 🟨שיחה מקדימה עם הגננת, המחנכת והסייעת: ככל שתקבלו ותמסרו יותר מידע המבוסס על קשר אישי, החרדה תפחת והשאלות יתבהרו. חשוב לציין כי על פי הנחיות משרד החינוך מתאריך 26 באוקטובר 2022 ומתאריך 26 לאוקטובר 2016, בנושא תקשורת מיטבית עם הורים לתלמידים עם צרכים מיוחדים, אין מניעה מההורים ליצור קשר עם הסייעת האישית של ילדם. עמדו על כך. המסמכים להנחיות הרלוונטיות מצורפות כאן: https://meyda.education.gov.il/files/mosdot/sayaot_communication-letter.pdf https://meyda.education.gov.il/files/mosdot/sayaot_communication.pdf 🟨הכנת סיפור חברתי: מותאם לגיל ולתפקוד הילד, בתמונות בלבד, במלל בלבד או בשילוב של שניהם. סיפור הכולל תמונות של צוות הכיתה/הגן, הילדים בכיתה או כמה מהם, והסבר של השינוי שעומד להתרחש ומה אפשר לעשות במקרה של קושי. סיוע בבניית והכנת סיפורים חברתיים ניתן לקבל אצלנו. 🟨ציידו את הילד בתמונות קטנות של ההורים שיהיו אצלו או אצל הצוות בימים הראשונים: תמונה יכולה להשרות בטחון ולהרגיע מאוד. 🟨הדרגתיות בימים הראשונים במסגרת החדשה: יום ארוך בגני וכיתות התקשורת הוא לא פשוט ובעיקר אחרי חופשה בה צפוי שהיו שינויים בהרגלי השינה. הדרגתיות בימים הראשונים אמנם מקשה על ההורים מבחינת העבודה או ההסעות אך תשפיע לטובה על המשך הקליטה והכניסה לשגרה. 🟨התייחסות לידע של הילד בנוגע לאבחנה: נושא זה הינו רגיש ושונה ביחס, בהתאם להחלטותיה, ערכיה וצרכיה של כל משפחה. ככלל, חשוב להתייחס למה יודע הילד על האבחנה. ישנם מקרים בהם הילד אינו יודע על האבחנה והוא לא מבין מדוע הוא הולך לכיתה אחרת או מלווה על ידי סייעת. פחות מומלץ שהמידע יגיע אל הילד בצורה עקיפה, דרך שמועות, דרך אמירה של ילדים אחרים או של צוות. במידה ולא שיתפתם את ילדיכם באבחנה, כדאי לשקול לעשות זאת טרם או בסמוך לכניסה למסגרת בהתייעצות עם אנשי מקצוע. הידיעה מביאה איתה פעמים רבות הקלה והפחתה בלחץ של הילד וגם של המשפחה. במידה ועולות התלבטויות שתרצו להתייעץ עליהן תוכלו להעלות שאלות בתגובות ונשמח לסייע🙏 💥אנו מאחלים לכל הילדים החמודים קליטה טובה, קלה ושנת לימודים מוצלחת, מצוות "בשביל הכוכב"🌟 🟢לכל העדכונים בתחום האוטיזם ואירועי המרכז שלנו – הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה  שלנו🟢

היא רק בת 4, עולם שלם טמון בתוכה, אבל מילים עוד אין. עולמה סובב סביב כדורים עם פרצופים. היא יושבת ליד שולחן, הכדורים מונחים לפניה, ואצלה? זה לא משחק. זה טקס. היא מקרבת את פניה לכדור, מתמקדת בעיניים המצוירות שוב ושוב, בפעולה חזרתית וגרייתית. השאלה הראשונה שצפה ועולה היא: איך נהפוך את הפעולה הזו למשחק תפקודי? התשובה לא פשוטה, אבל היא מתחילה במקום אחד, להתחבר לעולמה! לא לנסות לשנות אותה, אלא פשוט להיות איתה. במקרה הזה, חיקינו אותה. לשבת מולה, לקחת כדור עם פרצוף, ולהתבונן בעיניו בדיוק כפי שהיא עושה. כשהיא שמה לב שמישהו בעולמה מבין אותה, ומחקה אותה, היא מרימה את ראשה. הקשב המשותף  נוצר. הדרך מהתבוננות למשחק הדדי כשהיא מבינה שהכדור שלה בטוח, ושאנחנו לא ננסה לקחת אותו או להפסיק את הפעולה שהיא אוהבת, הגיע הזמן לשלב הבא. בעדינות, ובקשב משותף, לקחתי כדור וזרקתי אותו על הרצפה תוך כדי השמעת קולות וצלילים מהנים. הראיתי לה שהחפץ המוכר והאהוב עליה יכול להיות הרבה יותר מסתם כלי להתבוננות. בדרך כלל, במקרים כאלה צריך לחכות, אבל במקרה הזה הילדה הפתיעה. היא זרקה את הכדורים מהשולחן. היא חיקתה אותי. הנה! השינוי החל. המשכנו במעבר הדרגתי: מהשולחן לרצפה, ומהזריקות החד-צדדיות לגלגול הדדי של כדורים זה לזה. הפעולה הגרייתית והחזרתית הפכה למשחק הדדי, מלא בקשב משותף. על הדרך, שיפרנו גם מיומנויות מוטוריות כמו זריקה וגלגול, וחיזקנו את הביטחון העצמי שלה. אבל השינוי הגדול ביותר הגיע בסוף. תוך כדי שהיא משחקת ויוצרת איתנו קשר, משהו חדש התחיל לבצבץ. היא התחילה למלמל הרבה יותר צלילים והברות. מה בעצם קרה פה? לקחנו משחק לא תפקודי, חזרתי, טיקסי עם גרייה ויזואלית משמעותית והפכנו אותו לכלי תקשורת. במקום להתנגד לעולם שלה, נכנסנו אליו. כשהיינו מספיק קרובים כדי להבין אותו, יכולנו להראות לה שיש בו גם עוד דברים. הדרך לתקשורת פתחה בפניה עולם חדש של הנאה, קשר ויצירה. האם עם כל הילדים זה יעבוד?   התשובה היא לא.  אבל זו דרך אחת מיני רבות לנסות להגיע לעולמם שלעיתים, חבוי של ילדינו. בצניעות ובכבוד מתמשך לילדים, נרצה להמשיך לחפש דרכים להגיע אל עולמם. קשב משותף  היא אחת המיומנויות הקדם שפתיות החשובות שעל ילדים לרכוש על מנת שתיווצר שפה. תרגול שלו  בצורה מהנה ומוטיבציונית יכולה לשמש כקפיצה התפתחותית משמעותית בילדים שלנו. בפעם הבאה שאתם רואים ילד או ילדה שקועים בפעולה חזרתית, נסו להתחבר לעולמם. אולי תגלו שזה המפתח לדלת התקשורת. 🟢לכל העדכונים בתחום האוטיזם ואירועי המרכז שלנו – הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה  שלנו🟢

בפוסט הקודם דיברנו שיש דרכים רבות לטפל בבעיות שינה אצל אוטיסטים ועסקנו בקשר של פעילות גופנית בשיפור איכות השינה בילדים ובני נוער אוטיסטים. היום נעסוק בעוד מרכיב שיכול לסייע בשיפור איכות השינה אצל ילדים ובני נוער אוטיסטים: היגיינת שינה וביסוס רוטינת שינה. פרופ' אמנדה ריצדייל (Amanda Richdale) היא שם שכדאי להכיר בתחום חקר השינה באוטיסטים והיא מתארת בספרה ובמחקריה את החשיבות של השינה והטיפול באתגרים בה באוטיסטים. 😴 שינה טובה מתחילה כבר לפני שנכנסים למיטה שינה איכותית משפיעה כמעט על כל תחום בתפקוד של ילדים אוטיסטים : מצב הרוח, ויסות החושי, הריכוז ביום שאחרי ואפילו ההתקשרות החברתית. כדי שהיא תקרה, צריך לאפשר לגוף להתכוונן  אליה. 👀 מה זה "היגיינת שינה"? הכוונה היא לארגון סביבת השינה וההרגלים לפני ההירדמות בצורה שתומכת בתהליך הטבעי של הגוף להירדם לבד. שינוי כזה לא מביא תוצאה בין לילה, אבל לרוב אחרי 2–3 שבועות אפשר לראות שיפור של ממש. 🛏️ מתחילים בסביבה: חדר השינה צריך להיות שקט, חשוך ונעים. האם יש רעש מהרחוב או אור מבחוץ? האם יש תריס רעשני או מצעים לא נעימים? חשוב לבדוק איך התחושות האלו משפיעות על הילד. נסו לוודא שהחדר בטמפרטורה נוחה ולא עמוס בגירויים מיותרים. יש ילדים שנהנים ממוזיקה רגועה או רעש לבן עדין ויש כאלה שזה דווקא יפריע להם. הכירו את ההעדפות של הילד שלכם. 🔁 עוברים להרגלים: כל לילה חוזרים על סדר פעולות קבוע, זו רוטינת השינה. ילדים אוטיסטים זקוקים לרוטינה ברורה, צפויה ומרגיעה, שמתחילה לפחות חצי שעה לפני כיבוי אורות. דוגמא לרוטינה כזו: ארוחת ערב 🍽️ ← מקלחת🛁 ← צחצוח שיניים 🦷 ← קריאת סיפור 📖 ← כיבוי אורות 🌙 📌 השתדלו להשאיר לסוף את הפעילות שהילד הכי אוהב, כדי ליצור סיום חיובי. 🕰️ שמירה על זמני שינה קבועים: גם אם כרגע הילד נרדם רק ב־22:00 זה בסדר. התחילו מהשעה הזו והקדימו אותה בהדרגה כל כמה ימים. המטרה היא להתאים את שעת ההשכבה לשעון הפנימי של הילד, ואז להזיז אותה לאט לאט לשעה הרצויה. 📷 עזרים ויזואליים: ילדים רבים נתרמים מלוח חזותי של הרוטינה, עם תמונות או חפצים שמסמלים כל שלב. זה עוזר לצמצם התנגדויות ומגביר תחושת שליטה. לילדים גדולים יותר אפשר להכין רשימה מסודרת של הפעולות שתהיה תלויה במקום נגיש. ❗ טיפים חשובים נוספים: הימנעו ממשקאות ממריצים (קולה, שוקולד, תה) אחרי השעה 15:00. אם הילד עדיין ישן בצהריים, ודאו שזה קורה בשעה קבועה ולא מאוחר מ־15:00. עדיף להזיז פעילויות שעלולות לעורר קונפליקט (כמו צחצוח שיניים, אם הוא קשה לילד) לשלב מוקדם יותר. לא לראות טלוויזיה בזמן ההשכבה. המסך מעכב את הפרשת המלטונין ופוגע בהירדמות. אל תאריכו את הרוטינה יתר על המידה, 15 עד 40 דקות זה טווח טוב. להחזיר את הילד למיטה בעדינות בכל פעם שהוא יוצא ממנה, גם בהשכבה וגם במהלך הלילה. 🧠 זכרו , אצל ילדים אוטיסטים, שינה טובה לפעמים מתחילה מהאור בחדר, מהמרקם של הסדין או מהשיר שאתם שרים כל ערב. היגיינת שינה וביסוס רוטינת שינה מותאמת, עקבית וסבלנית יכולה לשנות הכול. 🟢לכל העדכונים בתחום האוטיזם ואירועי המרכז שלנו – הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה  שלנו🟢

👧 היא ילדה אוטיסטית בת 8. תלמידת כיתה ג', חכמה, רגישה ויצירתית. הכיתה בה היא לומדת נחווית אצלה כמקום מאיים. היא נשארת לבד בכיתה בהפסקות, לא מצליחה להתחבר לאחרים, לא מבינה עד הסוף איך מתנהלים עם ילדים אחרים, מה זה בכלל אומר "חברה טובה". המלצות לא חסרות, כולם מסביב מציעים לצרף אותה לקבוצה חברתית, אבל היא מסרבת. חוששת. רק המחשבה על מפגש קבוצתי מעוררת אצלה לחץ גדול. אבל אז, לאט ובסבלנות דרך תהליך פרטני עדין, מכיל ומקצועי ובעזרת עקרונות גישת PRT  התחיל שינוי. ללכת בעקבות רצון הילד במפגשים הפרטניים גילינו את מה שלפעמים מתפספס בתוך שגרת היום-יום של בית הספר: מאחורי החשש יש ילדה עם עולם פנימי עשיר. סקרנית, עם אהבה גדולה ליצירה ודמיון. כשהבאתי אל המפגש חומרים של יצירה, בצק צבעוני, חרוזים קטנים, אריזות של "מאפים" ודמויות פליימוביל קטנות, העיניים שלה נפתחו. התחילה יצירה של ממש: עוגות דמיוניות, קישים זעירים, עוגיות בעיצוב אישי (תמונות אותנטיות מהיצירה שלה). תוך כדי, התחלנו לדבר. לאט לאט גם על עצמה. על מה שמפחיד, על מה שהיא אוהבת, על החלום שיהיה לה יום אחד בית קפה משלה. לא כופים. לא מנהלים מלמעלה. אלא שומרים על הליכה אחר רצון הילד. היא מובילה, ואני מציעה. מתוך המקום הזה יכולתי בהמשך להציע גם משחקים מובנים יותר, עם כללים פשוטים, שדורשים התנסות חברתית מבוקרת.   ריווח וגיוון בהזדמנויות כאשר השגנו מטרה של אמון ומשחק משותף, יכולתי להציע גם משחק אחר, מובנה, משחק עם כללים שהוא שלב אחר במשחק החברתי ודורש משאבים חברתיים שעדיין חסרים ויש חשש והימנעות מהם.   קשב והזדמנות למידה ברורה המתאימים לשלב ההתפתחותי ברגע שהבאתי חומרי יצירה ושיתפתי פעולה עם רצונה ליצור בחומרים סוגי מאפים וממתקים, השגתי את מלוא הקשב שלה. יכולתי להשתמש בחיזוקים מידיים, וטבעיים, להעלות את הבטחון העצמי שלה ע"י הצעה להראות לילדות נוספות את עבודותיה, לספק לה זווית ראיה נוספת וחיובית של בני גילה, שעשויה להתקבל במידה ותנסה להצטרף לקבוצה חברתית תומכת ומוחזקת. בכל מפגש, שאלה המטופלת האם ראו את עבודותיה? ומה אמרו? ניתן היה לראות שהביטחון שלה מתחזק ועמו המוכנות שלה לנוע מתחום העניין החזק, אזור הנוחות שלה, ולהסכים לשחק איתי במשחק אחר. כך התחזקה בה ההבנה שיש לה מה להציע, ושהיא יכולה להתקבל גם בקבוצה.   אז איך מתחילים? עם ילדה שסירבה לכל פעילות קבוצתית, לא דילגנו ישר לשלב של אינטראקציה מורכבת בקבוצה. בנינו גשר: מהמוטיבציה ותחום העניין שלה לקשר, מהמרחב הבטוח אל מרחב ההזדמנות. בסיומו של התהליך, הגיעה נכונות אמיתית להתנסות בקבוצה חברתית. לא כי לחצו עליה, אלא כי היא הייתה מוכנה.   לסיכום PRT היא גישה שמבוססת על חיבור אישי ורגיש בו הולכים אחר רצון הילד ומוצאים את מקורות המוטיבציה שלו. מתוך אותם מקורות נשיג את המטרות הטיפוליות שלנו. היא מלמדת אותנו להניח בצד את הדחף להאיץ ולהתחיל מהמקום שבו הילד נמצא באמת ברמה ההתפתחותית וברמה הרגשית. במרכז בשביל הכוכב  אנחנו פועלים מתוך אמונה עמוקה: כל ילד יכול, אם נדע להקשיב, לדייק, וליצור אתו מרחב של קשר. 🟢לכל העדכונים בתחום האוטיזם ואירועי המרכז שלנו – הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה  שלנו🟢

בפוסט הקודם דיברנו על כך ש הפרעות ובעיות שינה באוטיזם הן אחת התופעות השכיחות ביותר בקרב ילדים ובני נוער אוטיסטים. לשינה ירודה יש השפעות משמעותיות על ההתפתחות, הריכוז, מצב הרוח והתפקוד היום יומי ולכן חשוב להכיר את דרכי הטיפול המומלצות. 🧩 טיפול בהפרעות שינה כולל לרוב שילוב של כמה מרכיבים: התנהגותיים, סביבתיים ולעיתים גם תרופתיים, אך היום נרחיב על תחום שצובר תאוצה בשנים האחרונות: פעילות גופנית. 📊 מחקר חדש (2024) – סקירה שיטתית ומטא-אנליזה המחקר בחן את ההשפעה של מגוון סוגי פעילות גופנית על שינה בקרב ילדים ובני נוער אוטיסטים, כולל: 🌀 טיפול במים 🥋 קראטה 🚲 רכיבה על אופניים 🎮 אימון אירובי מבוסס וידאו (כמו לגו או מיינקראפט) 🧘‍♀️ יוגה 🏀 כדורסל 🏃‍♂️ ריצה קלה 💪 תרגילי קואורדינציה וכוח ⏱️ כמה פעילות? משך ההתערבויות נע בין 6 ל־16 שבועות, עם 1–5 מפגשים בשבוע, כל מפגש נמשך 20–60 דקות. 📈 מה גילו? בהשוואה לילדים שלא קיבלו טיפול, המשתתפים שעסקו בפעילות גופנית הראו שיפור מובהק בבעיות שינה כלליות, ירידה בהתעוררויות בלילה, פחות התנגדות לשינה, עלייה במשך השינה ושיפור ביעילות השינה. חלק מהתוצאות נמדדו באופן אובייקטיבי באמצעות אקטיגרפיה (מד שינה). 💡 ומה אפשר ללמוד מזה? זו ככל הנראה הסקירה המקיפה הראשונה בתחום הזה, והתוצאות מעודדות. לא סוג הפעילות הוא העיקר, אלא עצם העשייה והתנועה. עם זאת, חשוב לזכור: יש מקום לעוד מחקרים שיבחנו את ההשפעה של סוג הפעילות, העוצמה וזמן הביצוע במהלך היום, כי כל ילד הוא עולם ומלואו. ⚡ אז אם ילדכם הוא אוטיסט וחווה קשיים בשינה, אל תזלזלו בכוחה של פעילות גופנית מותאמת. לפעמים דווקא הפתרונות הפשוטים והמהנים יכולים לעשות שינוי גדול 🌟 המאמר המלא: https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1087079224000170 🟢לכל העדכונים בתחום האוטיזם ואירועי המרכז שלנו – הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה  שלנו🟢

החברה הישראלית לחקר השינה והאיגוד הישראלי לרפואת ילדים פרסמו נייר עמדה חשוב בנושא שעות השינה המומלצות לילדים ומתבגרים. למה שינה כל כך חשובה?   שינה היא מצב ביולוגי הכרחי לבקרה, שחזור ומילוי מחדש של מרכיבים ביוכימיים בכל תאי הגוף, ובמיוחד במוח. בזמן שינה, המוח ממיין, מתעדף ומאחסן מידע וגירויים שנקלטו במהלך היום. תהליכים אלו חיוניים להתפתחות פיזית, נפשית ושכלית, ולתהליכי הטמעת זיכרון ורגשות. מיעוט שינה (חסך שינה): קיצור משך השינה, קיטועה או תזמון לקוי עלולים לפגוע בבריאות ובתפקוד הילד. מחקרים הראו שחסך שינה עלול לגרום ל: ישנוניות יתר במשך היום ונטייה להירדמות. ירידה קוגניטיבית, כולל פגיעה בחשיבה, זיכרון, ריכוז ומהירות תגובה, ובעקבות זאת ירידה בהישגים בלימודים. הפרעות התנהגותיות כמו קשיי קשב וריכוז, מצב רוח שלילי, עצבנות, אימפולסיביות, תוקפנות, תנודתיות במצב הרוח, חוסר משמעת, חרדה ודיכאון. שינויים מטבוליים ועודף משקל. המלצות לשעות שינה ביממה לפי גיל:  ⏰ הטבלה הבאה מציגה את טווח שעות השינה המומלצות לפי נייר העמדה: גיל שעות שינה מומלצות ביממה  0-3 חודשים 14-17   4-11  חודשים   12-15    1-2 שנים   11-14    3-5 שנים   10-13    6-13 שנים   9-12   14-17  שנים   8-10   מה הנתונים לגבי הפרעות ובעיות שינה באוטיזם? הספרות המחקרית מראה באופן עקבי כי שיעור בעיות השינה וחומרתן גבוה יותר בילדים ובני נוער אוטיסטים ביחס לילדים עם התפתחות טיפוסית. חלק מהמחקרים מדברים על עד כ-86% מהאוטיסטים. באופן ספציפי יותר, אוטיסטים הראו יותר התנגדות לשינה, כולל התקפי זעם לפני השינה, קשיים בהירדמות, קושי בשמירה על רצף השינה, יקיצות ליליות מלוות בהתנהגות מפריעה, ביעותי לילה, שינה משותפת עם הורים או אחרים ויותר פראסומניות (התנהגויות חריגות במהלך השינה). . מהן ההשפעות של הפרעות ובעיות שינה באוטיזם? הפרעות שינה בקרב ילדים אוטיסטים קשורות להשפעות קוגניטיביות, רגשיות והתנהגותיות נרחבות. ❗ איכות שינה ירודה, ובמיוחד משך שינה קצר, נמצאה קשורה ל: אינטליגנציה כללית נמוכה יותר כישורים מילוליים חלשים יותר תפקוד יומיומי ומסתגל נמוך יותר 🧠 ילדים אוטיסטים עם בעיות שינה מראים גם יותר: התנהגויות חזרתיות עצבנות ואגרסיביות היפראקטיביות נסיגה חברתית מעניין לציין כי תופעות אלו מופיעות בקרב ילדים בגילים שונים ובמגוון רחב של רמות קוגניטיביות. 😓 נוסף על כך, בעיות שינה אצל ילדים אוטיסטים מובילות לעלייה ברמות הלחץ של ההורים, ופוגעות בשגרת המשפחה כולה. 🔁 ייתכן שמתקיים כאן קשר דו-כיווני: תסמיני האוטיזם תורמים לקשיי שינה, בעוד שהפרעות השינה מחמירות את אותם תסמינים ואת ההתנהגויות המאתגרות הנלוות להם. ממצאים אלו מדגישים את הצורך בהערכה יסודית של בעיות שינה אצל ילדים אוטיסטים וטיפול מתאים, לשם שיפור התפקוד היומיומי ולמען איכות חיים טובה יותר לילדים ולהוריהם כאחד. מה גורם לבעיות והפרעות השינה אצל אוטיסטים? הגורמים להפרעות שינה בקרב ילדים אוטיסטים הם מורכבים ולא ידועים במלואם. מחקר עדכני מציע השערה כי מדובר באינטראקציה בין גורמים ביולוגיים (גנטיים, חיסוניים, נוירולוגיים), פסיכולוגיים, סביבתיים וחינוכיים, כולל הרגלי טיפול שאינם תמיד מותאמים. שינויים בפעילות המוח במהלך השינה אחת ההשערות המרכזיות מסבירה את נדודי השינה בשיבושים בהתפתחות ובארגון של הפעילות החשמלית במוח. ממצאים שהתקבלו באמצעות פוליסומנוגרפיה (בדיקת שינה במעבדה) הצביעו על תבניות שינה לא תקינות, כגון: ירידה בזמן השהייה במיטה ובמשך השינה הכולל עליה בשלב השינה הקל (שלב 1) עיכוב בהירדמות ירידה ביעילות השינה (היחס בין זמן השינה בפועל לזמן במיטה) עלייה ביקיצות ליליות ירידה בשנת REM (שנת החלום) שינויים אלו מרמזים על ליקויים ביולוגיים המשפיעים על איכות השינה, אך אין עדיין סמן ביולוגי מובהק שניתן להסתמך עליו לזיהוי אוטיזם דרך פעילות מוחית בשינה. מלטונין ותפקודו במוח השערה ביולוגית נוספת עוסקת בהורמון מלטונין, האחראי על ויסות מחזור השינה-ערות. בקרב ילדים אוטיסטים נמצא שילוב של: ייצור מלטונין מופחת פירוק מואץ של מלטונין ואתרי קישור לקויים להורמון (כנראה על בסיס גנטי) מצבים אלו עלולים לגרום לעיכוב בהירדמות ויקיצות מרובות במהלך הלילה. הצלחה בטיפול באמצעות מלטונין חיצוני תומכת בהשערה זו. רגישות חושית ועוררות-יתר אצל ילדים אוטיסטים רבים יש רגישות תחושתית גבוהה, שגורמת לתגובות לא רגילות לגירויים סביבתיים. לדוגמה: רעש, תאורה חזקה או שינויי טמפרטורה עלולים להקשות על ההירדמות תחושת הבד של המצעים או הפיג'מה יכולה לעורר אי נוחות חמורה בנוסף, ייתכן שמעורבות של מערכת ה–locus coeruleus-norepinephrine (מערכת עוררות מוחית) תורמת לעוררות יתר, קשיי ויסות חושי ופגיעות קוגניטיבית. גירוי יתר של מערכת זו, ככל הנראה מהאזורים הקדם-מצחיים ומהאמיגדלה, עשוי להסביר מדוע ילדים אוטיסטים עם עוררות-יתר סובלים לעיתים גם מתסמינים כמו חוסר קשב, אימפולסיביות, היפראקטיביות, חרדה, התקפי פאניקה ונדודי שינה. השפעת ויטמין D ויטמין D חיוני להתפתחות מערכת העצבים בזמן ההיריון ולתפקוד גנטי תקין. מחסור בו במהלך ההיריון עלול להוות גורם סיכון סביבתי לאוטיזם. בנוסף, נמצא קשר אפשרי בין חסר בוויטמין D לבין נדודי שינה, לפחות בקרב מבוגרים. תפקוד מערכת ה–GABA הגרעין הקדם-אופטי שבהיפותלמוס אחראי על עידוד השינה באמצעות הנוירוטרנסמיטר GABA. אצל אוטיסטים משערים שיש ליקויים בהתפתחות ובנדידה של נוירונים מסוג זה. ייתכן שאין זה מקרי שאזור גנטי בכרומוזום 15q, המיוחס לסיכון מוגבר לאוטיזם, כולל גנים הקשורים ל-GABA. הפרעות רפואיות נוספות שיכולות להשפיע על שינה מהפן הקליני חשוב לבדוק מצבים רפואיים נוספים שיכולים להפריע לשינה: ריפלוקס קיבתי-ושטי (GERD) דום נשימה בשינה (OSA) אפילפסיה תסמונת הרגליים העצבניות (RLS) בעיות עור כמו אקזמה או גרד 📌 בפוסט הבא נעמיק בדרכי טיפול יעילות לשיפור השינה אצל ילדים אוטיסטים ופתרונות פרקטיים להורים. למקורות: https://journals.healio.com/doi/abs/10.3928/19382359-20200511-01 https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26823076/ https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S1389945718300200 https://www.atlantis-press.com/proceedings/ichssd-20/125942184 🟢לכל העדכונים בתחום האוטיזם ואירועי המרכז שלנו, הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה  שלנו

עצירות פונקציונלית בילדים – איך מזהים ומה עושים? עצירות אצל ילדים היא תופעה נפוצה, אבל מתי היא נחשבת לבעיה רפואית? 🤔 📌 אבחון עצירות פונקציונלית בילדים לפי קריטריוני Rome IV 👦 אצל ילדים מעל גיל 4 – האבחון מחייב שהסימפטומים יופיעו לפחות פעם בשבוע 📅 במשך חודש אחד לפחות ⏳. 👶 אצל תינוקות ופעוטות (עד גיל 4) – הקריטריונים מחייבים שהסימפטומים יופיעו לפחות פעם בשבוע 🗓️ במשך חודש, אך בנוסף נדרש שלא תהיה מחלה אורגנית (כגון תסמונת המעי הרגיז) ❌⚕️ שיכולה להסביר את העצירות 💩. לפי קריטריוני Rome IV, עצירות פונקציונלית מוגדרת כהתמודדות עם לפחות שניים מהתסמינים הבאים במשך חודש לפחות: 🔹 פחות משתי יציאות בשבוע 📅 🔹 החזקה או התאפקות מכוונת – הילד מנסה למנוע יציאה, למשל על ידי כיווץ הרגליים 🚫🦵 🔹 צואה קשה, יבשה או כואבת 😖💢 🔹 יציאות גדולות במיוחד שעלולות לגרום לחסימה בשירותים 🚽🔄 🔹  בריחת צואה (אנקופרזיס) – כאשר הצואה נוזלית או מוצקה בורחת לתחתונים 🩲💦 🔹 סימנים של כאב או פחד בזמן יציאה 😢😨 📌 מה חשוב לדעת? ✅ עצירות יכולה להיגרם בגלל תזונה דלה בסיבים🥤, התאפקות עקב פחד מהכאב 😟, או שינויים בשגרה 🔄. ✅ כאשר עצירות לא נובעת ממחלה אורגנית, היא נחשבת פונקציונלית וניתנת לטיפול בהדרכה נכונה 👩‍⚕️. 🚸 עצירות ואוטיזם? 📊 המרכז לבקרת מחלות בארה"ב (CDC) ערך סקר לאומי בין השנים 2006-2010 ומצא כי ילדים עם אוטיזם היו בסיכון גבוה פי 3.5 לסבול מעצירות כרונית בהשוואה לילדים עם התפתחות טיפוסית. תוכלו לקרוא על הסיבות לכך בפוסט שכתבנו על הסיבות לתדירות הגבוהה שאוטיסטים סובלים מעצירות . 😶 פעמים רבות, עצירות ובעיות במערכת העיכול מפוספסות בעיקר אצל אוטיסטים לא מילוליים שמתקשים לתקשר קושי וכאב. 🔍 התנהגויות נפוצות שעלולות לרמוז על אי נוחות במערכת העיכול: 🔸 הקשתה של הגב לאחור 🤸‍♂️ 🔸 לחיצה על הבטן 🤲 🔸 חריקת שיניים 😬 🔸 עלייה בהתנהגויות חוזרות 🔁 🔸 רגזנות, אגרסיביות ופגיעה עצמית 😡🤕 💡 איך ניתן לעזור לילדים? 🥦 תזונה עשירה בסיבים – פירות 🍎, ירקות 🥕 ודגנים מלאים 🌾 💧 שתייה מספקת – מים לאורך היום 🚰 🚽 הרגלי שירותים קבועים – לשבת בשירותים אחרי ארוחות 🕒 ⚠️ הפחת מזונות שגורמים לעצירות 🥯🧀🍟 🎉 חיזוקים חיוביים – עידוד והצלחה ללא לחץ 🌟 ❗ אם העצירות נמשכת או גורמת לסבל משמעותי, כדאי להתייעץ עם רופא ילדים או גסטרו 🩺 ופיזיותרפיסט רצפת אגן ילדים 👨‍⚕️👩‍⚕️ לקבלת הנחיות נוספות! 🟢 לכל העדכונים בתחום האוטיזם והאירועים מהמרכז שלנו – הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה  שלנו 🟢