אנקופרזיס (הצטאות) בילדים אוטיסטים
- motim51
- לפני שעה
- זמן קריאה 5 דקות
מהי אנקופרזיס? (הצטאות) 👖
אנקופרזיס (Encopresis): מצב שבו ילדים מעל גיל 4 מטילים צואה רצונית או לא רצונית, במקומות לא הולמים (בבגדים, על הרצפה וכו').
אנקופרזיס ראשוני: הילד מעולם לא רכש שליטה מלאה על יציאות – כלומר, לא נגמל.
אנקופרזיס שניוני: הייתה גמילה מלאה ושלב של שליטה קודמת על היציאות, ולאחר מכן חזרה בריחת הצואה.
הסיבה הנפוצה ביותר לבריחת צואה היא עצירות. 😬
הצואה נאגרת, נהיית קשה, וצואה נוזלית חדשה "עוקפת" אותה ודולפת.
מהי עצירות? 🤔
עצירות היא לא רק תדירות יציאות נמוכה. גם אם הילד עושה קקי כל יום, הוא עדיין יכול לסבול מעצירות!
כשמגדירים עצירות, מתייחסים ל: 👇
תדירות היציאות: כמה פעמים בשבוע?
מרקם היציאות: האם הן קשות? 🧱
התרוקנות לא מלאה: תחושה שלא הכל יצא.
כאב ביציאה: האם כואב לו בזמן עשיית צרכים? 😥
מעגל העצירות הכואב 🔄
זהו מנגנון שכיח מאוד, שמסביר כיצד עצירות יכולה להפוך לבעיה מתמשכת:
טריגר: טראומה נפשית/גופנית, שינוי בתזונה, או סיבה לא ידועה, מובילים לעצירות ראשונית.
כאב: העצירות גורמת לכאב ביציאה, ולעיתים לפציעה כואבת באזור פי הטבעת (פיסורה). 🩸
התאפקות מרובה: הילד רוצה להימנע מהכאב, ולכן מתאפק.
הצואה נשארת זמן רב יותר במעי הגס.
יש ספיגה מוגברת של נוזלים מהמעי הגס לגוף.
הצואה במעי הגס הופכת קשה ויבשה.
היציאה כואבת עוד יותר, במיוחד אם האזור פצוע.
כך נוצר מעגל העצירות! 😥
ניתן להיכנס למעגל גם משלב ההתאפקות: ילד שנמנע מלהטיל צואה כי התנאים בגן או בבית הספר לא נוחים, אין פרטיות, מלוכלך, או חווה הפרעה בעבר – ההתאפקות מחמירה את המצב.
החמרת ההתאפקות מובילה להשלכות: ⚠️
אגירת צואה והרחבת הרקטום: המעי הגס מתרחב משמעותית.
דליפת צואה נוזלית: תוכן צואתי נוזלי חדש מגיע למעי הגס, ודולף דרך הצואה הקשה בלי שהילד מרגיש. כשהרקטום מתוח לאורך זמן, החיישנים שמדווחים על מלאות אינם פועלים היטב, והילד לא חש שהרקטום מלא.
קושי לרוקן את הצואה: השרירים לא מתכווצים בעוצמה מספקת כשהם מתוחים, ולכן קשה לרוקן.
כל זה מוביל גם להחמרת לכלוך הצואה בתחתונים (Smearing).
עצירות ואנקופרזיס בילדים אוטיסטים📈
המרכז לבקרת מחלות בארה"ב (CDC) ערך סקר לאומי בין השנים 2006-2010 ומצא כי ילדים אוטיסטים היו בסיכון גבוה פי 3.5 לסבול מעצירות כרונית בהשוואה לילדים עם התפתחות טיפוסית.
עצירות נמצאה עם שיעור שמוערך ב-50% מהאוטיסטים.
אנקופרזיס בילדים אוטיסטים דווחה גם היא כשכיחה, ביותר מ- 55% מהילדים.
כתבנו בפירוט מדוע אוטיסטים סובלים מעצירות בתדירות גבוהה יותר? בפוסט נפרד.
מה עושים? פנייה לרופא ובדיקה 👨⚕️
אל מי פונים?
רופא ילדים: רוב מקרי העצירות מטופלים על ידו.
רופא גסטרו ילדים: אם הטיפול של רופא הילדים לא עזר.
רופא מומחה בהפרעות תנועה במערכת העיכול: למקרים הקיצוניים יותר.
אבחון על ידי הרופא 🔬
אנמנזה: תשאול מעמיק על ההיסטוריה והתסמינים.
תזונה: ירידה בתיאבון כתוצאה מהעצירות, לעיתים עצירות יכולה להיות קשורה להפרעות אכילה (תשומת לב בעיקר במתבגרים ומתבגרות).
רגישות לחלבון חלב פרה או צליאק (לרוב גורם לשלשולים, אך לעיתים גם לעצירות).
עצירות בחודש הראשון לחיים.
סטרס נפשי: מעבר דירה, שינוי מסגרת, שינוי צוות חינוכי פתאומי, פרידת הורים, מחלה, אח חדש.
ניתוחי עבר: ניתוחי בטן, פי טבעת.
כאב בטני: האם מוקל אחרי יציאות?
דם ביציאות: דגל אדום. 🔴
היסטוריה משפחתית של מחלת הירשפרונג (Hirschsprung's disease) – הפרעה נדירה בעיצבוב המעי הגס.
צואה דקה מאוד (כמו סרט) - יכול להעיד על חסימה חלקית.
נפיחות בטן משמעותית.
בדיקה גופנית: בדיקת בטן, עמוד שדרה, ובדיקה רקטלית (חיצונית בתחילה, ולעיתים גם פנימית).
בדיקות מעבדה: לא הוכחה יעילות רבה, אך בודקים תפקודי בלוטת התריס (תת פעילות של בלוטת התריס עלולה לגרום לעצירות) וסרולוגיה לצליאק.
הדמיה:
צילום בטן: בעל רגישות נמוכה לאבחון עצירות. משתמשים בו במצב של היעדר שיתוף פעולה בבדיקה גופנית.
אולטרסאונד בטן: הוכח כיעיל במציאת עצירות, אך פחות באיתור הסיבה לעצירות.
חוקן עם חומר ניגוד: בדיקה פולשנית המספקת מידע על מבנה הרקטום ומידת הרחבתו.
אבחון מתקדם (מבוצע במרכזים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול, לדוגמא בבית חולים שניידר):
בדיקת זמן מעבר (Transit Time Study): מגיל שנתיים ומעלה. הילד בולע קפסולה עם 24 טבעות, ומבצעים צילום בטן לאחר 5 ימים.
מאפשר להבחין בין בריחת צואה משנית לעצירות לבין בריחת צואה מסיבה אחרת.
אם כל הטבעות יצאו: מדובר בבריחת צואה שאינה משנית לעצירות מכיוון שהתוכן במעי עובר בצורה תקינה ויוצא.
אם הטבעות נשארו: מיקומן חשוב – אם כולן למטה, המעי עובד טוב והילד מתאפק.
מנומטריה אנורקטלית (Anorectal Manometry): בודקת את תפקוד השרירים והעצבים באזור פי הטבעת והרקטום.
טיפול מקיף 🎯
הטיפול בעצירות ואנקופרזיס כולל צוות רב מקצועי: גסטרואנטרולוג ילדים, פיזיותרפיסט לרצפת אגן מומחה בילדים וטיפול רגשי– השילוב הוא המהותי!
♾️ טיפול מוצלח באנקופרזיס אצל ילדים אוטיסטים מחייב התאמה אישית למאפיינים הייחודיים של הילד והמשפחה.
בניית תכנית מסודרת הכוללת עזרים חזותיים 🖼️, הדרכה וליווי מקצועי – עם הבנה עמוקה גם באוטיזם וגם בטיפול באנקופרזיס.
שילוב הידע הזה הוא המפתח להטמעה של שגרה חדשה, בטוחה ובריאה.
חשוב מאוד לא להפסיק פתאום טיפול! הטיפול באנקופרזיס הוא טיפול ארוך טווח ויכול להימשך מעל שנה. החשיבות היא בשיפור תנועתיות המעיים והתאוששות המעי - זה לוקח זמן!
הטיפול מורכב מ-3 היבטים:
טיפול תרופתי: 💊
סוגי תרופות:
משלשלים אוסמוטיים: גורמים לכניסת נוזלים למערכת העיכול (לדוגמה: נורמלקס).
משלשלים סטימולנטים: גורמים להתכווצות המעי הגס וקידום תוכן צואתי (לדוגמה: לקסעדין, סנה).
לובריקנטים: פראפין – גורמים ליציאות לעבור בצורה חלקה.
באוטיסטים, הטיפול התרופתי עשוי לא להיות יעיל במקרים שבהם קיימים אתגרים התנהגותיים כמו סירוב ליטול תרופות או סירוב להתרוקן.
לכן, התערבויות של הקניית הרגלים על ידי אנשי מקצוע מומחים באוטיזם, חיוניות לעיתים קרובות בטיפול.
פיזיותרפיה לרצפת האגן בילדים: 🧘♀️
הסבר על מערכת העיכול והקניית הרגלים - ישיבה מתוזמנת, תנוחת ישיבה נכונה באסלה.
לימוד הקשבה לגוף ומודעות תחושתית.
לימוד כיווץ והרפיה של שרירי רצפת האגן.
עיסוי בטן ותרגילים לשיפור תנועתיות המעיים.
שינויים תזונתיים - הפחתת מזונות מעודדי עצירות, שילוב סיבים תזונתיים, שתייה, ייעוץ עם דיאטנית במקרה הצורך.
התאמת מינוני הנורמלקס.
ביו פידבק.
טיפול רגשי: 🫂
הערכה כוללת של הילד והמשפחה.
התייחסות לסטרס נפשי, חרדות, וכל גורם רגשי שעלול להשפיע.
חשוב לזכור: גם אם הטריגר רגשי, העניין הפיזיולוגי עדיין קיים ויש לשלב בין הטיפולים.
כששום דבר לא עוזר – עצירות עמידה לטיפול 😩
במקרים קיצוניים, כאשר הטיפולים הרגילים לא מועילים, נדרשים טיפולים מתקדמים:
ריקון ידני תחת טשטוש: ילדים עם הצטברות קיצונית של צואה או חסימות עלולים להזדקק לריקון ידני של המעי הגס תחת טשטוש. למרות שמדובר בהליך הדורש טשטוש, ניקוי ביתי עשוי להיות קשה מאוד, וניקוי תוך אשפוז דרך זונדה עלול להיות טראומטי לילד, כמו גם השהייה עצמו בבית החולים.
בוטוקס אנאלי: הזרקת בוטוקס (Botox) לשריר הסוגר הפנימי של פי הטבעת תחת טשטוש עשויה לסייע משמעותית לילדים עם התנהגויות של הימנעות מהתרוקנות.
ההזרקה מונעת את כיווץ השריר ומקלה על תהליך ההתרוקנות, מה שתורם להפחתת הצטברויות ולשיפור ניכר בהתנהגות ובנוחות.
לאחר ההזרקה נצפית תדירות גבוהה יותר של שחרור גזים והפחתת נפיחות בטנית.
אי שליטה על הצואה לאחר ההזרקה נדירה, כיוון שרק הסוגר הפנימי מושפע והסוגר החיצוני שומר על תפקודו.
לעיתים נדירות תיתכן דליפת שתן זמנית בשל הקרבה לאזור שלפוחית השתן – אך מדובר לרוב בתופעה חולפת.
נקודות חשובות נוספות: 👇
יש קשר בין בריחת שתן לבריחת צואה: המעי הגס והרקטום נמצאים אנטומית סמוך לשלפוחית השתן, וכשהם מלאים הם לוחצים עליה ועלולים לגרום לבריחות שתן.
אם בריחת השתן נמשכת לאחר טיפול בעצירות, יש לפנות לאורולוג.
ילדים עם קשיי קשב וריכוז סובלים יותר מעצירות: השכיחות של הפרעת קשב וריכוז עם היפראקטיביות (ADHD) בקרב אוטיסטים גבוהה באופן משמעותי לעומת האוכלוסייה הכללית.
בצורה דומה שכיחות העצירויות אצל אנשים עם ADHD גבוהה יותר מהאוכלוסייה הכללית.
טיפול בקשיי קשב וריכוז ובניית שגרה עשויים לסייע.
בריחת צואה תוך כדי שינה: מעידה על עצירות קשה מאוד או בעיה בסוגרים.
מיתוסים מופרכים! ❌
מיתוס 1: עצירות נגרמת משתייה לא מספקת. לא הוכח! 💧💦 מחקרים לא מצאו קשר בין התייבשות או שתייה מועטה לשכיחות מוגברת של עצירות.
מאידך, חשוב לזכור: ילד שמטופל בעצירות, כן חשוב שישתה מספיק כדי למנוע התייבשות עקב השימוש בתרופות.
מיתוס 2: האבקות והתרופות ממכרות. לא הוכח! 💊 אין יצירת תלות, ולא נוצרות הפרעות במאזן המלחים. הפחתת מינון נעשית רק לאחר חודש שלם תקין של יציאות. אם העצירות חוזרת לאחר הפסקת התרופה, זה אומר שהמעי לא מתפקד היטב, ולא שנוצרה תלות.
חשוב לזכור: הרחבת המעי הגס יכולה להיות בלתי הפיכה! ולכן חשוב הרבה יותר לטפל בתופעת העצירות.
אנו מקווים שפוסט זה סיפק לכם מידע מקיף ומועיל. זכרו, אתם לא לבד בהתמודדות הזו. אם יש לכם חששות, פנו תמיד לצוות רפואי לקבלת עזרה והכוונה. ❤️
למקורות:
🟢לכל העדכונים בתחום האוטיזם ואירועי המרכז שלנו, הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה שלנו
Comments