התנהגויות מאתגרות באוטיזם

האם אי פעם הרגשתם שאתם לכודים בתוך גוף שלא נשמע לכם, כשסביבכם מדברים אליכם כאילו אתם תינוקות? 

עבור ילדים רבים עם קשיים תקשורתיים ומוטוריים, זוהי המציאות היומיומית.

כשאנחנו פוגשים התנהגויות מאתגרות בבית, בכיתה ובחוץ:

צעקות, מכות, התפרצויות ופגיעה עצמית, קל לנו להתמקד בכיבוי שריפות ובתגובה לאלימות.

אבל מה אם נשנה את נקודת המבט ונהפוך לבלשים?

הרבה מהנאמר בפוסט זה נשאב מתוך חוויותיהם של אוטיסטים לא מדברים שהצליחו להביע את תחושתיהם דרך הקלדה או כתיבה.

מודל הקרחון: מה מסתתר מתחת לפני השטח?

התנהגות אלימה היא רק קצה הקרחון, מעל המים אנחנו רואים את המעשה, אך מתחתיהם מסתתר עולם שלם של תסכול:

• חוסר אונים ושליטה: ילד שמרגיש שאין לו השפעה על המציאות שלו (מתי אוכלים, מה לומדים, מי נוגע בו, מתי מסיימים משהו) צובר תסכול שהופך לאלימות כדי להחזיר לעצמו את השליטה.

• העדר שפה: דמיינו שאתם צמאים או שכואב לכם, ואין לכם שום דרך להגיד זאת. ללא כלים לתקשורת חליפית (תת"ח), התסכול הופך להתפרצות פיזית.

• הצפה חושית: לפעמים האורות בוהקים מדי, רעש גרירת הכיסאות חזק מדי, או שמרקם האוכל מעורר דחייה.

• מטען מהבית או המסגרת החינוכית: חשוב להכיר בכך שלא הכל בשליטתנו. ילד מגיע עם מצב רגשי מהבית או מהמסגרת החינוכית/הסעה (לילה ללא שינה, מתח משפחתי, היעדר צוות קבוע).

נקודת המוצא המוצעת כמפתח לשינוי בהתמודדות עם התנהגויות מאתגרות באוטיזם: הנחת מסוגלות

כדאי לשקול לשנות את נקודת המוצא שלנו.

הנחת מסוגלות מציעה להניח שהאדם מבין הכל.

גם אם הגוף בוגד בהם, הם קולטים את המילים, המשמעות, הטון שלנו ואת היחס שלנו. 

כאשר נתייחס לילדים כאל בני גילם הכרונולוגי ולא לפי רמת התפקוד הנראית לעין, רמת המתח שלהם עשוייה לרדת.

במקום דפי צביעה לנער בן 17, נגיש לו חומרים שמכבדים את האינטליגנציה שלו, כמו מגזינים של נשיונל ג'יאוגרפיק או מוסיקה עכשווית.

דמיינו שאתם כלואים בתוך גוף שלא נשמע לכם, ואנשים סביבכם מדברים אליכם כאל תינוקות, זהו מקור עצום לתסכול, כעס ואלימות.

איך עוברים למניעה של התנהגויות מאתגרות? כלים מעשיים

כדי לייצר סביבה בטוחה ומכבדת, כדאי לאמץ מספר כלים:

1. בדיקות רפואיות: 

הקפדה על בדיקות שגרה של מוקדים אפשריים לכאב ואי נוחות: בדיקות שיניים, בדיקות חוסרים תזונתיים, מעקב אחרי עצירות, מעקב אחרי יובש בפה (עלול להיגרם מתרופות), עקיצות מגרדות ואלרגיות, אפשרויות לחרדה או פחדים.

2. תצפית מעמיקה: 

נסו לזהות ולבודד את הגורם המקדים להתנהגות המאתגרת, ואת התגובה כלפיה, בנוסף נסו לזהות את הגורם המקדים להתנהגות חיובית, כדי לגלות חוקיות ודפוסים. בהתאם למה שיתגלה, שקלו לשנות משהו במשוואה.

3. בניית שגרה והטרמה:

לוח זמנים חזותי. מילים נאמרות ונעלמות, תמיכה חזותית מייצרת ביטחון ויציבות ולכן עשויה להפחית חרדה. כך הילד יודע מה צפוי לו, אפילו שהשגרה דומה. תמיכה חזותית עונה על הצורך לדעת מתי זה נגמר. סדר חזותי בתוך פעילות מומלץ גם הוא לילדים מסוימים.

הטרמה. הכנה לכל שינוי ומניעת הפתעות. ספרו לילד מה עומד לקרות: "עוד מעט מסיימים ל___ ועוברים ל____"

שימוש בסיפורים חברתיים. על פי כללים ברורים. הסיפור עם תמונות הילד, סובביו וסביבתו, מאפשר בהירות במצבים אפורים, מצבי שינוי, מצבים חדשים או מצבים בהם נדרשת התנהגות מסוימת.

שימוש בתקשורת חליפית. הצעת סמלים נגישים, לוח אותיות, הצעת הקלדה, פלט קולי עם מסר אחד. ג'סטה, התאמת אמצעי תקשורת לילד. חיפוש וחיפוש עד שנמצא.

4. סביבה מווסתת חושית ופיזית: מומלץ להתייחס לכל החושים לדוגמא: 

שמיעה, האם רועש מידי? מישהו צועק? רעש גרירת כסאות?

ראיה, האורות בוהקים מידי? ניאון מהבהב?

מגע, האם מרקם האוכל מגעיל? האם יש דרישה לגעת בחומרים לא נעימים? אולי אחרי מזון מסוים תמיד מתפרץ? אולי בכל פעם שאין שניצל מתפרץ?

מה עושים?

יצירת מרחב שקט עם פוף או וילון שהילד יוכל לגשת לפני שמאבד שליטה.

הפסקות יזומות לצורך הליכות, קפיצות, חצר, התכנסות במקום קטן, עיטוף.

שימוש בעזרים כגון אוזניות, משקפי שמש, נשכנים.

5. התייחסות לטוב: מתן חיזוקים שמעודדים התנהגות חיובית, מומלץ לא חיזוקים אכילים, לא חיזוקים ענקיים. תשומת לב חיובית, הילד אוהב עיתונים, תנו לו עיתון חדש. חיזוק תואם ומכבד גיל ועניין.

שאלון למחשבה (מבחן הנחת מסוגלות)

בפעם הבאה שאתם ניצבים מול התנהגויות מאתגרות, שאלו את עצמכם:

➤ מבחן הטון והשפה: האם כשדיברתי אל הילד בזמן האירוע (או לפניו), השתמשתי בטון ובשפה שהייתי משתמש בהם עם נער בן גילו ללא מוגבלות, או שדיברתי אליו כאל תינוק?

➤ מבחן ה"למה": האם פירשתי את האלימות כהתנהגות רעה או שהוא עושה דווקא, או שניסיתי להבין מה הילד מנסה להגיד לי, ואין לו יכולת שפתית לבטא זאת?

➤ מבחן התוכן הלימודי: האם המשימה שהילד סירב לבצע (שהובילה להתפרצות) באמת מכבדת את האינטליגנציה שלו, או שהיא הייתה משעממת/ילדותית מדי עבורו?

➤ מבחן המרחב והמגע: האם כיבדתי את המרחב האישי שלו, או שחדרתי לבועה שלו (מגע, חיבוק, הזזת הכיסא שלו) מבלי לבקש רשות או להטרים עבורו את הצפוי?

➤ מבחן הקול: האם נתתי לו דרך חלופית (לוח אותיות, סמלים, הקלדה, חפצים) להביע את ההתנגדות שלו לפני שהיא הפכה לפיזית? אפשרות בחירת אוכל לפני הגשה לצלחת למשל.

השאלון אינו פתרון קסם ועדיין יהיו שאלות ותסכולים רבים אבל הוא מציע שינוי בנקודת המבט.

זכרו: הילדים שלכם אולי לא יכולים לדבר, אבל הם מקשיבים לכל מילה.

יש להם עולם פנימי עשיר שרק מחכה שנמצא את המפתח אליו.

אל תוותרו עליו, הוא שם בפנים.

🟢לכל העדכונים בתחום האוטיזם ואירועי המרכז שלנו, הצטרפו לקבוצת הוואטצאפ השקטה שלנו🟢