הדרך מחרדה והימנעות חברתית לגמישות מחשבתית והתנסות בפעילות קבוצתית👭 תיאור מקרה על ילדה אחת, קונדיטוריה וגישת PRT
- motim51
- 1 באוג׳
- זמן קריאה 2 דקות

👧 היא ילדה אוטיסטית בת 8. תלמידת כיתה ג', חכמה, רגישה ויצירתית.
הכיתה בה היא לומדת נחווית אצלה כמקום מאיים.
היא נשארת לבד בכיתה בהפסקות, לא מצליחה להתחבר לאחרים, לא מבינה עד הסוף איך מתנהלים עם ילדים אחרים, מה זה בכלל אומר "חברה טובה".
המלצות לא חסרות, כולם מסביב מציעים לצרף אותה לקבוצה חברתית, אבל היא מסרבת. חוששת.
רק המחשבה על מפגש קבוצתי מעוררת אצלה לחץ גדול.
אבל אז, לאט ובסבלנות דרך תהליך פרטני עדין, מכיל ומקצועי ובעזרת עקרונות גישת PRT התחיל שינוי.
ללכת בעקבות רצון הילד
במפגשים הפרטניים גילינו את מה שלפעמים מתפספס בתוך שגרת היום-יום של בית הספר:
מאחורי החשש יש ילדה עם עולם פנימי עשיר.
סקרנית, עם אהבה גדולה ליצירה ודמיון.
כשהבאתי אל המפגש חומרים של יצירה, בצק צבעוני, חרוזים קטנים, אריזות של "מאפים" ודמויות פליימוביל קטנות, העיניים שלה נפתחו.
התחילה יצירה של ממש: עוגות דמיוניות, קישים זעירים, עוגיות בעיצוב אישי (תמונות אותנטיות מהיצירה שלה).
תוך כדי, התחלנו לדבר.
לאט לאט גם על עצמה.
על מה שמפחיד, על מה שהיא אוהבת, על החלום שיהיה לה יום אחד בית קפה משלה.
לא כופים. לא מנהלים מלמעלה.
אלא שומרים על הליכה אחר רצון הילד. היא מובילה, ואני מציעה.
מתוך המקום הזה יכולתי בהמשך להציע גם משחקים מובנים יותר, עם כללים פשוטים, שדורשים התנסות חברתית מבוקרת.
ריווח וגיוון בהזדמנויות
כאשר השגנו מטרה של אמון ומשחק משותף, יכולתי להציע גם משחק אחר, מובנה, משחק עם כללים שהוא שלב אחר במשחק החברתי ודורש משאבים חברתיים שעדיין חסרים ויש חשש והימנעות מהם.
קשב והזדמנות למידה ברורה המתאימים לשלב ההתפתחותי
ברגע שהבאתי חומרי יצירה ושיתפתי פעולה עם רצונה ליצור בחומרים סוגי מאפים וממתקים, השגתי את מלוא הקשב שלה.
יכולתי להשתמש בחיזוקים מידיים, וטבעיים, להעלות את הבטחון העצמי שלה ע"י הצעה להראות לילדות נוספות את עבודותיה, לספק לה זווית ראיה נוספת וחיובית של בני גילה, שעשויה להתקבל במידה ותנסה להצטרף לקבוצה חברתית תומכת ומוחזקת.
בכל מפגש, שאלה המטופלת האם ראו את עבודותיה? ומה אמרו?
ניתן היה לראות שהביטחון שלה מתחזק ועמו המוכנות שלה לנוע מתחום העניין החזק, אזור הנוחות שלה, ולהסכים לשחק איתי במשחק אחר.
כך התחזקה בה ההבנה שיש לה מה להציע, ושהיא יכולה להתקבל גם בקבוצה.

אז איך מתחילים?
עם ילדה שסירבה לכל פעילות קבוצתית, לא דילגנו ישר לשלב של אינטראקציה מורכבת בקבוצה.
בנינו גשר: מהמוטיבציה ותחום העניין שלה לקשר, מהמרחב הבטוח אל מרחב ההזדמנות.
בסיומו של התהליך, הגיעה נכונות אמיתית להתנסות בקבוצה חברתית.
לא כי לחצו עליה, אלא כי היא הייתה מוכנה.
לסיכום
היא גישה שמבוססת על חיבור אישי ורגיש בו הולכים אחר רצון הילד ומוצאים את מקורות המוטיבציה שלו. מתוך אותם מקורות נשיג את המטרות הטיפוליות שלנו.
היא מלמדת אותנו להניח בצד את הדחף להאיץ ולהתחיל מהמקום שבו הילד נמצא באמת ברמה ההתפתחותית וברמה הרגשית.
במרכז בשביל הכוכב אנחנו פועלים מתוך אמונה עמוקה: כל ילד יכול, אם נדע להקשיב, לדייק, וליצור אתו מרחב של קשר.
🟢לכל העדכונים בתחום האוטיזם ואירועי המרכז שלנו – הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה שלנו🟢




תגובות