🧬 תוחלת חיים של אוטיסטים – חלק ב': הגורמים המשפיעים

בפוסט הראשון דיברנו על הנתונים המדאיגים של תוחלת חיים של אוטיסטים.

ראינו כי עצם היותו של אדם אוטיסט לא משפיע על הבריאות הפיזית או תוחלת החיים שלו באופן ישיר.

עם זאת, ישנם גורמים רפואיים, נפשיים וחברתיים שנפוצים יותר בקרב אוטיסטים, והם אלו שעלולים להשפיע על תוחלת החיים של אוטיסטים.

בין הגורמים המרכזיים:

🧠 מצבים רפואיים נלווים: אפילפסיה, תסמונות גנטיות (כגון דאון או X שביר), בעיות עיכול ונשימה, שמחייבים מעקב וטיפול מתמשך.

אפילפסיה לדוגמא נמצאה כמשפיעה על עד כשליש מהאוטיסטים לעומת ל-1%-2% מהאוכלוסייה הכללית.

ילדים אוטיסטים נמצאים בסיכון הגבוה כמעט פי 8 לסבול מבעיה במערכת העיכול ביחס לילדים ניורוטיפיקליים. 

😴 אתגרים חושיים ומוטוריים: הפרעות שינה, רגישות חושית, קשיי אכילה ובעיות בוויסות תחושתי עלולים להוביל לפגיעות פיזיות ותאונות.

לדוגמא תסמונת פיקה שהיא אכילת פריטים שאינם מזון ונפוצה בעיקר אצל ילדים אוטיסטים שהינם גם בעלי הנמכה קוגניטיבית.

💔 תחלואה נפשית: דיכאון, חרדה, OCD והפרעות מצב רוח אחרות מופיעות בשכיחות גבוהה יותר בקרב אוטיסטים, ומשפיעות על איכות החיים והבריאות הכללית.

מחקרים אפידמיולוגיים מצביעים כי עד 70% מהאוטיסטים מתמודדים עם מצב נפשי אחד או יותר.

⚠️ תאונות הן הסיבה הנפוצה ביותר לתמותה מוקדמת בקרב אוטיסטים, לעיתים כתוצאה מבריחה ממצבים מציפים או חוסר תחושת סכנה. 

נמצא כי אוטיסטים בסיכון פי שלושה למוות בתאונה ביחס לאוכלוסייה הכללית.

ילדים אוטיסטים בסיכון פי 160 לטביעה ביחס לאוכלוסיית הילדים הכללית.

📉 בידוד חברתי וקשיים תפקודיים בגיל ההתבגרות והבגרות תורמים לתחושת בדידות ואף למחשבות אובדניות – ומחקרים מראים שאוטיסטים מצויים בסיכון גבוה פי 6-7 לניסיון אובדני.

🚧 קשיים בגישה לרפואה מותאמת: חוסר במיומנות רפואית מותאמת, חוויות חושיות שליליות במרפאות ולעיתים חוסר תשומת לב לסימפטומים, כל אלה עלולים להביא לאבחון חסר או איחור בטיפול.

💡 החדשות הטובות? הגברת המודעות, ההקשבה והלמידה מאוטיסטים, אבחון מוקדם, טיפול מותאם אישית, הדרכת הורים ונוכחות מערכת תמיכה משפחתית וחברתית – יכולים לשפר משמעותית את איכות החיים ואת התחזית הבריאותית.

נרחיב על כך בפוסט השלישי בנושא.

🟢לכל העדכונים בתחום האוטיזם והאירועים מהמרכז שלנו – הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה שלנו🟢