Search Results

זיהוי מוקדם של אוטיזם הוא בעל חשיבות רבה ועלול להשפיע על מיצוי הפוטנציאל ההתפתחותי של הילד. לאבחנה המוקדמת שתי משמעויות עיקריות: הגמישות המוחית המאפיינת את המוח של הילד הצעיר מאפשרת, בעזרת התערבות מוקדמת מתאימה, לשנות לטובה את מהלך ההתפתחות של הילד ולשפר את הרמה התפקודית שלו. מניעה של רכישה של התנהגויות בלתי מסתגלות. כאשר ילד מתקשה להביע את עצמו, נוצר תסכול וכתוצאה מכך לדוגמא כאשר יש גירוי שלא נעים לו, במקום לומר או לסמן הוא יזרוק כיסא או ישתמש בפגיעה עצמית. התערבות מוקדמת ולימוד של דרכי תקשורת נאותות ימנעו או יפחיתו רכישה של ההתנהגויות הללו. ככלל, אוטיזם איננו מתבטא במראה חיצוני ויש לתת את מלוא תשומת הלב לסימנים מחשידים חורגים, בתחומים התקשורתי - חברתי וההתנהגותי. המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב ה - CDC, מציין מספר סימנים מקדימים שדורשים בירור באם יוצגו על ידי הילד: אם עד 12 חודשים הילד איננו מגיב לשמו. אם עד 14 חודשים הילד איננו מצביע לחפץ לצורך הבעת עניין. אם עד 18 חודשים הילד איננו משחק משחקי דמיון. נמנע מקשר עין ומעדיף להיות לבד. מתקשה להבין את רגשותיהם של אחרים או לדבר על רגשותיהם. מציג עיכוב שפתי ועיכוב בכישורי שפה. חזרתיות על מילים או ביטויים (אקולליה). עונה תשובות שאינן קשורות לנושא השאלה. מתקשה לקבל שינויים, גם אם הם קטנים. מביע עניין בצורה אובססיבית בדברים מסוימים. מבצע תנועות חוזרניות כמו נפנוף ידיים או הסתובבות במעגלים. מגיב באופן לא רגיל לצלילים, ריחות, טעמים, תחושה ולמראה של דברים. *הרשימה היא חלקית ויכולים להיות סימנים נוספים. חשוב לציין כי מצד אחד, לא כל הילדים עם אוטיזם מציגים את כל הסימנים המקדימים, ומצד שני ישנם ילדים ללא אוטיזם שיכולים להציג גם כן חלק מהם. טיפים להורים: אם אתם חוששים שהילד שלכם מציג חלק מהסימנים המוקדמים לאוטיזם, פנו לרופא הילדים שלכם על מנת שיוכל להעריך את הילד ולקבוע האם יש צורך בבירור מעמיק יותר וכך יוכל להפנותכם לגורם מקצועי מתאים. הקפידו לעקוב אחר התפתחותו של ילדכם, בעיקר בתחומים התקשורתיים – חברתיים, תחומי העניין והתנהגות חוזרת ונשנית. סמכו על תחושת הבטן שלכם, אם יש ספק אין ספק. כאמור זיהוי מוקדם הוא משמעותי ולכן אל תהססו לפנות לרופא הילדים שלכם בעת חשד שהתפתחות ילדכם אינה כמצופה.

אחת הסיטואציות היותר מבלבלות ומלחיצות לאחר האבחון היא בחירת טיפול לילד על הרצף. כמות הטיפולים הקיימת היא אדירה, בנוסף ההורים נתקלים בשלל המלצות ודעות שונות לגבי טיפולים שונים וכך מתחיל מרדף אחר חיפוש הטיפול והעזרה לילדם. מעבר לכאב ולעצבות שההורים מתמלאים מעצם הבשורה, ישנה תחושה של הצפה, כאוס ולעיתים חוסר אונים מעודף המידע. הנקודות החשובות, עליהן יש לתת את הדעת בקצרה: טיפול שנבדק באמות מידה מדעיות מקובלות ונמצא יעיל. טיפול בו נכתבת תוכנית טיפול מותאמת אישית עם מטרות מדידות. טיפול בו מתבצעת הערכה מחדש של השגת המטרות אחת לפרק זמן מסוים (בד"כ שלושה חודשים). מטפל בעל רקע, השכלה והכשרה רשמית ומוכרת בתחום האוטיזם. חשוב לזכור שכל תכנית טיפול צריכה להתאים גם לילד וגם למשפחה, שכן הטיפולים הנם אספקט משמעותי בחיי המשפחה. ברור שיש הרבה התלבטויות, שאלות או דברים לא ברורים. בשביל זה אנחנו פה. אתם מוזמנים לפנות אלינו בכל שאלה או התלבטות שיש לכם בנושא. מצורפת הרצאה שערכנו בכנס למשפחות במרכז הלאומי לחקר האוטיזם באוניברסיטת בן גוריון העוסקת בדיוק בנושא זה. במרכז בשביל הכוכב נערך טיפול פרטני באוטיזם  על ידי גישות הטיפול המתקדמות והנחקרות בעולם המדעי.

בשנת 2020 פורסם מחקר מקיף גדול על 6240 ילדים שבדק 7 גישות טיפול, לא תרופתיות, בטיפול באוטיזם מגיל האבחון ועד גיל 8 שנים. שלושת הגישות העיקריות שנבדקו וחשוב לציין את הממצאים לגביהן, היו: הגישה ההתנהגותית. הגישה ההתפתחותית (בארץ גישת הטיפול המוכרת היא ה- DIR). הגישה האינטגרטיבית (NDBI – גישה המשלבת עקרונות התנהגותיים, התפתחותיים וטבעיים יחדיו). המחקר מצא כי: לגישה ההתנהגותית גוף ראיות מדעיות בעייתי.אמנם זוהי הגישה הוותיקה והנחקרת ביותר אולם איכות המחקרים שלה לוקה בחסר ולא ניתן לומר בביטחון כי הגישות ההתנהגותיות אפקטיביות. הגישה ההתפתחותית עלולה להיות יעילה ברכישת מיומנויות של תקשורת חברתית למשל שיפור בקשב המשותף, אך השפעתן על התפתחות היכולת השפתית אינה ברורה. הגישה שנתמכה במחקרים האיכותיים ביותר והראתה את השיפור המשמעותי ביותר בילדים הייתה הגישה האינטגרטיבית ה – NDBI . אותו מחקר מקיף מצא שיפור ביכולת התקשורת החברתית, ביכולת השפתית וביכולת המשחק של אותם ילדים שנבדקו. מה ניתן לקחת מהמחקר? כמות הטיפולים ושיטות הטיפול באוטיזם המצויות לילדים היא אדירה, זוהי דוגמא אחת מיני רבות כיצד עלינו לברור ולעשות סדר במידע הרב. יתרה מכך, עלינו להכיר מה החולשות ומה החוזקות של כל גישת טיפול בה אנו מטפלים בילדים. במרכז בשביל הכוכב נערך טיפול פרטני באוטיזם  על ידי גישות הטיפול המתקדמות והנחקרות בעולם המדעי. מצורף לינק למחקר המלא.

״ראית אדם אחד עם אוטיזם אז ראית אדם אחד עם אוטיזם. אצל כל אחד זה מתבטא בצורה שונה לחלוטין". (ד"ר רוג'ר ג'ו, חוקר אוטיזם). אוטיזם מאופיין ברבגוניות רבה. כל אחד הוא עולם ומלואו ושונה בתכלית מהאחר. מכאן הקושי גם בהתאמת הטיפול האידיאלי. נכון להיום, אין גישת טיפול אחת שמתאימה לכולם. מתוך תפיסה זו ועל מנת לייעל את הטיפולים הקיימים באוטיזם, התפתחו באוניברסיטאות והמרכזים המובילים בארה"ב, שיטות הטיפול האינטגרטיביות הנקראות באנגלית NDBI – Naturalistic Developmental Behavioral Interventions. לטיפולים אלו יש מספר עקרונות משותפים: נטורליסטים – כלומר, מיושמים בסביבתו הטבעית של הילד או הבוגר, בבית, בגן, בבית הספר, בחוגים בקהילה ובמקום העבודה. התפתחותיים – בניית התוכנית הטיפולית מתבצעת בהתאם לשלבי ההתפתחות בה הילד נמצא כעת, במטרה לקדמו לשלבי ההתפתחות הבאים ולהדביק את הפער הקיים ביחס לבני גילו. התנהגותיים - כגון שליטה משותפת בין הילד למטפל, שימוש במחזקים טבעיים ותואמי סיטואציה. הלמידה נעשית תוך כדי משחק, הנאה של הילד ויישום של עקרונות כגון הליכה אחר רצון הילד ועוד. תחת מטריית הטיפולים האינטגרטיביים (ה – NDBI) ניתן למצוא מספר גישות טיפול: PRT ESDM JASPER בפוסטים הבאים נרחיב על כל אחת מהשיטות ונבין כיצד הן יכולות לסייע ולקדם את ילדינו. במרכז בשביל הכוכב נערך טיפול פרטני באוטיזם  על ידי גישות הטיפול המתקדמות והנחקרות בעולם המדעי.

ישנם מספר תחומים להם חשיבות עליונה בגיל הרך והם מהווים את התשתית להתפתחות של יכולת תקשורתית – חברתית של הילדים. אלו הן המיומנויות החשובות ביותר שילדים אוטיסטים ילמדו בגיל הרך: 1. תקשורת לא מילולית – כוללת הבעות פנים, מחוות, תנוחות גוף, קשב משותף ועוד. קשב משותף לדוגמא, חשוב מאוד ללמידה ספונטנית מהסביבה ונמצא כמנבא של יכולת שפתית ויכולת חברתית בגיל מאוחר יותר. 2. חיקוי ורבלי ומוטורי – היכולת לחיקוי הינה כלי למידה חשוב בכל הגילאים. יש מספר סוגי חיקוי: חיקוי אובייקט, חיקוי מחוות, חיקוי תנועות פה ופנים, חיקוי קולי (ורבלי). חשוב לעבוד עם הילד על כל הסוגים על מנת להגביר את יכולת הלמידה שלו. 3. תקשורת מילולית – כוללת שני מרכיבים. הפקה של שפה והבנה של שפה. 4. מיומנויות משחק – משחק הוא אחד הכלים הכי חשובים דרכם ילדים לומדים על העולם בגיל הרך. משחק יכול להתבצע לבד או להיות חברתי עם שותף אחד או יותר. משחק יכול להיות פשוט, פונקציונלי או דמיוני. השאיפה שלנו תהיה להגדיל את המורכבות, המגוון והיוזמות הספונטניות למשחק והכי חשוב לשמור על ההנאה. 5. מיומנויות של אינטראקציה חברתית – פעמים רבות הילדים מצליחים להציג יכולת תקשורתית טובה עם המבוגר, שכן המבוגר רגיש ומתאים את הקצב והשפה כך שהילד יבין. לעומת זאת, לעיתים, הפערים צפים כאשר הילד נדרש באינטראקציה עם בניי גילו. לכן, ישנה חשיבות עליונה של תרגול אינטראקציה של הילדים גם עם בני גילם. ✅מומלץ שכל תוכנית טיפולית באוטיזם בגיל הרך תכלול מטרות הנוגעות בתחומים הנ"ל במידה והילדים מציגים עיכוב או שיבוש במיומנויות אלו ביחס לבני גילם.

חדש באזור אור עקיבא והסביבה- קבוצות חברתיות לילדים ונוער על הרצף האוטיסטי . אל תתנו לקושי חברתי להגביל את ילדכם, העניקו להם מסגרת מעצימה ותומכת. המרכז "בשביל הכוכב" לטיפול באוטיזם גאה להציע קבוצות חברתיות לילדים ונוער על הרצף האוטיסטי באור עקיבא והסביבה. הורים רבים לילדים ונוער על הרצף האוטיסטי מודעים לקשיים החברתיים שחווים ילדיהם. קשיים אלו עלולים להשפיע על תחושת הערך העצמי, הביטחון העצמי וההשתלבות החברתית. קבוצות לשיפור מיומנויות חברתיות  הן מסגרת ייחודית ומקצועית, המאפשרת לילדים ונוער על הרצף: לרכוש מיומנויות חברתיות כגון פתיחת שיחה, יצירת קשרים, שיתוף פעולה, התמודדות עם קונפליקטים ועוד. לתרגל את המיומנויות בסביבה תומכת ומכילה, תוך קבלת משוב וחיזוק חיובי. להכיר חברים חדשים ולפתח קשרים חברתיים משמעותיים. לחזק את הביטחון העצמי ואת תחושת המסוגלות. לשפר את ההשתלבות החברתית במסגרות חינוכיות וחברתיות. הקבוצות מותאמות לגילאים שונים ולרמות תפקוד שונות, ומונחות על ידי צוות מיומן ומנוסה בתחום האוטיזם. הצטרפות לקבוצות לשיפור מיומנויות חברתיות  היא צעד משמעותי שיכול להוביל לשינוי חיובי משמעותי בחיי ילדכם. לפרטים נוספים והרשמה

🟢מהי תיאוריית המיינד? 📘תאוריית המיינד או התיאוריה של התודעה (Theory of Mind - ToM) היא היכולת לייחס מצבים מנטליים - כמו מחשבות, רגשות, רצונות, כוונות ואמונות - לעצמנו ולאחרים. 📘היא מאפשרת לנו להבין שאנשים אחרים הם בעלי עולם פנימי ייחודי, שונה משלנו, להתנהג בהתאם וכפועל יוצא מכך לתקשר בצורה יעילה, להבין את התנהגותם של אחרים ולפתח מערכות יחסים חברתיות. 📘לדוגמה, אם ילד רואה ילד אחר בוכה, הוא מבין שהוא עצוב כנראה כי קרה לו משהו מצער. ילד עם תיאוריית מיינד מפותחת ינסה כנראה לנחם את הילד הבוכה, או לעזור לו לפתור את הבעיה. 🟢לתיאוריית המיינד ישנה היררכיה בעלת שלוש דרגות ייחוס כאשר הדרגה הראשונה היא הפשוטה ביותר לרכישה ואילו השלישית היא המורכבת ביותר ובעזרתה ניתן להבין מצבים חברתיים מורכבים מאוד. שלושת רמות היחוס של תיאוריית המיינד: 📘רמת ייחוס ראשונה: כאשר הילד מתאר מה אנשים חושבים על מאורעות אמיתיים ממשיים המתרחשים בעולם, זו הרמה הפשוטה ביותר. מתייצבת ונרכשת סביב גיל 4. רמת ייחוס זו מודגמת בניסוי המפורסם של סאלי ואן. דוגמה: ניסוי סאלי ואן המפורסם מדגים את הייחוס מדרגה ראשונה בצורה טובה. מהלך הניסוי: הצגת הדמויות:  לילדים מוצגות שתי בובות: סאלי ואן. סאלי מסתירה חפץ:  סאלי מניחה חרוז בסל שלה ויוצאת מהחדר. אן מעבירה את החפץ:  בזמן שסאלי לא נמצאת, אן לוקחת את החרוז מהסל של סאלי ומניחה אותו בקופסה שלה. חזרתה של סאלי:  הילד נשאל: "איפה סאלי תחפש את החרוז שלה?" תוצאות הניסוי: ילדים צעירים:  ילדים מתחת לגיל 4 בדרך כלל עונים שסאלי תחפש את החרוז בקופסה, שם הוא נמצא בפועל, ולא בסל שם היא הניחה אותו. הסיבה לכך היא שהם עדיין לא מבינים שסאלי לא יודעת שהחרוז הועבר, והיא תחפש אותו במקום שבו חשבה שהשאירה אותו. ילדים גדולים יותר:  ילדים מעל גיל 4 בדרך כלל עונים נכונה שסאלי תחפש את החרוז בסל שלה. הסיבה לכך היא שהם מבינים שסאלי בעלת תיאוריית מיינד, ויכולים לייחס לה אמונות שונות משלהם. 📘רמת ייחוס שנייה: כאשר הילד מתאר מה אנשים חושבים על המחשבות של אנשים אחרים אבל הוא עדיין לא לוקח את זה אליו. 📌למשל בכי של תינוק יכול לגרום לנו להחליט שהוא רעב. 📌ניבוי ההתנהגות של מישהו על בסיס מה שהוא חושב, אוהב, מאמין או יודע - אני יודע מה הדעה הפוליטית של מישהו אז אני יכול לחשוב מה הוא יצביע בבחירות. 📌הבנת הנקרא - היכולת להבין סיבות שמובילות את הגיבור להרגיש ככה או אחרת. 📌שיחה - כישורי שיח. בגיל 5-6 יש הבנה של ייחוס מדרגה שנייה. רמת ייחוס זו מודגמת בניסוי של ג'ון ומארי. דוגמא: ייחוס מדרגה שנייה מודגם בצורה טובה על ידי מבחן האמונה המוטעית של ג'ון ומארי.  הדמויות: ג'ון: ילד שרוצה לקנות גלידה. מארי: חברה של ג'ון. מוכר גלידה. התרחשות המבחן: ג'ון ומארי נמצאים בפארק. שאלת זיהוי:  מי זה ג'ון ומי זו מארי? מוכר הגלידה מגיע לפארק. ג'ון רוצה לקנות גלידה, אך שכח את הכסף שלו בבית. מוכר הגלידה מציע לג'ון לחזור הביתה לקחת את הכסף ולחזור מאוחר יותר ואומר שהוא יהיה בפארק כל אחר הצהריים. ג'ון הולך הביתה. שאלת בקרה:  היכן אמר איש הגלידה לג'ון שיהיה כל אחר הצהריים? מוכר הגלידה מחליט לנסוע לבית הספר כדי למכור גלידה לילדים. שאלת בקרה:  להיכן אמר איש הגלידה שהוא הולך למכור גלידה? שאלת בקרה:  האם ג'ון שמע את זה? בדרך לבית הספר, מוכר הגלידה עובר ליד ביתו של ג'ון. ג'ון רואה את מוכר הגלידה ושואל אותו לאן הוא נוסע. מוכר הגלידה עונה לו: "אני הולך למכור קצת גלידה בבית הספר". שאלת בקרה:  להיכן אמר מוכר הגלידה לג'ון שהוא הולך? שאלת בקרה:  האם מארי יודעת שאיש הגלידה דיבר עם ג'ון?  עכשיו מארי הולכת הבייתה.  לאחר מכן, מארי מגיעה לבית של ג'ון ושואלת את אימו אם הוא בבית.  אימו של ג'ון אומרת למארי שג'ון הלך לקנות גלידה. שאלות בעקבות המבחן: שאלת אמונה:  מה חושבת מרי, לאן ג'ון הלך לקנות גלידה? שאלת הצדקה:  למה? שאלת מציאות:  לאן באמת ג'ון הלך כדי לקנות גלידה? שאלת זיכרון:  איפה היה איש הגלידה בהתחלה? שאלת רצון:  למה ג'ון הלך לביה"ס? 📘רמת ייחוס גבוהה: כאשר הילד מתאר מה הוא חושב שאנשים אחרים חושבים על המחשבות שלו. 📌אני מייחס לעצמי את הרגש על בסיס מה שאני חושב שהאחר חושב עליי כלומר הסתכלות על עצמי דרך הפרספקטיבה של האחר. זו דרגת הייחוס הכי מופשטת. 📌היכולת של ילדים להסביר רגשות מורכבים כמו מה זו מבוכה, אשמה או גאווה מתפתחת אחרי שיש הבנה של תיאוריית המיינד ברמת ייחוס יותר גבוהה. לדוגמא מבוכה, הבסיס של מבוכה זה מה אני חושב שאדם אחר חושב עליי ואז אני מרגיש מבוכה. אם החלקתי על בננה ולא ראו אותי אז כואב לי אבל אני לא נבוך. רגשות מורכבים כמו מבוכה עוברים דרך האחר ולכן תיאוריית המיינד היא בסיסית וחשובה בהבנה שלהם. 📌דוגמא נוספת היא שקרים לבנים. דוגמא לשקר לבן יכולה להיות הבעת שמחה ממתנה שמישהו שאתה אוהב ומעריך נתן לך למרות שאתה מאוד לא אהבת את המתנה. הבעת השמחה והסתרת הרגש האמיתי נובעת מכך שאתה לא רוצה לפגוע או להעליב את האדם היקר לך שנתן לך את המתנה. יש פה משהו שהשפיע על ההתנהגות של האדם דרך האחר, אני חושב על המחשבה שלהם שהם רצו לשמח ולהפתיע אותי ואני מביע רגש אחר ממה שאני מרגישה על בסיס מה שהם היו רוצים שאני אחשוב או אעשה. מגיל 7 והילך נצפה לראות ייחוסים מדרגה גבוהה. רמת ייחוס זו מודגמת במספר מבדקים לדוגמא: דוגמא לסיפור של שקר לבן שילד יכול לקבל ולאחר מכן השאלות: נועה מחכה לחג החנוכה, כי היא ידעה שההורים שלה יקנו לה ארנב. היא ראתה שהגיע החג, היא התרגשה, פתחה את הקופסה, חשבה שיהיה ארנב והיא מצאה ספר שהיא בכלל לא רצתה. כששאלו אותה אם היא אהבה את המתנה היא אמרה תודה זה בדיוק מה שרציתי. שואלים את הילדים: 1.     האם מה שנועה אמרה להורים שלה נכון? 2.     למה היא אמרה את זה להורים שלה? 🟢כיצד ניתן למדוד תיאוריית המיינד? רוב המבחנים מבוססים על היכולת של ילדים לענות על שאלות לגבי מחשבותיהם ורגשותיהם של אחרים, יש על מבדקים אלו ביקורת רבה . 🟢מה הקשר בין תיאוריית המיינד ואוטיזם? אחד המאפיינים המרכזיים של אוטיזם הוא עיכוב או שיבוש ביכולת תיאוריית המיינד. פעמים רבות אוטיסטים מתקשים להבין את המחשבות, הרגשות והכוונות של אחרים. כתוצאה מכך, הם עשויים להתקשות במצבים חברתיים, בתקשורת ובהבנת נורמות חברתיות. 🟢דוגמאות לקשיים הקשורים לפגיעה בתיאורית המיינד אצל אוטיסטים: 📌קושי בהבנת רגשות בדגש על רגשות מורכבים :אנשים עם אוטיזם עשויים להתקשות לזהות ולפרש רגשות של אחרים, הן בהבעות פנים והן בטון דיבור. 📌קושי בהבנת כוונות: ייתכן שיתקשו להבין את הסיבות להתנהגות של אחרים, ולכן יפרשו אותה בצורה שגויה. 📌קושי בהבנת הומור: הומור מבוסס לעיתים קרובות על הבנת כוונות ועל היכולת לראות את הדברים מנקודת מבטם של אחרים. אנשים עם אוטיזם עשויים לכן לא להבין בדיחות או אירועים סרקסטיים. 📌קושי בשקרים לבנים: שקרים לבנים הם שקרים קטנים שאנו מספרים כדי לא לפגוע ברגשות של מישהו אחר. אנשים עם אוטיזם עשויים לא להבין את הצורך בשקרים אלו, ולכן לומר את האמת בצורה בוטה ופוגענית. 🟢מה המחקר מראה בקשר להתפתחות תיאוריית המיינד ואוטיזם? 📌ישנו פרופיל לא אחיד בביצועי תיאוריית המיינד בקרב אוטיסטים. 📌ככל הנראה ישנו עיכוב ושיבוש של התפתחותה. 📌אוטיסטים בתפקוד גבוה יכולים להצליח במטלות מדרגת ייחוס 1 ו -2 בצורה טובה אך יתקשו להעביר את היכולת הזו לאינטראקציה החברתית המעשית. 📌אוטיסטים בתפקוד נמוך עם מוגבלות שכלית יראו פגיעה עמוקה יותר ויראו קושי באבחנה בין האוטיסט לבין האחר. 📌נראה כי ההתפתחות של תיאוריית המיינד תלויה ביכולות קוגניטיביות ושפתיות. 🟢מה ניתן לעשות כדי לעזור לאנשים עם ASD לפתח תיאוריית המיינד? ישנן מספר גישות טיפוליות שיכולות לעזור לאוטיסטים לפתח את תיאוריית המיינד. גישות אלו מתמקדות בהקניית מיומנויות חברתיות, כגון הבנת רגשות מורכבים ורגשות מסדר גבוה כמו למשל רגשות מעורבים כמו היכולת להרגיש תחושת שמחה ועצב ביחד. זיהוי של כוונות, קבלת פרספקטיבות שונות ועוד. 🔔לסיכום: תיאורית המיינד היא יכולת קוגניטיבית חשובה המאפשרת לנו לחיות בעולם חברתי. פגיעה ביכולת זו מהווה אחד המאפיינים המרכזיים של אוטיזם, ויכולה להוביל לקשיים רבים בתחומים שונים בחייו של האדם. עם זאת, חשוב לזכור שקיימת שונות רבה בתיאורית המיינד אצל אוטיסטים, וניתן ללמוד ולשפר את היכולת הזו באמצעות טיפול מתאים.

כשליש מהילדים המאובחנים כאוטיסטים יוגדרו כבעלי מילוליות מצומצמת, כלומר ילדים עם בעיות שפה ודיבור אשר מפיקים מספר מילים בודדות עד כדי בכלל לא. מצב זה עלול לגרום למצוקה ולקשיים בתקשורת עם סביבתם. קושי להביע רצונות וצרכים ראשוניים, רגשות ותחושות, געגוע ורצון לקשר ואף כאב או אי נוחות. ילדים אלו יכולים ללמוד להשתמש באמצעי תקשורת תומכת חליפית – תת"ח. ידוע כי שימוש באביזרי עזר לתקשורת אינם מעכבים ואף מעודדים ומקדמים את ההפקה הקולית, חיקוי קולי ושימוש בשפה דבורה. לילד שאינו מדבר או שהדיבור שלו מצומצם מאוד, עשויות להיות יכולות קוגניטיביות גבוהות, יכולות למידה, ידע רב שאינו מצליח להביא לידי ביטוי, מוטיבציה לקשר וקשיים גדולים בהבעה אשר חוסמים את היכולות האלו מלבוא לידי ביטוי. אמצעי תקשורת תומכת חליפית באוטיזם יסייעו במתן מענה לקשיים ותסכולים אלו. האמצעים השונים לתקשורת תומכת חליפית באוטיזם: אמצעים ללא עזרים הינם ג'סטות שונות וסימנים מוסכמים. ישמשו את הילד בעיקר להבעת רצון או תגובה לפניה אליו בשאלות סגורות. ילד יבקש לפתוח דלת או קופסא על ידי ג'סטה או ילד שיוכל לענות על השאלה האם הוא רוצה עוד תוספת בארוחה או צריך לשירותים. השימוש הוא בתנועת גוף שמביעה מסר. למשל יד על החזה -'רוצה' או תנועת ידיים שמשמעה 'עוד' או 'נגמר' או 'עצור'. ילדים מסוימים ממציאים לעצמם ג'סטות בהתאם ליכולת המוטורית שלהם ועלינו להיות רגישים ולזהות אותן ואז לתת פידבק חיובי של הבנת המסר ועידוד לשימוש חוזר בג'סטה או בסימן. אמצעים המשלבים עזרים  לוחות תקשורת עם כרטיסי תמונות מצולמות של אביזרים, מאכלים, רגשות או מקומות, סמלי תקשורת - כרטיסיות תת"ח בקלסר תקשורת או אייפדים עם תוכנות תקשורת ייעודיות או מקלדות מסוגים שונים ולוח אותיות. אלו ישמשו אותנו לשתי מטרות עיקריות: 1. תמיכה בהבעת רצון של הילד - רצון לקבל מאכל מסוים, למשחק מסוים, לשיר או סרטון מסוים שאוהב, להביע רצון לשחק עם מטפלת מסוימת, לנסוע לבקר קרובי משפחה או למקום מסוים או אפילו להביע געגוע להורים, להביע תחושת גוף או רגש שמציף. 2. סיוע בהעברת מסר מאורגן לילד לגבי משימות מרובות שלבים - רצף התארגנות בוקר, רצף הליכה לשירותים, רצף נסיעה לחופשה ובעצם כל משימה שיכולה להיות מציפה ומבלבלת או מהווה שינוי שגרה. השימוש ברצפים חזותיים להתארגנות הופך את המשימות לברות ביצוע, מאורגנות בצורת תרשים זרימה קוהרנטי של משימות קטנות הניתנות לביצוע, עליו ניתן לשלוט באמצעות סימון וי. כמו כן השימוש ברצפי כרטיסי תקשורת מפחית חרדה ומסייע בהטרמה והכנת הילד לאירועים עתידיים בהם יידרש לשתף פעולה בזמני שינוי שגרה. ניתן להשתמש גם בסיפורים חברתיים, הכוללים תמונות של הילד והסביבה ושל האירוע המדובר. למשל, סיפור חברתי המכין למעבר לכיתה א' או לגן חדש. על סיפורים חברתיים נרחיב בפוסט אחר. איך מתחילים להשתמש בתקשורת תומכת חליפית באוטיזם? כדי להתחיל להשתמש באמצעי תת"ח יש לבצע הערכה ובעקבותיה לקבוע מטרות ולהתאים את השימוש לנקודת הפתיחה של הילד ולאופי השימוש המצופה. לרוב נתחיל בשימוש בתמונות מצולמות של גורמי המוטיבציה של הילד. מאכלים מועדפים או משחקים אהובים. את התמונות המצולמות ניתלה בסמוך למיקום החפצים עצמם. תמונות מאכלים במטבח או על המקרר. תמונות צעצועים, ליד שידת המשחקים. רצף הליכה לשירותים – בשירותים. נרחיק למקום בלתי מושג את המאכלים או המשחקים, ואת התמונות נתלה בקרבת מקום. בעצם, נקשה מעט על הילד ונקצץ בעצמאות שלו. נגרום לו להזדקק ליצירת הקשר, במקום למשל, לקחת לבד מעדן מהמקרר. ברגע המתאים, נציג לו את הכרטיס ונאמר – אני רואה שאתה מחפש את זה? מחפש את המעדן? תן לי את התמונה, ואתן לך. יש לעזור לילד באופן פיזי להגיש את התמונה ואז להגביר תגובה ולומר- "הבנתי! ביקשת מעדן, בבקשה". ולהגיש לו בשמחה. בצורה דומה ניתן להשתמש בתמונות בזמן ארוחת צהרים במקום להניח אוכל בצלחת. ע"י הוספת שלב מקדים, נזמן מצב ליצירת קשר עם הילד והבנת הצורך בשימוש בשפה. בהמשך ניתן להציע בחירה בין כמה תמונות ולשאול את הילד במה הוא רוצה לשחק או לאכול. עם הבנת השימוש בתמונות, נעבור לשימוש בסמלי תקשורת, ונכניס את הסמלים לתוך קלסר תקשורת ייעודי מחולק לקטגוריות. על הקלסר להיות נגיש, ועל החפצים עצמם להיות פחות נגישים. על מנת לזמן מצבי יוזמה ותגובה תקשורתית מצד הילד. בנוסף נוסיף את תמונת הילד, וסמלי פעלים, ונלמד את הילד ליצור משפט. במידה ויש אייפד, ניתן לבדוק זכאות דרך משרד החינוך או להשאיל מעמותות, נבנה לילד לוח תקשורת באייפד בצורה דומה. לוח תקשורת מרכזי המסתעף לקטגוריות שונות. כל לוח תקשורת יותאם למשתמש שלו, ויהיה דינמי וגמיש בהתאם לצורך. השימוש באייפד ובניית הלוחות לרוב פשוט וההורים יכולים להוסיף ולשנות תמונות בהתאם לצורך. חשוב מאוד לבצע כל הזמן התאמות של הלוח בהתאם לתחומי העניין, הרחבת אוצר המילים והנסיבות המשתנות. הערכת היכולת להשתמש בתת"ח, הדרכה לשימוש בתמונות בבית, בניית לוחות באייפד והנחייה לשימוש בתכנה היא הבסיס להקניית המיומנות לילד ויכולה לפתוח עולם שלם של קשר וגילוי הדדי של הילד ושלכם. תמר אלביליה, מצוות המרכז היא בעלת ניסיון רב בבניית לוחות תקשורת והתאמת תקשורת תומכת חליפית באוטיזם. הדרכה וליווי בתחילת שימוש בכרטיסים או לוחות, בקלסר או באייפד והטמעתם בחיי היום יום בבית, ניתן לקבל במרכז . מרכז בשביל הכוכב מקיים קבוצות חברתיות לילדים המשתמשים בתקשורת תומכת חליפית באוטיזם .

ההתמודדות עם אתגרים חברתיים ורגשיים היא מרכיב מרכזי בחייהם של ילדים על הרצף האוטיסטי. אחת הדרכים המרכזיות לסייע להם להתמודד עם אתגרים אלו היא באמצעות השתתפות ב קבוצות חברתיות וחוגים ייעודיים. חוגים אלו מספקים סביבה תומכת ומותאמת לצרכים הייחודיים של הילדים, ומאפשרים להם לחוות הצלחה, לפתח כישורים חברתיים ולחזק את תחושת השייכות והעצמאות. חיבורים חברתיים: בניית יחסים וחיזוק הביטחון העצמי אחד האתגרים הגדולים ביותר עבור ילדים על הרצף האוטיסטי הוא קושי ביצירת קשרים חברתיים. השתתפות בקבוצות ובחוגים מספקת הזדמנות ייחודית לבנות ולחזק את הכישורים החברתיים בסביבה מוגנת ומובנית. במהלך הפעילויות, הילדים לומדים לזהות ולהבין רגשות, לפתח מיומנויות תקשורת בין אישית ולהתמודד עם סיטואציות חברתיות שונות. החיבור עם ילדים אחרים בסביבה מוכרת ובטוחה תורם לשיפור הביטחון העצמי ומסייע בבניית מערכות יחסים. העצמה אישית: חוויות של הצלחה וחיזוק תחושת המסוגלות השתתפות בחוגים ובקבוצות מאפשרת לילדים על הרצף האוטיסטי לחוות הצלחה והנאה בפעילויות המתאימות ליכולותיהם ולתחומי העניין שלהם. חוויות אלו תורמות להעצמה אישית, חיזוק תחושת המסוגלות והגברת המוטיבציה להשתתפות בפעילויות נוספות. העצמה זו היא חיונית להתפתחותם של הילדים, כיוון שהיא מעודדת אותם לנסות דברים חדשים, להתמיד במשימות ולחוות הצלחות נוספות. מסגרת ושגרה: סביבה בטוחה ומוכרת עבור ילדים על הרצף האוטיסטי, מסגרת ושגרה הם גורמים מרכזיים המסייעים להם להרגיש בטוחים ומוגנים. קבוצות וחוגים המיועדים לילדים אלו מתוכננים בהתאם לצרכיהם הייחודיים, ומציעים סדר יום מובנה וברור. מסגרת יציבה זו מאפשרת לילדים להתמודד עם אתגרים בצורה יעילה יותר, כיוון שהיא מצמצמת את רמת הלחץ והחרדה המלוות לרוב שינויים פתאומיים או חוסר ודאות. פעילות מעשירה ומשמחת: הזדמנות לביטוי עצמי ולפיתוח תחומי עניין חוגים לילדים על הרצף האוטיסטי מציעים מגוון רחב של פעילויות המותאמות לצרכיהם הייחודיים, תוך התמקדות בפיתוח תחומי עניין שונים. הפעילויות כוללות אמנות, מוזיקה, ספורט, בישול ועוד, ומספקות הזדמנות לביטוי עצמי, יצירתיות והנאה. הילדים יכולים לבחור פעילויות שמעניינות אותם במיוחד, ולחוות שמחה וסיפוק מהעיסוק בתחביבים אלו. סיכום השתתפות ב קבוצות חברתיות ובחוגים המותאמים לילדים על הרצף האוטיסטי היא בעלת חשיבות רבה, הן מבחינה חברתית והן מבחינה רגשית. באמצעות חיבורים חברתיים, העצמה אישית, מסגרת ושגרה, ופעילות מעשירה ומשמחת, הילדים יכולים לפתח את כישוריהם, לחזק את הביטחון העצמי שלהם ולחוות חוויות חיוביות ומשמעותיות. עם התקדמותם בחוגים אלו, הילדים לא רק משפרים את יכולותיהם האישיות, אלא גם מגבירים את יכולתם להתמודד עם אתגרי היום-יום, תוך תמיכה במטרות התפתחותיות רחבות יותר. חוגים וקבוצות אלו מספקים לילדים כלים להצלחה, לא רק במסגרת החוגים עצמם אלא גם בחייהם האישיים והחברתיים בעתיד.

📘שפה היא תחום קושי מרכזי של ילדים אוטיסטים וכרבע מהם אינם מפתחים דיבור או מפתחים דיבור מועט. אולם הם בהחלט יכולים להבין שפה, כל אחד לפי רמת תפקודו. 📘אקולליה היא תופעה שבה אדם חוזר על מילים, ביטויים או משפטים שנאמרו על ידי אחרים, ולעיתים גם על מה שהוא עצמו אמר. 📘התופעה יכולה להיות מיידית או מעוכבת, כלומר, החזרה יכולה להתרחש מיד לאחר שהמילים נשמעו או לאחר זמן מה. 📘אקולליה נפוצה בעיקר בקרב ילדים על הספקטרום האוטיסטי, אך יכולה להופיע גם במצבים אחרים וגם בהתפתחות תקינה כחלק מתהליך ההתפתחות השפתי. 📘האקולליה יכולה להיות משמעותית כלומר בעלת משמעות מבחינת השיחה ולעיתים לא משמעותית ולא פרגמטית. 🟡הקשר בין אקולליה לאוטיזם עבור רבים מהילדים האוטיסטים, אקולליה מהווה חלק חשוב מהתפתחות השפה והתקשורת שלהם. בעוד שבתחילה אקולליה עשויה להיראות כחוסר יכולת ליצור שפה מקורית, היא למעשה יכולה לשמש ככלי למידה חשוב. דרך חיקוי של שפה שמושמעת להם, הילדים לומדים על מבנה המשפטים, המילים וההקשרים החברתיים. 🟡סוגי אקולליה ישנם שני סוגים עיקריים של אקולליה: 1. אקולליה מיידית: כאשר הילד חוזר על מה שנאמר לו באופן מידי. לדוגמה, אם מישהו שואל "מה שלומך?" והילד עונה "מה שלומך?". 2. אקולליה מתעכבת: כאשר הילד חוזר על מה שנאמר לו לאחר פרק זמן מסוים. זה יכול להיות חזרה על דיאלוגים מהטלוויזיה או ממשפטים ששמע בעבר. 🟡חשיבותה של אקולליה המחקר מראה כי אקולליה יכולה להיות שלב חשוב בהתפתחות השפה אצל ילדים אוטיסטים. חזרה על מילים וביטויים מאפשרת להם לתרגל ולהפנים את השפה, לשפר את מיומנויות התקשורת שלהם ולהבין טוב יותר את ההקשרים החברתיים. 🟡כיצד לתמוך בילדים עם אקולליה 1. זיהוי מטרות התקשורת: חשוב להבין מה הילד מנסה לתקשר דרך האקולליה. האם הוא מחפש תשומת לב? האם הוא מנסה לבקש משהו? 2. עידוד שפה מקורית: ניתן להשתמש באקולליה כבסיס לשיחה ולהוביל את הילד לשימוש בשפה מקורית. לדוגמה, אם הילד חוזר על שאלה, ניתן לענות על השאלה ואז לשאול את הילד שאלות נוספות שדורשות תשובה מקורית. 3. מתן מודלים לשפה תקינה: חשוב לשמש מודל טוב לשפה על ידי שימוש במשפטים ברורים ומובנים שהילד יוכל לחקות. 4. סבלנות ותמיכה: הילדים זקוקים לסבלנות ולתמיכה מתמדת בתהליך הלמידה והפיתוח של מיומנויות השפה. 🎇לסיכום🎇 אקולליה היא תופעה שכיחה בקרב ילדים על הספקטרום האוטיסטי ויכולה לשמש ככלי חשוב להתפתחות השפה שלהם. תמיכה נכונה וסבלנות, תאפשר לסייע לילדים לפתח את מיומנויות התקשורת שלהם ולהשתמש בשפה בצורה יעילה ומשמעותית יותר.

📍שפה אידיוסינקרטית היא תופעה ייחודית הנמצאת אצל אנשים רבים על הספקטרום האוטיסטי. 📍שפה אידיוסינקרטית היא שפה מדומיינת, אשר יכולה לכלול המצאת מילים או משפטים אשר אין להם משמעות בשפה המדוברת אולם יש להם משמעות עבור הילד ולעשות בהם שימוש לפחות במשך 3 חודשים. 📍מדובר בשימוש לא שגרתי במילים, בביטויים או במבנים לשוניים שמובנים רק לאדם עצמו או לסביבה הקרובה שלו. 📍השפה האידיוסינקרטית באוטיזם עשויה לכלול מילים מומצאות, חיקוי דמויות מסרטים או שימוש בביטויים יומיומיים בהקשרים לא צפויים. 🔵מאפיינים עיקריים של שפה אידיוסינקרטית באוטיזם: 1. חיקוי ואקולליה (Echolalia): אחת התופעות השכיחות באוטיזם היא שימוש באקולליה (חזרה על מילים או משפטים שנשמעו בעבר) כחלק מהתקשורת. פעמים רבות מדובר בציטוטים מחוויות עבר, מסדרות טלוויזיה או מספרים, כאשר השימוש בהם אינו בהכרח תואם את ההקשר בו הם נאמרים. חזרה זו יכולה לשמש כדרך לביטוי רגשות או מחשבות. 2. מילים וביטויים ייחודיים: אנשים עם אוטיזם נוטים להמציא מילים משלהם שאינן קיימות בשפה, תופעה זו מכונה ניאולוגיזמים או לתת למילים קיימות משמעות שונה מהמקובל. למשל, ילד עם אוטיזם עשוי לקרוא לכל המשקאות הקרים "מיץ תפוחים" ללא קשר למשקה עצמו. השפה האידיוסינקרטית יוצרת לעיתים קרובות תקשורת שאינה מובנת לסביבה. 3. שימוש יצירתי במילים: שפה אידיוסינקרטית יכולה להיות יצירתית מאוד ולכלול תיאורים בלתי שגרתיים. לדוגמה, שימוש בביטוי כמו "העיניים שלי צורחות" כדי לתאר אור חזק או אי נוחות חושית, תופעה מוכרת בקרב אנשים על הספקטרום האוטיסטי הסובלים מרגישות חושית. 🔵השפעות על תקשורת ותפקוד יומיומי: שפה אידיוסינקרטית יכולה להוות אתגר בתקשורת הבין-אישית, מכיוון שלא תמיד ברור למה מתכוון הדובר. הורים, מטפלים ואנשי מקצוע בתחום האוטיזם עלולים להתקשות להבין את המסרים ולהגיב להם בצורה הולמת. עם זאת, חשוב לראות בשפה זו חלון ייחודי לעולמו הפנימי של האדם עם אוטיזם, שמאפשר לנו להבין את עיבוד המידע הייחודי שלו ואת עולמו הרגשי. 📝סיכום שפה אידיוסינקרטית היא תופעה ייחודית ומורכבת באוטיזם, המצריכה הבנה והכלה מצד הסביבה. הבנה מעמיקה של השפה והתקשורת של אוטיסטים יכולה להוביל לשיפור בתקשורת הבין-אישית ולהעמקת הקשר האישי. עבודה משותפת עם אנשי מקצוע, תורמת להקלה על התקשורת ולשיפור איכות החיים.

: איך תרגול מוטורי יכול לשפר את איכות החיים של ילדים אוטיסטים? 🏀הורים לילדים עם אוטיזם מחפשים כל הזמן דרכים לשפר את איכות החיים של ילדיהם. 🚴‍♂️אחת הגישות שעשויות לעזור בכך היא התמקדות בתחום המוטוריקה. אבל איך בדיוק תרגול מוטורי משפיע על ילדים עם אוטיזם, ואיך הוא יכול לשפר את התפקוד היומיומי שלהם? 🏊‍♂️מוטוריקה היא תחום שעוסק בתנועות הגוף ותיאומן - מהליכה וריצה ועד לפעולות הדורשות מוטוריקה עדינה. מוטוריקה ואוטיזם: 🏋️על פי מחקרים אחרונים אצל כ - 87% מהילדים האוטיסטים מופיעים קשיים מוטוריים כמו דיספרקסיה (קושי בתכנון תנועה), קואורדינציה נמוכה, וקשיים בביצוע תנועות בסיסיות. מחקרים מראים כי תרגול מוטורי אינטנסיבי יכול לשפר לא רק את היכולות הפיזיות של ילדים אוטיסטים, אלא גם לתרום לשיפור בתפקוד החברתי והתקשורתי שלהם. 🏄‍♂️שיפור בקואורדינציה ובתכנון תנועה מסייע לילד לבנות ביטחון עצמי, לפתח מיומנויות חברתיות, וליצור קשרים טובים יותר עם הסביבה. 🏓המקצוע בו רוכשים מומחיות בתחום המוטוריקה ומפוקח על ידי משרד הבריאות הוא פיזיותרפיה. 🎱חשוב שלפיזיותרפיסט המטפל יהיה ידע, הכשרות מבוססות מדע וניסיון בעבודה עם אוטיסטים. במרכז "בשביל הכוכב", לצד הטיפולים בהיבט התקשורתי – חברתי, אנו מציעים טיפולים מוטוריים מותאמים אישית לצרכים של כל ילד על הספקטרום האוטיסטי. תרגול זה לא רק משפר את יכולותיו הפיזיות, אלא גם מסייע בשיפור בתחומים החברתיים והרגשיים ⛹️‍♂️🏂🎾.