התנהגויות חזרתיות ומצומצמות באוטיזם
- motim51
- לפני 3 ימים
- זמן קריאה 5 דקות
עודכן: לפני יומיים
התנהגויות חזרתיות ומצומצמות (RRBs – Repetitive Restricted behaviors) הן דפוסי התנהגות המאופיינים בחזרתיות, חוסר גמישות, קביעות, חוסר הלימה להקשר, ולעיתים קרובות גם בהיעדר תפקוד ברור או מטרה ספציפית.
התנהגויות אלו הן חלק מהמאפיינים וקריטריוני האבחון של אוטיזם. מעדויות של אוטיסטים התנהגויות סטריאוטיפיות עוזרות להפחית חרדה, להתקרקע, מסייעות לוויסות רגשי וחושי, מעלות את תחושת הביטחון או מביעות התרגשות. עוד ניתן לומר מפי אוטיסטים כי תנועות אלו מקבילות לגרד או צורך להתעטש. אם ננסה לאסור על אדם לעשות זאת, זה דומה לכך שנאסור עליו להתגרד כשמגרד לו, או שנאמר לו שאסור להתעטש.
כפועל יוצא מכך התערבות להפחתת ההתנהגויות הללו לא בהכרח מומלצת, אלא במקרים של הפרעה משמעותית לסדר הציבורי כגון אוננות פומבית או פגיעה עצמית משמעותית כגון הטחת הראש בקיר.
בנוסף, ישנם מקומות בהם לא מתאים לנפנף חזק בידיים או להשמיע קולות, משום שזה לא נהוג ומפריע לאחרים. למשל לתלמידי הכיתה או בתור למשהו.
כאשר אומרים תנועות סטריאוטיפיות הכוונה היא לתנועות חזרתיות, אך יש להן מאפיינים נוספים מעבר לעצם החזרתיות:
חזרתיות - אותה תנועה חוזרת שוב ושוב (כמו נפנוף ידיים, סיבוב אצבעות, קפיצות קבועות).
דפוס קבוע וצפוי - התנועה נעשית באותה צורה, קצב ורצף.
חוסר גמישות - קשה לשנות או להפסיק את התנועה.
לעיתים ללא תכלית תפקודית ברורה - לא משמשת מטרה פונקציונלית מיידית.
לעיתים קשורה לוויסות עצמי או חוויה סנסורית, אך לא תמיד.
⚠️ חשוב להבחין:
לא כל חזרתיות היא סטריאוטיפיה
למשל, חזרות לצורך למידה, משחק, או תרגול אינן בהכרח סטריאוטיפיות.
תנועות חזרתיות יכולות להיות גם טקסיות, סנסוריות, או תפקודיות, ולא תמיד יסווגו כסטריאוטיפיות.
עד כה, הסיווג של התנהגויות חזרתיות ומצומצמות נתון למחלוקת.
המדריך האבחוני והסטטיסטי להפרעות נפשיות (DSM-5) מתאר ארבעה דפוסים של התנהגויות חזרתיות ומצומצמות הכוללים:
תנועות חזרתיות, שימוש חזרתי בחפצים או בדיבור, או התנהגויות סטריאוטיפיות.
נוקשות, הכוללת התעקשות על זהות ושגרתיות (Insistence on Sameness), וכן היצמדות טקסית או נוקשה לרוטינות.
התנהגויות מצומצמות, לרבות תחומי עניין מצומצמים ותחומי עניין בעלי קיבעון.
תגובות חושיות לא טיפיקליות, הכוללות תת-תגובתיות ויתר-תגובתיות לגירויים חושיים, וכן חיפוש גרייה חושית.
התנהגויות חזרתיות ומצומצמות מחולקות לשני גורמים:
התנהגויות “מסדר נמוך” (lower-order), המאופיינות בתנועות חזרתיות, ובהן תנועות מוטוריות סטריאוטיפיות, מניפולציה חזרתית של חפצים וצורות חזרתיות של פגיעה עצמית.
התנהגויות “מסדר גבוה” (higher-order), הכוללות התקשרות לחפצים, התעקשות על שגרות, שימוש חזרתי בשפה ותחומי עניין מצומצמים.
בעוד שהתנהגויות חזרתיות מסדר נמוך מאופיינות בנוקשות מוטורית, ההתנהגויות החזרתיות מסדר גבוה נחשבות למורכבות יותר וכוללות נוקשות קוגניטיבית.
מדוע זה קורה? מנגנונים אפשריים – מוח, גנטיקה ומערכת החיסון
הספרות מתארת עדויות להפרעות בחיבוריות עצבית (למשל במסלולים קורטיקו‑סטריאטליים ובמעגלי גרעיני הבסיס) כבסיס אפשרי לתנועות אלו.
בנוסף ישנם ממצאים על תרומה גנטית גבוהה, שינויים במאזן עירור‑עיכוב, תפקיד של נוירוטרנסמיטורים (דופמין, גלוטמט, GABA , סרוטונין) ומעורבות אפשרית של דלקת מוחית ומערכת החיסון.
תפקודים ניהוליים נמצאו כמנבא להתנהגויות חזרתיות ומצומצמות באוטיזם ומספק הסבר לקשיים כגון צורך בשגרות, הצמדות להתנהגויות חזרתיות, קשיים במעברים, קושי להסיט תשומת לב בין גירויים שונים. התפקודים הניהוליים שנמצאו בעיקר קשורים להתנהגויות אלו הם גמישות מחשבתית ובלימת תגובה.
לסיכום, הסיבות הן ככל הנראה רב‑מערכתיות ונובעות מאינטראקציה בין רשתות עצביות, היבטים קוגניטיביים, רגישות סנסורית, גורמים גנטיים ותפקוד מערכת החיסון.
טיפול בהתנהגויות חזרתיות ומצומצמות באוטיזם
1.התערבויות התנהגותיות:
התערבויות התנהגותיות ופרוטוקולים ייעודיים להפחתת סטריאוטיפיות, מוצגות כקו ראשון, עם עדויות לשיפור במיוחד כשמתערבים בגיל צעיר.
יש לציין בהקשר זה כי התערבויות אשר נועדו להפחית התנהגויות מסוג זה הינן שנויות במחלוקת ולא תמיד מומלצות. נזכיר שוב כי עדויות של אוטיסטים בוגרים מציינות כי התנהגויות אלו פעמים רבות מסייעות להפחית חרדה ועוזרות בוויסות חושי ורגשי והפסקתן היא טעות.
טיפים שיוכלו לסייע:
להחליף תנועה אחת באחרת, פחות 'גדולה' למקום או זמן ספציפי.
לבדוק האם משהו בסביבה מפריע ולטפל בסיבה, כגון, כיתה עמוסה מידי, לחץ נפשי, עייפות.
לאפשר לאוטיסט ללכת למקום אחר ולווסת את עצמו שם.
לאפשר שימוש באביזר תחושתי שיוכל לספק מענה לצורך של מערכת העצבים בתנועה.
לחשוב על דרכים יצירתיות נוספות המתאימות אישית.
כמו כן, כפי שצויין בהתחלה, תמיד מומלץ לבחון כל מקרה לגופו, למשל בהתנהגות חזרתית של פגיעה עצמית קשה, כגון נשיכות חוזרות, תלישת שיער עצמית, חבטות חוזרות בפנים או בהתנהגויות בלתי מקובלות מוסרית או חוקית כגון אוננות ציבורית, התקרבות או בהייה באנשים, התערבויות התנהגותיות להפחתת או הפסקת התנהגויות אלו בהחלט צריכות להישקל.
2.טיפול תרופתי וכיוונים נוספים:
במקביל בספרות המדעית מצויינים גם תרופות וגישות משלימות, שימוש בתרופות אנטי פסיכוטיות להפחתת עצבנות, ניסויים בתרופות שמשפיעות על גלוטאמט/גאבא למשל N‑acetylcysteine עם ממצאים ראשוניים חיוביים אך לא עקביים.
בנוסף נבדקים כיוונים ראשוניים של טיפולי תאים (כגון תאי גזע מזנכימליים) כאשר החוקרים מדגישים שהראיות עדיין מוקדמות ונדרשים ניסויים מבוקרים גדולים.
הרחבה לטיפול התרופתי הנפוץ בישראל:
(אין זה מהווה ייעוץ רפואי וחובה להתייעץ עם רופא בטרם החלטה על נטילת תרופה כלשהי)
מטא אנליזה מאוד מקיפה באשר לטיפול בהתנהגויות חזרתיות ומצומצמות באוטיזם בדק את השפעה והיעילות של טיפול תרופתי.
המסקנה המרכזית היא שלתרופות הקיימות יש לכל היותר תרומה מוגבלת לטיפול בהתנהגויות חוזרות ומצומצמות ושאין עדיין טיפול תרופתי “חזק” ומבוסס היטב לתחום זה.
תרופות אנטי-פסיכוטיות (בעיקר ריספרידון ואריפיפראזול) הראו שיפור מובהק סטטיסטית אך קטן בעוצמתו בהתנהגויות חוזרות ומצומצמות באוטיזם לעומת פלסבו, כלומר, השפעה קלינית מתונה.
בישראל ריספרידון מוכר בעיקר בשמות (משתנה לפי קופה ויצרן):
ריספרדל (Risperdal) השם המוכר והנפוץ ביותר
ריספונד (Rispone)
ריספרידקס / ריספרידון טבע / ריספרידון-תרו
ואריפיפראזול מוכר בישראל בשמות:
אביליפיי (Abilify) השם המוכר ביותר
אריפלי / אריפיפרזול טבע / אריפיפרזול-תרו
תרופות אלו ניתנות בעיקר לעצבנות, תוקפנות, חוסר ויסות רגשי בילדים ובני נוער אוטיסטים.
תרופות בודדות אחרות (כמו פלובוקסמין, בוספירון, בומטניד, דיבאלפרואקס, גואנפצין וחומצה פולינית) הראו תוצאות חיוביות במחקר יחידים, אך ללא שכפול במחקרים נוספים, ולכן המסקנה לגביהן זהירה.
קבוצות תרופות שנחקרו רבות, כגון אוקסיטוצין, אומגה‑3, SSRIs ומתילפנידאט, לא הראו יתרון מובהק על פלסבו בהפחתת התנהגויות חזרתיות ומצומצמות באוטיזם.
3.פעילות גופנית:
מחקרים מקיפים שנעשו בעבר מצאו כי פעילות גופנית של 15 דקות בעצימות בינונית-גבוהה הפחיתה באופן משמעותי התנהגויות סטריוטיפיות באוטיסטים. הדגש בהתערבויות השונות היה על העלאת הדופק עם פעילויות כגון קפיצות על טרמפולינות, הליכה, ריצה, משחק בכדור ואופניים נייחות.
מטא אנליזה חדשה (2026) מצאה כי פעילות גופנית עוזרת להפחית התנהגויות חזרתיות ומצומצמות באוטיזם. הפעילויות שנמצאו מועילות היו משחקי כדור, אימוני קראטה ורכיבה על אופניים, כאשר משחקי כדור נמצאו כיעילים ביותר בין גיל 5-8 שנים ובמשך של יותר מ-9 שבועות.
לסיכום, נושא ההתנהגויות החזרתיות והמצומצמות באוטיזם נחקר פחות מהתחום החברתי-תקשורתי ויש עליו יחסית פחות מידע.
נכון לעכשיו, הסיווג והטיפול בו שנוי במחלוקת ולא מאוד יעיל. ישנה גם מחלוקת באשר לצורך בהפחתת או הפסקת התנהגויות אלו.
ככל הנראה הגישה המאוזנת פה תהיה לבחון כל מקרה לגופו לראות האם התנהגויות אלו מסייעות לתפקוד הריגשי-חברתי של הילדים או מסכנות ומזיקות לבטיחותם של הילדים.
מקורות:
Chaxiong, P., Dimian, A. F., & Wolff, J. J. (2022). Restricted and repetitive behavior in children with autism during the first three years of life: A systematic review. Frontiers in Psychology, 13, 986876. https://doi.org/10.3389/fpsyg.2022.986876
Tian, J., Gao, X., & Yang, L. (2022). Repetitive restricted behaviors in autism spectrum disorder: From mechanism to development of therapeutics. Frontiers in Neuroscience, 16, 780407. doi: 10.3389/fnins.2022.780407
Wang, K., Qiu, F., Liu, J., & Yang, X. (2026). The effects of exercise intervention for restricted and repetitive behavior in children with autism spectrum disorder: A network meta- analysis. Journal of Behavioral and Cognitive Therapy, 36(1), 100549.
Zhou, M. S., Nasir, M., Farhat, L. C., Kook, M., Artukoglu, B. B., & Bloch, M. H. (2021). Meta-analysis: pharmacologic treatment of restricted and repetitive behaviors in autism spectrum disorders. Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry, 60(1), 35-45. https://doi.org/10.1016/j.jaac.2020.03.007
🟢לכל העדכונים בתחום האוטיזם ואירועי המרכז שלנו, הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה שלנו🟢
תגובות