top of page

תרגול קשר עין-יד באוטיסטים

  • motim51
  • לפני 9 שעות
  • זמן קריאה 3 דקות
תרגול קשר עין-יד באוטיסטים

בשבוע שעבר דיברנו על הגורמים לאתגרים בקשר עין יד באוטיסטים ואיך הן באים לידי ביטוי ביום יום.

השבוע ננוע מהתיאוריה להיבט המעשי ונדבר על תרגול קשר עין-יד באוטיסטים.

הבנת המנגנון העומד בבסיס קשר העין-יד באוטיסטים מאפשרת לנו לפתח אסטרטגיות טיפוליות מותאמות יותר.

המפתח לשיפור אינו רק בלחזק את השרירים, אלא בשיפור הסנכרון בין העין ליד.


כתבנו לכם מספר כיווני תרגול וטיפים פרקטיים להורים ומטפלים, המשלבים את עדויותיהם של אוטיסטים בנושא ומבוססים על עקרונות ה-Feedforward (חיזוי) והפחתת עומס הפידבק עליהם דיברנו בפוסט הקודם:


  1. מציאת מוטיבציה 

הדרישה לבצע משימות הדורשות קשר עין יד דורשת מאמץ גדול לאין שיעור מהנדרש מהילד או האדם הממוצע.

ככל שיש יותר לילד יותר מוטיבציה לבצע את הפעולה, ככל שהוא מתעניין בה יותר, והיא מהווה גורם מוטיבציוני, כך הוא ישקיע מאמץ רב יותר.

אם הילד חובב בישול, תרגלו דרך משימות במטבח.

אם הילד אוהב מספרים ותרגילים, תרגלו דרך פעילויות כאלו.

משימות כגון אכילה במזלג או גריבת גרביים בכיוון הנכון, פחות מוטיבציונית ולכן יושקע בה פחות מאמץ.

 

  1. התאמת הדרישה והחומר הנלמד לגיל התלמיד

תארו תלמיד שמקבל את אותן משימות שוב ושוב, עקב כישלונות חוזרים.

התסכול שלו הולך וגדל, והתגובות שלו יהיו קשות ומתנגדות יותר.

מעדויות של אוטיסטים שלמדו לתקשר דרך לוח אותיות או הקלדה, עולה כי היו רוצים שילמדו אותם בעזרת חומר לימודי מותאם גיל.

מומלץ לצאת מתוך נקודת הנחה שהתלמיד יודע, ולחפש דרך מתאימה עבורו תוך שמירה על חומר לימודי תואם גיל ומעורר מוטיבציה למאמץ.

 

  1. הפחתת עומס ויזואלי סביבתי

סקירה מ-2025 בנושא מדגישה שמשימות מורכבות מעמיסות מאוד על ילדים אוטיסטים.

הטיפ: כשמתרגלים מיומנות חדשה (כמו כתיבה או גזירה), ודאו שסביבת העבודה נקייה מגירויים ויזואליים מיותרים.                                                                                 

רעש בעיניים מקשה על המוח לסנכרן בין המטרה לבין היד.

התאמה: השתמשו בדפים עם קווים ברורים ומודגשים מאוד, כדי להקל על העין "להינעל" על המטרה.


  1. טכניקת "קודם עין, אחר כך יד"

במשימות יומיומיות, עודדו את הילד לעצור לרגע לפני תחילת התנועה.

הטיפ: "קודם תמצא עם העיניים, אחר כך תושיט יד".

במשימות כמו השחלת חרוזים או בנייה בלגו, בקשו מהילד להסתכל על המקום המדויק שבו הוא רוצה להניח את החלק ורק אז להניח אותו.

למה זה יכול לעזור? זה מחזק את אסטרטגיית החיזוי (העין מובילה) ומפחית את הצורך של העין לעקוב אחרי היד תוך כדי תנועה.


  1. שימוש בפידבק תחושתי אחר

לפעמים, כשמערכת הראייה עמוסה, אפשר להיעזר במגע:

הטיפ: תנו לילד להרגיש את המרקם של המטרה (למשל, אותיות בולטות או משטח מחוספס).

המידע התחושתי מהאצבעות יכול לפצות על הקושי בסנכרון הראייתי ולעזור למוח לבנות תכנית תנועה טובה יותר. 

אל תדרשו ממנו להסתכל למשל במשימות התלבשות.

אפשרו לו להרגיש את מרקם הבגדים ודרך ערוץ זה לבחור את בגדיו ולהתלבש.


  1. פעילות ספורטיבית ופעילות במים 

במים, הקלט הגופני ברור יותר בגלל לחץ המים על הגוף. לכן יש יכולת טובה יותר לבצע פעילות מוטורית הדורשת קשר עין יד.

במים פוחת הצורך להסתכל על איברי הגוף כדי להבין איך להניע אותם לכיוון הרצוי.

מומלץ לשלב פעילות ושהייה במים תוך עבודה על חיזוק גופני.


  1. תמיכה קלה בזרוע 

עקב הקושי לסנכרן בין הרצון של המוח והרצון של הגוף, לעיתים הגוף מגיב בצורה אחרת והיד נעה לכיוון הלא נכון.

תמיכה קלה בזרוע עוזרת לשחרר את התקיעות ומאפשרת ליד לנוע למקום אליו הילד מנסה להגיע.

מדובר בתמיכה קלה ולא בהזזת היד עבורו.

בנוסף, פעמים רבות ילדים משתמשים במגע בידיים של המבוגרים ודרכם, מושכים לכיוון של החפץ אותו הם רוצים.

נקודת מבט שונה בתחום זה מציעה מחשבה כי הילדים מחפשים דרך אפשרית להגיע עם ידיהם לאובייקט אותו הם רואים ורוצים, אך אינם מסוגלים לסנכרן יד עין, להושיט יד ולתפוס.

אפשרו להם להיעזר בכם ונסו למצוא דרכים להגיע לגישה עצמאית.


  1. תרגול ניתוק מבט (עבודה על אפקט הפער)

מכיוון שהמחקר הראה שילדים אוטיסטים מתקשים להעביר את היתרון של "היעלמות גירוי" ליד, אפשר לעבוד על זה בצורה יזומה:

התרגיל: שחקו במשחק שבו הילד צריך לגעת במטרה שמופיעה בצד.

רגע לפני שהמטרה בצד מופיעה, העלימו פיזית (או כבו) את הגירוי המרכזי שבו הוא הסתכל קודם.

המטרה: לעזור למוח "להשתחרר" מהגירוי הקודם ולעבור מהר יותר לתנועת היד הבאה.


  1. אימון עם מטרות נעות (בהדרגה)

מכיוון שהקושי העיקרי הוא במשימות מורכבות ודינמיות:

התרגיל: התחילו בהצבעה על מטרות נייחות, ורק כשזה זורם ומשתפר, עברו למטרות שזזות לאט, כמו בועות סבון או מסירות עם בלון. לאחר זה משתפר ניתן לעבור למטרות שנעות מהר, כדור גדול ואז קטן.

 

מסר חשוב להורים:

חשוב לזכור שמה שנראה לנו כסרבול או איטיות הוא לרוב תוצאה של עומס גירויים (קוגניטיבי, מוטורי, תחושתי, רגשי).

הילדים מבצעים פעולות חישוב מורכבות בכל תנועה.

מתן זמן נוסף, סביבה שקטה ותרגול ממוקד בניתוק המבט יכולים לעשות הבדל תפקודי משמעותי ולשפר את תחושת המסוגלות של הילדים.


🟢לכל העדכונים בתחום האוטיזם ואירועי המרכז שלנו, הצטרפו לקבוצת הוואטצסאפ השקטה שלנו🟢

 


 
 
 

תגובות


© 2019 All rights reserved by Motti Morgan.

 בשביל הכוכב - מוטי מורגן - טיפול באוטיזם

  • w-facebook
  • Twitter Clean
bottom of page