Search Results

לפני כמה ימים יצא לאור ספר חדש וחשוב Handbook of Evidence-Based Practices in Autism Spectrum Disorder   הספר מציג את הטיפולים היעילים ביותר באוטיזם הקיימים היום בעולם עבור ילדים אוטיסטים! 🌍📖 :בין הגישות המדוברות בספר: ✅ PRT – טיפול מבוסס מוטיבציה לקידום תקשורת 🚀 ✅ ESDM – גישה לפעוטות המשלבת משחק ולמידה 🎨 ✅ JASPER – התמקדות באינטראקציה חברתית דרך משחק 🤝 אנחנו ממשיכים להתעדכן ולהנגיש לילדים בישראל את הטיפולים המתקדמים ביותר בעולם המדעי! 💡💙 💬 רוצים להעמיק בכל אחת מהגישות? קראו בפוסטים הבאים שכתבנו! 📲✨ PRT ESDM JASPER במרכז בשביל הכוכב נערך טיפול פרטני באוטיזם  על ידי גישות הטיפול המתקדמות והנחקרות בעולם המדעי. 🟢 לכל העדכונים בתחום האוטיזם והאירועים מהמרכז שלנו – הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה  שלנו 🟢

למחקר שותפים גם ד"ר יעל אסטרוגו וד"ר שחר בר-יהודה. במחקר מרתק 🔬 שנערך עם 84 ילדים ובני נוער אוטיסטים לצד 64 ילדים נוירוטיפיקליים, נבדק הקשר בין יכולות מוטוריות, יכולות חברתיות-קוגניטיביות כמו תיאוריית המיינד (Theory of Mind), וביצוע פעולות משותפות (Joint Action) – היכולת לתאם תנועות עם אחרים להשגת מטרה משותפת 🤝. 📊 הממצאים הראו כי ילדים ובני נוער אוטיסטים הפגינו קשיים משמעותיים יותר בתפקוד המוטורי ובמיומנויות חברתיות 🏃‍♂️💬 בהשוואה לבני גילם הנוירוטיפיקליים, בכל קבוצות הגיל שנבדקו (6-16). 💡 בנוסף, נמצא כי שילוב של מיומנויות מוטוריות ותיאוריית המיינד משפיע באופן ישיר על היכולת לבצע פעולות משותפות עם אחרים, דבר שמדגיש את הצורך בהתערבויות ממוקדות 🎯 לשיפור שני התחומים יחד – לטובת אינטראקציות חברתיות טובות יותר. 🔎 המחקר הזה מחזק את ההבנה שהמוטוריקה והיכולת להבין את האחר 🧠הן חלק בלתי נפרד משיתוף פעולה חברתי – ומציע דרך חדשה לקדם ילדים אוטיסטים בתחום החברתי 🚀💙. 📌 קישור למאמר המלא⬇️ https://journals.sagepub.com/doi/full/10.1177/13623613251328437 נכתב על ידי מוטי מורגן. 🟢 לכל העדכונים בתחום האוטיזם והאירועים מהמרכז שלנו – הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה  שלנו 🟢

📅 יום המודעות הבינלאומי לאוטיזם הוא תזכורת חשובה לעולם שלם של יכולות, יצירתיות ומגוון אנושי. במהלך השנים, התקדמנו רבות בהבנה שלנו לגבי אוטיזם - מגישות טיפול מותאמות ומבוססות מחקר, ועד להכרה והכלה בחינוך, בעבודה ובחברה כולה. 🤝 כיום מבינים את החשיבות של הקשבה, שיתוף והתייעצות עם אוטיסטים, בהבנה ובהיוודעות לאדם ולא לאוטיזם כתסמונת או תופעה. ✨ הנה עשרה דברים מעניינים מפי אוטיסטים: (כמובן שלא הכל בהכרח נכון לכולם). 1. 💬 אוטיסט זה לא קללה, ואין מניעה להשתמש במילה הזו. 2. 🌀 כל אוטיסט הוא שונה - לכל אחד אופי אחר, טמפרמנט אחר, תחומי עניין אחרים, ספקטרום משלו בכל חוש ובכל זמן במהלך היום. 3. 🔍 הקשיבו לנו, שתפו אותנו במחקרים ובדרכי חשיבה. לעיתים הקושי הוא פשוט דרך חשיבה אחרת מהרגיל. 4. 👁️‍🗨️ לאוטיסטים יש חושים נוספים, למשל חוש לזהות אוטיסטים אחרים – אוטיסקופ. 5. 🗣️ במקום לומר לאוטיסט "אתה צריך להתנהג ככה ולדבר ככה", עדיף לומר "בדרך כלל בחברה מקובל להתנהל ככה." 6. 🚫 לא להתייחס לאוטיסטים בוגרים, מתבגרים וילדים כמו לפעוטות - זה מעליב. 7. 🙇‍♂️ לדבר אל האוטיסט. אל האדם. לא למלווה ולא להורה. אליו. 8. ⏳ לעיתים, עיבוד המידע לוקח זמן. קחו זאת בחשבון וחכו בסבלנות. העיבוד עשוי לכלול ניפנופיי ידיים, קפיצות, נדנודים ועוד. 9. 🌈 במקום לדרוש מהאוטיסט להסתגל, נסו להתאים את הסביבה לאוטיסט - תאורה, ריח, צבעים ועוד. 10. 🗣️ ציטוט מזוג תאומים בוגרים, שאחד מהם אוטיסט והשני לא: התאום האוטיסט: "זה שאני אוטיסט לא אומר שצריך להרשות לי לעשות הכל." התאום הנוירוטיפיקלי: "הרבה פעמים מתייחסים לאוטיסטים כאילו הם לא בני אדם. צריך לקבל את השונות שלהם כמו שהם בדיוק." 🎯 החזון שלנו לעתיד, ברור: עולם שבו כל אוטיסט יוכל לממש את הפוטנציאל שלו, להשתלב ולהצליח בכל תחום שיבחר. עולם שמכיל, שמקשיב, שמבין. 🔍 ההתקדמות הזו תלויה בכולנו - בהורים, באנשי מקצוע, במטפלים, בחוקרים, ובכל מי שמאמין בשוויון הזדמנויות ובקבלה אמיתית. 💙 ביום המודעות הבינלאומי לאוטיזם, בואו נמשיך להאיר, להבין ולפעול. לכל אדם מגיעה הזדמנות הוגנת לפרוח. 🌼 🟢 לכל העדכונים בתחום האוטיזם והאירועים מהמרכז שלנו – הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה  שלנו 🟢

ליל הסדר, שהוא אחד הערבים המשפחתיים המשמעותיים בלוח השנה היהודי, עשוי להיות מורכב עבור ילדים אוטיסטים. המעבר משגרה יומית לאירוע חגיגי, שכולל רעשים, ריחות, מאכלים חדשים, אורחים רבים ואינטראקציות חברתיות, עלול לעורר תחושת עומס חושי, חרדה או קושי רגשי. עם הכנה מתאימה והתאמות פשוטות, ניתן להפוך את ליל הסדר לחוויה חיובית גם עבור ילדים אוטיסטים. איך לעזור לילדים אוטיסטים לעבור את ליל הסדר בקלות? 🧩 הכנה מראש – המפתח להצלחה 🔹 הסבירו מראש מה הולך לקרות  – תארו לילדים את מבנה הערב, מי צפוי להגיע, מה יאכלו ומה צפוי לקרות. אפשר להיעזר בתמונות, קלפים או סרטונים שממחישים את מהלך הסדר. 🔹 הכינו סביבה רגועה  – דאגו לתאורה רכה, מוזיקה שקטה אם זה עוזר, ואפשרות לגשת לחדר צדדי במקרה שהילדים זקוקים להפסקה. 🔹 דאגו לאוכל מוכר  – במידה והילדים בררנים באכילה, הביאו מנות אהובות מהבית. אפשר גם להחזיק חטיפים קטנים מוכרים ונוחים. 🔹 תכננו לוח זמנים גמיש  – חשוב לשמור על מסגרת זמנים ברורה, אך גם להיות מוכנים לקיצור חלקים מהסדר או למנוחה באמצע. 🔹 הנמיכו ציפיות  – לא כל הילדים יצליחו "לשבת יפה" כל הערב – וזה בסדר. היו גמישים וקשובים לצרכים שלו. 🔹 הכינו פעילויות שקטות  – דפי צביעה, משחק ידידותי או ספר אהוב יכולים לשמש כהפוגה מרגיעה. 🍷 בזמן הסדר – ניהול נכון של הרגע 🕯️ שתפו את הילדים  – תנו להם להשתלב בפעילויות כמו סידור השולחן, קישוטים או שירה. תחושת שייכות תורמת לרוגע. 📸 תקשורת חזותית עוזרת מאוד  – לוחות סדר, תמונות או תכנית כתובה של מהלך הערב יכולים להפחית חוסר ודאות. 📝 דוגמה לתיאור חזותי פשוט: "בשעה 18:00 ניסע לבית של סבא וסבתא. יהיו שם הדודים והבני דודים. בהתחלה יקראו בהגדה, אחר כך נאכל. אם אני מרגיש עייף או כועס, מותר לי לבקש לשחק בטלפון או לצאת להפסקה." 💤 אפשרו הפסקות  – ילדים שמרגישים מוצפים צריכים מרחב לנשום. חדר שקט, מרפסת או טיול קצר יכולים לעזור. 👀 שימו לב לסימני מצוקה  – חרדה, תנועות חוזרות, בכי או הסתגרות מהסביבה החברתית הם איתותים שדורשים תגובה רגישה. 🙅 אל תכריחו להשתתף בכל חלק  – השתתפות חלקית עדיפה על מאבק מתמשך. כבדו את הקצב של הילדים. 🌟 שבחו התנהגות חיובית  – התייחסו לדברים שהצליח בהם: "ראיתי שישבת יפה", "שיחקת עם בן דוד שלך!", גם אם זה רגע קטן – זה משמעותי לו. 🛠️ טיפים נוספים להורים: 👕 בגדים נוחים  – תנו לילדים לבחור בגד חגיגי שנעים להם. הנוחות תורמת להפחתת מתחים. 👩‍👧 שבו לידם  – נוכחות הורית מרגיעה. אתם העוגן שלהם. 🙋 בקשו עזרה אם צריך  – אפשר להיעזר בבן משפחה תומך, בייביסיטר שילווה אתכם בערב. ❤️ והכי חשוב: קבלה, סבלנות ואהבה  הם המפתחות לערב מוצלח. כל ילד אוטיסט שונה, וכל פתרון צריך להיות מותאם אישית. אין נוסחה אחת שמתאימה לכולם, אבל עם רגישות ואכפתיות, אפשר ליצור ליל סדר שקט, מכיל ומשמעותי . 🟢 לכל העדכונים בתחום האוטיזם והאירועים מהמרכז שלנו – הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה  שלנו 🟢

🟨הבנת תוחלת החיים בקרב אוטיסטים המחקר סביב תוחלת חיים של אוטיסטים הוא תחום מתפתח וחשוב במיוחד. חשוב להבין כי אוטיסטים מהווים קבוצה מגוונת ביותר, וגורמים רבים יכולים להשפיע על בריאותם ועל אורך חייהם. סקירה זו מבוססת על ממצאים ממחקרים אקדמיים בלבד 🎓 במטרה להציג תמונה מדויקת ועדכנית ככל הניתן. 🟨תוחלת חיים של אוטיסטים: נתונים עיקריים 📌 מחקרים מצביעים על כך שבממוצע, תוחלת החיים של אוטיסטים קצרה יותר בהשוואה לאוכלוסייה הנוירוטיפיקלית. עם זאת, חשוב להדגיש כי הממצאים משתנים בין מחקרים שונים ותלויים בגורמים נלווים ובמאפיינים הספציפיים של האדם האוטיסט. ☝️ חשוב מאוד להדגיש: אוטיזם כשלעצמו אינו גורם לתמותה מוקדמת – אלא הגורמים הנלווים, כמו בעיות רפואיות, תמיכה לקויה, גישה מוגבלת לשירותים וקשיי אבחון. 🟨מחקר משוודיה – 2016 אחד המחקרים המצוטטים ביותר בתחום פורסם ב-The British Journal of Psychiatry. מחקר מקיף זה מצא כי אוטיסטים נמצאים בסיכון גבוה לתמותה מוקדמת, כאשר הגיל הממוצע בעת הפטירה עמד על 54 שנים בלבד. הסיכון היה גבוה במיוחד בקרב אלו שאובחנו עם אוטיזם בצירוף מוגבלות שכלית. הסיבות השכיחות כללו אפילפסיה ומצבים רפואיים נלווים כגון דיכאון 🧠. 🟨מחקר מארה״ב – 2017 מחקר נוסף עקב אחרי יותר מ-32 מיליון תעודות פטירה בארה״ב. בקרב 1,367 אוטיסטים שנפטרו, הגיל הממוצע בעת הפטירה היה 36.2 שנים בלבד 😢, בהשוואה ל-72.0 שנים באוכלוסייה הכללית. נתון מטריד במיוחד: כ-28% מהפטירות בקרב אוטיסטים נגרמו כתוצאה מפציעות – בעיקר חנק וטביעה. ממצא זה מדגיש את החשיבות הקריטית של העלאת מודעות ואמצעי בטיחות מותאמים 🚨. 🟨מחקר מבריטניה – 2024 מחקר עדכני שפורסם ב-The Lancet Regional Health – Europe כלל כ-10 מיליון נבדקים. בקרב אוטיסטים ללא מוגבלות שכלית נמצא סיכון גבוה פי 1.71 לתמותה מוקדמת. בקרב אלו עם מוגבלות שכלית – הסיכון היה גבוה פי 2.83. הפחתה בתוחלת החיים לפי מין: • אוטיסטים ללא מוגבלות שכלית: 👨 גברים – חיו 6.14 שנים פחות. 👩 נשים – חיו 6.45 שנים פחות. • אוטיסטים עם מוגבלות שכלית: 👨 גברים – חיו 7.28 שנים פחות 👩 נשים – חיו 14.59 שנים פחות (!) 📍יחד עם זאת, החוקרים עצמם מציינים כי ייתכן שהנתונים מוטים – רבים מהמבוגרים האוטיסטים כלל לא מאובחנים, והקבוצה הנחקרת ייצגה בעיקר אנשים עם צרכים גדולים ומורכבויות רפואיות נוספות. ________________________________________ מסקנות ראשוניות 💡 הנתונים ממחקרים אלו מדגישים את הצורך בהנגשה רפואית, מעקב רפואי קבוע, התערבות מוקדמת ושירותים מותאמים. הבנה מעמיקה יותר של הגורמים המשפיעים על בריאותם של אוטיסטים היא קריטית לפיתוח אסטרטגיות התערבות יעילות שיכולות לשפר את איכות החיים ואף את תוחלת החיים של אוטיסטים 💙. בפוסט הבא נעמיק בסיבות לקיצור תוחלת החיים בקרב אוטיסטים ובהמשך בצעדים שניתן לנקוט לשיפור המצב. 📬 מוזמנים לעקוב אחרי הבלוג שלנו למידע נוסף על אוטיזם: 👉 https://www.bsk.co.il/blog ________________________________________ לקריאה מעמיקה של המקורות האקדמיים: 1. Hirvikoski et al. (2016), The British Journal of Psychiatry https://www.cambridge.org/core/journals/the-british-journal-of-psychiatry/article/prematuremortality-in-autism-spectrum-disorder/4C9260DB64DFC29AF945D32D1C15E8F2 2. Guan & Li (2017), American Journal of Public Health https://ajph.aphapublications.org/doi/abs/10.2105/AJPH.2017.303696 3. Cuadrado et al. (2024), The Lancet Regional Health – Europe https://www.thelancet.com/journals/lanepe/article/PIIS2666-7762(23)00195-3/fulltext ________________________________________ 🟢 לכל העדכונים בתחום האוטיזם והאירועים מהמרכז שלנו – הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה  שלנו 🟢

בפוסט הראשון דיברנו על הנתונים המדאיגים של תוחלת חיים של אוטיסטים. ראינו כי עצם היותו של אדם אוטיסט לא משפיע על הבריאות הפיזית או תוחלת החיים שלו באופן ישיר. עם זאת, ישנם גורמים רפואיים, נפשיים וחברתיים שנפוצים יותר בקרב אוטיסטים, והם אלו שעלולים להשפיע על תוחלת החיים של אוטיסטים. בין הגורמים המרכזיים: 🧠 מצבים רפואיים נלווים : אפילפסיה, תסמונות גנטיות (כגון דאון או X שביר), בעיות עיכול ונשימה, שמחייבים מעקב וטיפול מתמשך. אפילפסיה לדוגמא נמצאה כמשפיעה על עד כשליש מהאוטיסטים לעומת ל-1%-2% מהאוכלוסייה הכללית. ילדים אוטיסטים נמצאים בסיכון הגבוה כמעט פי 8 לסבול מבעיה במערכת העיכול ביחס לילדים ניורוטיפיקליים.  😴 אתגרים חושיים ומוטוריים:  הפרעות שינה, רגישות חושית, קשיי אכילה ובעיות בוויסות תחושתי עלולים להוביל לפגיעות פיזיות ותאונות. לדוגמא תסמונת פיקה שהיא אכילת פריטים שאינם מזון ונפוצה בעיקר אצל ילדים אוטיסטים שהינם גם בעלי הנמכה קוגניטיבית. 💔 תחלואה נפשית : דיכאון, חרדה, OCD והפרעות מצב רוח אחרות מופיעות בשכיחות גבוהה יותר בקרב אוטיסטים, ומשפיעות על איכות החיים והבריאות הכללית. מחקרים אפידמיולוגיים מצביעים כי עד 70% מהאוטיסטים מתמודדים עם מצב נפשי אחד או יותר.    ⚠️ תאונות  הן הסיבה הנפוצה ביותר לתמותה מוקדמת בקרב אוטיסטים, לעיתים כתוצאה מבריחה ממצבים מציפים או חוסר תחושת סכנה.  נמצא כי אוטיסטים בסיכון פי שלושה למוות בתאונה ביחס לאוכלוסייה הכללית. ילדים אוטיסטים בסיכון פי 160 לטביעה ביחס לאוכלוסיית הילדים הכללית. 📉 בידוד חברתי וקשיים תפקודיים  בגיל ההתבגרות והבגרות תורמים לתחושת בדידות ואף למחשבות אובדניות – ומחקרים מראים שאוטיסטים מצויים בסיכון גבוה פי 6-7 לניסיון אובדני. 🚧 קשיים בגישה לרפואה מותאמת : חוסר במיומנות רפואית מותאמת, חוויות חושיות שליליות במרפאות ולעיתים חוסר תשומת לב לסימפטומים, כל אלה עלולים להביא לאבחון חסר או איחור בטיפול. 💡 החדשות הטובות? הגברת המודעות, ההקשבה והלמידה מאוטיסטים, אבחון מוקדם , טיפול מותאם אישית , הדרכת הורים  ו נוכחות מערכת תמיכה משפחתית וחברתית  – יכולים לשפר משמעותית את איכות החיים ואת התחזית הבריאותית. נרחיב על כך בפוסט השלישי בנושא. 🟢 לכל העדכונים בתחום האוטיזם והאירועים מהמרכז שלנו – הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה  שלנו 🟢

בחלק הראשון של הפוסט בנוגע  לתוחלת חיים של אוטיסטים   דיברנו על הנתונים המדעיים והסטטיסטיקה. בחלק השני דיברנו על  הגורמים לתוחלת החיים הנמוכה של אוטיסטים . בחלק זה נדון על הפתרונות האפשריים. אם אנחנו רוצים לשפר את תוחלת החיים של אוטיסטים, נדרשת הקשבה אמיתית לצרכיהם, הבנה עמוקה יותר, מאמצי הכלה מוגברים ותמיכה מותאמת לאורך כל החיים. זה אפשרי וזה תלוי בכולנו. ♾️למידה מאוטיסטים עצמם אחד המקורות החשובים ביותר להבנה אמיתית של אוטיזם הוא הקשבה לאוטיסטים עצמם. הם מומחים לחיים שלהם, לקשיים, לאתגרים, ולכוחות. כשאנחנו נותנים מקום לקולות שלהם, מתייחסים ברצינות לחוויות שלהם, ומזמינים אותם לקחת חלק בעיצוב השירותים והמדיניות, אנחנו יוצרים שינוי אמיתי. הדרך לשיפור תוחלת ואיכות החיים עוברת בהכרה, כבוד, ושיתוף פעולה עם הקהילה האוטיסטית. 🔗 שיתוף פעולה בין אנשי המקצוע אוטיזם הוא לא רק עניין של תקשורת או התנהגות, הוא מערב תפקוד יומיומי, ויסות רגשי, קוגניציה, סביבה ועוד. לכן, גישה רב-תחומית היא המפתח:🧑‍⚕️ פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת, אנשי טיפול רגשי, גננות, מורות, מפקדים בצבא, מרצים, עמיתים לעבודה – כולם צריכים לעבוד יחד, לשתף מידע, ולהציב מטרות משותפות. 📈 כשיש תיאום ויישום אחיד של אסטרטגיות בסביבות השונות, הילד מתקדם טוב יותר, ובסופו של דבר, נזקק לפחות תמיכה. 📣 קידום מדיניות ציבורית והסברה חינוך, בריאות, תעסוקה – בכל התחומים נדרשים שינויים שיקדמו זכויות, נגישות, והתאמות לאוטיסטים. המאבק בסטיגמות חשוב לא פחות. ככל שנבין את הייחודיות, נתקן מיתוסים, ונשנה את השיח הציבורי, נוכל לבנות עולם שמכיל, מאפשר ומעודד מצוינות גם עבור מי שחווה את העולם אחרת. 🫶 איכות חיים לפני אורך חיים המספרים מראים תוחלת חיים מקוצרת, אבל כל אדם הוא עולם. השאלות העולות הן: ✨ איך ניצור קהילה שמכילה נוירודיברסיות? ✨ איך ניתן לאוטיסטים הזדמנות לפרוח עם הכוחות הייחודיים שלהם? ✨ ואיך נבנה עבורם סביבה שמבינה, תומכת ואוהבת? כשהאיכות עולה – גם תוחלת החיים מתארכת. 🤝 הפגת הבדידות – לא להיות לבד בזה עבור ילדים ובני נוער אוטיסטים, בניית קשרים חברתיים עשויה להיות מאתגרת – ורק 20%–44% מהם מדווחים על חברויות. ככל שהגיל עולה, מספר הקשרים החברתיים נוטה לרדת, בגיל ההתבגרות ובבגרות גוברת הסכנה לתחושות של בדידות, חרדה ודיכאון. כאן נכנסת לתמונה החשיבות של קהילות שייכות באינטרנט, קבוצות חברתיות מותאמות, ומרחבים בטוחים לשיחה ושיתוף. כשהמפגש החברתי מתרחש בסביבה תומכת, הילדים לא רק יוצרים חברויות – אלא גם חווים קבלה, שייכות והבנה.כי לדעת שיש עוד מישהו שמבין אותך באמת, זו תשתית חשובה לבריאות נפשית. ✨שם שכדאי להכיר בנושא זה הוא, פרופ' מרי דוהרטי, רופאה מרדימה מאירלנד ופרופסורית קלינית בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת דבלין קולג'. פרופ' דוהרטי היא אוטיסטית, אם לשני צעירים אוטיסטים.מרי היא מייסדת הארגון Autistic Doctors International , שמוקדש לתמיכה הדדית, סנגור, מחקר והכשרה עבור רופאים אוטיסטים. תחומי המחקר שלה מתמקדים באוטיזם ובמערכת הבריאות, הן מצד מטופלים אוטיסטים והן מצד אנשי מקצוע אוטיסטים בתחום הבריאות. היא פיתחה את מודל Autistic SPACE , מסגרת התומכת בצרכים של אוטיסטים במערכת הבריאות ובתחומים נוספים. ראשי התיבות  SPACE  מייצגים את העקרונות: S  – Safety   (תחושת ביטחון) P  – Predictability (יכולת לצפות מראש ולהפחית אי ודאות) A  – Acceptance   (קבלה)  C  – Communication  (תקשורת מותאמת) E  – Empathy   (אמפתיה) מודל זה מדגיש את חשיבות ההתאמה לסביבה טיפולית שמכילה את החוויות והצרכים של אוטיסטים. מצורף קישור למאמר המלא למי שרוצה להעמיק: https://www.magonlinelibrary.com/doi/full/10.12968/hmed.2023.0006   לא בטוח שלכל השאלות ששאלנו יש תשובות אך בהחלט מומלץ להמשיך לחתור לתשובות ולפתרונות על מנת לייצר עולם טוב ומכיל יותר לכולם. 💬 שתפו אותנו – איזה שינוי הייתם רוצים לראות בחברה הישראלית כלפי אוטיסטים? או שתייגו הורה, איש מקצוע או מורה שזה יכול לעורר בו השראה ❤️ 🟢 לכל העדכונים בתחום האוטיזם והאירועים מהמרכז שלנו – הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה  שלנו 🟢

חג השבועות, חג הגבינות והביכורים, הוא הזדמנות נפלאה לחגוג את האביב וההתחדשות. אך עבור ילדים אוטיסטים, השינויים בשגרה, המאכלים החדשים, הפעילויות השונות, ריחות הפרחים ואולי גם מפגשים משפחתיים עלולים לעורר עומס חושי ורגשי. הכנה טובה והתאמות פשוטות, יוכלו להבטיח שגם ילדינו יוכלו ליהנות מחג נעים, רגוע ומשמעותי.  🖼️הכנה מראש ותקשורת חזותית  הסבירו מראש מה הולך לקרות: ספרו לילדכם על אופי החג, מה יאכלו, מי יגיע, אולי יכינו טנא. השתמשו בתמונות או לוחות סדר יום חזותיים: "קמים בבוקר, אוכלים ארוחת בוקר, מתלבשים חגיגי, אוכלים גבינות, משחקים. אם אני עייף/לא מרגיש טוב, אלך לנוח בחדר". תקשורת חזותית מפחיתה חוסר ודאות וחרדה.   🧀 סביבה נעימה ואוכל מוכר בגדים נוחים ומרחב שקט: דאגו שבגדי החג יהיו נעימים למגע. אם מקשטים את הבית, נסו לעשות זאת בהדרגה או דאגו שיהיה מרחב שקט שאינו מקושט יתר על המידה, אליו יוכל הילד לפרוש במקרה הצורך. "עוגן" קולינרי וניסיון הדרגתי: לצד שפע מאכלי החג, דאגו שתמיד יהיה מאכל מוכר ואהוב. חג השבועות הוא גם הזדמנות לחשוף ילדים בררנים למאכלים חדשים. עשו זאת בהדרגה וללא לחץ, הציעו טעימות קטנות לצד מוכרים. שילוב בהכנה יכול להגביר סקרנות. זכרו שכל ניסיון, גם קטן, הוא התקדמות.   ⏰ לוח זמנים גמיש והפסקות מתוכננות היו קשובים לקצב הילד: למרות הרצון לחגוג, אפשרו הפסקות בין פעילות לפעילות, ואל תלחצו להשתתפות מלאה בכל רגע. חדר שקט או טיול קצר: אם מתוכנן מפגש משפחתי או פעילות ארוכה, תכננו מראש "זמני יציאה", חדר שקט, טיול קצר בחצר, או פינה שקטה בה יוכל הילד להירגע ולעבד את הגירויים.   💦 ניהול רגיש של פעילויות החג משחקי מים: אם אתם מתכננים משחקי מים, הכינו את הילד מראש והסבירו לו מה יהיה. אפשרו לו שליטה מסוימת על הסיטואציה, כמו האם להשתתף ומתי. דאגו לבגדים להחלפה ומגבת נעימה. תהלוכות וטקסים מסורתיים: אם משתתפים בתהלוכת טרקטורים או טקסים, הכינו את הילד מראש לרעשים ולאנשים רבים. הביאו אוזניות מסננות רעש או משקפי שמש במידת הצורך. קבעו מראש נקודת מנוחה שקטה. היו קשובים לסימני עייפות או חוסר נוחות, ואל תהססו לעזוב אם הילד מוצף. 💪 שימו לב לסימני מצוקה וחזקו התנהגות חיובית  זיהוי ואמפתיה: עייפות, חוסר שקט, תנועות חוזרות, בכי או התכנסות פנימה, אלו הם איתותים שמעידים על עומס. הגיבו אליהם ברגישות ובמהירות. שבחים ותמיכה: שימו לב לדברים שכן הצליחו לילדכם, אפילו אם הם קטנים. "איזה יופי שאכלת מהגבינה!", "ראיתי שהתאפקת ולא רצת!" – חיזוקים כאלו מחזקים את הביטחון העצמי ותורמים לאווירה חיובית.   הכי חשוב - היו קשובים לקצב הילד, לעיתים הם ידעו, יאמרו או יראו מה עוזר להם. חג שבועות שמח ורגוע לילדים המתוקים ולמשפחות! ❤️ יש לכם טיפים נוספים לשבועות רגוע לילדים אוטיסטים? נשמח לשמוע! 🟢לכל העדכונים בתחום האוטיזם והאירועים מהמרכז שלנו – הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה שלנו🟢

לאחרונה חלה עלייה במודעות ובשיפור שיטות האבחון של אוטיזם, כיום ניתן לראות ילדים המאובחנים אף לפני גיל שנתיים. חשיבות האבחנה המוקדמת נעוצה בחלון הזמן שנוצר בתקופת הינקות בו ישנה גמישות ניכרת בהתפתחות המוח ובפוטנציאל הלמידה, לכן יש שיפור בתוצאות הטיפול בילדים עם אוטיזם בשלב זה. נכון להיום, אין בדיקה רפואית המאפשרת אבחון של אוטיזם. חוזר המנכ"ל של משרד הבריאות מתאר את אמות המידה המומלצות לאבחון ילדים בספקטרום האוטיסטי בישראל, הנה עיקרי הדברים: הרופאים המומחים הכשירים לאבחן ילדים בספקטרום האוטיזם הם: -פסיכיאטר של ילדים ונוער. -רופא ילדים התפתחותי עם ניסיון עבודה של 3 שנים לפחות במכון מוכר להתפתחות הילד. -רופא מומחה בנוירולוגיה והתפתחות הילד. בנוסף, נדרש גם אבחון על ידי פסיכולוג, כלומר אבחנה כפולה. הפסיכולוגים הרשאים לאבחן אוטיזם הם: -פסיכולוג קליני מומחה שיש לו הכשרה מוכחת בתחום הקליני של הילד. -פסיכולוג התפתחותי. -פסיכולוג שיקומי או חינוכי בתנאי שיש להם הכשרה מוכחת בתחום אבחון אוטיזם. באבחון יכולים להשתתף גם אנשי מקצוע נוספים כגון: עובדים סוציאליים, פיזיותרפיסטים ומרפאים בעיסוק. אך בניגוד לרופא ולפסיכולוג, הדבר אינו חובה ובהתאם לצורך הספציפי. האבחון יכלול התייחסות לרמה ההתפתחותית, קוגניטיבית, תפקודית ופירוט רמת החומרה של תסמיני האוטיזם. האבחון נערך כיום במסגרות של התפתחות הילד או במסגרות פרטיות. חוזר המנכ"ל של משרד הבריאות בנושא אבחון של אוטיזם נגיש לעיון לכולם למי שמעוניין לקרוא לעומק. מצורף חוזר המנכ"ל למעוניינים לקרוא.

זיהוי מוקדם של אוטיזם הוא בעל חשיבות רבה ועלול להשפיע על מיצוי הפוטנציאל ההתפתחותי של הילד. לאבחנה המוקדמת שתי משמעויות עיקריות: הגמישות המוחית המאפיינת את המוח של הילד הצעיר מאפשרת, בעזרת התערבות מוקדמת מתאימה, לשנות לטובה את מהלך ההתפתחות של הילד ולשפר את הרמה התפקודית שלו. מניעה של רכישה של התנהגויות בלתי מסתגלות. כאשר ילד מתקשה להביע את עצמו, נוצר תסכול וכתוצאה מכך לדוגמא כאשר יש גירוי שלא נעים לו, במקום לומר או לסמן הוא יזרוק כיסא או ישתמש בפגיעה עצמית. התערבות מוקדמת ולימוד של דרכי תקשורת נאותות ימנעו או יפחיתו רכישה של ההתנהגויות הללו. ככלל, אוטיזם איננו מתבטא במראה חיצוני ויש לתת את מלוא תשומת הלב לסימנים מחשידים חורגים, בתחומים התקשורתי - חברתי וההתנהגותי. המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב ה - CDC, מציין מספר סימנים מקדימים שדורשים בירור באם יוצגו על ידי הילד: אם עד 12 חודשים הילד איננו מגיב לשמו. אם עד 14 חודשים הילד איננו מצביע לחפץ לצורך הבעת עניין. אם עד 18 חודשים הילד איננו משחק משחקי דמיון. נמנע מקשר עין ומעדיף להיות לבד. מתקשה להבין את רגשותיהם של אחרים או לדבר על רגשותיהם. מציג עיכוב שפתי ועיכוב בכישורי שפה. חזרתיות על מילים או ביטויים (אקולליה). עונה תשובות שאינן קשורות לנושא השאלה. מתקשה לקבל שינויים, גם אם הם קטנים. מביע עניין בצורה אובססיבית בדברים מסוימים. מבצע תנועות חוזרניות כמו נפנוף ידיים או הסתובבות במעגלים. מגיב באופן לא רגיל לצלילים, ריחות, טעמים, תחושה ולמראה של דברים. *הרשימה היא חלקית ויכולים להיות סימנים נוספים. חשוב לציין כי מצד אחד, לא כל הילדים עם אוטיזם מציגים את כל הסימנים המקדימים, ומצד שני ישנם ילדים ללא אוטיזם שיכולים להציג גם כן חלק מהם. טיפים להורים: אם אתם חוששים שהילד שלכם מציג חלק מהסימנים המוקדמים לאוטיזם, פנו לרופא הילדים שלכם על מנת שיוכל להעריך את הילד ולקבוע האם יש צורך בבירור מעמיק יותר וכך יוכל להפנותכם לגורם מקצועי מתאים. הקפידו לעקוב אחר התפתחותו של ילדכם, בעיקר בתחומים התקשורתיים – חברתיים, תחומי העניין והתנהגות חוזרת ונשנית. סמכו על תחושת הבטן שלכם, אם יש ספק אין ספק. כאמור זיהוי מוקדם הוא משמעותי ולכן אל תהססו לפנות לרופא הילדים שלכם בעת חשד שהתפתחות ילדכם אינה כמצופה.

אחת הסיטואציות היותר מבלבלות ומלחיצות לאחר האבחון היא בחירת טיפול לילד על הרצף. כמות הטיפולים הקיימת היא אדירה, בנוסף ההורים נתקלים בשלל המלצות ודעות שונות לגבי טיפולים שונים וכך מתחיל מרדף אחר חיפוש הטיפול והעזרה לילדם. מעבר לכאב ולעצבות שההורים מתמלאים מעצם הבשורה, ישנה תחושה של הצפה, כאוס ולעיתים חוסר אונים מעודף המידע. הנקודות החשובות, עליהן יש לתת את הדעת בקצרה: טיפול שנבדק באמות מידה מדעיות מקובלות ונמצא יעיל. טיפול בו נכתבת תוכנית טיפול מותאמת אישית עם מטרות מדידות. טיפול בו מתבצעת הערכה מחדש של השגת המטרות אחת לפרק זמן מסוים (בד"כ שלושה חודשים). מטפל בעל רקע, השכלה והכשרה רשמית ומוכרת בתחום האוטיזם. חשוב לזכור שכל תכנית טיפול צריכה להתאים גם לילד וגם למשפחה, שכן הטיפולים הנם אספקט משמעותי בחיי המשפחה. ברור שיש הרבה התלבטויות, שאלות או דברים לא ברורים. בשביל זה אנחנו פה. אתם מוזמנים לפנות אלינו בכל שאלה או התלבטות שיש לכם בנושא. מצורפת הרצאה שערכנו בכנס למשפחות במרכז הלאומי לחקר האוטיזם באוניברסיטת בן גוריון העוסקת בדיוק בנושא זה. במרכז בשביל הכוכב נערך טיפול פרטני באוטיזם  על ידי גישות הטיפול המתקדמות והנחקרות בעולם המדעי.

בשנת 2020 פורסם מחקר מקיף גדול על 6240 ילדים שבדק 7 גישות טיפול, לא תרופתיות, בטיפול באוטיזם מגיל האבחון ועד גיל 8 שנים. שלושת הגישות העיקריות שנבדקו וחשוב לציין את הממצאים לגביהן, היו: הגישה ההתנהגותית. הגישה ההתפתחותית (בארץ גישת הטיפול המוכרת היא ה- DIR). הגישה האינטגרטיבית (NDBI – גישה המשלבת עקרונות התנהגותיים, התפתחותיים וטבעיים יחדיו). המחקר מצא כי: לגישה ההתנהגותית גוף ראיות מדעיות בעייתי.אמנם זוהי הגישה הוותיקה והנחקרת ביותר אולם איכות המחקרים שלה לוקה בחסר ולא ניתן לומר בביטחון כי הגישות ההתנהגותיות אפקטיביות. הגישה ההתפתחותית עלולה להיות יעילה ברכישת מיומנויות של תקשורת חברתית למשל שיפור בקשב המשותף, אך השפעתן על התפתחות היכולת השפתית אינה ברורה. הגישה שנתמכה במחקרים האיכותיים ביותר והראתה את השיפור המשמעותי ביותר בילדים הייתה הגישה האינטגרטיבית ה – NDBI . אותו מחקר מקיף מצא שיפור ביכולת התקשורת החברתית, ביכולת השפתית וביכולת המשחק של אותם ילדים שנבדקו. מה ניתן לקחת מהמחקר? כמות הטיפולים ושיטות הטיפול באוטיזם המצויות לילדים היא אדירה, זוהי דוגמא אחת מיני רבות כיצד עלינו לברור ולעשות סדר במידע הרב. יתרה מכך, עלינו להכיר מה החולשות ומה החוזקות של כל גישת טיפול בה אנו מטפלים בילדים. במרכז בשביל הכוכב נערך טיפול פרטני באוטיזם  על ידי גישות הטיפול המתקדמות והנחקרות בעולם המדעי. מצורף לינק למחקר המלא.