Search Results

חדש באזור אור עקיבא והסביבה- קבוצות חברתיות לילדים ונוער על הרצף האוטיסטי . אל תתנו לקושי חברתי להגביל את ילדכם, העניקו להם מסגרת מעצימה ותומכת. המרכז "בשביל הכוכב" לטיפול באוטיזם גאה להציע קבוצות חברתיות לילדים ונוער על הרצף האוטיסטי באור עקיבא והסביבה. הורים רבים לילדים ונוער על הרצף האוטיסטי מודעים לקשיים החברתיים שחווים ילדיהם. קשיים אלו עלולים להשפיע על תחושת הערך העצמי, הביטחון העצמי וההשתלבות החברתית. קבוצות לשיפור מיומנויות חברתיות  הן מסגרת ייחודית ומקצועית, המאפשרת לילדים ונוער על הרצף: לרכוש מיומנויות חברתיות כגון פתיחת שיחה, יצירת קשרים, שיתוף פעולה, התמודדות עם קונפליקטים ועוד. לתרגל את המיומנויות בסביבה תומכת ומכילה, תוך קבלת משוב וחיזוק חיובי. להכיר חברים חדשים ולפתח קשרים חברתיים משמעותיים. לחזק את הביטחון העצמי ואת תחושת המסוגלות. לשפר את ההשתלבות החברתית במסגרות חינוכיות וחברתיות. הקבוצות מותאמות לגילאים שונים ולרמות תפקוד שונות, ומונחות על ידי צוות מיומן ומנוסה בתחום האוטיזם. הצטרפות לקבוצות לשיפור מיומנויות חברתיות  היא צעד משמעותי שיכול להוביל לשינוי חיובי משמעותי בחיי ילדכם. לפרטים נוספים והרשמה

איך נבצע תרגול קשב משותף באוטיזם? בפוסט הקודם דברנו על מהו קשב משותף , על סוגי הקשב המשותף וחשיבותם ועל איך הם באים לידי ביטוי בהתפתחות טיפוסית ובאוטיזם. ניתן לתרגל קשב משותף בדרכים רבות וברמות קושי שונות, בפוסט זה נציג מספר טיפים ודוגמאות בסיסיות אותם ניתן לתרגל יחסית בפשטות בבית. 1. שימוש במשחקים סנסוריים כגון משחק דגדוגים, "קוקו" בועות סבון או בלונים. דוגמא: השיגו את תשומת לב ילדכם, נפחו בלון, ושחררו אותו לאוויר. תנו לילד הזדמנות להביא לכם בחזרה את הבלון. חזרו על פעולה זו שוב. בפעם השלישית נפחו את הבלון והחזיקו אותו רחוק כאשר היד מושטת הצידה והמתינו. אנו נרצה לתת הזדמנות לילד להזיז את המבט מהבלון – אלינו ושוב אל הבלון או שיביט בתחילה אלינו משם לבלון ואז שוב אלינו. ברגע שזה קורה (קשב משותף) שחררו את הבלון בהנאה. 2. מיקום חפצים אהובים מראש מחוץ לשדה הראיה של הילד. דוגמא: מקמו מראש חפצים שילדכם מאוד אוהב במקומות שהם מחוץ לשדה הראייה שלהם. לדוגמא בובה אהובה או כדור. המתינו להשגת תשומת לב הילד, לאחר מכן הצביעו לעבר החפץ תוך הפניית המבט מהילד אל החפץ ואמרו "(שם הילד/ה) תראה! כדור". חכו שהילד יעקוב אחר הצבעתכם ויקלוט את החפץ. התחילו במרחקים קצרים ובתחילה בזוויות שהילד צריך לסובב מעט יחסית את ראשו על מנת לראות את החפץ והגדילו בהדרגה עם הצלחותיו בתרגול. 3. מיקום חפצים מראש שהם חלקים הכרחיים ממשחק במקומות שונים בחדר. דוגמא: מקמו חלק של פאזל מראש מחוץ לשדה הראייה של ילדכם. הילד ירכיב את הפאזל ואז יחפש את החלק האחרון. זוהי הזדמנות מצוינת להצביע אל עבר החלק המוסתר מראש ולומר לו "(שם הילד/ה) תראה! פאזל". -בעזרת פעילויות מוטיבציוניות וטבעיות מסוג זה, הילד יבין בהדרגה את הכוח שבקשב המשותף ואת הקשר בין תקשורת לתוצאה חיובית בעולם. כפועל יוצא מכך תהיה לו מוטיבציה להמשיך לתרגל אותה ולהשתפר בה. -הקפידו לבצע את התרגול תוך שמירת ההנאה של הילד, הגיוון בפעילויות ושמירת המינון המתאים על מנת שהילד לא יפתח סלידה מהתרגול.

מהו קשב משותף? התעניינות משותפת באדם, אובייקט או אירוע אחר בין שותפים חברתיים.             הקשב המשותף נוצר כאשר אחד מהשותפים החברתיים מפנה את תשומת ליבו של השותף השני אל האירוע, האדם או האובייקט. הפניית הקשב יכולה להיעשות על ידי מבט, הצבעה או מילים והמטרה היא חברתית. כדי שיתרחש קשב משותף, האירוע, האדם או האובייקט צריך להיות מרוחק מעט ולא בהישג ידו של אף אחד מהשותפים החברתיים וצריכה להתבצע תנועה בשלוש נקודות מבט שונות: 1.מבט או הצבעה לאובייקט – 2.מבט לשותף על מנת להביע שיתוף – 3.מבט חזרה לאובייקט. או 1.מבט לשותף – 2.מבט או הצבעה לאובייקט – 3.מבט חזרה לשותף.   סוגי קשב משותף? ניתן לחלק את הקשב המשותף לשניים: א.     קשב משותף תגובתי – בו הילד מגיב לשיתוף של השותף החברתי השני. דוגמא: טיילתי עם בני בפארק וראינו ציפור, בני הסתכל עליי ואני אמרתי לו "בן, תראה ציפור!". הילד העביר את מבטו אל הציפור ואז בחזרה אליי על מנת להראות לי שאכן הוא ראה את הציפור ולטובת הנאה חברתית משותפת (שלוש נקודות מבט). הילד הגיב לקשב משותף. ב.     קשב משותף יוזמתי – בו הילד יוזם את השיתוף בנקודת עניין משותפת. דוגמא: טיילתי עם בני בפארק וראינו ציפור, בני הסתכל עליי ואמר "אבא, תראה ציפור! תוך הסטת המבט שלו ממני אל הציפור. לאחר מכן תהיה הזזת מבט נוספת אליי בחזרה על מנת לראות שאכן ראיתי את הציפור ולטובת הנאה חברתית משותפת (שלוש נקודות מבט). הילד יזם קשב משותף. למה קשב משותף חשוב? שני סוגי הקשב המשותף חשובים ללמידה ספונטנית מהסביבה. קשב משותף תגובתי המושג בגיל פעוטות וגיל הגן נמצא כמנבא של רכישת שפה ואילו קשב משותף יוזמתי המושג בגיל פעוטות וגיל הגן נמצא כמנבא של יכולת לאינטראקציה חברתית בגיל מבוגר יותר. מכאן שישנה חשיבות עליונה לרכישה ותרגול של יכולת זו כבר בגיל הרך.   קשב משותף בהתפתחות טיפוסית? קשב משותף היא יכולת שניתן לראות כבר מגיל חצי שנה ועד תשעה חודשים וכאשר אינו קיים או קיים בצורה משובשת, משמש כאחד הסמנים החשובים באבחנה של אוטיזם.   קשב משותף באוטיזם? שני סוגי הקשב חשובים מאוד, אך לילדים אוטיסטים יותר קל להשיג יכולת קשב משותף תגובתי ואף ניתן לראות שיפור משמעותי עם תרגול. לקות ביוזמה של קשב משותף לעיתים קרובות נשארת לאורך שלבי ההתפתחות, אך גם היא יכולה להשתפר.   הבחנה חשובה: חשוב להבחין בין הצבעה לבקשה של חפץ שמטרתה חשובה מאוד אך אינה חברתית לבין הצבעה המשלבת קשב משותף שמטרתה שיתוף חברתי.

📘חיקוי הוא כלי למידה משמעותי בכל גיל, הוא מתבצע אוטומטית ואינו דורש כוונה מודעת. 📘בגופינו ישנם תאי עצב הנקראים נוירונים. במוח יש תאי עצב הנקראים נוירוניי המראה והם אלו שאחראים על החיקוי על ידי קישור פעולות שאנו רואים על ידי התבוננות בלבד אל דפוסי הפעולה שלנו. 📘חיקוי מתבצע בהקשרים רבים, פעולות עם ועל אובייקטים, הבעות פנים ותנועות פה, צלילים, קולות, מחוות ומיומנויות מוטוריות גסות ועדינות. החיקוי חשוב ל: 🟢הבעה והבנה רגשית – למשל על חיקוי מחוות פנים. 🟢למידה חברתית – למשל חיקוי הדדי בין בניי גיל מלמד את הילד על תורות, בנוסף מלמד אותו על הכוח של הבעה תקשורתית והתגובה החברתית שהוא מקבל. 🟢מיומנויות משחק – למשל חיקוי פעולה על אובייקט, הילד לומד איך להפעיל את האובייקט. בדרך זו גם הילד לומד ומעמיק את הבנתו על דרך ביצוע פעולות של אחרים בעולם. 🟢פיתוח שפה – למשל על ידי חיקוי צלילים שיהפכו בהמשך למילים. 🟢מיומנויות מוטוריות – למשל על חיקוי של מבוגר או ילד בן גילו מטפס על סולם, קופץ, משחק עם כדור או מצייר. 📘חיקוי בילדים אוטיסטים נמצא כמיומנות מועטה, כפועל יוצא מכך הזדמנויות הלמידה שלהם מצטמצמות באופן משמעותי וכך נוצרים פערים התפתחותיים מבניי גילם, פערים שבאים לידי ביטוי בהיבטים חברתיים – תקשורתיים, רגשיים ומוטוריים. 💥מכאן נגזרת החשיבות של עבודה על חיקוי על שלל היבטיו כבר בגיל הרך ולכן ההמלצה שלנו היא לכלול מטרות המערבות חיקוי בכל תכנית טיפולית במידה והמיומנות לא קיימת.

🟢מהי תיאוריית המיינד? 📘תאוריית המיינד או התיאוריה של התודעה (Theory of Mind - ToM) היא היכולת לייחס מצבים מנטליים - כמו מחשבות, רגשות, רצונות, כוונות ואמונות - לעצמנו ולאחרים. 📘היא מאפשרת לנו להבין שאנשים אחרים הם בעלי עולם פנימי ייחודי, שונה משלנו, להתנהג בהתאם וכפועל יוצא מכך לתקשר בצורה יעילה, להבין את התנהגותם של אחרים ולפתח מערכות יחסים חברתיות. 📘לדוגמה, אם ילד רואה ילד אחר בוכה, הוא מבין שהוא עצוב כנראה כי קרה לו משהו מצער. ילד עם תיאוריית מיינד מפותחת ינסה כנראה לנחם את הילד הבוכה, או לעזור לו לפתור את הבעיה. 🟢לתיאוריית המיינד ישנה היררכיה בעלת שלוש דרגות ייחוס כאשר הדרגה הראשונה היא הפשוטה ביותר לרכישה ואילו השלישית היא המורכבת ביותר ובעזרתה ניתן להבין מצבים חברתיים מורכבים מאוד. שלושת רמות היחוס של תיאוריית המיינד: 📘רמת ייחוס ראשונה: כאשר הילד מתאר מה אנשים חושבים על מאורעות אמיתיים ממשיים המתרחשים בעולם, זו הרמה הפשוטה ביותר. מתייצבת ונרכשת סביב גיל 4. רמת ייחוס זו מודגמת בניסוי המפורסם של סאלי ואן. דוגמה: ניסוי סאלי ואן המפורסם מדגים את הייחוס מדרגה ראשונה בצורה טובה. מהלך הניסוי: הצגת הדמויות:  לילדים מוצגות שתי בובות: סאלי ואן. סאלי מסתירה חפץ:  סאלי מניחה חרוז בסל שלה ויוצאת מהחדר. אן מעבירה את החפץ:  בזמן שסאלי לא נמצאת, אן לוקחת את החרוז מהסל של סאלי ומניחה אותו בקופסה שלה. חזרתה של סאלי:  הילד נשאל: "איפה סאלי תחפש את החרוז שלה?" תוצאות הניסוי: ילדים צעירים:  ילדים מתחת לגיל 4 בדרך כלל עונים שסאלי תחפש את החרוז בקופסה, שם הוא נמצא בפועל, ולא בסל שם היא הניחה אותו. הסיבה לכך היא שהם עדיין לא מבינים שסאלי לא יודעת שהחרוז הועבר, והיא תחפש אותו במקום שבו חשבה שהשאירה אותו. ילדים גדולים יותר:  ילדים מעל גיל 4 בדרך כלל עונים נכונה שסאלי תחפש את החרוז בסל שלה. הסיבה לכך היא שהם מבינים שסאלי בעלת תיאוריית מיינד, ויכולים לייחס לה אמונות שונות משלהם. 📘רמת ייחוס שנייה: כאשר הילד מתאר מה אנשים חושבים על המחשבות של אנשים אחרים אבל הוא עדיין לא לוקח את זה אליו. 📌למשל בכי של תינוק יכול לגרום לנו להחליט שהוא רעב. 📌ניבוי ההתנהגות של מישהו על בסיס מה שהוא חושב, אוהב, מאמין או יודע - אני יודע מה הדעה הפוליטית של מישהו אז אני יכול לחשוב מה הוא יצביע בבחירות. 📌הבנת הנקרא - היכולת להבין סיבות שמובילות את הגיבור להרגיש ככה או אחרת. 📌שיחה - כישורי שיח. בגיל 5-6 יש הבנה של ייחוס מדרגה שנייה. רמת ייחוס זו מודגמת בניסוי של ג'ון ומארי. דוגמא: ייחוס מדרגה שנייה מודגם בצורה טובה על ידי מבחן האמונה המוטעית של ג'ון ומארי.  הדמויות: ג'ון: ילד שרוצה לקנות גלידה. מארי: חברה של ג'ון. מוכר גלידה. התרחשות המבחן: ג'ון ומארי נמצאים בפארק. שאלת זיהוי:  מי זה ג'ון ומי זו מארי? מוכר הגלידה מגיע לפארק. ג'ון רוצה לקנות גלידה, אך שכח את הכסף שלו בבית. מוכר הגלידה מציע לג'ון לחזור הביתה לקחת את הכסף ולחזור מאוחר יותר ואומר שהוא יהיה בפארק כל אחר הצהריים. ג'ון הולך הביתה. שאלת בקרה:  היכן אמר איש הגלידה לג'ון שיהיה כל אחר הצהריים? מוכר הגלידה מחליט לנסוע לבית הספר כדי למכור גלידה לילדים. שאלת בקרה:  להיכן אמר איש הגלידה שהוא הולך למכור גלידה? שאלת בקרה:  האם ג'ון שמע את זה? בדרך לבית הספר, מוכר הגלידה עובר ליד ביתו של ג'ון. ג'ון רואה את מוכר הגלידה ושואל אותו לאן הוא נוסע. מוכר הגלידה עונה לו: "אני הולך למכור קצת גלידה בבית הספר". שאלת בקרה:  להיכן אמר מוכר הגלידה לג'ון שהוא הולך? שאלת בקרה:  האם מארי יודעת שאיש הגלידה דיבר עם ג'ון?  עכשיו מארי הולכת הבייתה.  לאחר מכן, מארי מגיעה לבית של ג'ון ושואלת את אימו אם הוא בבית.  אימו של ג'ון אומרת למארי שג'ון הלך לקנות גלידה. שאלות בעקבות המבחן: שאלת אמונה:  מה חושבת מרי, לאן ג'ון הלך לקנות גלידה? שאלת הצדקה:  למה? שאלת מציאות:  לאן באמת ג'ון הלך כדי לקנות גלידה? שאלת זיכרון:  איפה היה איש הגלידה בהתחלה? שאלת רצון:  למה ג'ון הלך לביה"ס? 📘רמת ייחוס גבוהה: כאשר הילד מתאר מה הוא חושב שאנשים אחרים חושבים על המחשבות שלו. 📌אני מייחס לעצמי את הרגש על בסיס מה שאני חושב שהאחר חושב עליי כלומר הסתכלות על עצמי דרך הפרספקטיבה של האחר. זו דרגת הייחוס הכי מופשטת. 📌היכולת של ילדים להסביר רגשות מורכבים כמו מה זו מבוכה, אשמה או גאווה מתפתחת אחרי שיש הבנה של תיאוריית המיינד ברמת ייחוס יותר גבוהה. לדוגמא מבוכה, הבסיס של מבוכה זה מה אני חושב שאדם אחר חושב עליי ואז אני מרגיש מבוכה. אם החלקתי על בננה ולא ראו אותי אז כואב לי אבל אני לא נבוך. רגשות מורכבים כמו מבוכה עוברים דרך האחר ולכן תיאוריית המיינד היא בסיסית וחשובה בהבנה שלהם. 📌דוגמא נוספת היא שקרים לבנים. דוגמא לשקר לבן יכולה להיות הבעת שמחה ממתנה שמישהו שאתה אוהב ומעריך נתן לך למרות שאתה מאוד לא אהבת את המתנה. הבעת השמחה והסתרת הרגש האמיתי נובעת מכך שאתה לא רוצה לפגוע או להעליב את האדם היקר לך שנתן לך את המתנה. יש פה משהו שהשפיע על ההתנהגות של האדם דרך האחר, אני חושב על המחשבה שלהם שהם רצו לשמח ולהפתיע אותי ואני מביע רגש אחר ממה שאני מרגישה על בסיס מה שהם היו רוצים שאני אחשוב או אעשה. מגיל 7 והילך נצפה לראות ייחוסים מדרגה גבוהה. רמת ייחוס זו מודגמת במספר מבדקים לדוגמא: דוגמא לסיפור של שקר לבן שילד יכול לקבל ולאחר מכן השאלות: נועה מחכה לחג החנוכה, כי היא ידעה שההורים שלה יקנו לה ארנב. היא ראתה שהגיע החג, היא התרגשה, פתחה את הקופסה, חשבה שיהיה ארנב והיא מצאה ספר שהיא בכלל לא רצתה. כששאלו אותה אם היא אהבה את המתנה היא אמרה תודה זה בדיוק מה שרציתי. שואלים את הילדים: 1.     האם מה שנועה אמרה להורים שלה נכון? 2.     למה היא אמרה את זה להורים שלה? 🟢כיצד ניתן למדוד תיאוריית המיינד? רוב המבחנים מבוססים על היכולת של ילדים לענות על שאלות לגבי מחשבותיהם ורגשותיהם של אחרים, יש על מבדקים אלו ביקורת רבה . 🟢מה הקשר בין תיאוריית המיינד ואוטיזם? אחד המאפיינים המרכזיים של אוטיזם הוא עיכוב או שיבוש ביכולת תיאוריית המיינד. פעמים רבות אוטיסטים מתקשים להבין את המחשבות, הרגשות והכוונות של אחרים. כתוצאה מכך, הם עשויים להתקשות במצבים חברתיים, בתקשורת ובהבנת נורמות חברתיות. 🟢דוגמאות לקשיים הקשורים לפגיעה בתיאורית המיינד אצל אוטיסטים: 📌קושי בהבנת רגשות בדגש על רגשות מורכבים :אנשים עם אוטיזם עשויים להתקשות לזהות ולפרש רגשות של אחרים, הן בהבעות פנים והן בטון דיבור. 📌קושי בהבנת כוונות: ייתכן שיתקשו להבין את הסיבות להתנהגות של אחרים, ולכן יפרשו אותה בצורה שגויה. 📌קושי בהבנת הומור: הומור מבוסס לעיתים קרובות על הבנת כוונות ועל היכולת לראות את הדברים מנקודת מבטם של אחרים. אנשים עם אוטיזם עשויים לכן לא להבין בדיחות או אירועים סרקסטיים. 📌קושי בשקרים לבנים: שקרים לבנים הם שקרים קטנים שאנו מספרים כדי לא לפגוע ברגשות של מישהו אחר. אנשים עם אוטיזם עשויים לא להבין את הצורך בשקרים אלו, ולכן לומר את האמת בצורה בוטה ופוגענית. 🟢מה המחקר מראה בקשר להתפתחות תיאוריית המיינד ואוטיזם? 📌ישנו פרופיל לא אחיד בביצועי תיאוריית המיינד בקרב אוטיסטים. 📌ככל הנראה ישנו עיכוב ושיבוש של התפתחותה. 📌אוטיסטים בתפקוד גבוה יכולים להצליח במטלות מדרגת ייחוס 1 ו -2 בצורה טובה אך יתקשו להעביר את היכולת הזו לאינטראקציה החברתית המעשית. 📌אוטיסטים בתפקוד נמוך עם מוגבלות שכלית יראו פגיעה עמוקה יותר ויראו קושי באבחנה בין האוטיסט לבין האחר. 📌נראה כי ההתפתחות של תיאוריית המיינד תלויה ביכולות קוגניטיביות ושפתיות. 🟢מה ניתן לעשות כדי לעזור לאנשים עם ASD לפתח תיאוריית המיינד? ישנן מספר גישות טיפוליות שיכולות לעזור לאוטיסטים לפתח את תיאוריית המיינד. גישות אלו מתמקדות בהקניית מיומנויות חברתיות, כגון הבנת רגשות מורכבים ורגשות מסדר גבוה כמו למשל רגשות מעורבים כמו היכולת להרגיש תחושת שמחה ועצב ביחד. זיהוי של כוונות, קבלת פרספקטיבות שונות ועוד. 🔔לסיכום: תיאורית המיינד היא יכולת קוגניטיבית חשובה המאפשרת לנו לחיות בעולם חברתי. פגיעה ביכולת זו מהווה אחד המאפיינים המרכזיים של אוטיזם, ויכולה להוביל לקשיים רבים בתחומים שונים בחייו של האדם. עם זאת, חשוב לזכור שקיימת שונות רבה בתיאורית המיינד אצל אוטיסטים, וניתן ללמוד ולשפר את היכולת הזו באמצעות טיפול מתאים.

📘 מהו אוטיזם בתפקוד גבוה? אוטיזם בתפקוד גבוה (High Functioning Autism) הוא צורה קלה יותר של הפרעת הספקטרום האוטיסטי. ילדים עם אוטיזם בתפקוד גבוה לרוב בעלי אינטליגנציה תקינה או גבוהה ומתפתחים באופן תקין בתחומי השפה והדיבור. עם זאת, הם עשויים לחוות קשיים משמעותיים בתחום החברתי והרגשי. עד שנת 2013 אוטיסטים בתפקוד גבוה אובחנו עם תסמונת אספרגר. לאחר יציאת המהדורה של ה – DSM 5 בשנת 2013 הורדה האבחנה הזו וכל דרגות האוטיזם נכנסו תחת שם אחד - הפרעת הספקטרום האוטיסטי. פעמים רבות אבחונם של אוטיסטים בתפקוד גבוה יהיה מאוחר בגלל שבעזרת היכולת הקוגניטיבית הגבוהה שלהם הם מצליחים לפתח אסטרטגיות שעוזרות להם להתמודד עם חיי היום יום עד כדי כך שיציגו, לכאורה, תפקוד תקין. כיום נהוג לסווג את מידת התמיכה הנדרשת לילד המאובחן על הרצף, כאשר בילדים עם תפקוד בינוני ונמוך אין ספק באשר למידת התמיכה שהם צריכים בעוד באוטיסטים בתפקוד גבוה לא כך הדבר. 📘 מהם הסימנים של אוטיזם בתפקוד גבוה? הסימן העיקרי בילדים אוטיסטים בתפקוד הגבוה הוא הפער המשמעותי שהם מציגים בפן החברתי בין יכולתם הטובה לתקשורת חברתית עם מבוגר לבין הקושי המשמעותי שהם חווים בתקשורת חברתית עם בני גילם. בעוד המבוגר רגיש וקשוב לילד, ילדים בני אותו הגיל יהיו יותר מהירים ופחות רגישים מה שיציף את הפער. נראה פער ביכולת להשתלב במסגרת החינוכית בכיתה ובהפסקות, ביכולת לרכוש חברים, הילד יהפוך מתוסכל ופעמים רבות יאמר שהוא אינו זקוק לחברים. פעמים רבות אמירות אלו נובעות מכישלונות שהילד חווה בסיטואציות חברתיות שגורמות לו להימנעות ואף יכולות להוביל לחרדה חברתית. 📘 סימנים נוספים של אוטיזם בתפקוד גבוה: קשיים חברתיים: קושי בהבנת סיטואציות חברתיות קושי להבין ניואנסים חברתיים, כגון הבעות פנים ושפת גוף, קושי בהבנת הומור סרקזם והבעת אמפתיה ובשל כך הם עלולים להיתפס כלא רגישים. אינטליגנציה גבוהה: ייתכן שילדכם ידבר בשפה גבוהה מגיל צעיר, יבין נושאים מורכבים ויתמקד בתחומי עניין ספציפיים באופן אובססיבי. מאידך יתקשה להזמין חבר למסיבת יום ההולדת שלו. חוסר גמישות: הם עשויים להתעקש על שגרה קבועה ולהתקשות להתמודד עם שינויים. התנהגויות חוזרות: ילדים אלו עשויים לחזור על אותה פעולה שוב ושוב או לפתח טקסים קבועים. בגיל מבוגר: נראה קושי בהחזקת עבודה ובהתמדה במסגרות קושי ביצירה והחזקה של מערכת יחסים זוגית. חשוב לציין שלא כל הילדים עם אוטיזם בתפקוד גבוה יפגינו את כל הסימנים הללו ולא כל סימן שמופיע משמעותו אוטיזם. במקרה של חשד יש לפנות לאיש מקצוע לאבחון מסודר. 📘 איך ניתן לעזור לילדים המאובחנים עם אוטיזם בתפקוד גבוה? עיקר הסיוע כולל מענה לפערים החברתיים שצוינו לעיל. במסגרות החינוכיות פעמים רבות תוצמד לילד סייעת שתעזור לתווך את הסיטואציות החברתיות הרבות ותעזור במידה ויש קושי בהתארגנות במהלך יום הלימודים. תרגול במסגרת קבוצות חברתיות שנותנות לילד כלים כיצד לקרוא ולהתמודד עם סיטואציות חברתיות טוב יותר. טיפול רגשי. טיפולים פרא רפואיים כגון קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה. 📘 טיפים להורים לילדים עם אוטיזם בתפקוד גבוה: למדו על אוטיזם בתפקוד גבוה: ככל שתדעו יותר על המצב, כך תוכלו להבין את ילדכם טוב יותר ולתמוך בו. שתפו פעולה עם הצוות החינוכי של ילדכם: עבדו יחד עם המורים והמטפלים של ילדכם כדי ליצור תכנית חינוכית שתתאים לצרכיו הייחודיים. היו סבלניים ותומכים: ילדים עם אוטיזם בתפקוד גבוה עשויים להתקשות ללמוד ולגדול כמו ילדים אחרים. היו סבלניים ותומכים, וחגגו את ההצלחות שלהם, לא משנה כמה קטנות הן עשויות להיראות. הדרכות הורים: השתמשו באנשי מקצוע מנוסים ביום יום כדי לצלוח את הקשיים והלבטים היומיים המשפחתיים והזוגיים שעולים. זכרו שילדכם הוא ייחודי: לכל ילד יש חוזקות, כדאי לאמץ גישה מותאמת אישית לטיפול ותמיכה בהתאם לצרכיהם ורצונותיהם הייחודיים.

כשליש מהילדים המאובחנים כאוטיסטים יוגדרו כבעלי מילוליות מצומצמת, כלומר ילדים עם בעיות שפה ודיבור אשר מפיקים מספר מילים בודדות עד כדי בכלל לא. מצב זה עלול לגרום למצוקה ולקשיים בתקשורת עם סביבתם. קושי להביע רצונות וצרכים ראשוניים, רגשות ותחושות, געגוע ורצון לקשר ואף כאב או אי נוחות. ילדים אלו יכולים ללמוד להשתמש באמצעי תקשורת תומכת חליפית – תת"ח. ידוע כי שימוש באביזרי עזר לתקשורת אינם מעכבים ואף מעודדים ומקדמים את ההפקה הקולית, חיקוי קולי ושימוש בשפה דבורה. לילד שאינו מדבר או שהדיבור שלו מצומצם מאוד, עשויות להיות יכולות קוגניטיביות גבוהות, יכולות למידה, ידע רב שאינו מצליח להביא לידי ביטוי, מוטיבציה לקשר וקשיים גדולים בהבעה אשר חוסמים את היכולות האלו מלבוא לידי ביטוי. אמצעי תקשורת תומכת חליפית באוטיזם יסייעו במתן מענה לקשיים ותסכולים אלו. האמצעים השונים לתקשורת תומכת חליפית באוטיזם: אמצעים ללא עזרים הינם ג'סטות שונות וסימנים מוסכמים. ישמשו את הילד בעיקר להבעת רצון או תגובה לפניה אליו בשאלות סגורות. ילד יבקש לפתוח דלת או קופסא על ידי ג'סטה או ילד שיוכל לענות על השאלה האם הוא רוצה עוד תוספת בארוחה או צריך לשירותים. השימוש הוא בתנועת גוף שמביעה מסר. למשל יד על החזה -'רוצה' או תנועת ידיים שמשמעה 'עוד' או 'נגמר' או 'עצור'. ילדים מסוימים ממציאים לעצמם ג'סטות בהתאם ליכולת המוטורית שלהם ועלינו להיות רגישים ולזהות אותן ואז לתת פידבק חיובי של הבנת המסר ועידוד לשימוש חוזר בג'סטה או בסימן. אמצעים המשלבים עזרים  לוחות תקשורת עם כרטיסי תמונות מצולמות של אביזרים, מאכלים, רגשות או מקומות, סמלי תקשורת - כרטיסיות תת"ח בקלסר תקשורת או אייפדים עם תוכנות תקשורת ייעודיות או מקלדות מסוגים שונים ולוח אותיות. אלו ישמשו אותנו לשתי מטרות עיקריות: 1. תמיכה בהבעת רצון של הילד - רצון לקבל מאכל מסוים, למשחק מסוים, לשיר או סרטון מסוים שאוהב, להביע רצון לשחק עם מטפלת מסוימת, לנסוע לבקר קרובי משפחה או למקום מסוים או אפילו להביע געגוע להורים, להביע תחושת גוף או רגש שמציף. 2. סיוע בהעברת מסר מאורגן לילד לגבי משימות מרובות שלבים - רצף התארגנות בוקר, רצף הליכה לשירותים, רצף נסיעה לחופשה ובעצם כל משימה שיכולה להיות מציפה ומבלבלת או מהווה שינוי שגרה. השימוש ברצפים חזותיים להתארגנות הופך את המשימות לברות ביצוע, מאורגנות בצורת תרשים זרימה קוהרנטי של משימות קטנות הניתנות לביצוע, עליו ניתן לשלוט באמצעות סימון וי. כמו כן השימוש ברצפי כרטיסי תקשורת מפחית חרדה ומסייע בהטרמה והכנת הילד לאירועים עתידיים בהם יידרש לשתף פעולה בזמני שינוי שגרה. ניתן להשתמש גם בסיפורים חברתיים, הכוללים תמונות של הילד והסביבה ושל האירוע המדובר. למשל, סיפור חברתי המכין למעבר לכיתה א' או לגן חדש. על סיפורים חברתיים נרחיב בפוסט אחר. איך מתחילים להשתמש בתקשורת תומכת חליפית באוטיזם? כדי להתחיל להשתמש באמצעי תת"ח יש לבצע הערכה ובעקבותיה לקבוע מטרות ולהתאים את השימוש לנקודת הפתיחה של הילד ולאופי השימוש המצופה. לרוב נתחיל בשימוש בתמונות מצולמות של גורמי המוטיבציה של הילד. מאכלים מועדפים או משחקים אהובים. את התמונות המצולמות ניתלה בסמוך למיקום החפצים עצמם. תמונות מאכלים במטבח או על המקרר. תמונות צעצועים, ליד שידת המשחקים. רצף הליכה לשירותים – בשירותים. נרחיק למקום בלתי מושג את המאכלים או המשחקים, ואת התמונות נתלה בקרבת מקום. בעצם, נקשה מעט על הילד ונקצץ בעצמאות שלו. נגרום לו להזדקק ליצירת הקשר, במקום למשל, לקחת לבד מעדן מהמקרר. ברגע המתאים, נציג לו את הכרטיס ונאמר – אני רואה שאתה מחפש את זה? מחפש את המעדן? תן לי את התמונה, ואתן לך. יש לעזור לילד באופן פיזי להגיש את התמונה ואז להגביר תגובה ולומר- "הבנתי! ביקשת מעדן, בבקשה". ולהגיש לו בשמחה. בצורה דומה ניתן להשתמש בתמונות בזמן ארוחת צהרים במקום להניח אוכל בצלחת. ע"י הוספת שלב מקדים, נזמן מצב ליצירת קשר עם הילד והבנת הצורך בשימוש בשפה. בהמשך ניתן להציע בחירה בין כמה תמונות ולשאול את הילד במה הוא רוצה לשחק או לאכול. עם הבנת השימוש בתמונות, נעבור לשימוש בסמלי תקשורת, ונכניס את הסמלים לתוך קלסר תקשורת ייעודי מחולק לקטגוריות. על הקלסר להיות נגיש, ועל החפצים עצמם להיות פחות נגישים. על מנת לזמן מצבי יוזמה ותגובה תקשורתית מצד הילד. בנוסף נוסיף את תמונת הילד, וסמלי פעלים, ונלמד את הילד ליצור משפט. במידה ויש אייפד, ניתן לבדוק זכאות דרך משרד החינוך או להשאיל מעמותות, נבנה לילד לוח תקשורת באייפד בצורה דומה. לוח תקשורת מרכזי המסתעף לקטגוריות שונות. כל לוח תקשורת יותאם למשתמש שלו, ויהיה דינמי וגמיש בהתאם לצורך. השימוש באייפד ובניית הלוחות לרוב פשוט וההורים יכולים להוסיף ולשנות תמונות בהתאם לצורך. חשוב מאוד לבצע כל הזמן התאמות של הלוח בהתאם לתחומי העניין, הרחבת אוצר המילים והנסיבות המשתנות. הערכת היכולת להשתמש בתת"ח, הדרכה לשימוש בתמונות בבית, בניית לוחות באייפד והנחייה לשימוש בתכנה היא הבסיס להקניית המיומנות לילד ויכולה לפתוח עולם שלם של קשר וגילוי הדדי של הילד ושלכם. תמר אלביליה, מצוות המרכז היא בעלת ניסיון רב בבניית לוחות תקשורת והתאמת תקשורת תומכת חליפית באוטיזם. הדרכה וליווי בתחילת שימוש בכרטיסים או לוחות, בקלסר או באייפד והטמעתם בחיי היום יום בבית, ניתן לקבל במרכז . מרכז בשביל הכוכב מקיים קבוצות חברתיות לילדים המשתמשים בתקשורת תומכת חליפית באוטיזם .

ההתמודדות עם אתגרים חברתיים ורגשיים היא מרכיב מרכזי בחייהם של ילדים על הרצף האוטיסטי. אחת הדרכים המרכזיות לסייע להם להתמודד עם אתגרים אלו היא באמצעות השתתפות ב קבוצות חברתיות וחוגים ייעודיים. חוגים אלו מספקים סביבה תומכת ומותאמת לצרכים הייחודיים של הילדים, ומאפשרים להם לחוות הצלחה, לפתח כישורים חברתיים ולחזק את תחושת השייכות והעצמאות. חיבורים חברתיים: בניית יחסים וחיזוק הביטחון העצמי אחד האתגרים הגדולים ביותר עבור ילדים על הרצף האוטיסטי הוא קושי ביצירת קשרים חברתיים. השתתפות בקבוצות ובחוגים מספקת הזדמנות ייחודית לבנות ולחזק את הכישורים החברתיים בסביבה מוגנת ומובנית. במהלך הפעילויות, הילדים לומדים לזהות ולהבין רגשות, לפתח מיומנויות תקשורת בין אישית ולהתמודד עם סיטואציות חברתיות שונות. החיבור עם ילדים אחרים בסביבה מוכרת ובטוחה תורם לשיפור הביטחון העצמי ומסייע בבניית מערכות יחסים. העצמה אישית: חוויות של הצלחה וחיזוק תחושת המסוגלות השתתפות בחוגים ובקבוצות מאפשרת לילדים על הרצף האוטיסטי לחוות הצלחה והנאה בפעילויות המתאימות ליכולותיהם ולתחומי העניין שלהם. חוויות אלו תורמות להעצמה אישית, חיזוק תחושת המסוגלות והגברת המוטיבציה להשתתפות בפעילויות נוספות. העצמה זו היא חיונית להתפתחותם של הילדים, כיוון שהיא מעודדת אותם לנסות דברים חדשים, להתמיד במשימות ולחוות הצלחות נוספות. מסגרת ושגרה: סביבה בטוחה ומוכרת עבור ילדים על הרצף האוטיסטי, מסגרת ושגרה הם גורמים מרכזיים המסייעים להם להרגיש בטוחים ומוגנים. קבוצות וחוגים המיועדים לילדים אלו מתוכננים בהתאם לצרכיהם הייחודיים, ומציעים סדר יום מובנה וברור. מסגרת יציבה זו מאפשרת לילדים להתמודד עם אתגרים בצורה יעילה יותר, כיוון שהיא מצמצמת את רמת הלחץ והחרדה המלוות לרוב שינויים פתאומיים או חוסר ודאות. פעילות מעשירה ומשמחת: הזדמנות לביטוי עצמי ולפיתוח תחומי עניין חוגים לילדים על הרצף האוטיסטי מציעים מגוון רחב של פעילויות המותאמות לצרכיהם הייחודיים, תוך התמקדות בפיתוח תחומי עניין שונים. הפעילויות כוללות אמנות, מוזיקה, ספורט, בישול ועוד, ומספקות הזדמנות לביטוי עצמי, יצירתיות והנאה. הילדים יכולים לבחור פעילויות שמעניינות אותם במיוחד, ולחוות שמחה וסיפוק מהעיסוק בתחביבים אלו. סיכום השתתפות ב קבוצות חברתיות ובחוגים המותאמים לילדים על הרצף האוטיסטי היא בעלת חשיבות רבה, הן מבחינה חברתית והן מבחינה רגשית. באמצעות חיבורים חברתיים, העצמה אישית, מסגרת ושגרה, ופעילות מעשירה ומשמחת, הילדים יכולים לפתח את כישוריהם, לחזק את הביטחון העצמי שלהם ולחוות חוויות חיוביות ומשמעותיות. עם התקדמותם בחוגים אלו, הילדים לא רק משפרים את יכולותיהם האישיות, אלא גם מגבירים את יכולתם להתמודד עם אתגרי היום-יום, תוך תמיכה במטרות התפתחותיות רחבות יותר. חוגים וקבוצות אלו מספקים לילדים כלים להצלחה, לא רק במסגרת החוגים עצמם אלא גם בחייהם האישיים והחברתיים בעתיד.

📘שפה היא תחום קושי מרכזי של ילדים אוטיסטים וכרבע מהם אינם מפתחים דיבור או מפתחים דיבור מועט. אולם הם בהחלט יכולים להבין שפה, כל אחד לפי רמת תפקודו. 📘אקולליה היא תופעה שבה אדם חוזר על מילים, ביטויים או משפטים שנאמרו על ידי אחרים, ולעיתים גם על מה שהוא עצמו אמר. 📘התופעה יכולה להיות מיידית או מעוכבת, כלומר, החזרה יכולה להתרחש מיד לאחר שהמילים נשמעו או לאחר זמן מה. 📘אקולליה נפוצה בעיקר בקרב ילדים על הספקטרום האוטיסטי, אך יכולה להופיע גם במצבים אחרים וגם בהתפתחות תקינה כחלק מתהליך ההתפתחות השפתי. 📘האקולליה יכולה להיות משמעותית כלומר בעלת משמעות מבחינת השיחה ולעיתים לא משמעותית ולא פרגמטית. 🟡הקשר בין אקולליה לאוטיזם עבור רבים מהילדים האוטיסטים, אקולליה מהווה חלק חשוב מהתפתחות השפה והתקשורת שלהם. בעוד שבתחילה אקולליה עשויה להיראות כחוסר יכולת ליצור שפה מקורית, היא למעשה יכולה לשמש ככלי למידה חשוב. דרך חיקוי של שפה שמושמעת להם, הילדים לומדים על מבנה המשפטים, המילים וההקשרים החברתיים. 🟡סוגי אקולליה ישנם שני סוגים עיקריים של אקולליה: 1. אקולליה מיידית: כאשר הילד חוזר על מה שנאמר לו באופן מידי. לדוגמה, אם מישהו שואל "מה שלומך?" והילד עונה "מה שלומך?". 2. אקולליה מתעכבת: כאשר הילד חוזר על מה שנאמר לו לאחר פרק זמן מסוים. זה יכול להיות חזרה על דיאלוגים מהטלוויזיה או ממשפטים ששמע בעבר. 🟡חשיבותה של אקולליה המחקר מראה כי אקולליה יכולה להיות שלב חשוב בהתפתחות השפה אצל ילדים אוטיסטים. חזרה על מילים וביטויים מאפשרת להם לתרגל ולהפנים את השפה, לשפר את מיומנויות התקשורת שלהם ולהבין טוב יותר את ההקשרים החברתיים. 🟡כיצד לתמוך בילדים עם אקולליה 1. זיהוי מטרות התקשורת: חשוב להבין מה הילד מנסה לתקשר דרך האקולליה. האם הוא מחפש תשומת לב? האם הוא מנסה לבקש משהו? 2. עידוד שפה מקורית: ניתן להשתמש באקולליה כבסיס לשיחה ולהוביל את הילד לשימוש בשפה מקורית. לדוגמה, אם הילד חוזר על שאלה, ניתן לענות על השאלה ואז לשאול את הילד שאלות נוספות שדורשות תשובה מקורית. 3. מתן מודלים לשפה תקינה: חשוב לשמש מודל טוב לשפה על ידי שימוש במשפטים ברורים ומובנים שהילד יוכל לחקות. 4. סבלנות ותמיכה: הילדים זקוקים לסבלנות ולתמיכה מתמדת בתהליך הלמידה והפיתוח של מיומנויות השפה. 🎇לסיכום🎇 אקולליה היא תופעה שכיחה בקרב ילדים על הספקטרום האוטיסטי ויכולה לשמש ככלי חשוב להתפתחות השפה שלהם. תמיכה נכונה וסבלנות, תאפשר לסייע לילדים לפתח את מיומנויות התקשורת שלהם ולהשתמש בשפה בצורה יעילה ומשמעותית יותר.

שנת הלימודים בגנים ובבתי הספר נפתחת בקרוב🌈  תלמידים רבים יחלו את לימודיהם בגנים חדשים, כיתות חדשות ובתי ספר חדשים. חלק מהתלמידים עומדים בפני שינוי סוג המסגרת החינוכית. מעבר מגן לכיתה א', מעבר מכיתה רגילה לכיתת תקשורת, או לבית ספר לחינוך מיוחד, מעברים בין כיתות תקשורת שונות בבתי ספר שונים ועוד.לילדים על הרצף, מעברים בכלל מהווים אתגר רגשי תקשורתי ותפקודי. מעברים שיש בהם גם משקל רב לנושא החברתי, מהווים אתגר גדול יותר. נוכל לעזור להם לצלוח את המעבר על ידי מספר פעולות מטרימות והתארגנות מראש: 🟨קבלת כמה שיותר מידע על המסגרת החדשה: איפה ממוקם הגן או בית הספר. איפה ממוקמת הכיתה בתוך בית הספר. במידת האפשר, כדאי לצאת לסיור מקדים, ללמוד את הדרך ברגל או במכונית, להסביר לילד אם נוסע בהסעה ומי ילווה אותו ויקבל אותו. להסתכל על מבנה הגן והחצר. 🟨שיחה מקדימה עם הגננת, המחנכת והסייעת: ככל שתקבלו ותמסרו יותר מידע המבוסס על קשר אישי, החרדה תפחת והשאלות יתבהרו. חשוב לציין כי על פי הנחיות משרד החינוך מתאריך 26 באוקטובר 2022 ומתאריך 26 לאוקטובר 2016, בנושא תקשורת מיטבית עם הורים לתלמידים עם צרכים מיוחדים, אין מניעה מההורים ליצור קשר עם הסייעת האישית של ילדם. עמדו על כך. המסמכים להנחיות הרלוונטיות מצורפות בסוף הפסקה וניתנות לאיתור באינטרנט. https://meyda.education.gov.il/files/mosdot/sayaot_communication-letter.pdf https://meyda.education.gov.il/files/mosdot/sayaot_communication.pdf 🟨הכנת סיפור חברתי: מותאם לגיל ולתפקוד הילד, בתמונות בלבד, במלל בלבד או בשילוב של שניהם. סיפור הכולל תמונות של צוות הכיתה/הגן, הילדים בכיתה או כמה מהם, והסבר של השינוי שעומד להתרחש ומה אפשר לעשות במקרה של קושי. סיוע בבניית והכנת סיפורים חברתיים ניתן לקבל אצלנו. 🟨ציידו את הילד בתמונות קטנות של ההורים שיהיו אצלו או אצל הצוות בימים הראשונים: תמונה יכולה להשרות בטחון ולהרגיע מאוד. 🟨הדרגתיות בימים הראשונים במסגרת החדשה: יום ארוך בגני וכיתות התקשורת הוא לא פשוט ובעיקר אחרי חופשה בה צפוי שהיו שינויים בהרגלי השינה. הדרגתיות בימים הראשונים אמנם מקשה על ההורים מבחינת העבודה או ההסעות אך תשפיע לטובה על המשך הקליטה והכניסה לשגרה. 🟨התייחסות לידע של הילד בנוגע לאבחנה: נושא זה הינו רגיש ושונה ביחס בהתאם להחלטותיה, ערכיה וצרכיה של כל משפחה. ככלל, חשוב להתייחס למה יודע הילד על האבחנה. ישנם מקרים בהם הילד אינו יודע על האבחנה והוא לא מבין מדוע הוא הולך לכיתה אחרת או מלווה על ידי סייעת. פחות מומלץ שהמידע יגיע אל הילד בצורה עקיפה, דרך שמועות, דרך אמירה של ילדים אחרים או של צוות. במידה ולא שיתפתם את ילדיכם באבחנה, כדאי לשקול לעשות זאת טרם או בסמוך לכניסה למסגרת בהתייעצות עם אנשי מקצוע. הידיעה מביאה איתה פעמים רבות הקלה והפחתה בלחץ של הילד וגם של המשפחה. במידה ועולות התלבטויות שתרצו להתייעץ עליהן תוכלו להעלות שאלות בתגובות ונשמח לסייע🙏 💥אנו מאחלים לכל הילדים החמודים קליטה טובה, קלה ושנת לימודים מוצלחת, מצוות "בשביל הכוכב"🌟

📍שפה אידיוסינקרטית היא תופעה ייחודית הנמצאת אצל אנשים רבים על הספקטרום האוטיסטי. 📍שפה אידיוסינקרטית היא שפה מדומיינת, אשר יכולה לכלול המצאת מילים או משפטים אשר אין להם משמעות בשפה המדוברת אולם יש להם משמעות עבור הילד ולעשות בהם שימוש לפחות במשך 3 חודשים. 📍מדובר בשימוש לא שגרתי במילים, בביטויים או במבנים לשוניים שמובנים רק לאדם עצמו או לסביבה הקרובה שלו. 📍השפה האידיוסינקרטית באוטיזם עשויה לכלול מילים מומצאות, חיקוי דמויות מסרטים או שימוש בביטויים יומיומיים בהקשרים לא צפויים. 🔵מאפיינים עיקריים של שפה אידיוסינקרטית באוטיזם: 1. חיקוי ואקולליה (Echolalia): אחת התופעות השכיחות באוטיזם היא שימוש באקולליה (חזרה על מילים או משפטים שנשמעו בעבר) כחלק מהתקשורת. פעמים רבות מדובר בציטוטים מחוויות עבר, מסדרות טלוויזיה או מספרים, כאשר השימוש בהם אינו בהכרח תואם את ההקשר בו הם נאמרים. חזרה זו יכולה לשמש כדרך לביטוי רגשות או מחשבות. 2. מילים וביטויים ייחודיים: אנשים עם אוטיזם נוטים להמציא מילים משלהם שאינן קיימות בשפה, תופעה זו מכונה ניאולוגיזמים או לתת למילים קיימות משמעות שונה מהמקובל. למשל, ילד עם אוטיזם עשוי לקרוא לכל המשקאות הקרים "מיץ תפוחים" ללא קשר למשקה עצמו. השפה האידיוסינקרטית יוצרת לעיתים קרובות תקשורת שאינה מובנת לסביבה. 3. שימוש יצירתי במילים: שפה אידיוסינקרטית יכולה להיות יצירתית מאוד ולכלול תיאורים בלתי שגרתיים. לדוגמה, שימוש בביטוי כמו "העיניים שלי צורחות" כדי לתאר אור חזק או אי נוחות חושית, תופעה מוכרת בקרב אנשים על הספקטרום האוטיסטי הסובלים מרגישות חושית. 🔵השפעות על תקשורת ותפקוד יומיומי: שפה אידיוסינקרטית יכולה להוות אתגר בתקשורת הבין-אישית, מכיוון שלא תמיד ברור למה מתכוון הדובר. הורים, מטפלים ואנשי מקצוע בתחום האוטיזם עלולים להתקשות להבין את המסרים ולהגיב להם בצורה הולמת. עם זאת, חשוב לראות בשפה זו חלון ייחודי לעולמו הפנימי של האדם עם אוטיזם, שמאפשר לנו להבין את עיבוד המידע הייחודי שלו ואת עולמו הרגשי. 📝סיכום שפה אידיוסינקרטית היא תופעה ייחודית ומורכבת באוטיזם, המצריכה הבנה והכלה מצד הסביבה. הבנה מעמיקה של השפה והתקשורת של אוטיסטים יכולה להוביל לשיפור בתקשורת הבין-אישית ולהעמקת הקשר האישי. עבודה משותפת עם אנשי מקצוע, תורמת להקלה על התקשורת ולשיפור איכות החיים.

: איך תרגול מוטורי יכול לשפר את איכות החיים של ילדים אוטיסטים? 🏀הורים לילדים עם אוטיזם מחפשים כל הזמן דרכים לשפר את איכות החיים של ילדיהם. 🚴‍♂️אחת הגישות שעשויות לעזור בכך היא התמקדות בתחום המוטוריקה. אבל איך בדיוק תרגול מוטורי משפיע על ילדים עם אוטיזם, ואיך הוא יכול לשפר את התפקוד היומיומי שלהם? 🏊‍♂️מוטוריקה היא תחום שעוסק בתנועות הגוף ותיאומן - מהליכה וריצה ועד לפעולות הדורשות מוטוריקה עדינה. מוטוריקה ואוטיזם: 🏋️על פי מחקרים אחרונים אצל כ - 87% מהילדים האוטיסטים מופיעים קשיים מוטוריים כמו דיספרקסיה (קושי בתכנון תנועה), קואורדינציה נמוכה, וקשיים בביצוע תנועות בסיסיות. מחקרים מראים כי תרגול מוטורי אינטנסיבי יכול לשפר לא רק את היכולות הפיזיות של ילדים אוטיסטים, אלא גם לתרום לשיפור בתפקוד החברתי והתקשורתי שלהם. 🏄‍♂️שיפור בקואורדינציה ובתכנון תנועה מסייע לילד לבנות ביטחון עצמי, לפתח מיומנויות חברתיות, וליצור קשרים טובים יותר עם הסביבה. 🏓המקצוע בו רוכשים מומחיות בתחום המוטוריקה ומפוקח על ידי משרד הבריאות הוא פיזיותרפיה. 🎱חשוב שלפיזיותרפיסט המטפל יהיה ידע, הכשרות מבוססות מדע וניסיון בעבודה עם אוטיסטים. במרכז "בשביל הכוכב", לצד הטיפולים בהיבט התקשורתי – חברתי, אנו מציעים טיפולים מוטוריים מותאמים אישית לצרכים של כל ילד על הספקטרום האוטיסטי. תרגול זה לא רק משפר את יכולותיו הפיזיות, אלא גם מסייע בשיפור בתחומים החברתיים והרגשיים ⛹️‍♂️🏂🎾.