גמישות מחשבתית באוטיזם

מהי גמישות מחשבתית?

גמישות מחשבתית, היא חלק מהתפקודים הניהוליים, זוהי היכולת "להחליף הילוך" במחשבה ובהתנהגות, לעבור בין חוקים, משימות או נקודות מבט שונות, ולהתאים את עצמנו לשינויים בסביבה.

זו היכולת להניח בצד הרגל קבוע ולנסות דרך חדשה, למשל כשמשנים כללים במשחק או כשמשהו בשגרה לא קורה כרגיל.

קושי בגמישות מחשבתית באוטיזם יכול להתבטא בשינויי שגרה קשים, בהיצמדות לכללים, או בקושי לעבור ממשימה אחת לאחרת.

אצל אוטיסטים, קשיים בגמישות מחשבתית נקשרו לעלייה בקשיים חברתיים, לעלייה בהתנהגויות חזרתיות ומצומצמות, ולהופעה של תסמינים נלווים כגון חרדה ומצב רוח ירוד.

בנוסף, מצטברות עדויות לכך שלגמישות מחשבתית יש תפקיד מרכזי במדדים תפקודיים שונים, ובהם הישגים לימודיים, התנהגות מסתגלת ואיכות חיים.

מטא־אנליזה עדכנית (2024) ומקיפה בה החוקרים איגדו עשרות מחקרים שכללו מאות רבות של משתתפים אוטיסטים וקבוצות השוואה תואמות גיל ורמת אינטליגנציה, מצאה שילדים, מתבגרים ומבוגרים אוטיסטים מתקשים יותר בגמישות מחשבתית בהשוואה לקבוצות לא אוטיסטיות, והפער הזה מופיע בעקביות לאורך מחקרים ומשימות.

הפער היה קיים גם כאשר נוטרלו גורמים כמו מנת משכל (IQ), כלומר, הקושי בגמישות מחשבתית אצל ילדים אוטיסטים לא נובע רק מרמת האינטליגנציה, אלא עלול להיות קשור יותר למאפיינים של האוטיזם.

גמישות מחשבתית באוטיזם - דוגמאות​

שגרה יומית ושינויים

• צורך חזק בשגרות צפויות, אפילו שינויים קטנים לא צפויים (מסלול אחר לבית הספר, שינוי בלוח זמנים) עלולים לגרום למצוקה עזה או קריסה.​

• קושי לעבור מפעילות מועדפת לפעילות חדשה (למשל, ממסך לארוחת ערב),

  לפעמים מוביל להתפרצויות או משא ומתן ארוך כי הערוץ המחשבתי קשה, לא בגלל עקשנות.​

  
  

סגנון חשיבה ופתרון בעיות

• חשיבה של "הכל או כלום" או מאוד מילולית, כמו כללים נוקשים לגבי מה נכון או לא נכון וקושי לשקול אזורים אפורים או פתרונות חלופיים.​

• תקיעות על דרך אחת לשחק או לבצע משימה, וקושי לנסות אסטרטגיה אחרת גם כשהדרך הראשונה לא עובדת (למשל, התעקשות לסדר צעצועים בדפוס מדויק אחד בכל פעם).​

  
  

תחומי עניין, מיקוד וקשב

• מיקוד אינטנסיבי מאוד על תחומי עניין ספציפיים וקושי להסיט שיחה או משחק מהנושא, גם כשאחרים מנסים לשנות.​

• מיקוד יתר בפרטים (חלקים של חפצים) וקושי לראות את התמונה הגדולה, דבר שמקשה להעביר קשב בגמישות בין היבטים שונים של סיטואציה.​

תקשורת חברתית ומשחק

• היצמדות לתסריט אחד בשיחות (חזרה על אותן שאלות, סיפורים או בדיחות) וקושי להתאים שפה לאנשים או הקשרים שונים.​

• משחק חזרתי ופחות מגוון (שחזור אותה סצנה, אותם כללי משחק או סדר פעולות) עם קושי להשתתף במשחק דמיוני שמשתנה מהר.​​

רגשות והתמודדות

• עלייה בלחץ כששינויים קורים פתאום, כי קשה לעדכן ציפיות מהר וליצור תוכנית חדשה.​

• שימוש באותה אסטרטגיית התמודדות שוב ושוב (למשל, לעזוב את החדר, או לחזור על משפט)

  וקושי למצוא דרכים חלופיות להירגע או לפתור קונפליקטים בין אישיים.​

דפוסים אלה קשורים לסגנון קוגניטיבי שונה, לא לחוסר אינטליגנציה או מוטיבציה, ורבים מהאוטיסטים

יכולים להיות גמישים יותר עם תמיכה מפורשת, הכנה לשינויים ואימון בהקשרים בטוחים וצפויים.

האם גמישות מחשבתית באוטיזם משתפרת עם הגיל?

מחקר עדכני משנת 2025 בדק גמישות מחשבתית אצל מבוגרים אוטיסטים בגילאי 18–45 שנים,

והשווה בינם לבין מבוגרים שאינם אוטיסטים.

במחקר השתתפו 263 מבוגרים, שביצעו משימה של מעבר בין חוקים:

בכל פעם היה עליהם להגיב לפי כלל אחר, פעם לפי אות ופעם לפי מספר שהופיעו יחד על המסך.

רמת הצפי של המעבר בין החוקים השתנתה בין מצבים לא צפויים, צפויים חלקית וצפויים מאוד, מבלי שהנבדקים ידעו על כך.

החוקרים בדקו את מהירות התגובה ואת רמת הדיוק.

הממצאים הראו שכאשר המשימה הייתה צפויה יותר, כל המשתתפים, אוטיסטים ולא אוטיסטים, הגיבו מהר יותר ובדיוק גבוה יותר.

עם זאת, נמצא כי הפער בזמן התגובה בין מבוגרים אוטיסטים ללא אוטיסטים דווקא גדל כאשר המשימה הייתה מאוד צפויה.

ממצא זה מצביע על כך שאנשים אוטיסטים נוטים להסתמך פחות על “ניחוש מראש” של מה שיקרה, ויותר על עיבוד של המידע שמתקבל בכל רגע.

בנוסף נמצאו הבדלים בין גברים לנשים: בקבוצה האוטיסטית נשים נטו לדייק יותר מגברים, בעוד שבקבוצה שאינה אוטיסטית גברים היו מדויקים יותר מנשים.

המשימה אכן מדדה גמישות מחשבתית, שכן המעבר בין חוקים האט את זמן התגובה והפחית את הדיוק, תוצאה צפויה במטלות מסוג זה.

בסיכומו של דבר, הממצאים מחזקים את ההבנה כי לאנשים אוטיסטים יש סגנון עיבוד שונה, במיוחד במצבים מסודרים וצפויים, וכי קשיים בגמישות מחשבתית יכולים להימשך גם בבגרות אם אינם מקבלים מענה ותיווך מתאימים.

מה אפשר לקחת כהורים על גמישות מחשבתית באוטיזם?

• הממצאים אינם אומרים שמשהו לא תקין בילד, אלא מתארים סגנון עיבוד מידע שונה, עם קושי יחסית גבוה יותר בשינויים ובהחלפת כללים.

  
  

• במקביל, אוטיסטים רבים מראים חוזקות בתחומים כמו דיוק, שיטתיות ויציבות בשגרה, חוזקות שאפשר להשתמש בהן כדי ללמד בהדרגה דרכים גמישות יותר לחשוב ולפעול.

• סדר, חזרתיות ושגרה אכן יכולים לעזור, אך גם בתוך מסגרת קבועה הילד עשוי להגיב אחרת מילדים אחרים. הסיבה לכך היא שהוא פחות נשען על היכולת לנחש מראש מה עומד לקרות, ויותר בודק כל סיטואציה מחדש, גם אם היא מוכרת וצפויה. 

  לממצא הזה יש גם משמעות רגשית עמוקה, הצורך לבחון מחדש כל מצב, מעיד על חוויה פנימית של חוסר שקט.

  עבור האדם, הבלתי צפוי תמיד נוכח ברקע, גם בתוך שגרה ידועה, וזה יוצר עומס מתמשך. 

  לכן, גם התמודדות שנראית לנו ככזאת שהוא כבר יודע לבצע בעל פה, עשויה עבורו להיות שוב מלחיצה. רמות הלחץ אינן נרגעות באופן אוטומטי, והמאמץ הרגשי נדרש מחדש בכל פעם.

  
  

• שווה לזכור שיש הבדלים בין בנות ובנים אוטיסטים, בנות עשויות להיראות גמישות או מסתדרות יותר, אבל עדיין להתאמץ מאוד בפנים, ולכן חשוב לא להמעיט בקשיים שלהן רק כי הן מתפקדות יפה חיצונית.​ נתון זה מתכתב עם תופעת המיסוך והשוני שיש בביטוי אוטיזם בבנות.

• עבור הורים, ההבנה שהמוח האוטיסטי פועל אחרת, ולא פחות טוב, יכולה להפחית אשמה ולחץ בבית ולעזור להתאים ציפיות ותמיכה לילד או לילדה.

טיפים לתרגול של גמישות מחשבתית באוטיזם

• ראשית יש לציין שהנטייה לנוקשות מחשבתית יכולה לשמש גם כיתרון במצבים מסוימים, למשל כשמדובר על עבודות ומשימות הדורשות ערנות גבוהה לשינויים במצבים צפויים ושגרתיים.

  לדוגמא בפיענוח של תצלומי אוויר, בהם צריך לזהות שינויים ביחס לשגרה, או בעבודת תכנות כשיש צורך לזהות טעויות בקודים.

  
  

• שנית, כדאי להימנע עד כמה שניתן, מתגובות כועסות וחסרות סבלנות כגון "עשית את זה כבר מאה פעם" אלו, לא יעזרו, ורק יגבירו את רמת הלחץ.

  
  

• מומלץ לכוון להתערבויות מותאמות כמו הכנה מראש לשינויים בשגרה, שימוש ברמזים ויזואליים, אימון מדורג במעברים ושינוי כללים בסביבה בטוחה ותומכת.

  
  

• להתחיל מאירועים כמה שיותר צפויים ולהכניס שינוי קטן כל פעם, לשבח מאמץ על ניסיון לשינוי, גם אם הביצוע לא מושלם.

  "ראיתי שהיה לך קשה, ובכל זאת ניסית להתמודד עם השינוי."

  זה בונה חוסן, לא רק ציות.

  
  

• לתרגל גמישות דרך משחק, משחקים עם חוקים משתנים, תפקידים מתחלפים, או סוף פתוח,

  למשל: "מה עוד יכול לקרות עכשיו?" מאפשרים אימון טבעי ולא מאיים.

ניתן להקל ולהפוך את הסביבה לנגישה ומותאמת יותר לאוטיסטים!!

מקורות:

Lacroix, A., Torija, E., Logemann, A., Baciu, M., Cserjesi, R., Dutheil, F., ... & Mermillod, M. (2025). Cognitive flexibility in autism: How task predictability and sex influence performances. Autism Research, 18(2), 281-294.‏   https://doi.org/10.1002/aur.3281

Lage, C., Smith, E. S., & Lawson, R. P. (2024). A meta-analysis of cognitive flexibility in autism spectrum disorder. Neuroscience & Biobehavioral Reviews, 157, 105511.‏ https://doi.org/10.1016/j.neubiorev.2023.105511

🟢לכל העדכונים בתחום האוטיזם ואירועי המרכז שלנו, הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה שלנו🟢