Search Results

מהי אנקופרזיס? (הצטאות) אנקופרזיס (Encopresis):   מצב שבו ילדים מעל גיל 4 מטילים צואה רצונית או לא רצונית,  במקומות לא הולמים (בבגדים, על הרצפה וכו'). אנקופרזיס ראשוני:  הילד מעולם לא רכש שליטה מלאה על יציאות – כלומר, לא נגמל. אנקופרזיס שניוני:  הייתה גמילה מלאה ושלב של שליטה קודמת על היציאות, ולאחר מכן חזרה בריחת הצואה. הסיבה הנפוצה ביותר לבריחת צואה היא עצירות.   הצואה נאגרת, נהיית קשה, וצואה נוזלית חדשה "עוקפת" אותה ודולפת. מהי עצירות? עצירות היא לא רק תדירות יציאות נמוכה. גם אם הילד עושה קקי כל יום, הוא עדיין יכול לסבול מעצירות! כשמגדירים עצירות, מתייחסים ל: תדירות היציאות:  כמה פעמים בשבוע? מרקם היציאות:  האם הן קשות? התרוקנות לא מלאה:  תחושה שלא הכל יצא. כאב ביציאה:  האם כואב לו בזמן עשיית צרכים? כתבנו בפירוט על עצירו ת ואוטיזם  בפוסט נפרד. מעגל העצירות הכואב 🔄 זהו מנגנון שכיח מאוד, שמסביר כיצד עצירות יכולה להפוך לבעיה מתמשכת: טריגר:  טראומה נפשית/גופנית, שינוי בתזונה, או סיבה לא ידועה, מובילים לעצירות ראשונית. כאב:  העצירות גורמת לכאב ביציאה, ולעיתים לפציעה כואבת באזור פי הטבעת (פיסורה). התאפקות מרובה:  הילד רוצה להימנע מהכאב, ולכן מתאפק. הצואה נשארת זמן רב יותר במעי הגס. יש ספיגה מוגברת של נוזלים מהמעי הגס לגוף. הצואה במעי הגס הופכת קשה ויבשה. היציאה כואבת עוד יותר, במיוחד אם האזור פצוע. כך נוצר מעגל העצירות!   ניתן להיכנס למעגל גם משלב ההתאפקות:  ילד שנמנע מלהטיל צואה כי התנאים בגן או בבית הספר לא נוחים, אין פרטיות, מלוכלך, או חווה הפרעה בעבר – ההתאפקות מחמירה את המצב. החמרת ההתאפקות מובילה להשלכות: ⚠️ אגירת צואה והרחבת הרקטום:  המעי הגס מתרחב משמעותית. דליפת צואה נוזלית:  תוכן צואתי נוזלי חדש מגיע למעי הגס, ודולף דרך הצואה הקשה בלי שהילד מרגיש. כשהרקטום מתוח לאורך זמן, החיישנים שמדווחים על מלאות אינם פועלים היטב, והילד לא חש שהרקטום מלא. קושי לרוקן את הצואה:  השרירים לא מתכווצים בעוצמה מספקת כשהם מתוחים, ולכן קשה לרוקן. כל זה מוביל גם להחמרת לכלוך הצואה בתחתונים (Smearing). עצירות ואנקופרזיס בילדים אוטיסטים📈 המרכז לבקרת מחלות בארה"ב (CDC) ערך סקר לאומי בין השנים 2006-2010 ומצא כי ילדים אוטיסטים היו בסיכון גבוה פי 3.5 לסבול מעצירות כרונית בהשוואה לילדים עם התפתחות טיפוסית. עצירות נמצאה עם שיעור שמוערך ב-50% מהאוטיסטים. אנקופרזיס בילדים אוטיסטים דווחה גם היא כשכיחה, ביותר מ- 55% מהילדים. כתבנו בפירוט מדוע אוטיסטים סובלים מעצירות בתדירות גבוהה יותר?  בפוסט נפרד. מה עושים? פנייה לרופא ובדיקה 👨‍⚕️ אל מי פונים? רופא ילדים:  רוב מקרי העצירות מטופלים על ידו. רופא גסטרו ילדים:  אם הטיפול של רופא הילדים לא עזר. רופא מומחה בהפרעות תנועה במערכת העיכול:  למקרים הקיצוניים יותר. אבחון על ידי הרופא אנמנזה:  תשאול מעמיק על ההיסטוריה והתסמינים. תזונה: ירידה בתיאבון כתוצאה מהעצירות, לעיתים עצירות יכולה להיות קשורה להפרעות אכילה (תשומת לב בעיקר במתבגרים ומתבגרות). רגישות לחלבון חלב פרה או צליאק (לרוב גורם לשלשולים, אך לעיתים גם לעצירות). עצירות בחודש הראשון לחיים. סטרס נפשי: מעבר דירה, שינוי מסגרת, שינוי צוות חינוכי פתאומי, פרידת הורים, מחלה, אח חדש. ניתוחי עבר: ניתוחי בטן, פי טבעת. כאב בטני: האם מוקל אחרי יציאות? דם ביציאות: דגל אדום. היסטוריה משפחתית של מחלת הירשפרונג (Hirschsprung's disease) – הפרעה נדירה בעיצבוב המעי הגס. צואה דקה מאוד (כמו סרט) - יכול להעיד על חסימה חלקית. נפיחות בטן משמעותית. בדיקה גופנית:  בדיקת בטן, עמוד שדרה, ובדיקה רקטלית (חיצונית בתחילה, ולעיתים גם פנימית). בדיקות מעבדה:  לא הוכחה יעילות רבה, אך בודקים תפקודי בלוטת התריס (תת פעילות של בלוטת התריס עלולה לגרום לעצירות) וסרולוגיה לצליאק. הדמיה: צילום בטן:  בעל רגישות נמוכה לאבחון עצירות. משתמשים בו במצב של היעדר שיתוף פעולה בבדיקה גופנית. אולטרסאונד בטן:  הוכח כיעיל במציאת עצירות, אך פחות באיתור הסיבה לעצירות. חוקן עם חומר ניגוד:  בדיקה פולשנית המספקת מידע על מבנה הרקטום ומידת הרחבתו. אבחון מתקדם (מבוצע במרכזים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול, לדוגמא בבית חולים שניידר): בדיקת זמן מעבר (Transit Time Study):  מגיל שנתיים ומעלה. הילד בולע קפסולה עם 24 טבעות, ומבצעים צילום בטן לאחר 5 ימים. מאפשר להבחין בין בריחת צואה משנית לעצירות לבין בריחת צואה מסיבה אחרת. אם כל הטבעות יצאו: מדובר בבריחת צואה שאינה משנית לעצירות מכיוון שהתוכן במעי עובר בצורה תקינה ויוצא. אם הטבעות נשארו: מיקומן חשוב – אם כולן למטה, המעי עובד טוב והילד מתאפק. מנומטריה אנורקטלית (Anorectal Manometry):  בודקת את תפקוד השרירים והעצבים באזור פי הטבעת והרקטום. טיפול מקיף 🎯 הטיפול בעצירות ואנקופרזיס כולל צוות רב מקצועי: גסטרואנטרולוג ילדים, פיזיותרפיסט לרצפת אגן מומחה בילדים  וטיפול רגשי– השילוב הוא המהותי! ♾️ טיפול מוצלח באנקופרזיס אצל ילדים אוטיסטים מחייב התאמה אישית למאפיינים הייחודיים של הילד והמשפחה.  בניית תכנית מסודרת הכוללת עזרים חזותיים, הדרכה וליווי מקצועי – עם הבנה עמוקה גם באוטיזם וגם בטיפול באנקופרזיס. שילוב הידע הזה הוא המפתח להטמעה של שגרה חדשה, בטוחה ובריאה. חשוב מאוד לא להפסיק פתאום טיפול! הטיפול באנקופרזיס הוא טיפול ארוך טווח ויכול להימשך מעל שנה. החשיבות היא בשיפור תנועתיות המעיים והתאוששות המעי - זה לוקח זמן! הטיפול מורכב מ-3 היבטים: טיפול תרופתי: סוגי תרופות: משלשלים אוסמוטיים:  גורמים לכניסת נוזלים למערכת העיכול (לדוגמה: נורמלקס). משלשלים סטימולנטים:  גורמים להתכווצות המעי הגס וקידום תוכן צואתי (לדוגמה: לקסעדין, סנה). לובריקנטים:  פראפין – גורמים ליציאות לעבור בצורה חלקה. באוטיסטים, הטיפול התרופתי עשוי לא להיות יעיל במקרים שבהם קיימים אתגרים התנהגותיים כמו סירוב ליטול תרופות או סירוב להתרוקן. לכן, התערבויות של הקניית הרגלים על ידי אנשי מקצוע מומחים באוטיזם, חיוניות לעיתים קרובות בטיפול. פיזיותרפיה לרצפת האגן בילדים: הסבר על מערכת העיכול והקניית הרגלים - ישיבה מתוזמנת, תנוחת ישיבה נכונה באסלה. לימוד הקשבה לגוף ומודעות תחושתית. לימוד כיווץ והרפיה של שרירי רצפת האגן. עיסוי בטן ותרגילים לשיפור תנועתיות המעיים. שינויים תזונתיים - הפחתת מזונות מעודדי עצירות, שילוב סיבים תזונתיים, שתייה, ייעוץ עם דיאטנית במקרה הצורך. התאמת מינוני הנורמלקס. ביו פידבק. טיפול רגשי: הערכה כוללת של הילד והמשפחה. התייחסות לסטרס נפשי, חרדות, וכל גורם רגשי שעלול להשפיע. חשוב לזכור: גם אם הטריגר רגשי, העניין הפיזיולוגי עדיין קיים ויש לשלב בין הטיפולים. כששום דבר לא עוזר – עצירות עמידה לטיפול במקרים קיצוניים, כאשר הטיפולים הרגילים לא מועילים, נדרשים טיפולים מתקדמים: ריקון ידני תחת טשטוש:  ילדים עם הצטברות קיצונית של צואה או חסימות עלולים להזדקק לריקון ידני של המעי הגס תחת טשטוש. למרות שמדובר בהליך הדורש טשטוש, ניקוי ביתי עשוי להיות קשה מאוד, וניקוי תוך אשפוז דרך זונדה עלול להיות טראומטי לילד, כמו גם השהייה עצמו בבית החולים. בוטוקס אנאלי:  הזרקת בוטוקס (Botox) לשריר הסוגר הפנימי של פי הטבעת תחת טשטוש עשויה לסייע משמעותית לילדים עם התנהגויות של הימנעות מהתרוקנות. ההזרקה מונעת את כיווץ השריר ומקלה על תהליך ההתרוקנות, מה שתורם להפחתת הצטברויות ולשיפור ניכר בהתנהגות ובנוחות. לאחר ההזרקה נצפית תדירות גבוהה יותר של שחרור גזים והפחתת נפיחות בטנית. אי שליטה על הצואה לאחר ההזרקה נדירה, כיוון שרק הסוגר הפנימי מושפע והסוגר החיצוני שומר על תפקודו. לעיתים נדירות תיתכן דליפת שתן זמנית בשל הקרבה לאזור שלפוחית השתן – אך מדובר לרוב בתופעה חולפת. נקודות חשובות נוספות: 👇 יש קשר בין בריחת שתן לבריחת צואה:  המעי הגס והרקטום נמצאים אנטומית סמוך לשלפוחית השתן, וכשהם מלאים הם לוחצים עליה ועלולים לגרום לבריחות שתן. אם בריחת השתן נמשכת לאחר טיפול בעצירות, יש לפנות לאורולוג. ילדים עם קשיי קשב וריכוז סובלים יותר מעצירות:  השכיחות של הפרעת קשב וריכוז עם היפראקטיביות (ADHD) בקרב אוטיסטים גבוהה באופן משמעותי לעומת האוכלוסייה הכללית. בצורה דומה שכיחות העצירויות אצל אנשים עם ADHD גבוהה יותר מהאוכלוסייה הכללית. טיפול בקשיי קשב וריכוז ובניית שגרה עשויים לסייע. בריחת צואה תוך כדי שינה:  מעידה על עצירות קשה מאוד או בעיה בסוגרים. מיתוסים מופרכים! ❌ מיתוס 1: עצירות נגרמת משתייה לא מספקת.   לא הוכח! מחקרים לא מצאו קשר בין התייבשות או שתייה מועטה לשכיחות מוגברת של עצירות. מאידך, חשוב לזכור: ילד שמטופל בעצירות, כן חשוב שישתה מספיק  כדי למנוע התייבשות עקב השימוש בתרופות. מיתוס 2: האבקות והתרופות ממכרות.   לא הוכח!   אין יצירת תלות, ולא נוצרות הפרעות במאזן המלחים. הפחתת מינון נעשית רק לאחר חודש שלם תקין של יציאות. אם העצירות חוזרת לאחר הפסקת התרופה, זה אומר שהמעי לא מתפקד היטב, ולא שנוצרה תלות. חשוב לזכור:  הרחבת המעי הגס יכולה להיות בלתי הפיכה! ולכן חשוב הרבה יותר לטפל בתופעת העצירות. אנו מקווים שפוסט זה סיפק לכם מידע מקיף ומועיל. זכרו, אתם לא לבד בהתמודדות הזו. אם יש לכם חששות, פנו תמיד לצוות רפואי לקבלת עזרה והכוונה. למקורות:   https://link.springer.com/article/10.1007/s40746-024-00304-6 https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1097/MPG.0000000000003808 🟢לכל העדכונים בתחום האוטיזם ואירועי המרכז שלנו, הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה  שלנו

מהי התבגרות מינית מוקדמת? 👶➡️🧑‍🦱 התבגרות מינית מוקדמת (Precocious Puberty) מתרחשת כשהסימנים הפיזיים של ההתבגרות מופיעים מוקדם מהרגיל: אצל בנות:  התפתחות שדיים, שיעור ערווה ובית שחי, והופעת וסת - לפני גיל 8. אצל בנים: הגדלת הפין והאשכים, שיעור ערווה ובית שחי - לפני גיל 9. 📍התבגרות מינית מוקדמת נפוצה פי 5-10 יותר בקרב בנות לעומת בנים באוכלוסייה הכללית. אוטיזם והתבגרות מינית מוקדמת ♾️📈 שני מחקרים ענקיים שפורסמו לאחרונה, בדקו את הקשר בין אוטיזם להתפתחות מינית מוקדמת: מחקר בפלורידה, ארה"ב (2021):   מחקר שכלל למעלה מ-100,000 ילדים מצא שילדים אוטיסטים הראו שיעור גבוה פי 3-5 של התפתחות מינית מוקדמת לעומת ילדים אחרים! הסיכון בולט במיוחד אחרי גיל 3, ומדגיש את הצורך במעקב רפואי. מחקר בטייוואן :(2024)   המחקר בדק 11,104 ילדים אוטיסטים מול מספר זהה של ילדים עם התפתחות טיפוסית לאורך כעשור. הממצאים המרכזיים: ילדים אוטיסטים היו בסיכון גבוה פי 6.5 להתפתחות מינית מוקדמת   לעומת ילדים עם התפתחות טיפוסית! אוטיזם נמצא כגורם סיכון עצמאי ללא תלות ברמת האינטליגנציה. בנות אוטיסטיות היו בסיכון גבוה במיוחד, אך גם בנים אוטיסטים הראו סיכון מוגבר.   מהי הסיבה לשיעור הגבוה של התפתחות מינית מוקדמת באוטיזם? נכון לעכשיו לא ידוע מהו המנגנון המדויק שמוביל לכך שילדים אוטיסטים מראים שיעור גבוה יותר של התבגרות מינית מוקדמת מילדים עם התפתחות טיפוסית. ישנן השערות לגבי גורמים גנטיים, הורמונליים וסוציואקונומיים שעלולים להשפיע, אך נדרש מחקר נוסף בנושא.   לסיכום: מהמידע שנצבר בספרות המדעית ניכר כי שכיחות של התפתחות מינית מוקדמת באוטיזם הוא גבוה יותר מאשר באוכלוסייה הכללית. המשמעות עבורנו: 👀 מומלץ להורים ואנשי מקצוע להיות ערניים במיוחד לסימני התבגרות מוקדמת אצל ילדים אוטיסטים. חינוך למיניות וידע הקשור להתפתחות מינית מוקדמת להורים לילדים אוטיסטים, עשוי להעצים הורים לחפש ייעוץ רפואי מוקדם יותר. הפנייה מוקדמת של ילדים אוטיסטים לייעוץ אנדוקרינולוגי יכולה לסייע באבחונים מדויקים, התערבות מוקדמת יכולים למנוע השלכות גופניות ונפשיות משמעותיות. למקורות: https://karger.com/hrp/article-abstract/94/5-6/219/828441/A-Longitudinal-Cohort-Study-of-Precocious-Puberty https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1750946724000655 https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1002/aur.2406 🟢לכל העדכונים בתחום האוטיזם ואירועי המרכז שלנו – הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה  שלנו🟢

בזמן שישראל מתמודדת עם מצב ביטחוני מתוח, הורים רבים לילדים אוטיסטים מוצאים את עצמם מתמודדים עם אתגרים חדשים או ממושכים ושואלים את עצמם איך לעזור לילדים אוטיסטים להתמודד עם אזעקות ומצבי חירום? הסיטואציות האלה יכולות להיות מטרידות במיוחד, לא רק בגלל האזעקות והרעש, אלא גם בגלל השינויים הבלתי צפויים בשגרה. להלן מספר טיפים שיעזרו לכם ההורים להתמודד עם האזעקות ומצבי החירום ולתמוך בילדיכם בתקופות אלו: 1. שיחה מקדימה והתכוננות מראש📝: הכינו את הילדים למה שיכול לקרות. הסבירו בצורה פשוטה על האזעקות, על המקלטים ועל הצורך להישאר בטוחים. שימוש בסיפורים חברתיים יכול לעזור להמחיש את המצב בצורה ברורה יותר. 2. יצירת מרחב בטוח בבית🏘: עבור ילדים עם אוטיזם, אזור בטוח ושקט יכול להיות חיוני בזמן של לחץ. ניתן להכין פינה שקטה עם צעצועים מרגיעים, אוזניות מבודדות רעש, וחפצים שהילד אוהב במיוחד. 3. שימור השגרה במידת האפשר📒: כאשר השגרה משתנה, זה יכול להעלות את רמות החרדה אצל הילדים. נסו לשמור על לוח זמנים דומה ככל האפשר, גם במצבי חירום. שגרה קבועה מספקת תחושת ביטחון. 4. תרגול התנהגות בזמן אמת📣: תרגלו יחד איתם את התנהגותם בזמן אזעקה. לדוגמה, ניתן ליצור "משחק תפקידים" שמדמה מצב של אזעקה, כך שהילד ירגיש פחות מופתע ופחות לחוץ כשהמצב האמיתי יקרה וממש לעבור על סדר הפעולות שיש לבצע בעת אזעקה. שמכירים את הצלילים פחות נבהלים, ולכן אפשר להשמיע לילד הקלטה של אזעקה, עם הסבר שכשאם פתאום יהיה צליל כזה - צריך להיכנס לחדר ששומר עלינו ולחכות שם קצת עם המשחקים שמחכים שם. 5. שימוש באביזרים מרגיעים📱: ילדים אוטיסטים רבים, מגיבים טוב לאביזרים תחושתיים כמו כדורי לחיצה, שמיכות כבדות ואפילו אוזניות עם מוזיקה מרגיעה בזמן האזעקות. 6. שימרו על קור רוח ורוגע ככל הניתן🧘: מצב של אזעקה הוא מצב מלחיץ, כאשר הילדים יראו את הוריהם פועלים בקור רוח וברוגע זה ישפיע על הרגשתם ועל התנהגותם. השתדלו ככל הניתן במצב מורכב זה לשמור על ענייניות והקרינו רוגע, תמיכה ואהבה לילדים. שבו איתם, חבקו אותם אם הם רוצים עד יעבור זעם. הצוות המנוסה שלנו כאן בשבילכם לכל עזרה או ייעוץ בלעזור לילדים אוטיסטים להתמודד עם אזעקות ומצבי חירום, הרגישו בנוח לפנות אלינו.

👶 רגישות חושית – ילדים רבים על הרצף חווים תת-רגישות או יתר-רגישות באזור הבטן והאגן. חלקם לא חשים היטב את הצורך להתרוקן 🚫 או מתקשים לשבת בשירותים בשל רגישות למרקמים ולסביבה😖. 📅 קושי בשינויים ובמעברים – ילדים עם אוטיזם עשויים להתקשות בהתאמת הרגלים חדשים 🛑, ולכן שינוי תזונתי, מעבר גן/כיתה או כל שינוי בסביבה עלול להוביל לעצירות🔄. 🍽️ העדפות מזון מצומצמות – ילדים אוטיסטים רבים נוטים להיות בררנים באוכל ומעדיפים מזונות יבשים ודלי סיבים (כגון חטיפים, לחם לבן ופסטה 🍞🍕), מה שמגביר את הסיכון לעצירות. 🚽 התמודדות עם פחד משירותים – עבור חלק מהילדים, חוויות של כאב בזמן יציאה בעבר 😣 גורמות לפחד משירותים ולהימנעות מהם, מה שמוביל להחמרת העצירות והתפתחות דפוסים של התאפקות ממושכת ⏳. 💊 השפעת תרופות – חלק מהתרופות שנרשמות לילדים עם אוטיזם, כגון תרופות נוגדות חרדה, אנטי-פסיכוטיות או תוספי ברזל, עלולות לגרום או להחמיר עצירות 🏥. 🔬 האם יש קשר בין מערכת העיכול לתפקוד נוירולוגי? מחקרים מצביעים על קשר בין בריאות המעיים למערכת העצבים המרכזית 🧠, כולל ההשפעה של חיידקי המעי (מיקרוביוטה) על תפקוד קוגניטיבי והתנהגות. ישנם חוקרים המשערים כי חוסר איזון בחיידקי המעיים אצל ילדים עם אוטיזם עשוי להיות גורם מסייע לבעיות עיכול כגון עצירות, שלשולים וגזים 🤯. 💡 מה ניתן לעשות בהקשר הזה? ✔️ מזונות מותאמים – בדיקת רגישויות למזון וייעוץ תזונתי 🍽️ ✔️ פעילות גופנית מותאמת – מסייעת לעידוד פעילות מעיים 🏃‍♂️ **כדאי מאוד להתייעץ עם אנשי מקצוע המתאימים. ⚠️ מתי חובה לפנות לרופא? 🔴 אם יש ירידה במשקל ללא סיבה 🔴 אם העצירות מלווה בכאבי בטן חזקים מאוד 🔴 אם יש דם בצואה 🔴 אם הילד נמנע מלאכול בגלל כאב במערכת העיכול 🟢 לכל העדכונים בתחום האוטיזם והאירועים מהמרכז שלנו – הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה  שלנו 🟢

גישה זו החלה להתגבש בשנות ה -90 על ידי פרופ' קוני קאסרי, מאוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג'לס בארה"ב. הגישה מתמקדת במספר תחומים חשובים באוטיזם בצורה מעמיקה, כאשר כל אות בשם הגישה מייצג תחום בו היא מטפלת. J oint A ttention – קשב משותף. S ymbolic P lay – יכולת משחק ומשחק דמיון. E ngagement – מעורבות חברתית. R egulation – ויסות. טיפול באוטיזם בשיטת JASPER מכוונת לשפר את יכולת הילדים לתקשורת חברתית דרך לימוד קשב משותף, מעורבות חברתית ומשחק דמיון תוך כדי סיוע לילדים לשמר ולווסת את הרגש וההתנהגות שלהם באינטראקציה. מהן מטרות שיטת JASPER? הלמידה נעשית בצורה טבעית, דרך משחק תוך מטרה: להגביר את הזמן בו הילדים נשארים מווסתים ובמעורבות חברתית הדדית עם שותף חברתי. להגביר את המגוון, הגמישות והמורכבות של מיומנויות המשחק הספונטני והיזימה של הילדים. להגביר את היוזמה הספונטנית של שפה מדוברת ולא מדוברת לצורך קשב משותף, בקשה, ותקשורת עם כוונה.   למי מתאימה גישת JASPER? הגישה מתאימה לילדים מגיל 12 חודשים ועד לאזור גיל 8 שנים ולילדים בוגרים יותר עם מילוליות מצומצמת.  הגישה יכולה להתאים ולהיות יעילה גם לילדים עם לקויות התפתחותיות אחרות החווים קושי במעורבות חברתית, וויסות, תקשורת ומיומנויות משחק. מה חשוב לקחת מגישת JASPER? כאמור, אין גישה אחת שטובה לכולם ואין גישה אחת שמקיפה את כל ההיבטים והצרכים שהילדים על הרצף זקוקים לו. הגישה לדוגמא לא נוגעת כמעט בהיבט המוטורי, הקוגניטיבי או הדידקטי. עם זאת, בתחומים קריטיים כגון לימוד של קשב משותף, משחק דמיון, מעורבות חברתית וויסות היא נוגעת לעומק ואף מראה יעילות מרשימה במחקרים. במרכז בשביל הכוכב נערך טיפול פרטני באוטיזם על ידי גישות הטיפול המתקדמות והנחקרות בעולם המדעי. 🟢 לכל העדכונים בתחום האוטיזם והאירועים מהמרכז שלנו – הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה  שלנו 🟢

PRT – Pivotal Response Treatment, היא אחת מגישות הטיפול הנחקרות ביותר באוטיזם שפותחה בשנות ה – 80 וכיום ממשיכה להיחקר ולהתפתח במכון קוגל לאוטיזם באוניברסיטת סטנפורד. למי שיטת PRT מתאימה? לילדים מגיל ינקות, מרכישה של מיומנויות התפתחות בסיסיות כגון רכישת מילים ראשונות ועד לגילאים מבוגרים למשל בהכנה לראיונות עבודה. מהם העקרונות המובילים של שיטת PRT? המוטיבציה של הילד לצד עקרונות למידה מאוד מדידים וברורים. בכל למידה של מיומנות הקו המנחה הוא שמירה על ההנאה של הילד והשמחה מהאינטראקציה. המטרה היא ללמד את הילד שתקשורת זה כיף ועל ידי כך לגרום לו לתרגל ולהשתפר על בסיס תוכנית טיפולית מסודרת. מהו החידוש בשיטת PRT? פריצת הדרך העיקרית שגישה זו הביאה הייתה שהיא מצאה מספר מיומנויות ציר (Pivot, מכאן שמה של השיטה) שאם נלמד אותם את הילד, קורה אפקט מאוד מעניין וחשוב בהתפתחות שנקרא למידה קולטרלית. כלומר, הילד לומד מיומנויות חשובות נוספות מבלי שנצטרך ללמד אותן. התוצאה של זה: למידה מהירה הרבה יותר של מיומנויות חשובות וצמצום הפערים מבני גילו. כיום ישנן עדויות מחקריות ל – 5 מיומנויות ציר אותן אנו מלמדים את הילדים: מוטיבציה יוזמות חברתיות בחירה ממאפיינים מרובים חיברות (Socialization) ניהול עצמי מרכז קוגל מדווח כי על פי הנתונים שבידיו: 95% מהילדים שקיבלו טיפול בעזרת גישת PRT לפני גיל 3 הצליחו לדבר. 80% מהילדים שקיבלו טיפול PRT בין הגילאים 3-5 שנים הצליחו לדבר. 20% מהילדים מעל גיל 5 שקיבלו טיפול PRT הצליחו לדבר. עדות נוספת לחשיבות הטיפול המוקדם והערך של בחירת הגישה הטיפולית שמתאימה לילד. בקישור ניתן לקרוא מידע נוסף על PRT . במרכז בשביל הכוכב נערך טיפול פרטני באוטיזם  על ידי גישות הטיפול המתקדמות והנחקרות בעולם המדעי. 🟢 לכל העדכונים בתחום האוטיזם והאירועים מהמרכז שלנו – הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה  שלנו 🟢 .

📘חיקוי הוא כלי למידה משמעותי בכל גיל, הוא מתבצע אוטומטית ואינו דורש כוונה מודעת. 📘בגופינו ישנם תאי עצב הנקראים נוירונים. במוח יש תאי עצב הנקראים נוירוניי המראה והם אלו שאחראים על החיקוי על ידי קישור פעולות שאנו רואים על ידי התבוננות בלבד אל דפוסי הפעולה שלנו. 📘חיקוי מתבצע בהקשרים רבים, פעולות עם ועל אובייקטים, הבעות פנים ותנועות פה, צלילים, קולות, מחוות ומיומנויות מוטוריות גסות ועדינות. החיקוי חשוב ל: 🟢הבעה והבנה רגשית – למשל על חיקוי מחוות פנים. 🟢למידה חברתית – למשל חיקוי הדדי בין בניי גיל מלמד את הילד על תורות, בנוסף מלמד אותו על הכוח של הבעה תקשורתית והתגובה החברתית שהוא מקבל. 🟢מיומנויות משחק – למשל חיקוי פעולה על אובייקט, הילד לומד איך להפעיל את האובייקט. בדרך זו גם הילד לומד ומעמיק את הבנתו על דרך ביצוע פעולות של אחרים בעולם. 🟢פיתוח שפה – למשל על ידי חיקוי צלילים שיהפכו בהמשך למילים. 🟢מיומנויות מוטוריות – למשל על חיקוי של מבוגר או ילד בן גילו מטפס על סולם, קופץ, משחק עם כדור או מצייר. 📘חיקוי בילדים אוטיסטים נמצא כמיומנות מועטה, כפועל יוצא מכך הזדמנויות הלמידה שלהם מצטמצמות באופן משמעותי וכך נוצרים פערים התפתחותיים מבניי גילם, פערים שבאים לידי ביטוי בהיבטים חברתיים – תקשורתיים, רגשיים ומוטוריים. 💥מכאן נגזרת החשיבות של עבודה על חיקוי על שלל היבטיו כבר בגיל הרך ולכן ההמלצה שלנו היא לכלול מטרות המערבות חיקוי בכל תכנית טיפולית במידה והמיומנות לא קיימת. 🟢 לכל העדכונים בתחום האוטיזם והאירועים מהמרכז שלנו – הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה  שלנו 🟢

ESDM – Early Start Denver Model, היא גישת טיפול באוטיזם שפותחה על ידי פרופ' סאלי רוג'רס, פסיכולוגית התפתחותית ממכון מיינד ופרופ' ג'רלדין דוסון, פסיכולוגית קלינית מאוניברסיטת דיוק בארה"ב. ה- ESDM נחשב לאחת משיטות ההתערבות המוקדמת המבוססות ביותר מבחינה מדעית עם עשרות של מחקרים איכותיים שהראו את יעילותו בקידום ילדים אוטיסטים. כיצד מתבצעת הלמידה בשיטת ESDM? הלמידה מבוצעת בסביבה הטבעית של הילד, תוך כדי משחק עם דגש על תקשורת הדדית והנאה תוך מתן חיזוקים הקשורים לסיטואציה. למי שיטת ESDM מתאימה? לילדים מגיל 18 חודשים ועד 60 חודשים קרי לילדים בגילאי הגן. מהו הבסיס של שיטת ESDM? גישות כגון PRT ועוד נוספות מהוות יחד את הבסיס של ה – ESDM. כפועל יוצא מכך הגישה נועדה לעזור בהתמודדות עם המוטיבציה החברתית הלקויה בקרב ילדים על הרצף האוטיסטי. הגישה כוללת התייחסות למגוון נרחב של תחומי התפתחות עם רשימה מאוד מפורטת ומסודרת של מיומנויות הכוללת תחומים כגון הבעה והבנה של שפה, יכולת משחק, עצמאות, קוגניציה, מיומנויות חברתיות, חיקוי, קשב משותף, מוטוריקה גסה ועדינה. איך מתבצע הטיפול באוטיזם בשיטת ESDM? המטפל בשילוב עם דיווח ההורים יודע לבצע הערכה התפתחותית לילד בתחומים השונים ולגזור מכך את מטרות הטיפול המתאימות לילד. הטיפול בילד ולימוד המיומנויות מבוצע תוך כדי משחק וכולל אסטרטגיות הוראה כגון השגת הקשב של הילד, שימוש ברגש חיובי, בנייה של פעילות משותפת ומעברים בין פעילויות, חיזוקים טבעיים הקשורים ישירות להתנהגות הילד, מתן אפשרות לילד להוביל את הפעילות ומעורבות של המשפחה. המודל מיושם בצורה יחסית אינטנסיבית של כ – 20 שעות שבועיות לפחות, במסגרת של אחד על אחד או במסגרות הגנים, כאשר ההורים עוברים הדרכה ומהווים נדבך חשוב בלמידה של הילדים. כיום בישראל, ישנו מספר מצומצם של גנים העושים שימוש במודל. במרכז בשביל הכוכב נערך טיפול פרטני באוטיזם  על ידי גישות הטיפול המתקדמות והנחקרות בעולם המדעי. 🟢 לכל העדכונים בתחום האוטיזם והאירועים מהמרכז שלנו – הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה  שלנו 🟢

מהו קשב משותף? התעניינות משותפת באדם, אובייקט או אירוע אחר בין שותפים חברתיים.             הקשב המשותף נוצר כאשר אחד מהשותפים החברתיים מפנה את תשומת ליבו של השותף השני אל האירוע, האדם או האובייקט. הפניית הקשב יכולה להיעשות על ידי מבט, הצבעה או מילים והמטרה היא חברתית. כדי שיתרחש קשב משותף, האירוע, האדם או האובייקט צריך להיות מרוחק מעט ולא בהישג ידו של אף אחד מהשותפים החברתיים וצריכה להתבצע תנועה בשלוש נקודות מבט שונות: 1.מבט או הצבעה לאובייקט – 2.מבט לשותף על מנת להביע שיתוף – 3.מבט חזרה לאובייקט. או 1.מבט לשותף – 2.מבט או הצבעה לאובייקט – 3.מבט חזרה לשותף.   סוגי קשב משותף? ניתן לחלק את הקשב המשותף לשניים: א.     קשב משותף תגובתי – בו הילד מגיב לשיתוף של השותף החברתי השני. דוגמא: טיילתי עם בני בפארק וראינו ציפור, בני הסתכל עליי ואני אמרתי לו "בן, תראה ציפור!". הילד העביר את מבטו אל הציפור ואז בחזרה אליי על מנת להראות לי שאכן הוא ראה את הציפור ולטובת הנאה חברתית משותפת (שלוש נקודות מבט). הילד הגיב לקשב משותף. ב.     קשב משותף יוזמתי – בו הילד יוזם את השיתוף בנקודת עניין משותפת. דוגמא: טיילתי עם בני בפארק וראינו ציפור, בני הסתכל עליי ואמר "אבא, תראה ציפור! תוך הסטת המבט שלו ממני אל הציפור. לאחר מכן תהיה הזזת מבט נוספת אליי בחזרה על מנת לראות שאכן ראיתי את הציפור ולטובת הנאה חברתית משותפת (שלוש נקודות מבט). הילד יזם קשב משותף. למה קשב משותף חשוב? שני סוגי הקשב המשותף חשובים ללמידה ספונטנית מהסביבה. קשב משותף תגובתי המושג בגיל פעוטות וגיל הגן נמצא כמנבא של רכישת שפה ואילו קשב משותף יוזמתי המושג בגיל פעוטות וגיל הגן נמצא כמנבא של יכולת לאינטראקציה חברתית בגיל מבוגר יותר. מכאן שישנה חשיבות עליונה לרכישה ותרגול של יכולת זו כבר בגיל הרך.   קשב משותף בהתפתחות טיפוסית? קשב משותף היא יכולת שניתן לראות כבר מגיל חצי שנה ועד תשעה חודשים וכאשר אינו קיים או קיים בצורה משובשת, משמש כאחד הסמנים החשובים באבחנה של אוטיזם.   קשב משותף באוטיזם? שני סוגי הקשב חשובים מאוד, אך לילדים אוטיסטים יותר קל להשיג יכולת קשב משותף תגובתי ואף ניתן לראות שיפור משמעותי עם תרגול. לקות ביוזמה של קשב משותף לעיתים קרובות נשארת לאורך שלבי ההתפתחות, אך גם היא יכולה להשתפר.   הבחנה חשובה: חשוב להבחין בין הצבעה לבקשה של חפץ שמטרתה חשובה מאוד אך אינה חברתית לבין הצבעה המשלבת קשב משותף שמטרתה שיתוף חברתי. 🟢 לכל העדכונים בתחום האוטיזם והאירועים מהמרכז שלנו – הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה  שלנו 🟢

PPSI – Preschool Peer Social Interaction היא גישת טיפול מבוססת מחקר שמטרתה היא שיפור היכולת החברתית של ילדים אוטיסטים בגיל הרך. מודל ה- PPSI הוא אחת מהגישות הבודדות בעולם שנבדקה מדעית והראתה יעילות מרשימה בשיפור היכולות החברתיות של ילדים אוטיסטים במסגרת קבוצתית. בנוסף ייחוד נוסף שלה הוא היסודיות והעומק אליה נכנסת הגישה בכל אחד מהתחומים התקשורתיים - חברתיים. הגישה פותחה בישראל בראשותה של פרופ' נירית באומינגר צביאלי וד"ר דגנית איתן, ד"ר שגית הושמנד וד"ר אופירה רג'ואן בפקולטה לחינוך, באוניברסיטת בר אילן. הגישה עוסקת בשיפור יכולות המשחק החברתי והמשחק החברתי דמיוני, בשיפור השיח החברתי ובשיפור האינטראקציה החברתית במסגרת פרטנית ובמסגרת קבוצתית. יישום המודל: הלמידה מתבצעת דרך CBT, כאשר ישנו חלק קוגניטיבי, שבו מלמדים את הילד באופן תיאורטי נושא תקשורתי – חברתי מסוים. מטרת חלק זה הוא לגשר על הפערים בידע של הילד. לאחר מכן ישנו החלק המעשי הכולל תרגול בקבוצה של הנלמד. הלמידה נעשית תוך תמיכה ותיווך ובשאיפה בסביבה אקולוגית כלומר בסביבתו הטבעית של הילד, המסגרת החינוכית או בקהילה. מרכז "בשביל הכוכב" אשר חרט על דגלו להנגיש את הטיפולים המתקדמים ביותר ומבוססי המחקר עושה שימוש ב – PPSI במסגרת הקבוצות החברתיות בגיל הרך.   לקריאה מעמיקה מצורף המאמר המלא: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31776882/   ללינק לתגובות מהשטח לאחר ההתערבות הטיפולית במודל: https://www.mako.co.il/news-special_projects/how_science_affects_us/Article-8d972112ea0e781027.htm?Partner=makoApp 🟢 לכל העדכונים בתחום האוטיזם והאירועים מהמרכז שלנו – הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה  שלנו 🟢

איך נבצע תרגול קשב משותף באוטיזם? בפוסט הקודם דברנו על מהו קשב משותף , על סוגי הקשב המשותף וחשיבותם ועל איך הם באים לידי ביטוי בהתפתחות טיפוסית ובאוטיזם. ניתן לתרגל קשב משותף בדרכים רבות וברמות קושי שונות, בפוסט זה נציג מספר טיפים ודוגמאות בסיסיות אותם ניתן לתרגל יחסית בפשטות בבית. 1. שימוש במשחקים סנסוריים כגון משחק דגדוגים, "קוקו" בועות סבון או בלונים. דוגמא: השיגו את תשומת לב ילדכם, נפחו בלון, ושחררו אותו לאוויר. תנו לילד הזדמנות להביא לכם בחזרה את הבלון. חזרו על פעולה זו שוב. בפעם השלישית נפחו את הבלון והחזיקו אותו רחוק כאשר היד מושטת הצידה והמתינו. אנו נרצה לתת הזדמנות לילד להזיז את המבט מהבלון – אלינו ושוב אל הבלון או שיביט בתחילה אלינו משם לבלון ואז שוב אלינו. ברגע שזה קורה (קשב משותף) שחררו את הבלון בהנאה. 2. מיקום חפצים אהובים מראש מחוץ לשדה הראיה של הילד. דוגמא: מקמו מראש חפצים שילדכם מאוד אוהב במקומות שהם מחוץ לשדה הראייה שלהם. לדוגמא בובה אהובה או כדור. המתינו להשגת תשומת לב הילד, לאחר מכן הצביעו לעבר החפץ תוך הפניית המבט מהילד אל החפץ ואמרו "(שם הילד/ה) תראה! כדור". חכו שהילד יעקוב אחר הצבעתכם ויקלוט את החפץ. התחילו במרחקים קצרים ובתחילה בזוויות שהילד צריך לסובב מעט יחסית את ראשו על מנת לראות את החפץ והגדילו בהדרגה עם הצלחותיו בתרגול. 3. מיקום חפצים מראש שהם חלקים הכרחיים ממשחק במקומות שונים בחדר. דוגמא: מקמו חלק של פאזל מראש מחוץ לשדה הראייה של ילדכם. הילד ירכיב את הפאזל ואז יחפש את החלק האחרון. זוהי הזדמנות מצוינת להצביע אל עבר החלק המוסתר מראש ולומר לו "(שם הילד/ה) תראה! פאזל". -בעזרת פעילויות מוטיבציוניות וטבעיות מסוג זה, הילד יבין בהדרגה את הכוח שבקשב המשותף ואת הקשר בין תקשורת לתוצאה חיובית בעולם. כפועל יוצא מכך תהיה לו מוטיבציה להמשיך לתרגל אותה ולהשתפר בה. -הקפידו לבצע את התרגול תוך שמירת ההנאה של הילד, הגיוון בפעילויות ושמירת המינון המתאים על מנת שהילד לא יפתח סלידה מהתרגול. 🟢 לכל העדכונים בתחום האוטיזם והאירועים מהמרכז שלנו – הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה  שלנו 🟢

📘 מהו אוטיזם בתפקוד גבוה? אוטיזם בתפקוד גבוה (High Functioning Autism) הוא צורה קלה יותר של הפרעת הספקטרום האוטיסטי. ילדים עם אוטיזם בתפקוד גבוה לרוב בעלי אינטליגנציה תקינה או גבוהה ומתפתחים באופן תקין בתחומי השפה והדיבור. עם זאת, הם עשויים לחוות קשיים משמעותיים בתחום החברתי והרגשי. עד שנת 2013 אוטיסטים בתפקוד גבוה אובחנו עם תסמונת אספרגר. לאחר יציאת המהדורה של ה – DSM 5 בשנת 2013 הורדה האבחנה הזו וכל דרגות האוטיזם נכנסו תחת שם אחד - הפרעת הספקטרום האוטיסטי. פעמים רבות אבחונם של אוטיסטים בתפקוד גבוה יהיה מאוחר בגלל שבעזרת היכולת הקוגניטיבית הגבוהה שלהם הם מצליחים לפתח אסטרטגיות שעוזרות להם להתמודד עם חיי היום יום עד כדי כך שיציגו, לכאורה, תפקוד תקין. כיום נהוג לסווג את מידת התמיכה הנדרשת לילד המאובחן על הרצף, כאשר בילדים עם תפקוד בינוני ונמוך אין ספק באשר למידת התמיכה שהם צריכים בעוד באוטיסטים בתפקוד גבוה לא כך הדבר. 📘 מהם הסימנים של אוטיזם בתפקוד גבוה? הסימן העיקרי בילדים אוטיסטים בתפקוד הגבוה הוא הפער המשמעותי שהם מציגים בפן החברתי בין יכולתם הטובה לתקשורת חברתית עם מבוגר לבין הקושי המשמעותי שהם חווים בתקשורת חברתית עם בני גילם. בעוד המבוגר רגיש וקשוב לילד, ילדים בני אותו הגיל יהיו יותר מהירים ופחות רגישים מה שיציף את הפער. נראה פער ביכולת להשתלב במסגרת החינוכית בכיתה ובהפסקות, ביכולת לרכוש חברים, הילד יהפוך מתוסכל ופעמים רבות יאמר שהוא אינו זקוק לחברים. פעמים רבות אמירות אלו נובעות מכישלונות שהילד חווה בסיטואציות חברתיות שגורמות לו להימנעות ואף יכולות להוביל לחרדה חברתית. 📘 סימנים נוספים של אוטיזם בתפקוד גבוה: קשיים חברתיים: קושי בהבנת סיטואציות חברתיות קושי להבין ניואנסים חברתיים, כגון הבעות פנים ושפת גוף, קושי בהבנת הומור סרקזם והבעת אמפתיה ובשל כך הם עלולים להיתפס כלא רגישים. אינטליגנציה גבוהה: ייתכן שילדכם ידבר בשפה גבוהה מגיל צעיר, יבין נושאים מורכבים ויתמקד בתחומי עניין ספציפיים באופן אובססיבי. מאידך יתקשה להזמין חבר למסיבת יום ההולדת שלו. חוסר גמישות: הם עשויים להתעקש על שגרה קבועה ולהתקשות להתמודד עם שינויים. התנהגויות חוזרות: ילדים אלו עשויים לחזור על אותה פעולה שוב ושוב או לפתח טקסים קבועים. בגיל מבוגר: נראה קושי בהחזקת עבודה ובהתמדה במסגרות קושי ביצירה והחזקה של מערכת יחסים זוגית. חשוב לציין שלא כל הילדים עם אוטיזם בתפקוד גבוה יפגינו את כל הסימנים הללו ולא כל סימן שמופיע משמעותו אוטיזם. במקרה של חשד יש לפנות לאיש מקצוע לאבחון מסודר. 📘 איך ניתן לעזור לילדים המאובחנים עם אוטיזם בתפקוד גבוה? עיקר הסיוע כולל מענה לפערים החברתיים שצוינו לעיל. במסגרות החינוכיות פעמים רבות תוצמד לילד סייעת שתעזור לתווך את הסיטואציות החברתיות הרבות ותעזור במידה ויש קושי בהתארגנות במהלך יום הלימודים. תרגול במסגרת קבוצות חברתיות שנותנות לילד כלים כיצד לקרוא ולהתמודד עם סיטואציות חברתיות טוב יותר. טיפול רגשי. טיפולים פרא רפואיים כגון קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה. 📘 טיפים להורים לילדים עם אוטיזם בתפקוד גבוה: למדו על אוטיזם בתפקוד גבוה: ככל שתדעו יותר על המצב, כך תוכלו להבין את ילדכם טוב יותר ולתמוך בו. שתפו פעולה עם הצוות החינוכי של ילדכם: עבדו יחד עם המורים והמטפלים של ילדכם כדי ליצור תכנית חינוכית שתתאים לצרכיו הייחודיים. היו סבלניים ותומכים: ילדים עם אוטיזם בתפקוד גבוה עשויים להתקשות ללמוד ולגדול כמו ילדים אחרים. היו סבלניים ותומכים, וחגגו את ההצלחות שלהם, לא משנה כמה קטנות הן עשויות להיראות. הדרכות הורים: השתמשו באנשי מקצוע מנוסים ביום יום כדי לצלוח את הקשיים והלבטים היומיים המשפחתיים והזוגיים שעולים. זכרו שילדכם הוא ייחודי: לכל ילד יש חוזקות, כדאי לאמץ גישה מותאמת אישית לטיפול ותמיכה בהתאם לצרכיהם ורצונותיהם הייחודיים. 🟢 לכל העדכונים בתחום האוטיזם והאירועים מהמרכז שלנו – הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה  שלנו 🟢