Search Results

בזמן שישראל מתמודדת עם מצב ביטחוני מתוח, הורים רבים לילדים אוטיסטים מוצאים את עצמם מתמודדים עם אתגרים חדשים או ממושכים ושואלים את עצמם איך לעזור לילדים אוטיסטים להתמודד עם אזעקות ומצבי חירום? הסיטואציות האלה יכולות להיות מטרידות במיוחד, לא רק בגלל האזעקות והרעש, אלא גם בגלל השינויים הבלתי צפויים בשגרה. להלן מספר טיפים שיעזרו לכם ההורים להתמודד עם האזעקות ומצבי החירום ולתמוך בילדיכם בתקופות אלו: 1. שיחה מקדימה והתכוננות מראש📝: הכינו את הילדים למה שיכול לקרות. הסבירו בצורה פשוטה על האזעקות, על המקלטים ועל הצורך להישאר בטוחים. שימוש בסיפורים חברתיים יכול לעזור להמחיש את המצב בצורה ברורה יותר. 2. יצירת מרחב בטוח בבית🏘: עבור ילדים עם אוטיזם, אזור בטוח ושקט יכול להיות חיוני בזמן של לחץ. ניתן להכין פינה שקטה עם צעצועים מרגיעים, אוזניות מבודדות רעש, וחפצים שהילד אוהב במיוחד. 3. שימור השגרה במידת האפשר📒: כאשר השגרה משתנה, זה יכול להעלות את רמות החרדה אצל הילדים. נסו לשמור על לוח זמנים דומה ככל האפשר, גם במצבי חירום. שגרה קבועה מספקת תחושת ביטחון. 4. תרגול התנהגות בזמן אמת📣: תרגלו יחד איתם את התנהגותם בזמן אזעקה. לדוגמה, ניתן ליצור "משחק תפקידים" שמדמה מצב של אזעקה, כך שהילד ירגיש פחות מופתע ופחות לחוץ כשהמצב האמיתי יקרה וממש לעבור על סדר הפעולות שיש לבצע בעת אזעקה. שמכירים את הצלילים פחות נבהלים, ולכן אפשר להשמיע לילד הקלטה של אזעקה, עם הסבר שכשאם פתאום יהיה צליל כזה - צריך להיכנס לחדר ששומר עלינו ולחכות שם קצת עם המשחקים שמחכים שם. 5. שימוש באביזרים מרגיעים📱: ילדים אוטיסטים רבים, מגיבים טוב לאביזרים תחושתיים כמו כדורי לחיצה, שמיכות כבדות ואפילו אוזניות עם מוזיקה מרגיעה בזמן האזעקות. 6. שימרו על קור רוח ורוגע ככל הניתן🧘: מצב של אזעקה הוא מצב מלחיץ, כאשר הילדים יראו את הוריהם פועלים בקור רוח וברוגע זה ישפיע על הרגשתם ועל התנהגותם. השתדלו ככל הניתן במצב מורכב זה לשמור על ענייניות והקרינו רוגע, תמיכה ואהבה לילדים. שבו איתם, חבקו אותם אם הם רוצים עד יעבור זעם. הצוות המנוסה שלנו כאן בשבילכם לכל עזרה או ייעוץ בלעזור לילדים אוטיסטים להתמודד עם אזעקות ומצבי חירום, הרגישו בנוח לפנות אלינו.

עצירות פונקציונלית בילדים – איך מזהים ומה עושים? עצירות אצל ילדים היא תופעה נפוצה, אבל מתי היא נחשבת לבעיה רפואית? 🤔 📌 אבחון עצירות פונקציונלית בילדים לפי קריטריוני Rome IV 👦 אצל ילדים מעל גיל 4 – האבחון מחייב שהסימפטומים יופיעו לפחות פעם בשבוע 📅 במשך חודש אחד לפחות ⏳. 👶 אצל תינוקות ופעוטות (עד גיל 4) – הקריטריונים מחייבים שהסימפטומים יופיעו לפחות פעם בשבוע 🗓️ במשך חודש, אך בנוסף נדרש שלא תהיה מחלה אורגנית (כגון תסמונת המעי הרגיז) ❌⚕️ שיכולה להסביר את העצירות 💩. לפי קריטריוני Rome IV, עצירות פונקציונלית מוגדרת כהתמודדות עם לפחות שניים מהתסמינים הבאים במשך חודש לפחות: 🔹 פחות משתי יציאות בשבוע 📅 🔹 החזקה או התאפקות מכוונת – הילד מנסה למנוע יציאה, למשל על ידי כיווץ הרגליים 🚫🦵 🔹 צואה קשה, יבשה או כואבת 😖💢 🔹 יציאות גדולות במיוחד שעלולות לגרום לחסימה בשירותים 🚽🔄 🔹 בריחת צואה (אנקופרזיס) – כאשר הצואה נוזלית או מוצקה בורחת לתחתונים 🩲💦 🔹 סימנים של כאב או פחד בזמן יציאה 😢😨 📌 מה חשוב לדעת? ✅ עצירות יכולה להיגרם בגלל תזונה דלה בסיבים🥤, התאפקות עקב פחד מהכאב 😟, או שינויים בשגרה 🔄. ✅ כאשר עצירות לא נובעת ממחלה אורגנית, היא נחשבת פונקציונלית וניתנת לטיפול בהדרכה נכונה 👩‍⚕️. 🚸 עצירות ואוטיזם? 📊 המרכז לבקרת מחלות בארה"ב (CDC) ערך סקר לאומי בין השנים 2006-2010 ומצא כי ילדים עם אוטיזם היו בסיכון גבוה פי 3.5 לסבול מעצירות כרונית בהשוואה לילדים עם התפתחות טיפוסית. תוכלו לקרוא על הסיבות לכך בפוסט שכתבנו על הסיבות לתדירות הגבוהה שאוטיסטים סובלים מעצירות . 😶 פעמים רבות, עצירות ובעיות במערכת העיכול מפוספסות בעיקר אצל אוטיסטים לא מילוליים שמתקשים לתקשר קושי וכאב. 🔍 התנהגויות נפוצות שעלולות לרמוז על אי נוחות במערכת העיכול: 🔸 הקשתה של הגב לאחור 🤸‍♂️ 🔸 לחיצה על הבטן 🤲 🔸 חריקת שיניים 😬 🔸 עלייה בהתנהגויות חוזרות 🔁 🔸 רגזנות, אגרסיביות ופגיעה עצמית 😡🤕 💡 איך ניתן לעזור לילדים? 🥦 תזונה עשירה בסיבים – פירות 🍎, ירקות 🥕 ודגנים מלאים 🌾 💧 שתייה מספקת – מים לאורך היום 🚰 🚽 הרגלי שירותים קבועים – לשבת בשירותים אחרי ארוחות 🕒 ⚠️ הפחת מזונות שגורמים לעצירות 🥯🧀🍟 🎉 חיזוקים חיוביים – עידוד והצלחה ללא לחץ 🌟 ❗ אם העצירות נמשכת או גורמת לסבל משמעותי, כדאי להתייעץ עם רופא ילדים או גסטרו 🩺 ופיזיותרפיסט רצפת אגן ילדים 👨‍⚕️👩‍⚕️ לקבלת הנחיות נוספות! 🟢 לכל העדכונים בתחום האוטיזם והאירועים מהמרכז שלנו – הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה  שלנו 🟢

👶 רגישות חושית – ילדים רבים על הרצף חווים תת-רגישות או יתר-רגישות באזור הבטן והאגן. חלקם לא חשים היטב את הצורך להתרוקן 🚫 או מתקשים לשבת בשירותים בשל רגישות למרקמים ולסביבה😖. 📅 קושי בשינויים ובמעברים – ילדים עם אוטיזם עשויים להתקשות בהתאמת הרגלים חדשים 🛑, ולכן שינוי תזונתי, מעבר גן/כיתה או כל שינוי בסביבה עלול להוביל לעצירות🔄. 🍽️ העדפות מזון מצומצמות – ילדים אוטיסטים רבים נוטים להיות בררנים באוכל ומעדיפים מזונות יבשים ודלי סיבים (כגון חטיפים, לחם לבן ופסטה 🍞🍕), מה שמגביר את הסיכון לעצירות. 🚽 התמודדות עם פחד משירותים – עבור חלק מהילדים, חוויות של כאב בזמן יציאה בעבר 😣 גורמות לפחד משירותים ולהימנעות מהם, מה שמוביל להחמרת העצירות והתפתחות דפוסים של התאפקות ממושכת ⏳. 💊 השפעת תרופות – חלק מהתרופות שנרשמות לילדים עם אוטיזם, כגון תרופות נוגדות חרדה, אנטי-פסיכוטיות או תוספי ברזל, עלולות לגרום או להחמיר עצירות 🏥. 🔬 האם יש קשר בין מערכת העיכול לתפקוד נוירולוגי? מחקרים מצביעים על קשר בין בריאות המעיים למערכת העצבים המרכזית 🧠, כולל ההשפעה של חיידקי המעי (מיקרוביוטה) על תפקוד קוגניטיבי והתנהגות. ישנם חוקרים המשערים כי חוסר איזון בחיידקי המעיים אצל ילדים עם אוטיזם עשוי להיות גורם מסייע לבעיות עיכול כגון עצירות, שלשולים וגזים 🤯. 💡 מה ניתן לעשות בהקשר הזה? ✔️ מזונות מותאמים – בדיקת רגישויות למזון וייעוץ תזונתי 🍽️ ✔️ פעילות גופנית מותאמת – מסייעת לעידוד פעילות מעיים 🏃‍♂️ **כדאי מאוד להתייעץ עם אנשי מקצוע המתאימים. ⚠️ מתי חובה לפנות לרופא? 🔴 אם יש ירידה במשקל ללא סיבה 🔴 אם העצירות מלווה בכאבי בטן חזקים מאוד 🔴 אם יש דם בצואה 🔴 אם הילד נמנע מלאכול בגלל כאב במערכת העיכול 🟢 לכל העדכונים בתחום האוטיזם והאירועים מהמרכז שלנו – הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה  שלנו 🟢

גישה זו החלה להתגבש בשנות ה -90 על ידי פרופ' קוני קאסרי, מאוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג'לס בארה"ב. הגישה מתמקדת במספר תחומים חשובים באוטיזם בצורה מעמיקה, כאשר כל אות בשם הגישה מייצג תחום בו היא מטפלת. J oint A ttention – קשב משותף. S ymbolic P lay – יכולת משחק ומשחק דמיון. E ngagement – מעורבות חברתית. R egulation – ויסות. טיפול באוטיזם בשיטת JASPER מכוונת לשפר את יכולת הילדים לתקשורת חברתית דרך לימוד קשב משותף, מעורבות חברתית ומשחק דמיון תוך כדי סיוע לילדים לשמר ולווסת את הרגש וההתנהגות שלהם באינטראקציה. מהן מטרות שיטת JASPER? הלמידה נעשית בצורה טבעית, דרך משחק תוך מטרה: להגביר את הזמן בו הילדים נשארים מווסתים ובמעורבות חברתית הדדית עם שותף חברתי. להגביר את המגוון, הגמישות והמורכבות של מיומנויות המשחק הספונטני והיזימה של הילדים. להגביר את היוזמה הספונטנית של שפה מדוברת ולא מדוברת לצורך קשב משותף, בקשה, ותקשורת עם כוונה.   למי מתאימה גישת JASPER? הגישה מתאימה לילדים מגיל 12 חודשים ועד לאזור גיל 8 שנים ולילדים בוגרים יותר עם מילוליות מצומצמת.  הגישה יכולה להתאים ולהיות יעילה גם לילדים עם לקויות התפתחותיות אחרות החווים קושי במעורבות חברתית, וויסות, תקשורת ומיומנויות משחק. מה חשוב לקחת מגישת JASPER? כאמור, אין גישה אחת שטובה לכולם ואין גישה אחת שמקיפה את כל ההיבטים והצרכים שהילדים על הרצף זקוקים לו. הגישה לדוגמא לא נוגעת כמעט בהיבט המוטורי, הקוגניטיבי או הדידקטי. עם זאת, בתחומים קריטיים כגון לימוד של קשב משותף, משחק דמיון, מעורבות חברתית וויסות היא נוגעת לעומק ואף מראה יעילות מרשימה במחקרים. במרכז בשביל הכוכב נערך טיפול פרטני באוטיזם על ידי גישות הטיפול המתקדמות והנחקרות בעולם המדעי. 🟢 לכל העדכונים בתחום האוטיזם והאירועים מהמרכז שלנו – הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה  שלנו 🟢

PRT – Pivotal Response Treatment, היא אחת מגישות הטיפול הנחקרות ביותר באוטיזם שפותחה בשנות ה – 80 וכיום ממשיכה להיחקר ולהתפתח במכון קוגל לאוטיזם באוניברסיטת סטנפורד. למי שיטת PRT מתאימה? לילדים מגיל ינקות, מרכישה של מיומנויות התפתחות בסיסיות כגון רכישת מילים ראשונות ועד לגילאים מבוגרים למשל בהכנה לראיונות עבודה. מהם העקרונות המובילים של שיטת PRT? המוטיבציה של הילד לצד עקרונות למידה מאוד מדידים וברורים. בכל למידה של מיומנות הקו המנחה הוא שמירה על ההנאה של הילד והשמחה מהאינטראקציה. המטרה היא ללמד את הילד שתקשורת זה כיף ועל ידי כך לגרום לו לתרגל ולהשתפר על בסיס תוכנית טיפולית מסודרת. מהו החידוש בשיטת PRT? פריצת הדרך העיקרית שגישה זו הביאה הייתה שהיא מצאה מספר מיומנויות ציר (Pivot, מכאן שמה של השיטה) שאם נלמד אותם את הילד, קורה אפקט מאוד מעניין וחשוב בהתפתחות שנקרא למידה קולטרלית. כלומר, הילד לומד מיומנויות חשובות נוספות מבלי שנצטרך ללמד אותן. התוצאה של זה: למידה מהירה הרבה יותר של מיומנויות חשובות וצמצום הפערים מבני גילו. כיום ישנן עדויות מחקריות ל – 5 מיומנויות ציר אותן אנו מלמדים את הילדים: מוטיבציה יוזמות חברתיות בחירה ממאפיינים מרובים חיברות (Socialization) ניהול עצמי מרכז קוגל מדווח כי על פי הנתונים שבידיו: 95% מהילדים שקיבלו טיפול בעזרת גישת PRT לפני גיל 3 הצליחו לדבר. 80% מהילדים שקיבלו טיפול PRT בין הגילאים 3-5 שנים הצליחו לדבר. 20% מהילדים מעל גיל 5 שקיבלו טיפול PRT הצליחו לדבר. עדות נוספת לחשיבות הטיפול המוקדם והערך של בחירת הגישה הטיפולית שמתאימה לילד. בקישור ניתן לקרוא מידע נוסף על PRT . במרכז בשביל הכוכב נערך טיפול פרטני באוטיזם  על ידי גישות הטיפול המתקדמות והנחקרות בעולם המדעי. 🟢 לכל העדכונים בתחום האוטיזם והאירועים מהמרכז שלנו – הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה  שלנו 🟢 .

📘חיקוי הוא כלי למידה משמעותי בכל גיל, הוא מתבצע אוטומטית ואינו דורש כוונה מודעת. 📘בגופינו ישנם תאי עצב הנקראים נוירונים. במוח יש תאי עצב הנקראים נוירוניי המראה והם אלו שאחראים על החיקוי על ידי קישור פעולות שאנו רואים על ידי התבוננות בלבד אל דפוסי הפעולה שלנו. 📘חיקוי מתבצע בהקשרים רבים, פעולות עם ועל אובייקטים, הבעות פנים ותנועות פה, צלילים, קולות, מחוות ומיומנויות מוטוריות גסות ועדינות. החיקוי חשוב ל: 🟢הבעה והבנה רגשית – למשל על חיקוי מחוות פנים. 🟢למידה חברתית – למשל חיקוי הדדי בין בניי גיל מלמד את הילד על תורות, בנוסף מלמד אותו על הכוח של הבעה תקשורתית והתגובה החברתית שהוא מקבל. 🟢מיומנויות משחק – למשל חיקוי פעולה על אובייקט, הילד לומד איך להפעיל את האובייקט. בדרך זו גם הילד לומד ומעמיק את הבנתו על דרך ביצוע פעולות של אחרים בעולם. 🟢פיתוח שפה – למשל על ידי חיקוי צלילים שיהפכו בהמשך למילים. 🟢מיומנויות מוטוריות – למשל על חיקוי של מבוגר או ילד בן גילו מטפס על סולם, קופץ, משחק עם כדור או מצייר. 📘חיקוי בילדים אוטיסטים נמצא כמיומנות מועטה, כפועל יוצא מכך הזדמנויות הלמידה שלהם מצטמצמות באופן משמעותי וכך נוצרים פערים התפתחותיים מבניי גילם, פערים שבאים לידי ביטוי בהיבטים חברתיים – תקשורתיים, רגשיים ומוטוריים. 💥מכאן נגזרת החשיבות של עבודה על חיקוי על שלל היבטיו כבר בגיל הרך ולכן ההמלצה שלנו היא לכלול מטרות המערבות חיקוי בכל תכנית טיפולית במידה והמיומנות לא קיימת. 🟢 לכל העדכונים בתחום האוטיזם והאירועים מהמרכז שלנו – הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה  שלנו 🟢

ESDM – Early Start Denver Model, היא גישת טיפול באוטיזם שפותחה על ידי פרופ' סאלי רוג'רס, פסיכולוגית התפתחותית ממכון מיינד ופרופ' ג'רלדין דוסון, פסיכולוגית קלינית מאוניברסיטת דיוק בארה"ב. ה- ESDM נחשב לאחת משיטות ההתערבות המוקדמת המבוססות ביותר מבחינה מדעית עם עשרות של מחקרים איכותיים שהראו את יעילותו בקידום ילדים אוטיסטים. כיצד מתבצעת הלמידה בשיטת ESDM? הלמידה מבוצעת בסביבה הטבעית של הילד, תוך כדי משחק עם דגש על תקשורת הדדית והנאה תוך מתן חיזוקים הקשורים לסיטואציה. למי שיטת ESDM מתאימה? לילדים מגיל 18 חודשים ועד 60 חודשים קרי לילדים בגילאי הגן. מהו הבסיס של שיטת ESDM? גישות כגון PRT ועוד נוספות מהוות יחד את הבסיס של ה – ESDM. כפועל יוצא מכך הגישה נועדה לעזור בהתמודדות עם המוטיבציה החברתית הלקויה בקרב ילדים על הרצף האוטיסטי. הגישה כוללת התייחסות למגוון נרחב של תחומי התפתחות עם רשימה מאוד מפורטת ומסודרת של מיומנויות הכוללת תחומים כגון הבעה והבנה של שפה, יכולת משחק, עצמאות, קוגניציה, מיומנויות חברתיות, חיקוי, קשב משותף, מוטוריקה גסה ועדינה. איך מתבצע הטיפול באוטיזם בשיטת ESDM? המטפל בשילוב עם דיווח ההורים יודע לבצע הערכה התפתחותית לילד בתחומים השונים ולגזור מכך את מטרות הטיפול המתאימות לילד. הטיפול בילד ולימוד המיומנויות מבוצע תוך כדי משחק וכולל אסטרטגיות הוראה כגון השגת הקשב של הילד, שימוש ברגש חיובי, בנייה של פעילות משותפת ומעברים בין פעילויות, חיזוקים טבעיים הקשורים ישירות להתנהגות הילד, מתן אפשרות לילד להוביל את הפעילות ומעורבות של המשפחה. המודל מיושם בצורה יחסית אינטנסיבית של כ – 20 שעות שבועיות לפחות, במסגרת של אחד על אחד או במסגרות הגנים, כאשר ההורים עוברים הדרכה ומהווים נדבך חשוב בלמידה של הילדים. כיום בישראל, ישנו מספר מצומצם של גנים העושים שימוש במודל. במרכז בשביל הכוכב נערך טיפול פרטני באוטיזם  על ידי גישות הטיפול המתקדמות והנחקרות בעולם המדעי. 🟢 לכל העדכונים בתחום האוטיזם והאירועים מהמרכז שלנו – הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה  שלנו 🟢

מהו קשב משותף? התעניינות משותפת באדם, אובייקט או אירוע אחר בין שותפים חברתיים.             הקשב המשותף נוצר כאשר אחד מהשותפים החברתיים מפנה את תשומת ליבו של השותף השני אל האירוע, האדם או האובייקט. הפניית הקשב יכולה להיעשות על ידי מבט, הצבעה או מילים והמטרה היא חברתית. כדי שיתרחש קשב משותף, האירוע, האדם או האובייקט צריך להיות מרוחק מעט ולא בהישג ידו של אף אחד מהשותפים החברתיים וצריכה להתבצע תנועה בשלוש נקודות מבט שונות: 1.מבט או הצבעה לאובייקט – 2.מבט לשותף על מנת להביע שיתוף – 3.מבט חזרה לאובייקט. או 1.מבט לשותף – 2.מבט או הצבעה לאובייקט – 3.מבט חזרה לשותף.   סוגי קשב משותף? ניתן לחלק את הקשב המשותף לשניים: א.     קשב משותף תגובתי – בו הילד מגיב לשיתוף של השותף החברתי השני. דוגמא: טיילתי עם בני בפארק וראינו ציפור, בני הסתכל עליי ואני אמרתי לו "בן, תראה ציפור!". הילד העביר את מבטו אל הציפור ואז בחזרה אליי על מנת להראות לי שאכן הוא ראה את הציפור ולטובת הנאה חברתית משותפת (שלוש נקודות מבט). הילד הגיב לקשב משותף. ב.     קשב משותף יוזמתי – בו הילד יוזם את השיתוף בנקודת עניין משותפת. דוגמא: טיילתי עם בני בפארק וראינו ציפור, בני הסתכל עליי ואמר "אבא, תראה ציפור! תוך הסטת המבט שלו ממני אל הציפור. לאחר מכן תהיה הזזת מבט נוספת אליי בחזרה על מנת לראות שאכן ראיתי את הציפור ולטובת הנאה חברתית משותפת (שלוש נקודות מבט). הילד יזם קשב משותף. למה קשב משותף חשוב? שני סוגי הקשב המשותף חשובים ללמידה ספונטנית מהסביבה. קשב משותף תגובתי המושג בגיל פעוטות וגיל הגן נמצא כמנבא של רכישת שפה ואילו קשב משותף יוזמתי המושג בגיל פעוטות וגיל הגן נמצא כמנבא של יכולת לאינטראקציה חברתית בגיל מבוגר יותר. מכאן שישנה חשיבות עליונה לרכישה ותרגול של יכולת זו כבר בגיל הרך.   קשב משותף בהתפתחות טיפוסית? קשב משותף היא יכולת שניתן לראות כבר מגיל חצי שנה ועד תשעה חודשים וכאשר אינו קיים או קיים בצורה משובשת, משמש כאחד הסמנים החשובים באבחנה של אוטיזם.   קשב משותף באוטיזם? שני סוגי הקשב חשובים מאוד, אך לילדים אוטיסטים יותר קל להשיג יכולת קשב משותף תגובתי ואף ניתן לראות שיפור משמעותי עם תרגול. לקות ביוזמה של קשב משותף לעיתים קרובות נשארת לאורך שלבי ההתפתחות, אך גם היא יכולה להשתפר.   הבחנה חשובה: חשוב להבחין בין הצבעה לבקשה של חפץ שמטרתה חשובה מאוד אך אינה חברתית לבין הצבעה המשלבת קשב משותף שמטרתה שיתוף חברתי. 🟢 לכל העדכונים בתחום האוטיזם והאירועים מהמרכז שלנו – הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה  שלנו 🟢

PPSI – Preschool Peer Social Interaction היא גישת טיפול מבוססת מחקר שמטרתה היא שיפור היכולת החברתית של ילדים אוטיסטים בגיל הרך. מודל ה- PPSI הוא אחת מהגישות הבודדות בעולם שנבדקה מדעית והראתה יעילות מרשימה בשיפור היכולות החברתיות של ילדים אוטיסטים במסגרת קבוצתית. בנוסף ייחוד נוסף שלה הוא היסודיות והעומק אליה נכנסת הגישה בכל אחד מהתחומים התקשורתיים - חברתיים. הגישה פותחה בישראל בראשותה של פרופ' נירית באומינגר צביאלי וד"ר דגנית איתן, ד"ר שגית הושמנד וד"ר אופירה רג'ואן בפקולטה לחינוך, באוניברסיטת בר אילן. הגישה עוסקת בשיפור יכולות המשחק החברתי והמשחק החברתי דמיוני, בשיפור השיח החברתי ובשיפור האינטראקציה החברתית במסגרת פרטנית ובמסגרת קבוצתית. יישום המודל: הלמידה מתבצעת דרך CBT, כאשר ישנו חלק קוגניטיבי, שבו מלמדים את הילד באופן תיאורטי נושא תקשורתי – חברתי מסוים. מטרת חלק זה הוא לגשר על הפערים בידע של הילד. לאחר מכן ישנו החלק המעשי הכולל תרגול בקבוצה של הנלמד. הלמידה נעשית תוך תמיכה ותיווך ובשאיפה בסביבה אקולוגית כלומר בסביבתו הטבעית של הילד, המסגרת החינוכית או בקהילה. מרכז "בשביל הכוכב" אשר חרט על דגלו להנגיש את הטיפולים המתקדמים ביותר ומבוססי המחקר עושה שימוש ב – PPSI במסגרת הקבוצות החברתיות בגיל הרך.   לקריאה מעמיקה מצורף המאמר המלא: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31776882/   ללינק לתגובות מהשטח לאחר ההתערבות הטיפולית במודל: https://www.mako.co.il/news-special_projects/how_science_affects_us/Article-8d972112ea0e781027.htm?Partner=makoApp 🟢 לכל העדכונים בתחום האוטיזם והאירועים מהמרכז שלנו – הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה  שלנו 🟢

איך נבצע תרגול קשב משותף באוטיזם? בפוסט הקודם דברנו על מהו קשב משותף , על סוגי הקשב המשותף וחשיבותם ועל איך הם באים לידי ביטוי בהתפתחות טיפוסית ובאוטיזם. ניתן לתרגל קשב משותף בדרכים רבות וברמות קושי שונות, בפוסט זה נציג מספר טיפים ודוגמאות בסיסיות אותם ניתן לתרגל יחסית בפשטות בבית. 1. שימוש במשחקים סנסוריים כגון משחק דגדוגים, "קוקו" בועות סבון או בלונים. דוגמא: השיגו את תשומת לב ילדכם, נפחו בלון, ושחררו אותו לאוויר. תנו לילד הזדמנות להביא לכם בחזרה את הבלון. חזרו על פעולה זו שוב. בפעם השלישית נפחו את הבלון והחזיקו אותו רחוק כאשר היד מושטת הצידה והמתינו. אנו נרצה לתת הזדמנות לילד להזיז את המבט מהבלון – אלינו ושוב אל הבלון או שיביט בתחילה אלינו משם לבלון ואז שוב אלינו. ברגע שזה קורה (קשב משותף) שחררו את הבלון בהנאה. 2. מיקום חפצים אהובים מראש מחוץ לשדה הראיה של הילד. דוגמא: מקמו מראש חפצים שילדכם מאוד אוהב במקומות שהם מחוץ לשדה הראייה שלהם. לדוגמא בובה אהובה או כדור. המתינו להשגת תשומת לב הילד, לאחר מכן הצביעו לעבר החפץ תוך הפניית המבט מהילד אל החפץ ואמרו "(שם הילד/ה) תראה! כדור". חכו שהילד יעקוב אחר הצבעתכם ויקלוט את החפץ. התחילו במרחקים קצרים ובתחילה בזוויות שהילד צריך לסובב מעט יחסית את ראשו על מנת לראות את החפץ והגדילו בהדרגה עם הצלחותיו בתרגול. 3. מיקום חפצים מראש שהם חלקים הכרחיים ממשחק במקומות שונים בחדר. דוגמא: מקמו חלק של פאזל מראש מחוץ לשדה הראייה של ילדכם. הילד ירכיב את הפאזל ואז יחפש את החלק האחרון. זוהי הזדמנות מצוינת להצביע אל עבר החלק המוסתר מראש ולומר לו "(שם הילד/ה) תראה! פאזל". -בעזרת פעילויות מוטיבציוניות וטבעיות מסוג זה, הילד יבין בהדרגה את הכוח שבקשב המשותף ואת הקשר בין תקשורת לתוצאה חיובית בעולם. כפועל יוצא מכך תהיה לו מוטיבציה להמשיך לתרגל אותה ולהשתפר בה. -הקפידו לבצע את התרגול תוך שמירת ההנאה של הילד, הגיוון בפעילויות ושמירת המינון המתאים על מנת שהילד לא יפתח סלידה מהתרגול. 🟢 לכל העדכונים בתחום האוטיזם והאירועים מהמרכז שלנו – הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה  שלנו 🟢

📘 מהו אוטיזם בתפקוד גבוה? אוטיזם בתפקוד גבוה (High Functioning Autism) הוא צורה קלה יותר של הפרעת הספקטרום האוטיסטי. ילדים עם אוטיזם בתפקוד גבוה לרוב בעלי אינטליגנציה תקינה או גבוהה ומתפתחים באופן תקין בתחומי השפה והדיבור. עם זאת, הם עשויים לחוות קשיים משמעותיים בתחום החברתי והרגשי. עד שנת 2013 אוטיסטים בתפקוד גבוה אובחנו עם תסמונת אספרגר. לאחר יציאת המהדורה של ה – DSM 5 בשנת 2013 הורדה האבחנה הזו וכל דרגות האוטיזם נכנסו תחת שם אחד - הפרעת הספקטרום האוטיסטי. פעמים רבות אבחונם של אוטיסטים בתפקוד גבוה יהיה מאוחר בגלל שבעזרת היכולת הקוגניטיבית הגבוהה שלהם הם מצליחים לפתח אסטרטגיות שעוזרות להם להתמודד עם חיי היום יום עד כדי כך שיציגו, לכאורה, תפקוד תקין. כיום נהוג לסווג את מידת התמיכה הנדרשת לילד המאובחן על הרצף, כאשר בילדים עם תפקוד בינוני ונמוך אין ספק באשר למידת התמיכה שהם צריכים בעוד באוטיסטים בתפקוד גבוה לא כך הדבר. 📘 מהם הסימנים של אוטיזם בתפקוד גבוה? הסימן העיקרי בילדים אוטיסטים בתפקוד הגבוה הוא הפער המשמעותי שהם מציגים בפן החברתי בין יכולתם הטובה לתקשורת חברתית עם מבוגר לבין הקושי המשמעותי שהם חווים בתקשורת חברתית עם בני גילם. בעוד המבוגר רגיש וקשוב לילד, ילדים בני אותו הגיל יהיו יותר מהירים ופחות רגישים מה שיציף את הפער. נראה פער ביכולת להשתלב במסגרת החינוכית בכיתה ובהפסקות, ביכולת לרכוש חברים, הילד יהפוך מתוסכל ופעמים רבות יאמר שהוא אינו זקוק לחברים. פעמים רבות אמירות אלו נובעות מכישלונות שהילד חווה בסיטואציות חברתיות שגורמות לו להימנעות ואף יכולות להוביל לחרדה חברתית. 📘 סימנים נוספים של אוטיזם בתפקוד גבוה: קשיים חברתיים: קושי בהבנת סיטואציות חברתיות קושי להבין ניואנסים חברתיים, כגון הבעות פנים ושפת גוף, קושי בהבנת הומור סרקזם והבעת אמפתיה ובשל כך הם עלולים להיתפס כלא רגישים. אינטליגנציה גבוהה: ייתכן שילדכם ידבר בשפה גבוהה מגיל צעיר, יבין נושאים מורכבים ויתמקד בתחומי עניין ספציפיים באופן אובססיבי. מאידך יתקשה להזמין חבר למסיבת יום ההולדת שלו. חוסר גמישות: הם עשויים להתעקש על שגרה קבועה ולהתקשות להתמודד עם שינויים. התנהגויות חוזרות: ילדים אלו עשויים לחזור על אותה פעולה שוב ושוב או לפתח טקסים קבועים. בגיל מבוגר: נראה קושי בהחזקת עבודה ובהתמדה במסגרות קושי ביצירה והחזקה של מערכת יחסים זוגית. חשוב לציין שלא כל הילדים עם אוטיזם בתפקוד גבוה יפגינו את כל הסימנים הללו ולא כל סימן שמופיע משמעותו אוטיזם. במקרה של חשד יש לפנות לאיש מקצוע לאבחון מסודר. 📘 איך ניתן לעזור לילדים המאובחנים עם אוטיזם בתפקוד גבוה? עיקר הסיוע כולל מענה לפערים החברתיים שצוינו לעיל. במסגרות החינוכיות פעמים רבות תוצמד לילד סייעת שתעזור לתווך את הסיטואציות החברתיות הרבות ותעזור במידה ויש קושי בהתארגנות במהלך יום הלימודים. תרגול במסגרת קבוצות חברתיות שנותנות לילד כלים כיצד לקרוא ולהתמודד עם סיטואציות חברתיות טוב יותר. טיפול רגשי. טיפולים פרא רפואיים כגון קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה. 📘 טיפים להורים לילדים עם אוטיזם בתפקוד גבוה: למדו על אוטיזם בתפקוד גבוה: ככל שתדעו יותר על המצב, כך תוכלו להבין את ילדכם טוב יותר ולתמוך בו. שתפו פעולה עם הצוות החינוכי של ילדכם: עבדו יחד עם המורים והמטפלים של ילדכם כדי ליצור תכנית חינוכית שתתאים לצרכיו הייחודיים. היו סבלניים ותומכים: ילדים עם אוטיזם בתפקוד גבוה עשויים להתקשות ללמוד ולגדול כמו ילדים אחרים. היו סבלניים ותומכים, וחגגו את ההצלחות שלהם, לא משנה כמה קטנות הן עשויות להיראות. הדרכות הורים: השתמשו באנשי מקצוע מנוסים ביום יום כדי לצלוח את הקשיים והלבטים היומיים המשפחתיים והזוגיים שעולים. זכרו שילדכם הוא ייחודי: לכל ילד יש חוזקות, כדאי לאמץ גישה מותאמת אישית לטיפול ותמיכה בהתאם לצרכיהם ורצונותיהם הייחודיים. 🟢 לכל העדכונים בתחום האוטיזם והאירועים מהמרכז שלנו – הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה  שלנו 🟢

🟩מוטוריקה עדינה מתייחסת לתנועות המבוצעות בעיקר על ידי קבוצות השרירים הקטנות בגוף. לדוגמה, פעולות ידניות כמו תפירה🪡, פיסול, ציור🖍, שימוש במספריים✂️, נגינה ברוב כלי הנגינה🎻🎹, וכן פעולות רגליים כמו התאמות קטנות בקרסול ובכף הרגל, החיוניות לדיוק בבעיטה בכדור למשל. 🟩תנועות עדינות הן חלק בלתי נפרד מהתפתחות המוטוריקה - לדוגמה, התאמת מיקום היד במהלך כדרור כדור, התאמת מיקום כף הרגל במהלך הליכה 🦶 או קביעת זווית כף הרגל בבעיטה בכדור וכן בתחומים נוספים בהתפתחות הילדים, כמו למידה, טיפוח אישי, ספורט, משחקים, פעילות גופנית, פעילויות פנאי והתפתחות חברתית. 🟩פעילויות טיפוח אישי, כמו סירוק שיער או צחצוח שיניים🪥, נחשבות לתנועות עדינות. ילדים המתקשים בפיתוח המוטוריקה העדינה בתחומים אלו עשויים להיראות מבולגנים או מוזנחים, דבר העלול להשפיע על קשריהם החברתיים ועל האופן שבו הם תופסים את עצמם. 🟩תנועות עדינות יכולות להיות משמעותיות גם בספורט, במשחקים, בפעילות גופנית ובפעילויות פנאי שאנו בדרך כלל מקשרים למוטוריקה גסה. לדוגמה, אף על פי שהטלת כדור נחשבת בדרך כלל לתנועה גסה, יש לה גם מאפיינים של תנועות עדינות – התאמות קטנות של היד או האצבעות חיוניות לדיוק הזריקה. 🌠נמצא כי מיומנויות מוטוריות עדינות וגסות במשחקים מהוות אחד המדדים הטובים ביותר למעמד החברתי של ילד.🌠  🟩בנוסף, נמצא קשר משמעותי בין מיומנויות מוטוריות עדינות המערבות יכולות חקירה של חפצים במרחב כבר מגיל פעוטות לבין שיפור בפתרון בעיות ובהבנה חברתית. ילד שמבצע מניפולציות וחוקר אובייקטים 🤏 לא רק רוכש מידע על צורות וחומרים שונים, אלא גם יוצר הזדמנויות ללמוד צלילים ומילים🗣, ובכך מסייע לפיתוח אינטגרציה רב-חושית. הצגת אובייקט או שיתופו עם אדם אחר יוצרת הזדמנות שבה ילדים נחשפים לתווית המילולית המשויכת אליו. 🟩תשומת לב ממושכת לפעילויות עם אובייקטים משפיעה באופן משמעותי גם על ההתפתחות הקוגניטיבית🧠. יכולות הושטת יד ואחיזה משפרות באופן ניכר את האינטראקציה של ילדים עם הסביבה החיצונית ואת הידע שלהם עליה. לדוגמה, מיקוד בתכונות ייחודיות של אובייקט במהלך מניפולציה בו מסייע לתינוקות לקשר משמעויות ספציפיות לרמזים מסוימים בתהליך רכישת אוצר המילים. לכן, כאשר תינוקות מושיטים יד ותופסים אובייקט, הם אוספים מידע מהסביבה ולומדים לווסת את תנועותיהם, אשר הופכות בהדרגה ליותר מדויקות ומכוונות מטרה . לפיכך, שליטה בתנועות עדינות יכולה לשפר את הביצועים המוטוריים הכוללים, מה שתורם לרמות גבוהות יותר של כושר גופני, שיפור בטיפוח האישי והמראה, יכולת תנועה בשלה יותר, שיפור היכולת הקוגניטיבית והצלחות גדולות יותר באינטראקציות חברתיות🫂. 🟢 לכל העדכונים בתחום האוטיזם והאירועים מהמרכז שלנו – הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה  שלנו 🟢