תקשורת תומכת חליפית באוטיזם – הכלים המעשיים.

כשליש מהילדים המאובחנים כאוטיסטים יוגדרו כבעלי מילוליות מצומצמת, כלומר ילדים עם בעיות שפה ודיבור אשר מפיקים מספר מילים בודדות עד כדי בכלל לא.

מצב זה עלול לגרום למצוקה ולקשיים בתקשורת עם סביבתם.

קושי להביע רצונות וצרכים ראשוניים, רגשות ותחושות, געגוע ורצון לקשר ואף כאב או אי נוחות.

ילדים אלו יכולים ללמוד להשתמש באמצעי תקשורת תומכת וחליפית – תת"ח.

ידוע כי שימוש באביזרי עזר לתקשורת אינם מעכבים ואף מעודדים ומקדמים את ההפקה הקולית, חיקוי קולי ושימוש בשפה דבורה.

לילד שאינו מדבר או שהדיבור שלו מצומצם מאוד, עשויות להיות יכולות קוגניטיביות גבוהות, יכולות למידה, ידע רב שאינו מצליח להביא לידי ביטוי, מוטיבציה לקשר וקשיים גדולים בהבעה אשר חוסמים את היכולות האלו מלבוא לידי ביטוי.

אמצעי התת"ח יסיעו במתן מענה לקשיים ותסכולים אלו.

האמצעים השונים לתקשורת תומכת חליפית:

אמצעים ללא עזרים

• הינם ג'סטות שונות וסימנים מוסכמים.

• ישמשו את הילד בעיקר להבעת רצון או תגובה לפניה אליו בשאלות סגורות. ילד יבקש לפתוח דלת או קופסא על ידי ג'סטה או ילד שיוכל לענות על השאלה האם הוא רוצה עוד תוספת בארוחה או צריך לשירותים.

• השימוש הוא בתנועת גוף שמביעה מסר. למשל יד על החזה -'רוצה' או תנועת ידיים שמשמעה 'עוד' או 'נגמר' או 'עצור'.

• ילדים מסוימים ממציאים לעצמם ג'סטות בהתאם ליכולת המוטורית שלהם ועלינו להיות רגישים ולזהות אותן ואז לתת פידבק חיובי של הבנת המסר ועידוד לשימוש חוזר בג'סטה או בסימן.

אמצעים המשלבים עזרים 

• לוחות תקשורת עם כרטיסי תמונות מצולמות של אביזרים, מאכלים, רגשות או מקומות, סמלי תקשורת - כרטיסיות תת"ח בקלסר תקשורת או אייפדים עם תוכנות תקשורת ייעודיות או מקלדות מסוגים שונים ולוח אותיות.

אלו ישמשו אותנו לשתי מטרות עיקריות:

1. תמיכה בהבעת רצון של הילד - רצון לקבל מאכל מסוים, למשחק מסוים, לשיר או סרטון מסוים שאוהב, להביע רצון לשחק עם מטפלת מסוימת, לנסוע לבקר קרובי משפחה או למקום מסוים או אפילו להביע געגוע להורים, להביע תחושת גוף או רגש שמציף.

2. סיוע בהעברת מסר מאורגן לילד לגבי משימות מרובות שלבים - רצף התארגנות בוקר, רצף הליכה לשירותים, רצף נסיעה לחופשה ובעצם כל משימה שיכולה להיות מציפה ומבלבלת או מהווה שינוי שגרה.

השימוש ברצפים חזותיים להתארגנות הופך את המשימות לברות ביצוע, מאורגנות בצורת תרשים זרימה קוהרנטי של משימות קטנות הניתנות לביצוע, עליו ניתן לשלוט באמצעות סימון וי.

כמו כן השימוש ברצפי כרטיסי תקשורת מפחית חרדה ומסייע בהטרמה והכנת הילד לאירועים עתידיים בהם יידרש לשתף פעולה בזמני שינוי שגרה. ניתן להשתמש גם בסיפורים חברתיים, הכוללים תמונות של הילד והסביבה ושל האירוע המדובר. למשל, סיפור חברתי המכין למעבר לכיתה א' או לגן חדש. על סיפורים חברתיים נרחיב בפוסט אחר.

איך מתחילים להשתמש בתקשורת תומכת חליפית?

• כדי להתחיל להשתמש באמצעי תת"ח יש לבצע הערכה ובעקבותיה לקבוע מטרות ולהתאים את השימוש לנקודת הפתיחה של הילד ולאופי השימוש המצופה.

• לרוב נתחיל בשימוש בתמונות מצולמות של גורמי המוטיבציה של הילד. מאכלים מועדפים או משחקים אהובים. את התמונות המצולמות ניתלה בסמוך למיקום החפצים עצמם. תמונות מאכלים במטבח או על המקרר. תמונות צעצועים, ליד שידת המשחקים. רצף הליכה לשירותים – בשירותים.

• נרחיק למקום בלתי מושג את המאכלים או המשחקים, ואת התמונות נתלה בקרבת מקום. בעצם, נקשה מעט על הילד ונקצץ בעצמאות שלו. נגרום לו להזדקק ליצירת הקשר, במקום למשל, לקחת לבד מעדן מהמקרר. ברגע המתאים, נציג לו את הכרטיס ונאמר – אני רואה שאתה מחפש את זה? מחפש את המעדן? תן לי את התמונה, ואתן לך. יש לעזור לילד באופן פיזי להגיש את התמונה ואז להגביר תגובה ולומר- "הבנתי! ביקשת מעדן, בבקשה". ולהגיש לו בשמחה. בצורה דומה ניתן להשתמש בתמונות בזמן ארוחת צהרים במקום להניח אוכל בצלחת. ע"י הוספת שלב מקדים, נזמן מצב ליצירת קשר עם הילד והבנת הצורך בשימוש בשפה. בהמשך ניתן להציע בחירה בין כמה תמונות ולשאול את הילד במה הוא רוצה לשחק או לאכול.

• עם הבנת השימוש בתמונות, נעבור לשימוש בסמלי תקשורת, ונכניס את הסמלים לתוך קלסר תקשורת ייעודי מחולק לקטגוריות. על הקלסר להיות נגיש, ועל החפצים עצמם להיות פחות נגישים. על מנת לזמן מצבי יוזמה ותגובה תקשורתית מצד הילד. בנוסף נוסיף את תמונת הילד, וסמלי פעלים, ונלמד את הילד ליצור משפט.

• במידה ויש אייפד, ניתן לבדוק זכאות דרך משרד החינוך או להשאיל מעמותות, נבנה לילד לוח תקשורת באייפד בצורה דומה. לוח תקשורת מרכזי המסתעף לקטגוריות שונות. כל לוח תקשורת יותאם למשתמש שלו, ויהיה דינמי וגמיש בהתאם לצורך. השימוש באייפד ובניית הלוחות לרוב פשוט וההורים יכולים להוסיף ולשנות תמונות בהתאם לצורך. חשוב מאוד לבצע כל הזמן התאמות של הלוח בהתאם לתחומי העניין, הרחבת אוצר המילים והנסיבות המשתנות.

הערכת היכולת להשתמש בתת"ח, הדרכה לשימוש בתמונות בבית, בניית לוחות באייפד והנחייה לשימוש בתכנה היא הבסיס להקניית המיומנות לילד ויכולה לפתוח עולם שלם של קשר וגילוי הדדי של הילד ושלכם.

תמר אלביליה, מצוות המרכז היא בעלת ניסיון רב בבניית לוחות תקשורת והתאמת תת"ח.

הדרכה וליווי בתחילת שימוש בכרטיסים או לוחות, בקלסר או באייפד והטמעתם בחיי היום יום בבית, ניתן לקבל במרכז.