זיהוי רגשות ואוטיזם
- motim51
- לפני 6 ימים
- זמן קריאה 2 דקות
היכולת לזהות רגשות היא רכיב מרכזי באינטראקציה חברתית, והיא קשורה בקשר הדוק לוויסות רגשי ולתפקוד חברתי.
מחקרים קודמים הראו כי אוטיסטים מתקשים לזהות ולפענח רמזים חברתיים-רגשיים, ומתמודדים עם אתגרים בזיהוי רגשות.
זיהוי רגשות מתייחס ליכולת לזהות ולהבין את מצבי הרגש של אחרים באמצעות רמזים ממספר מקורות:
1.הבעות פנים
2.פרוזודיה קולית (אינטונציה, הטעמה, קצב, עוצמה וגובה קול)
3.תנועות גוף
שתי מטא-אנליזות וסקירות שיטתיות מקיפות שנערכו לאחרונה מצאו כי אוטיסטים מתקשים באופן משמעותי ומובהק בזיהוי רגשות דרך הבעות פנים ואילו לגבי זיהוי רגשות דרך הפרוזודיה הקולית הממצאים לא היו חד משמעיים.
אף שהבעות פנים היו מוקד עיקרי במחקרי זיהוי רגשות, תנועות גוף מספקות רמזים משלימים חיוניים כאשר המידע המתבטא דרך הבעות הפנים אינו חד משמעי.
תנועות גוף כוללות תנוחות סטטיות, מחוות, ופעולות גופניות דינמיות.
שפת גוף זו מעבירה מידע עשיר באינטראקציות חברתיות במציאות, ומסייעת למקבל להבין את רגשותיו וכוונותיו של האדם שמולו.
בעבר, תרומתם של רמזים של תנועות גוף לזיהוי רגשות הוערכה בחסר, שכן הבעות פנים נחשבו למקור החזותי המרכזי.
עם זאת, אינטראקציות חברתיות במציאות כוללות מידע מורכב, ותפיסת רגשות מתרחשת בתוך הקשרים חברתיים רחבים ומציאותיים.
נוכחות סימולטנית של מידע רגשי ממספר ערוצים יכולה להביא לייצוג רגשי שלם ומדויק יותר.
תנועות גוף יכולות לבטא רגשות באופן ברור, יתר על כן, תנועות גוף עשויות לשפר את תפיסת הבעות הפנים, ובמקרים מסוימים אף להראות יתרון בעיבוד רגשות מסוימים, כמו כעס ופחד, המזוהים טוב יותר דרך תנועות גוף.
בסיכומו של דבר, תנועות גוף חשובות לא פחות מהבעות פנים כמקורות מרכזיים למידע חברתי-רגשי.
מחקר מקיף שפורסם לאחרונה נועד להעמיק את ההבנה של תפיסת רגשות מתנועות גוף בקרב אוטיסטים ולבדוק שלושה דברים עיקריים:
(1) האם אוטיסטים מפגינים ליקויים משמעותיים בזיהוי רגשות בסיסיים המועברים דרך תנועות גוף בהשוואה לבעלי התפתחות טיפיקלית.
(2) האם יכולת זיהוי הרגשות של אוטיסטים משתנה בהתאם לסוג הרגש הבסיסי?
(3) האם גורמים כגון מגדר, גיל ומנת משכל (IQ) משפיעים על ההבדלים בזיהוי רגשות מתוך תנועות גוף?
הממצאים:
באופן כללי, ילדים ומתבגרים אוטיסטים זיהו רגשות מתוך תנועות גוף באופן פחות מדויק מבני גילם שאינם מאובחנים.
נמצאו קשיים בולטים בזיהוי רגשות של שמחה ופחד, אך לא ברגשות ניטרליים (רגשות שאינם נתפסים כחיוביים או שליליים, כלומר הם לא מעוררים תחושה נעימה או לא נעימה באופן מובהק. דוגמה לרגשות ניטרליים יכולה להיות תחושת חופש, אדישות או ענייניות).
הקושי היה דומה בעוצמתו גם בזיהוי רגשות דרך הפרוזודיה הקולית או הבעות פנים.
ככל שהגיל עולה, הפער בין הקבוצות מתרחב, משמע שמבוגרים אוטיסטים מתקשים יותר ביחס לבני גילם הטיפיקליים.
מנת משכל גבוהה (IQ) צמצם את הפערים בין הקבוצות.
מגדר ומגבלות: מרבית העבודות בדקו ילדים ומתבגרים, עם דגימה גברית ברובה; קשה להסיק לגבי מבוגרים או נשים. רוב המחקרים עסקו בזיהוי רגשות כללית ולא סוג רגשות ספציפי פרט לאלה שצוינו. נדרש מחקר רחב, מגוון ולפי סוגי רגשות נוספים.
השורה התחתונה
ישנה פגיעה משמעותית ביכולת לזהות רגשות מתוך תנועות גוף בקרב אוטיסטים, בדומה לפגיעה בזיהוי רגשות מהבעות פנים ומהקול. הקושי מושפע מגיל ומרמת IQ עם עדויות לפעילות מוחית חריגה.
הממצאים מסייעים להבין את קשייו של האוטיסט בזיהוי רמזים חברתיים ומציעים כיוונים לפיתוח התערבויות ממוקדות.
מומלץ לכלול בטיפול החברתי של אוטיסטים תרגול של זיהוי רגשות. בתחילה זיהוי רגשות בסיסיים כגון שמחה, כעס, פחד, עצב, גועל.
לאחר שווידאנו כי אכן הילדים שולטים בזיהוי הרגשות הבסיסיים מומלץ להתקדם ולכלול תכנים גם של רגשות מורכבים יותר כגון רגש אשמה, מבוכה, קנאה שדורשות יכולות קוגניציה חברתית גבוה יותר.
למקורות:
🟢לכל העדכונים בתחום האוטיזם והאירועים מהמרכז שלנו, הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה שלנו (הודעות בלבד): 👇🏻
תגובות