הפרעות ובעיות שינה באוטיזם😴

motim51
10 ביולי
זמן קריאה 3 דקות

עודכן: 11 ביולי

החברה הישראלית לחקר השינה והאיגוד הישראלי לרפואת ילדים פרסמו נייר עמדה חשוב בנושא שעות השינה המומלצות לילדים ומתבגרים.

למה שינה כל כך חשובה?

שינה היא מצב ביולוגי הכרחי לבקרה, שחזור ומילוי מחדש של מרכיבים ביוכימיים בכל תאי הגוף, ובמיוחד במוח.

בזמן שינה, המוח ממיין, מתעדף ומאחסן מידע וגירויים שנקלטו במהלך היום. תהליכים אלו חיוניים להתפתחות פיזית, נפשית ושכלית, ולתהליכי הטמעת זיכרון ורגשות.

מיעוט שינה (חסך שינה):

קיצור משך השינה, קיטועה או תזמון לקוי עלולים לפגוע בבריאות ובתפקוד הילד.

מחקרים הראו שחסך שינה עלול לגרום ל:

ישנוניות יתר במשך היום ונטייה להירדמות.
ירידה קוגניטיבית, כולל פגיעה בחשיבה, זיכרון, ריכוז ומהירות תגובה, ובעקבות זאת ירידה בהישגים בלימודים.
הפרעות התנהגותיות כמו קשיי קשב וריכוז, מצב רוח שלילי, עצבנות, אימפולסיביות, תוקפנות, תנודתיות במצב הרוח, חוסר משמעת, חרדה ודיכאון.
שינויים מטבוליים ועודף משקל.

המלצות לשעות שינה ביממה לפי גיל: ⏰ הטבלה הבאה מציגה את טווח שעות השינה המומלצות לפי נייר העמדה:

גיל	שעות שינה מומלצות ביממה
0-3 חודשים	14-17
4-11 חודשים	12-15
1-2 שנים	11-14
3-5 שנים	10-13
6-13 שנים	9-12
14-17 שנים	8-10

מה הנתונים לגבי הפרעות ובעיות שינה באוטיזם?

הספרות המחקרית מראה באופן עקבי כי שיעור בעיות השינה וחומרתן גבוה יותר בילדים ובני נוער אוטיסטים ביחס לילדים עם התפתחות טיפוסית.

חלק מהמחקרים מדברים על עד כ-86% מהאוטיסטים.

באופן ספציפי יותר, אוטיסטים הראו יותר התנגדות לשינה, כולל התקפי זעם לפני השינה, קשיים בהירדמות, קושי בשמירה על רצף השינה, יקיצות ליליות מלוות בהתנהגות מפריעה, ביעותי לילה, שינה משותפת עם הורים או אחרים ויותר פראסומניות (התנהגויות חריגות במהלך השינה).

מהן ההשפעות של הפרעות ובעיות שינה באוטיזם?

הפרעות שינה בקרב ילדים אוטיסטים קשורות להשפעות קוגניטיביות, רגשיות והתנהגותיות נרחבות.

❗ איכות שינה ירודה, ובמיוחד משך שינה קצר, נמצאה קשורה ל:

אינטליגנציה כללית נמוכה יותר
כישורים מילוליים חלשים יותר
תפקוד יומיומי ומסתגל נמוך יותר

🧠 ילדים אוטיסטים עם בעיות שינה מראים גם יותר:

התנהגויות חזרתיות
עצבנות ואגרסיביות
היפראקטיביות
נסיגה חברתית

מעניין לציין כי תופעות אלו מופיעות בקרב ילדים בגילים שונים ובמגוון רחב של רמות קוגניטיביות.

😓 נוסף על כך, בעיות שינה אצל ילדים אוטיסטים מובילות לעלייה ברמות הלחץ של ההורים, ופוגעות בשגרת המשפחה כולה.

🔁 ייתכן שמתקיים כאן קשר דו-כיווני: תסמיני האוטיזם תורמים לקשיי שינה, בעוד שהפרעות השינה מחמירות את אותם תסמינים ואת ההתנהגויות המאתגרות הנלוות להם.

ממצאים אלו מדגישים את הצורך בהערכה יסודית של בעיות שינה אצל ילדים אוטיסטים וטיפול מתאים, לשם שיפור התפקוד היומיומי ולמען איכות חיים טובה יותר לילדים ולהוריהם כאחד.

מה גורם לבעיות והפרעות השינה אצל אוטיסטים?

הגורמים להפרעות שינה בקרב ילדים אוטיסטים הם מורכבים ולא ידועים במלואם.

מחקר עדכני מציע השערה כי מדובר באינטראקציה בין גורמים ביולוגיים (גנטיים, חיסוניים, נוירולוגיים), פסיכולוגיים, סביבתיים וחינוכיים, כולל הרגלי טיפול שאינם תמיד מותאמים.

שינויים בפעילות המוח במהלך השינה

אחת ההשערות המרכזיות מסבירה את נדודי השינה בשיבושים בהתפתחות ובארגון של הפעילות החשמלית במוח. ממצאים שהתקבלו באמצעות פוליסומנוגרפיה (בדיקת שינה במעבדה) הצביעו על תבניות שינה לא תקינות, כגון:

ירידה בזמן השהייה במיטה ובמשך השינה הכולל
עליה בשלב השינה הקל (שלב 1)
עיכוב בהירדמות
ירידה ביעילות השינה (היחס בין זמן השינה בפועל לזמן במיטה)
עלייה ביקיצות ליליות
ירידה בשנת REM (שנת החלום)

שינויים אלו מרמזים על ליקויים ביולוגיים המשפיעים על איכות השינה, אך אין עדיין סמן ביולוגי מובהק שניתן להסתמך עליו לזיהוי אוטיזם דרך פעילות מוחית בשינה.

מלטונין ותפקודו במוח

השערה ביולוגית נוספת עוסקת בהורמון מלטונין, האחראי על ויסות מחזור השינה-ערות. בקרב ילדים אוטיסטים נמצא שילוב של:

ייצור מלטונין מופחת
פירוק מואץ של מלטונין
ואתרי קישור לקויים להורמון (כנראה על בסיס גנטי)

מצבים אלו עלולים לגרום לעיכוב בהירדמות ויקיצות מרובות במהלך הלילה. הצלחה בטיפול באמצעות מלטונין חיצוני תומכת בהשערה זו.

רגישות חושית ועוררות-יתר

אצל ילדים אוטיסטים רבים יש רגישות תחושתית גבוהה, שגורמת לתגובות לא רגילות לגירויים סביבתיים. לדוגמה:

רעש, תאורה חזקה או שינויי טמפרטורה עלולים להקשות על ההירדמות
תחושת הבד של המצעים או הפיג'מה יכולה לעורר אי נוחות חמורה

בנוסף, ייתכן שמעורבות של מערכת ה–locus coeruleus-norepinephrine (מערכת עוררות מוחית) תורמת לעוררות יתר, קשיי ויסות חושי ופגיעות קוגניטיבית.

גירוי יתר של מערכת זו, ככל הנראה מהאזורים הקדם-מצחיים ומהאמיגדלה, עשוי להסביר מדוע ילדים אוטיסטים עם עוררות-יתר סובלים לעיתים גם מתסמינים כמו חוסר קשב, אימפולסיביות, היפראקטיביות, חרדה, התקפי פאניקה ונדודי שינה.

השפעת ויטמין D

ויטמין D חיוני להתפתחות מערכת העצבים בזמן ההיריון ולתפקוד גנטי תקין. מחסור בו במהלך ההיריון עלול להוות גורם סיכון סביבתי לאוטיזם. בנוסף, נמצא קשר אפשרי בין חסר בוויטמין D לבין נדודי שינה, לפחות בקרב מבוגרים.