אוטיזם ועיבוד שמיעתי: רגישות לרעש, ויסות חושי וקשיי עיבוד שמיעתי
האם הילד שלכם מכסה את האוזניים כששואב האבק פועל?
האם הוא מתקשה להתרכז בכיתה כשיש הרבה רעשי רקע?
אולי הוא נבהל מצלילים מסוימים, מתקשה כאשר כמה אנשים מדברים בו זמנית, או דווקא מחפש צלילים מזמזם, מקיש, שר או מדבר בקול רם?
האם הוא נבהל לפעמים מרעש שאף אחד אחר לא שומע?
התנהגויות כאלה עשויות להיות קשורות לאופן שבו הילד קולט, מעבד ומגיב למידע שמיעתי.
הקשר בין אוטיזם ועיבוד שמיעתי זוכה לתשומת לב רבה במחקר, משום שאצל חלק מהילדים האוטיסטים קיימים הבדלים באופן שבו מידע חושי, ובכלל זה מידע שמיעתי, נחווה ומעובד.
עם זאת, חשוב לזכור שכל ילד הוא שונה. לא לכל ילד אוטיסט יש רגישות שמיעתית או קושי בעיבוד שמיעתי, וגם כאשר קיים קושי, הוא עשוי להיראות אחרת מילד לילד.
מהו עיבוד שמיעתי?
שמיעה היא הרבה יותר מהיכולת לקלוט צליל.
כאשר אנחנו שומעים את קולה של המורה בכיתה, האוזניים קולטות את גלי הקול ומעבירות מידע למערכת העצבים.
המוח צריך לאחר מכן לעבד את המידע, לזהות צלילים ומילים, להבין את משמעותם ולהתייחס למידע הרלוונטי.
בנוסף, אנחנו נדרשים להתמודד עם צלילים רבים שמתרחשים סביבנו באותו זמן.
למשל, בכיתה הילד עשוי לשמוע:
ילדים שמדברים
כיסאות שזזים
נקישות עיפרון
דפים שמדפדפים
רעש של מזגן
קולות מהמסדרון
ואת קולה של המורה
היכולת להתמקד בקול החשוב ולהפחית את ההשפעה של רעשי רקע מערבת שילוב של שמיעה, עיבוד שמיעתי וקשב.
לכן, ילד יכול לשמוע היטב ועדיין להתקשות להבין דיבור כאשר יש רעש בסביבה.
השבלול (Cochlea) הוא איבר השמיעה הנמצא באוזן הפנימית.
הוא ממיר את תנודות הקול לאותות עצביים, המועברים דרך עצב השמיעה אל המוח.
במוח מתבצע עיבוד של המידע השמיעתי, המאפשר לנו לזהות ולהבין צלילים, דיבור ומידע קולי.
מה הקשר בין אוטיזם לעיבוד שמיעתי?
אצל חלק מהילדים והמבוגרים האוטיסטים מתוארים הבדלים בעיבוד ובתגובה למידע שמיעתי.
הבדלים אלה יכולים להתבטא, בין היתר, ב:
רגישות גבוהה לצלילים מסוימים
תגובות משמעותיות לרעשים פתאומיים
קושי בסביבות רועשות
קושי להפחית את ההשפעה של רעשי רקע
קושי להבין דיבור כאשר כמה קולות נשמעים במקביל
חיפוש אחר צלילים או הפקה חוזרת של צלילים
חשוב להדגיש אין פרופיל שמיעתי אחד שמתאים לכל הילדים האוטיסטים.
ילד אחד יכול להיות רגיש מאוד לרעשים, בעוד ילד אחר ייראה כאילו הוא כמעט אינו מבחין בהם. ילד שלישי יכול לחפש באופן פעיל קלט שמיעתי.
רגישות שמיעתית ורגישות לרעש אצל ילדים
רגישות שמיעתית מתארת מצב שבו צלילים מסוימים או סביבות שמיעתיות מסוימות נחווים כעוצמתיים, לא נעימים או מציפים.
ילד עם רגישות לרעש עשוי:
לכסות את האוזניים
להיבהל מרעשים פתאומיים
להימנע ממקומות רועשים
להתקשות במסיבות, אירועים או מקומות הומים
להגיב בעוצמה לרעשים מסוימים
לבקש לעזוב מקום רועש
לחפש מקום שקט כדי להירגע
עבור ההורה, התגובה יכולה להיראות מוגזמת. עבור הילד, לעומת זאת, הצליל עשוי להיות באמת קשה או מציף.
חיפוש שמיעתי, כשהילד דווקא מחפש רעש
התגובה למידע שמיעתי אינה תמיד הימנעות.
יש ילדים שמחפשים באופן יזום צלילים ורעש. הם עשויים:
לזמזם או לשיר
לדבר בקול רם
להקיש על חפצים
ליצור רעשים במהלך משחק
ליהנות מצלילים חוזרניים
לחפש מוזיקה או מקורות קול שונים
התנהגות של חיפוש שמיעתי יכולה לנבוע מסיבות שונות, ולכן חשוב להבין מתי היא מופיעה, מה הילד מרוויח ממנה וכיצד היא משפיעה על התפקוד שלו.
איך קשיי עיבוד שמיעתי יכולים להשפיע על חיי היומיום?
קושי בעיבוד שמיעתי אינו מסתכם בהכרח בתגובה לרעש.
הוא יכול לבוא לידי ביטוי גם במצבים יומיומיים כמו:
בבית:
קושי להקשיב כאשר הטלוויזיה פועלת, צורך לחזור על הוראות או קושי לבצע הוראה הכוללת כמה שלבים.
בגן ובבית הספר:
קושי להבין את המורה כאשר ילדים אחרים מדברים, מוסחות מצלילים בסביבה או קושי לעקוב אחר הוראות שנאמרות בעל פה.
בחברה:
קושי לנהל שיחה במקום רועש, כאשר כמה אנשים מדברים במקביל.
במצבים חדשים:
תגובה חזקה יותר לרעשים בלתי צפויים או לסביבה שאינה מוכרת.
מה אפשר לעשות כדי לעזור?
המטרה אינה לגרום לילד להתרגל לרעש בכל מחיר.
המטרה היא להבין מה מקשה עליו ומה מאפשר לו להשתתף בצורה טובה יותר.
כאשר רעשים מציפים את הילד
הפחתת רעשי רקע: כאשר הילד צריך להתרכז או לקבל הוראה חשובה, אפשר לצמצם רעשים שאינם הכרחיים.
יצירת מקום שקט: פינה רגועה בבית או במסגרת החינוכית יכולה לאפשר לילד לקחת הפסקה כאשר הסביבה הופכת עמוסה.
חדר שקט או מופחת גירויים צריך להיות זמין כל הזמן ולא רק כשהילד מתפרק, ולאפשר לילד לגשת לשם כשהוא צריך.
הכנה מראש: אם צפוי רעש חזק או מעבר לסביבה רועשת, כדאי להכין את הילד מראש ולהסביר מה עומד לקרות.
אוזניות מפחיתות רעש: במצבים מסוימים הן יכולות לסייע בהפחתת עומס שמיעתי. עם זאת, כדאי להשתמש בהן באופן מותאם ולא להפוך אותן לפתרון אוטומטי לכל סביבה.
כאשר הילד מחפש קלט שמיעתי
אפשר לשלב פעילויות שמיעתיות ומשחקיות כמו:
שירים וחרוזים
משחקי מקצב
חיקוי רצפי צלילים
משחקי זיהוי והבחנה בין צלילים
שילוב של תנועה, מוזיקה וקול
הפעילות צריכה להיות מותאמת לילד ולמטרתה, ולא רק לספק רעש נוסף. אם הילד מייצר רעש, אולי לאפשר לו מקום בו זה אפשרי ולא מפריע לשאר.
קושי בעיבוד שמיעתי או רגישות לרעש אינם מעידים בפני עצמם על אוטיזם.
התנהגויות דומות יכולות להופיע אצל ילדים מסיבות רבות ושונות.
גם אצל ילדים אוטיסטים אין דפוס שמיעתי אחיד.
לכן חשוב להסתכל על הילד כמכלול ולא להסיק מסקנות על סמך סימן יחיד.
ומה לגבי שמיעה תקינה?
גם כאן קיימת נקודה חשובה.
ילד יכול לעבור בדיקת שמיעה תקינה ועדיין להתקשות במצבים שבהם נדרש עיבוד מורכב יותר של מידע שמיעתי, למשל כאשר יש רעש רקע או כאשר נדרש לעקוב אחר מידע מילולי ארוך.
לכן, כאשר קיימים קשיים מתמשכים בהבנת דיבור, בהקשבה או בתפקוד בסביבה רועשת, כדאי לבדוק את הנושא ולא להסתפק בשאלה האם הוא שומע?
מתי כדאי לפנות לבדיקה אצל איש מקצוע?
אם אתם מזהים אצל ילדכם באופן עקבי:
רגישות משמעותית לרעשים
קושי בתפקוד בסביבה רועשת
קושי להבין דיבור כאשר יש רעשי רקע
קושי לעקוב אחר הוראות מילוליות
תגובות חריגות או משמעותיות לצלילים
התנהגות עקבית של חיפוש צלילים
או שינוי משמעותי בתפקוד בעקבות סביבה שמיעתית עמוסה
הבירור יכול להתחיל בבדיקת שמיעה, ובהתאם לצורך לכלול הערכה של עיבוד שמיעתי בתחום העיבוד והוויסות התחושתי.
לסיכום
עבור רובנו, המוח מצליח למיין חלק גדול מהמידע הזה באופן כמעט אוטומטי.
עבור חלק מהילדים, ובעיקר עבור ילדים מסוימים עם מאפיינים של אוטיזם, ההתמודדות עם מידע שמיעתי עשויה להיות מורכבת יותר.
לכן, כאשר ילד מכסה את האוזניים, מתקשה להקשיב בכיתה, נמנע ממקומות רועשים או דווקא מחפש צלילים, כדאי לעצור ולשאול:
לא רק, למה הוא מתנהג ככה? אלא גם, מה הוא חווה ומה יכול לעזור לו?
הבנה של עיבוד שמיעתי, רגישות שמיעתית, ויסות חושי והקשר שלהם לאוטיזם יכולה לעזור לנו להתאים את הסביבה לצרכים של הילד, להפחית עומס ולתמוך בהשתתפות שלו בבית, בגן ובבית הספר.
לפוסטים הקודמים בנושא וויסות חושי:
מקורות:
Bamiou, D. E., Di Bonaventura, S., & Skuse, D. (2026). Navigating auditory assessment in autistic individuals: a narrative review. Archives of Disease in Childhood, 111(3), 229-234. DOI: 10.1136/archdischild-2025-328623
Poulsen, R., Williams, Z., Dwyer, P., Pellicano, E., Sowman, P. F., & McAlpine, D. (2024). How auditory processing influences the autistic profile: A review. Autism Research, 17(12), 2452-2470. doi: 10.1002/aur.3259
Goncalves, A. M., & Monteiro, P. (2023). Autism Spectrum Disorder and auditory sensory alterations: a systematic review on the integrity of cognitive and neuronal functions related to auditory processing. Journal of neural transmission, 130(3), 325-408. DOI: 10.1007/s00702-023-02595-9
🟢לכל העדכונים בתחום האוטיזם ואירועי המרכז שלנו, הצטרפו לקבוצת הוואטצאפ השקטה שלנו🟢
תגובות