Search Results

🟩מוטוריקה עדינה מתייחסת לתנועות המבוצעות בעיקר על ידי קבוצות השרירים הקטנות בגוף. לדוגמה, פעולות ידניות כמו תפירה🪡, פיסול, ציור🖍, שימוש במספריים✂️, נגינה ברוב כלי הנגינה🎻🎹, וכן פעולות רגליים כמו התאמות קטנות בקרסול ובכף הרגל, החיוניות לדיוק בבעיטה בכדור למשל. 🟩תנועות עדינות הן חלק בלתי נפרד מהתפתחות המוטוריקה - לדוגמה, התאמת מיקום היד במהלך כדרור כדור, התאמת מיקום כף הרגל במהלך הליכה 🦶 או קביעת זווית כף הרגל בבעיטה בכדור וכן בתחומים נוספים בהתפתחות הילדים, כמו למידה, טיפוח אישי, ספורט, משחקים, פעילות גופנית, פעילויות פנאי והתפתחות חברתית. 🟩פעילויות טיפוח אישי, כמו סירוק שיער או צחצוח שיניים🪥, נחשבות לתנועות עדינות. ילדים המתקשים בפיתוח המוטוריקה העדינה בתחומים אלו עשויים להיראות מבולגנים או מוזנחים, דבר העלול להשפיע על קשריהם החברתיים ועל האופן שבו הם תופסים את עצמם. 🟩תנועות עדינות יכולות להיות משמעותיות גם בספורט, במשחקים, בפעילות גופנית ובפעילויות פנאי שאנו בדרך כלל מקשרים למוטוריקה גסה. לדוגמה, אף על פי שהטלת כדור נחשבת בדרך כלל לתנועה גסה, יש לה גם מאפיינים של תנועות עדינות – התאמות קטנות של היד או האצבעות חיוניות לדיוק הזריקה. 🌠נמצא כי מיומנויות מוטוריות עדינות וגסות במשחקים מהוות אחד המדדים הטובים ביותר למעמד החברתי של ילד.🌠  🟩בנוסף, נמצא קשר משמעותי בין מיומנויות מוטוריות עדינות המערבות יכולות חקירה של חפצים במרחב כבר מגיל פעוטות לבין שיפור בפתרון בעיות ובהבנה חברתית. ילד שמבצע מניפולציות וחוקר אובייקטים 🤏 לא רק רוכש מידע על צורות וחומרים שונים, אלא גם יוצר הזדמנויות ללמוד צלילים ומילים🗣, ובכך מסייע לפיתוח אינטגרציה רב-חושית. הצגת אובייקט או שיתופו עם אדם אחר יוצרת הזדמנות שבה ילדים נחשפים לתווית המילולית המשויכת אליו. 🟩תשומת לב ממושכת לפעילויות עם אובייקטים משפיעה באופן משמעותי גם על ההתפתחות הקוגניטיבית🧠. יכולות הושטת יד ואחיזה משפרות באופן ניכר את האינטראקציה של ילדים עם הסביבה החיצונית ואת הידע שלהם עליה. לדוגמה, מיקוד בתכונות ייחודיות של אובייקט במהלך מניפולציה בו מסייע לתינוקות לקשר משמעויות ספציפיות לרמזים מסוימים בתהליך רכישת אוצר המילים. לכן, כאשר תינוקות מושיטים יד ותופסים אובייקט, הם אוספים מידע מהסביבה ולומדים לווסת את תנועותיהם, אשר הופכות בהדרגה ליותר מדויקות ומכוונות מטרה . לפיכך, שליטה בתנועות עדינות יכולה לשפר את הביצועים המוטוריים הכוללים, מה שתורם לרמות גבוהות יותר של כושר גופני, שיפור בטיפוח האישי והמראה, יכולת תנועה בשלה יותר, שיפור היכולת הקוגניטיבית והצלחות גדולות יותר באינטראקציות חברתיות🫂. 🟢 לכל העדכונים בתחום האוטיזם והאירועים מהמרכז שלנו – הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה  שלנו 🟢

📙דיברנו על הרקע לגישת PRT בטיפול באוטיזם ועל מיומנות הציר הראשונה שהיא מוטיבציה שחשובה כל כך לגיוס הילדים לטיפול. 💥מיומנות הציר השנייה בגישת PRT מדברת על יוזמות.💥 📙ישנן רמות שונות של תקשורת כאשר רמה בסיסית יחסית תהיה להפיק תקשורת כדי לבקש דברים שהילדים רוצים, כמו "אמא, תביא לי את המשאית הירוקה". יוזמות כגון שאילת שאלות ושיתוף נחשבות לגבוהות יותר בהיררכיה התקשורתית ומטרתן היא הבעת עניין, סקרנות ושיתוף של אחרים בחוויה. ❓בשאילת שאלות אנו מלמדים את הילדים ליזום ולשאול את כל שאלות ה- WH (מה זה?, איפה?, מה קרה?, של מי זה? ועוד). דוגמא לשאלה שאנו מלמדים את הילדים לשאול היא "מה זה❓". פה בעצם מתרחש תהליך כפול - עצם השאלה יוצרת אצל הילד הבעת עניין, יוזמה, והתשובה הניתנת לו גם יכולה ללמד אותו מילים חדשות, הרחבת אוצר המילים שלו. אותו דבר לגבי השאלה "איפה❓", כאשר הילדים לומדים לשאול את השאלה הם לומדים מספר דברים גם ליזום ולשאול וגם לומדים את המשמעות של מילות יחס כגון, מתחת, מעל, בתוך, בפנים. דוגמא להצהרה לשיתוף יכולה להיות: "אבא תראה❗️מטוס✈️". שבה בעצם הילד משתף את ההורה או החבר וחולק אתו את ההנאה. שיתוף בשלבים מתקדמים יכול להיות גם תיאור של חוויה שעברה על הילדים במהלך היום או בעבר ולה ערך רגשי רב עבור ההורים והילדים גם יחד. 📙מעבר לפן הרגשי החשוב, יוזמות אלו הן גם חברתיות וגם חינוכיות; ✅חברתיות, משום שהן פותחות סדרה של אינטראקציות הדדיות עם ההורה, המטפל או ילד אחר. ✅חינוכיות, משום שבזמן שהם משתתפים באינטראקציות הללו, אוצר המילים של הילדים גדל, השפה שלהם מתפתחת, והם לומדים את כל אותן התנהגויות שצריך ללמוד על מנת להיות בעל יכולת לתקשורת חברתית. 🟢 לכל העדכונים בתחום האוטיזם והאירועים מהמרכז שלנו – הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה  שלנו 🟢

בפוסט קודם תיארנו את הקשר בין מוטוריקה עדינה ליכולות תקשורת חברתית בילדים . 🟡כידוע קושי בתקשורת חברתית הינו אחד ממאפייני הליבה באוטיסטים. ✅נמצא כי פעוטות על הספקטרום האוטיסטי בגילאי 12 עד 36 חודשים קיבלו ציונים מוטוריים נמוכים משמעותית בהשוואה לפעוטות עם התפתחות תקינה, והפערים הללו ביכולות המוטוריקה הגסה והעדינה הפכו לבולטים יותר עם כל תקופה של 6 חודשים בגיל הכרונולוגי. 🟡ניכר שאותו פער במוטוריקה העדינה נמשך ועלול אף לגדול עם הגיל. במחקר שנערך לאחרונה על ילדים בגיל טרום ההתבגרות ובגיל ההתבגרות (8 – 17 שנים) נבדק הקשר בין מיומנויות מוטוריקה עדינה ותקשורת מילולית באוטיזם. ✅הממצאים בהקשר למוטוריקה עדינה ואוטיזם הראו שעד 80% מהמשתתפים האוטיסטים מראים ליקוי לפחות במדד אחד של כישורים מוטוריים עדינים וביצועים מוטוריים עדינים פחותים באופן משמעותי בהשוואה לבני גילם עם התפתחות תקינה. נמצאו קשיים במהירות הקשה באצבעות ביד הדומיננטית, בזריזות מוטורית עדינה דו-צדדית, בקואורדינציה מוטורית של עיפרון ואינטגרציה ויזואלית-מוטורית. 🟡הליקויים במוטוריקה העדינה באוטיסטים עשויים להיות קשורים במגוון יכולת שפתיות מילוליות ולהשפיע עליהן. ✅לדוגמא, במחקר שנערך לאחרונה נמצאו ליקויים בכישורי מוטוריקה עדינה נמצאו קשורים לביצועים ירודים במדדים סטנדרטיים של יכולות מילוליות, כולל הגייה, הבעה והבנת שפתית, אוצר מילים, ושיום מהיר. 📝המסר העיקרי שחשוב לנו להעביר בפוסט זה הוא שכאשר מבצעים הערכה התפתחותית לילד בין אם חושדים שהוא על הרצף האוטיסטי או לא, יש לבצע הערכה מקיפה של כל תחומי ההתפתחות שכן ישנן מיומנויות רבות שיכולות להשפיע אחת על השנייה.  איתור וטיפול בהן יכול להביא לפריצת דרך התפתחותית וקידום של הילדים. מקורות למי שרוצה להעמיק: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21610184/ https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC11148429/ 🟢 לכל העדכונים בתחום האוטיזם והאירועים מהמרכז שלנו – הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה  שלנו 🟢

🌟איך ניתן לסייע לילדים אוטיסטים להיות קשובים יותר לסביבה? 🌟 אחד המאפיינים הנפוצים בקרב ילדים עם אוטיזם הוא סלקטיביות יתר לגירויים, כלומר התמקדות בפרטים לא רלוונטיים והתעלמות ממידע חשוב. לדוגמה, כאשר מראים להם תמונה של חיות, במקום לזהות ולהתייחס לחיות עצמן, הם עשויים למקד את תשומת הלב שלהם בקמט קטן או בקיפול שיש בנייר, ולהתעלם מהדמות המרכזית בתמונה. מצב דומה קורה כאשר קוראים בשמם, והם פשוט לא מגיבים, הרבה פעמים, לא מתוך חוסר הבנה – אלא כי הגירוי לא נתפס בעיניהם כרלוונטי. 👈 למה זה חשוב? כאשר ילדים מפספסים גירויים משמעותיים, הם עלולים להחמיץ הזדמנויות ללמידה, לפתח קושי בתקשורת חברתית ולפגוש אתגרים בהתפתחות השפה. 👈 איך אפשר לעזור? באמצעות תרגול ממוקד, ניתן ללמד את הילדים לשים לב למאפיינים מרובים בסביבה. לדוגמה, אם נבקש מהם להביא את "החולצה הירוקה" מתוך מבחר חולצות בצבעים שונים, הם ילמדו להתמקד בצבע הרלוונטי. ככל שהמיומנות מתפתחת, אפשר להעלות את דרגת הקושי ולשלב משימות עם כמה מאפיינים במקביל, כמו "קח טוש, דף, שב בכיסא וכתוב את האות א'." 🔹 מחקרים מראים שככל שהילדים לומדים להבחין ביותר מאפיינים, כך גם התגובה שלהם לסביבה החברתית משתפרת – והם מיישמים את המיומנות החדשה גם מחוץ למסגרת הטיפולית. 👨‍👩‍👧 איך אתם יכולים לתרגל זאת עם הילדים? אפשר לשלב את התרגול במשחקים בבית, בפעילויות בגן, בשיעורים בבית הספר ובסיטואציות יומיומיות בקהילה. כך נוכל לעזור להם לפתח קשב רחב יותר ולהיות מעורבים יותר בסביבה שלהם. 💙✨ 🟢 לכל העדכונים בתחום האוטיזם והאירועים מהמרכז שלנו – הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה  שלנו 🟢

מרכז בשביל הכוכב שמח לפתוח קבוצות חברתיות מותאמות לילדים אוטיסטים עם קשיים בתקשורת חברתית, לילדים אוטיסטים בתפקוד בינוני ומשתמשי תקשורת תומכת חלופית. 👫 קבוצות חברתיות לילדים אוטיסטים בתפקוד בינוני ומשתמשי תקשורת תומכת חלופית ✔ קבוצה 1 - ילדים אוטיסטים בעלי יכולת דיבור חלקית - שאינם מסוגלים לנהל שיחה שוטפת. ✔ קבוצה 2 - ילדים משתמשי תקשורת תומכת וחליפית, כגון לוחות תקשורת, תמונות וסימנים או טאבלטים. 🎯 מה נעשה בקבוצות? 🔹 פיתוח מיומנויות חברתיות  – למידה והתנסות בשיח חברתי, הבנת הבעות פנים, ניהול תורות, פתרון קונפליקטים ועוד. 🔹 תרגול תקשורת יעילה  – שימוש בדיבור ובאמצעי תת"ח באופן מותאם לאינטראקציות יומיומיות. 🔹 משחקים קבוצתיים והפעלות מהנות  – פעילות חווייתית ליצירת קשרים וקידום תקשורת טבעית. 🔹 סביבה מותאמת ונעימה  – קבוצה קטנה עם צוות מקצועי ומנוסה בתחום האוטיזם והתת"ח. 🔑 למה זה חשוב? ✅ מסגרת בטוחה לתרגול אינטראקציה חברתית. ✅ שיפור הביטחון העצמי ביכולת לתקשר ולהתחבר לאחרים. ✅ הזדמנות ליצירת קשרים חברתיים משמעותיים. ✅ הנאה ולמידה בסביבה מכילה ומעודדת. 💡 במרכז בשביל הכוכב , אנחנו מאמינים שכל ילד יכול לתקשר – במילים, במחוות, בסמלים או בטכנולוגיה מתקדמת.   מטרתנו היא לתת לילדים את הכלים להתחבר, להשתלב ולהרגיש שייכים ! 📍 לפרטים והרשמה: 📞 טלפון: 074-7060411📩 השאירו לנו הודעה ונחזור אליכם! 💙 בואו ניצור יחד עולם שבו כל ילד יכול לדבר – בדרך שלו!  💙 🟢 לכל העדכונים בתחום האוטיזם והאירועים מהמרכז שלנו – הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה  שלנו 🟢

לפני כמה ימים יצא לאור ספר חדש וחשוב Handbook of Evidence-Based Practices in Autism Spectrum Disorder   הספר מציג את הטיפולים היעילים ביותר באוטיזם הקיימים היום בעולם עבור ילדים אוטיסטים! 🌍📖 :בין הגישות המדוברות בספר: ✅ PRT – טיפול מבוסס מוטיבציה לקידום תקשורת 🚀 ✅ ESDM – גישה לפעוטות המשלבת משחק ולמידה 🎨 ✅ JASPER – התמקדות באינטראקציה חברתית דרך משחק 🤝 אנחנו ממשיכים להתעדכן ולהנגיש לילדים בישראל את הטיפולים המתקדמים ביותר בעולם המדעי! 💡💙 💬 רוצים להעמיק בכל אחת מהגישות? קראו בפוסטים הבאים שכתבנו! 📲✨ PRT ESDM JASPER במרכז בשביל הכוכב נערך טיפול פרטני באוטיזם  על ידי גישות הטיפול המתקדמות והנחקרות בעולם המדעי. 🟢 לכל העדכונים בתחום האוטיזם והאירועים מהמרכז שלנו – הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה  שלנו 🟢

למחקר שותפים גם ד"ר יעל אסטרוגו וד"ר שחר בר-יהודה. במחקר מרתק 🔬 שנערך עם 84 ילדים ובני נוער אוטיסטים לצד 64 ילדים נוירוטיפיקליים, נבדק הקשר בין יכולות מוטוריות, יכולות חברתיות-קוגניטיביות כמו תיאוריית המיינד (Theory of Mind), וביצוע פעולות משותפות (Joint Action) – היכולת לתאם תנועות עם אחרים להשגת מטרה משותפת 🤝. 📊 הממצאים הראו כי ילדים ובני נוער אוטיסטים הפגינו קשיים משמעותיים יותר בתפקוד המוטורי ובמיומנויות חברתיות 🏃‍♂️💬 בהשוואה לבני גילם הנוירוטיפיקליים, בכל קבוצות הגיל שנבדקו (6-16). 💡 בנוסף, נמצא כי שילוב של מיומנויות מוטוריות ותיאוריית המיינד משפיע באופן ישיר על היכולת לבצע פעולות משותפות עם אחרים, דבר שמדגיש את הצורך בהתערבויות ממוקדות 🎯 לשיפור שני התחומים יחד – לטובת אינטראקציות חברתיות טובות יותר. 🔎 המחקר הזה מחזק את ההבנה שהמוטוריקה והיכולת להבין את האחר 🧠הן חלק בלתי נפרד משיתוף פעולה חברתי – ומציע דרך חדשה לקדם ילדים אוטיסטים בתחום החברתי 🚀💙. 📌 קישור למאמר המלא⬇️ https://journals.sagepub.com/doi/full/10.1177/13623613251328437 נכתב על ידי מוטי מורגן. 🟢 לכל העדכונים בתחום האוטיזם והאירועים מהמרכז שלנו – הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה  שלנו 🟢

📅 יום המודעות הבינלאומי לאוטיזם הוא תזכורת חשובה לעולם שלם של יכולות, יצירתיות ומגוון אנושי. במהלך השנים, התקדמנו רבות בהבנה שלנו לגבי אוטיזם - מגישות טיפול מותאמות ומבוססות מחקר, ועד להכרה והכלה בחינוך, בעבודה ובחברה כולה. 🤝 כיום מבינים את החשיבות של הקשבה, שיתוף והתייעצות עם אוטיסטים, בהבנה ובהיוודעות לאדם ולא לאוטיזם כתסמונת או תופעה. ✨ הנה עשרה דברים מעניינים מפי אוטיסטים: (כמובן שלא הכל בהכרח נכון לכולם). 1. 💬 אוטיסט זה לא קללה, ואין מניעה להשתמש במילה הזו. 2. 🌀 כל אוטיסט הוא שונה - לכל אחד אופי אחר, טמפרמנט אחר, תחומי עניין אחרים, ספקטרום משלו בכל חוש ובכל זמן במהלך היום. 3. 🔍 הקשיבו לנו, שתפו אותנו במחקרים ובדרכי חשיבה. לעיתים הקושי הוא פשוט דרך חשיבה אחרת מהרגיל. 4. 👁️‍🗨️ לאוטיסטים יש חושים נוספים, למשל חוש לזהות אוטיסטים אחרים – אוטיסקופ. 5. 🗣️ במקום לומר לאוטיסט "אתה צריך להתנהג ככה ולדבר ככה", עדיף לומר "בדרך כלל בחברה מקובל להתנהל ככה." 6. 🚫 לא להתייחס לאוטיסטים בוגרים, מתבגרים וילדים כמו לפעוטות - זה מעליב. 7. 🙇‍♂️ לדבר אל האוטיסט. אל האדם. לא למלווה ולא להורה. אליו. 8. ⏳ לעיתים, עיבוד המידע לוקח זמן. קחו זאת בחשבון וחכו בסבלנות. העיבוד עשוי לכלול ניפנופיי ידיים, קפיצות, נדנודים ועוד. 9. 🌈 במקום לדרוש מהאוטיסט להסתגל, נסו להתאים את הסביבה לאוטיסט - תאורה, ריח, צבעים ועוד. 10. 🗣️ ציטוט מזוג תאומים בוגרים, שאחד מהם אוטיסט והשני לא: התאום האוטיסט: "זה שאני אוטיסט לא אומר שצריך להרשות לי לעשות הכל." התאום הנוירוטיפיקלי: "הרבה פעמים מתייחסים לאוטיסטים כאילו הם לא בני אדם. צריך לקבל את השונות שלהם כמו שהם בדיוק." 🎯 החזון שלנו לעתיד, ברור: עולם שבו כל אוטיסט יוכל לממש את הפוטנציאל שלו, להשתלב ולהצליח בכל תחום שיבחר. עולם שמכיל, שמקשיב, שמבין. 🔍 ההתקדמות הזו תלויה בכולנו - בהורים, באנשי מקצוע, במטפלים, בחוקרים, ובכל מי שמאמין בשוויון הזדמנויות ובקבלה אמיתית. 💙 ביום המודעות הבינלאומי לאוטיזם, בואו נמשיך להאיר, להבין ולפעול. לכל אדם מגיעה הזדמנות הוגנת לפרוח. 🌼 🟢 לכל העדכונים בתחום האוטיזם והאירועים מהמרכז שלנו – הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה  שלנו 🟢

ליל הסדר, שהוא אחד הערבים המשפחתיים המשמעותיים בלוח השנה היהודי, עשוי להיות מורכב עבור ילדים אוטיסטים. המעבר משגרה יומית לאירוע חגיגי, שכולל רעשים, ריחות, מאכלים חדשים, אורחים רבים ואינטראקציות חברתיות, עלול לעורר תחושת עומס חושי, חרדה או קושי רגשי. עם הכנה מתאימה והתאמות פשוטות, ניתן להפוך את ליל הסדר לחוויה חיובית גם עבור ילדים אוטיסטים. איך לעזור לילדים אוטיסטים לעבור את ליל הסדר בקלות? 🧩 הכנה מראש – המפתח להצלחה 🔹 הסבירו מראש מה הולך לקרות  – תארו לילדים את מבנה הערב, מי צפוי להגיע, מה יאכלו ומה צפוי לקרות. אפשר להיעזר בתמונות, קלפים או סרטונים שממחישים את מהלך הסדר. 🔹 הכינו סביבה רגועה  – דאגו לתאורה רכה, מוזיקה שקטה אם זה עוזר, ואפשרות לגשת לחדר צדדי במקרה שהילדים זקוקים להפסקה. 🔹 דאגו לאוכל מוכר  – במידה והילדים בררנים באכילה, הביאו מנות אהובות מהבית. אפשר גם להחזיק חטיפים קטנים מוכרים ונוחים. 🔹 תכננו לוח זמנים גמיש  – חשוב לשמור על מסגרת זמנים ברורה, אך גם להיות מוכנים לקיצור חלקים מהסדר או למנוחה באמצע. 🔹 הנמיכו ציפיות  – לא כל הילדים יצליחו "לשבת יפה" כל הערב – וזה בסדר. היו גמישים וקשובים לצרכים שלו. 🔹 הכינו פעילויות שקטות  – דפי צביעה, משחק ידידותי או ספר אהוב יכולים לשמש כהפוגה מרגיעה. 🍷 בזמן הסדר – ניהול נכון של הרגע 🕯️ שתפו את הילדים  – תנו להם להשתלב בפעילויות כמו סידור השולחן, קישוטים או שירה. תחושת שייכות תורמת לרוגע. 📸 תקשורת חזותית עוזרת מאוד  – לוחות סדר, תמונות או תכנית כתובה של מהלך הערב יכולים להפחית חוסר ודאות. 📝 דוגמה לתיאור חזותי פשוט: "בשעה 18:00 ניסע לבית של סבא וסבתא. יהיו שם הדודים והבני דודים. בהתחלה יקראו בהגדה, אחר כך נאכל. אם אני מרגיש עייף או כועס, מותר לי לבקש לשחק בטלפון או לצאת להפסקה." 💤 אפשרו הפסקות  – ילדים שמרגישים מוצפים צריכים מרחב לנשום. חדר שקט, מרפסת או טיול קצר יכולים לעזור. 👀 שימו לב לסימני מצוקה  – חרדה, תנועות חוזרות, בכי או הסתגרות מהסביבה החברתית הם איתותים שדורשים תגובה רגישה. 🙅 אל תכריחו להשתתף בכל חלק  – השתתפות חלקית עדיפה על מאבק מתמשך. כבדו את הקצב של הילדים. 🌟 שבחו התנהגות חיובית  – התייחסו לדברים שהצליח בהם: "ראיתי שישבת יפה", "שיחקת עם בן דוד שלך!", גם אם זה רגע קטן – זה משמעותי לו. 🛠️ טיפים נוספים להורים: 👕 בגדים נוחים  – תנו לילדים לבחור בגד חגיגי שנעים להם. הנוחות תורמת להפחתת מתחים. 👩‍👧 שבו לידם  – נוכחות הורית מרגיעה. אתם העוגן שלהם. 🙋 בקשו עזרה אם צריך  – אפשר להיעזר בבן משפחה תומך, בייביסיטר שילווה אתכם בערב. ❤️ והכי חשוב: קבלה, סבלנות ואהבה  הם המפתחות לערב מוצלח. כל ילד אוטיסט שונה, וכל פתרון צריך להיות מותאם אישית. אין נוסחה אחת שמתאימה לכולם, אבל עם רגישות ואכפתיות, אפשר ליצור ליל סדר שקט, מכיל ומשמעותי . 🟢 לכל העדכונים בתחום האוטיזם והאירועים מהמרכז שלנו – הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה  שלנו 🟢

🟨הבנת תוחלת החיים בקרב אוטיסטים המחקר סביב תוחלת חיים של אוטיסטים הוא תחום מתפתח וחשוב במיוחד. חשוב להבין כי אוטיסטים מהווים קבוצה מגוונת ביותר, וגורמים רבים יכולים להשפיע על בריאותם ועל אורך חייהם. סקירה זו מבוססת על ממצאים ממחקרים אקדמיים בלבד 🎓 במטרה להציג תמונה מדויקת ועדכנית ככל הניתן. 🟨תוחלת חיים של אוטיסטים: נתונים עיקריים 📌 מחקרים מצביעים על כך שבממוצע, תוחלת החיים של אוטיסטים קצרה יותר בהשוואה לאוכלוסייה הנוירוטיפיקלית. עם זאת, חשוב להדגיש כי הממצאים משתנים בין מחקרים שונים ותלויים בגורמים נלווים ובמאפיינים הספציפיים של האדם האוטיסט. ☝️ חשוב מאוד להדגיש: אוטיזם כשלעצמו אינו גורם לתמותה מוקדמת – אלא הגורמים הנלווים, כמו בעיות רפואיות, תמיכה לקויה, גישה מוגבלת לשירותים וקשיי אבחון. 🟨מחקר משוודיה – 2016 אחד המחקרים המצוטטים ביותר בתחום פורסם ב-The British Journal of Psychiatry. מחקר מקיף זה מצא כי אוטיסטים נמצאים בסיכון גבוה לתמותה מוקדמת, כאשר הגיל הממוצע בעת הפטירה עמד על 54 שנים בלבד. הסיכון היה גבוה במיוחד בקרב אלו שאובחנו עם אוטיזם בצירוף מוגבלות שכלית. הסיבות השכיחות כללו אפילפסיה ומצבים רפואיים נלווים כגון דיכאון 🧠. 🟨מחקר מארה״ב – 2017 מחקר נוסף עקב אחרי יותר מ-32 מיליון תעודות פטירה בארה״ב. בקרב 1,367 אוטיסטים שנפטרו, הגיל הממוצע בעת הפטירה היה 36.2 שנים בלבד 😢, בהשוואה ל-72.0 שנים באוכלוסייה הכללית. נתון מטריד במיוחד: כ-28% מהפטירות בקרב אוטיסטים נגרמו כתוצאה מפציעות – בעיקר חנק וטביעה. ממצא זה מדגיש את החשיבות הקריטית של העלאת מודעות ואמצעי בטיחות מותאמים 🚨. 🟨מחקר מבריטניה – 2024 מחקר עדכני שפורסם ב-The Lancet Regional Health – Europe כלל כ-10 מיליון נבדקים. בקרב אוטיסטים ללא מוגבלות שכלית נמצא סיכון גבוה פי 1.71 לתמותה מוקדמת. בקרב אלו עם מוגבלות שכלית – הסיכון היה גבוה פי 2.83. הפחתה בתוחלת החיים לפי מין: • אוטיסטים ללא מוגבלות שכלית: 👨 גברים – חיו 6.14 שנים פחות. 👩 נשים – חיו 6.45 שנים פחות. • אוטיסטים עם מוגבלות שכלית: 👨 גברים – חיו 7.28 שנים פחות 👩 נשים – חיו 14.59 שנים פחות (!) 📍יחד עם זאת, החוקרים עצמם מציינים כי ייתכן שהנתונים מוטים – רבים מהמבוגרים האוטיסטים כלל לא מאובחנים, והקבוצה הנחקרת ייצגה בעיקר אנשים עם צרכים גדולים ומורכבויות רפואיות נוספות. ________________________________________ מסקנות ראשוניות 💡 הנתונים ממחקרים אלו מדגישים את הצורך בהנגשה רפואית, מעקב רפואי קבוע, התערבות מוקדמת ושירותים מותאמים. הבנה מעמיקה יותר של הגורמים המשפיעים על בריאותם של אוטיסטים היא קריטית לפיתוח אסטרטגיות התערבות יעילות שיכולות לשפר את איכות החיים ואף את תוחלת החיים של אוטיסטים 💙. בפוסט הבא נעמיק בסיבות לקיצור תוחלת החיים בקרב אוטיסטים ובהמשך בצעדים שניתן לנקוט לשיפור המצב. 📬 מוזמנים לעקוב אחרי הבלוג שלנו למידע נוסף על אוטיזם: 👉 https://www.bsk.co.il/blog ________________________________________ לקריאה מעמיקה של המקורות האקדמיים: 1. Hirvikoski et al. (2016), The British Journal of Psychiatry https://www.cambridge.org/core/journals/the-british-journal-of-psychiatry/article/prematuremortality-in-autism-spectrum-disorder/4C9260DB64DFC29AF945D32D1C15E8F2 2. Guan & Li (2017), American Journal of Public Health https://ajph.aphapublications.org/doi/abs/10.2105/AJPH.2017.303696 3. Cuadrado et al. (2024), The Lancet Regional Health – Europe https://www.thelancet.com/journals/lanepe/article/PIIS2666-7762(23)00195-3/fulltext ________________________________________ 🟢 לכל העדכונים בתחום האוטיזם והאירועים מהמרכז שלנו – הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה  שלנו 🟢

בפוסט הראשון דיברנו על הנתונים המדאיגים של תוחלת חיים של אוטיסטים. ראינו כי עצם היותו של אדם אוטיסט לא משפיע על הבריאות הפיזית או תוחלת החיים שלו באופן ישיר. עם זאת, ישנם גורמים רפואיים, נפשיים וחברתיים שנפוצים יותר בקרב אוטיסטים, והם אלו שעלולים להשפיע על תוחלת החיים של אוטיסטים. בין הגורמים המרכזיים: 🧠 מצבים רפואיים נלווים : אפילפסיה, תסמונות גנטיות (כגון דאון או X שביר), בעיות עיכול ונשימה, שמחייבים מעקב וטיפול מתמשך. אפילפסיה לדוגמא נמצאה כמשפיעה על עד כשליש מהאוטיסטים לעומת ל-1%-2% מהאוכלוסייה הכללית. ילדים אוטיסטים נמצאים בסיכון הגבוה כמעט פי 8 לסבול מבעיה במערכת העיכול ביחס לילדים ניורוטיפיקליים.  😴 אתגרים חושיים ומוטוריים:  הפרעות שינה, רגישות חושית, קשיי אכילה ובעיות בוויסות תחושתי עלולים להוביל לפגיעות פיזיות ותאונות. לדוגמא תסמונת פיקה שהיא אכילת פריטים שאינם מזון ונפוצה בעיקר אצל ילדים אוטיסטים שהינם גם בעלי הנמכה קוגניטיבית. 💔 תחלואה נפשית : דיכאון, חרדה, OCD והפרעות מצב רוח אחרות מופיעות בשכיחות גבוהה יותר בקרב אוטיסטים, ומשפיעות על איכות החיים והבריאות הכללית. מחקרים אפידמיולוגיים מצביעים כי עד 70% מהאוטיסטים מתמודדים עם מצב נפשי אחד או יותר.    ⚠️ תאונות  הן הסיבה הנפוצה ביותר לתמותה מוקדמת בקרב אוטיסטים, לעיתים כתוצאה מבריחה ממצבים מציפים או חוסר תחושת סכנה.  נמצא כי אוטיסטים בסיכון פי שלושה למוות בתאונה ביחס לאוכלוסייה הכללית. ילדים אוטיסטים בסיכון פי 160 לטביעה ביחס לאוכלוסיית הילדים הכללית. 📉 בידוד חברתי וקשיים תפקודיים  בגיל ההתבגרות והבגרות תורמים לתחושת בדידות ואף למחשבות אובדניות – ומחקרים מראים שאוטיסטים מצויים בסיכון גבוה פי 6-7 לניסיון אובדני. 🚧 קשיים בגישה לרפואה מותאמת : חוסר במיומנות רפואית מותאמת, חוויות חושיות שליליות במרפאות ולעיתים חוסר תשומת לב לסימפטומים, כל אלה עלולים להביא לאבחון חסר או איחור בטיפול. 💡 החדשות הטובות? הגברת המודעות, ההקשבה והלמידה מאוטיסטים, אבחון מוקדם , טיפול מותאם אישית , הדרכת הורים  ו נוכחות מערכת תמיכה משפחתית וחברתית  – יכולים לשפר משמעותית את איכות החיים ואת התחזית הבריאותית. נרחיב על כך בפוסט השלישי בנושא. 🟢 לכל העדכונים בתחום האוטיזם והאירועים מהמרכז שלנו – הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה  שלנו 🟢

בחלק הראשון של הפוסט בנוגע  לתוחלת חיים של אוטיסטים   דיברנו על הנתונים המדעיים והסטטיסטיקה. בחלק השני דיברנו על  הגורמים לתוחלת החיים הנמוכה של אוטיסטים . בחלק זה נדון על הפתרונות האפשריים. אם אנחנו רוצים לשפר את תוחלת החיים של אוטיסטים, נדרשת הקשבה אמיתית לצרכיהם, הבנה עמוקה יותר, מאמצי הכלה מוגברים ותמיכה מותאמת לאורך כל החיים. זה אפשרי וזה תלוי בכולנו. ♾️למידה מאוטיסטים עצמם אחד המקורות החשובים ביותר להבנה אמיתית של אוטיזם הוא הקשבה לאוטיסטים עצמם. הם מומחים לחיים שלהם, לקשיים, לאתגרים, ולכוחות. כשאנחנו נותנים מקום לקולות שלהם, מתייחסים ברצינות לחוויות שלהם, ומזמינים אותם לקחת חלק בעיצוב השירותים והמדיניות, אנחנו יוצרים שינוי אמיתי. הדרך לשיפור תוחלת ואיכות החיים עוברת בהכרה, כבוד, ושיתוף פעולה עם הקהילה האוטיסטית. 🔗 שיתוף פעולה בין אנשי המקצוע אוטיזם הוא לא רק עניין של תקשורת או התנהגות, הוא מערב תפקוד יומיומי, ויסות רגשי, קוגניציה, סביבה ועוד. לכן, גישה רב-תחומית היא המפתח:🧑‍⚕️ פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת, אנשי טיפול רגשי, גננות, מורות, מפקדים בצבא, מרצים, עמיתים לעבודה – כולם צריכים לעבוד יחד, לשתף מידע, ולהציב מטרות משותפות. 📈 כשיש תיאום ויישום אחיד של אסטרטגיות בסביבות השונות, הילד מתקדם טוב יותר, ובסופו של דבר, נזקק לפחות תמיכה. 📣 קידום מדיניות ציבורית והסברה חינוך, בריאות, תעסוקה – בכל התחומים נדרשים שינויים שיקדמו זכויות, נגישות, והתאמות לאוטיסטים. המאבק בסטיגמות חשוב לא פחות. ככל שנבין את הייחודיות, נתקן מיתוסים, ונשנה את השיח הציבורי, נוכל לבנות עולם שמכיל, מאפשר ומעודד מצוינות גם עבור מי שחווה את העולם אחרת. 🫶 איכות חיים לפני אורך חיים המספרים מראים תוחלת חיים מקוצרת, אבל כל אדם הוא עולם. השאלות העולות הן: ✨ איך ניצור קהילה שמכילה נוירודיברסיות? ✨ איך ניתן לאוטיסטים הזדמנות לפרוח עם הכוחות הייחודיים שלהם? ✨ ואיך נבנה עבורם סביבה שמבינה, תומכת ואוהבת? כשהאיכות עולה – גם תוחלת החיים מתארכת. 🤝 הפגת הבדידות – לא להיות לבד בזה עבור ילדים ובני נוער אוטיסטים, בניית קשרים חברתיים עשויה להיות מאתגרת – ורק 20%–44% מהם מדווחים על חברויות. ככל שהגיל עולה, מספר הקשרים החברתיים נוטה לרדת, בגיל ההתבגרות ובבגרות גוברת הסכנה לתחושות של בדידות, חרדה ודיכאון. כאן נכנסת לתמונה החשיבות של קהילות שייכות באינטרנט, קבוצות חברתיות מותאמות, ומרחבים בטוחים לשיחה ושיתוף. כשהמפגש החברתי מתרחש בסביבה תומכת, הילדים לא רק יוצרים חברויות – אלא גם חווים קבלה, שייכות והבנה.כי לדעת שיש עוד מישהו שמבין אותך באמת, זו תשתית חשובה לבריאות נפשית. ✨שם שכדאי להכיר בנושא זה הוא, פרופ' מרי דוהרטי, רופאה מרדימה מאירלנד ופרופסורית קלינית בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת דבלין קולג'. פרופ' דוהרטי היא אוטיסטית, אם לשני צעירים אוטיסטים.מרי היא מייסדת הארגון Autistic Doctors International , שמוקדש לתמיכה הדדית, סנגור, מחקר והכשרה עבור רופאים אוטיסטים. תחומי המחקר שלה מתמקדים באוטיזם ובמערכת הבריאות, הן מצד מטופלים אוטיסטים והן מצד אנשי מקצוע אוטיסטים בתחום הבריאות. היא פיתחה את מודל Autistic SPACE , מסגרת התומכת בצרכים של אוטיסטים במערכת הבריאות ובתחומים נוספים. ראשי התיבות  SPACE  מייצגים את העקרונות: S  – Safety   (תחושת ביטחון) P  – Predictability (יכולת לצפות מראש ולהפחית אי ודאות) A  – Acceptance   (קבלה)  C  – Communication  (תקשורת מותאמת) E  – Empathy   (אמפתיה) מודל זה מדגיש את חשיבות ההתאמה לסביבה טיפולית שמכילה את החוויות והצרכים של אוטיסטים. מצורף קישור למאמר המלא למי שרוצה להעמיק: https://www.magonlinelibrary.com/doi/full/10.12968/hmed.2023.0006   לא בטוח שלכל השאלות ששאלנו יש תשובות אך בהחלט מומלץ להמשיך לחתור לתשובות ולפתרונות על מנת לייצר עולם טוב ומכיל יותר לכולם. 💬 שתפו אותנו – איזה שינוי הייתם רוצים לראות בחברה הישראלית כלפי אוטיסטים? או שתייגו הורה, איש מקצוע או מורה שזה יכול לעורר בו השראה ❤️ 🟢 לכל העדכונים בתחום האוטיזם והאירועים מהמרכז שלנו – הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה  שלנו 🟢