Search Results

מחקר חדש ומקיף מציע תשובות לשאלה שמטרידה הורים ומטפלים רבים: האם יש קשר בין תסמיני מערכת העיכול להתנהגויות בקרב ילדים אוטיסטים?  המאמר, שפורסם ב-2025, מציג לראשונה הערכה אורכית (מחקר ארוך טווח) מקיפה של הנושא, וחושף ממצאים מפתיעים על שכיחות, משך והשפעה של בעיות מערכת העיכול בקרב ילדים אוטיסטים בהשוואה לילדים בהתפתחות טיפוסית. למה זה חשוב? עד היום, רוב המידע על הקשר בין אוטיזם לבעיות עיכול היה מוגבל. מחקרים קודמים התמקדו בעיקר בנקודת זמן אחת, מה שהקשה על הבנת ההתפתחות של התסמינים לאורך זמן. המחקר הנוכחי, שכלל מעקב אחר מאות ילדים לאורך מספר שנים, מאפשר לראשונה הצצה עמוקה לתסמינים במערכת העיכול בקרב ילדים אוטיסטים לעומת ילדים בהתפתחות טיפוסית. נבדקים:  במחקר השתתפו 475 ילדים (322 ילדים אוטיסטים ו-153 ילדים בהתפתחות טיפוסית). מעקב:  הילדים הוערכו בשלוש נקודות זמן בין גיל שנתיים ל-12 שנים. הערכה:  תסמיני מערכת העיכול הוערכו באמצעות ראיון עם ההורים שנערך על ידי רופא. התסמינים הנפוצים ביותר שנבדקו היו כאבי בטן, נפיחות/גזים, שלשולים, עצירות, כאבים בזמן יציאה, הקאות וקושי בבליעה. ממצאים מרכזיים: יותר מסתם כאב בטן המחקר אישר כי תסמינים במערכת העיכול, כמו כאבי בטן, עצירות, שלשולים ונפיחות, שכיחים באופן משמעותי יותר בקרב אוטיסטים. יתרה מכך, הנתונים הראו שהתסמינים אינם תופעה חולפת, אלא נוטים להיות מתמשכים   לאורך הילדות. אך הממצאים המרעישים ביותר נוגעים לקשר ההדדי בין תסמיני העיכול להתנהגות : המחקר מצא כי ככל שתסמיני מערכת העיכול היו תכופים יותר וחמורים יותר, כך הילדים הפגינו החמרה בבעיות התנהגותיות. הקשר נצפה במגוון רחב של תחומים, כולל: קשיי שינה קשיי תקשורת בעיות בוויסות חושי התנהגויות חזרתיות ומוגבלות אז מה זה אומר לנו, ההורים? המסקנה העיקרית של החוקרים היא שיש להעלות את המודעות בקרב הורים ואנשי מקצוע לקשר הקיים בין בעיות עיכול לאוטיזם. צריך להתייחס בזהירות לממצאים ולומר שלא בהכרח, הגורם היחידי לתסמינים האוטיסטים הוא בעיות במערכת העיכול. עם זאת זהו עוד גורם שעלול להשפיע על התסמינים. זיהוי וטיפול בתסמינים אלה, גם אם נראים קלים, עשויים להוביל לשיפור דרמטי באיכות החיים של הילד, הן מבחינה פיזית והן מבחינה התנהגותית. אם אתם הורים לילד או ילדה אוטיסטים הסובלים מתסמינים במערכת העיכול, המחקר הזה הוא קריאת השכמה. פנו לרופא או לאיש מקצוע כדי לבדוק את הנושא לעומק. טיפול נכון בתסמינים הפיזיים יכול להיות המפתח לשיפור התנהגותי ולחיים רגועים ומאוזנים יותר עבור כל המשפחה. למאמר המלא: https://journals.sagepub.com/doi/10.1177/13623613251362349 לכל העדכונים בתחום האוטיזם ואירועי המרכז שלנו – הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה  שלנו🟢

שנת הלימודים בגנים ובבתי הספר נפתחת בקרוב🌈  תלמידים רבים יחלו את לימודיהם בגנים חדשים, כיתות חדשות ובתי ספר חדשים. חלק מהתלמידים עומדים בפני שינוי סוג המסגרת החינוכית. מעבר מגן לכיתה א', מעבר מכיתה רגילה לכיתת תקשורת, או לבית ספר לחינוך מיוחד, מעברים בין כיתות תקשורת שונות בבתי ספר שונים ועוד. לילדים אוטיסטים, מעברים בכלל מהווים אתגר רגשי תקשורתי ותפקודי. מעברים שיש בהם גם משקל רב לנושא החברתי, מהווים אתגר גדול יותר. נוכל לעזור להם לצלוח את המעבר על ידי מספר פעולות מטרימות והתארגנות מראש: 🟨קבלת כמה שיותר מידע על המסגרת החדשה: איפה ממוקם הגן או בית הספר. איפה ממוקמת הכיתה בתוך בית הספר. במידת האפשר, כדאי לצאת לסיור מקדים, ללמוד את הדרך ברגל או במכונית, להסביר לילד אם נוסע בהסעה ומי ילווה אותו ויקבל אותו. להסתכל על מבנה הגן והחצר. 🟨שיחה מקדימה עם הגננת, המחנכת והסייעת: ככל שתקבלו ותמסרו יותר מידע המבוסס על קשר אישי, החרדה תפחת והשאלות יתבהרו. חשוב לציין כי על פי הנחיות משרד החינוך מתאריך 26 באוקטובר 2022 ומתאריך 26 לאוקטובר 2016, בנושא תקשורת מיטבית עם הורים לתלמידים עם צרכים מיוחדים, אין מניעה מההורים ליצור קשר עם הסייעת האישית של ילדם. עמדו על כך. המסמכים להנחיות הרלוונטיות מצורפות כאן: https://meyda.education.gov.il/files/mosdot/sayaot_communication-letter.pdf https://meyda.education.gov.il/files/mosdot/sayaot_communication.pdf 🟨הכנת סיפור חברתי: מותאם לגיל ולתפקוד הילד, בתמונות בלבד, במלל בלבד או בשילוב של שניהם. סיפור הכולל תמונות של צוות הכיתה/הגן, הילדים בכיתה או כמה מהם, והסבר של השינוי שעומד להתרחש ומה אפשר לעשות במקרה של קושי. סיוע בבניית והכנת סיפורים חברתיים ניתן לקבל אצלנו. 🟨ציידו את הילד בתמונות קטנות של ההורים שיהיו אצלו או אצל הצוות בימים הראשונים: תמונה יכולה להשרות בטחון ולהרגיע מאוד. 🟨הדרגתיות בימים הראשונים במסגרת החדשה: יום ארוך בגני וכיתות התקשורת הוא לא פשוט ובעיקר אחרי חופשה בה צפוי שהיו שינויים בהרגלי השינה. הדרגתיות בימים הראשונים אמנם מקשה על ההורים מבחינת העבודה או ההסעות אך תשפיע לטובה על המשך הקליטה והכניסה לשגרה. 🟨התייחסות לידע של הילד בנוגע לאבחנה: נושא זה הינו רגיש ושונה ביחס, בהתאם להחלטותיה, ערכיה וצרכיה של כל משפחה. ככלל, חשוב להתייחס למה יודע הילד על האבחנה. ישנם מקרים בהם הילד אינו יודע על האבחנה והוא לא מבין מדוע הוא הולך לכיתה אחרת או מלווה על ידי סייעת. פחות מומלץ שהמידע יגיע אל הילד בצורה עקיפה, דרך שמועות, דרך אמירה של ילדים אחרים או של צוות. במידה ולא שיתפתם את ילדיכם באבחנה, כדאי לשקול לעשות זאת טרם או בסמוך לכניסה למסגרת בהתייעצות עם אנשי מקצוע. הידיעה מביאה איתה פעמים רבות הקלה והפחתה בלחץ של הילד וגם של המשפחה. במידה ועולות התלבטויות שתרצו להתייעץ עליהן תוכלו להעלות שאלות בתגובות ונשמח לסייע🙏 💥אנו מאחלים לכל הילדים החמודים קליטה טובה, קלה ושנת לימודים מוצלחת, מצוות "בשביל הכוכב"🌟 🟢לכל העדכונים בתחום האוטיזם ואירועי המרכז שלנו – הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה  שלנו🟢

היא רק בת 4, עולם שלם טמון בתוכה, אבל מילים עוד אין. עולמה סובב סביב כדורים עם פרצופים. היא יושבת ליד שולחן, הכדורים מונחים לפניה, ואצלה? זה לא משחק. זה טקס. היא מקרבת את פניה לכדור, מתמקדת בעיניים המצוירות שוב ושוב, בפעולה חזרתית וגרייתית. השאלה הראשונה שצפה ועולה היא: איך נהפוך את הפעולה הזו למשחק תפקודי? התשובה לא פשוטה, אבל היא מתחילה במקום אחד, להתחבר לעולמה! לא לנסות לשנות אותה, אלא פשוט להיות איתה. במקרה הזה, חיקינו אותה. לשבת מולה, לקחת כדור עם פרצוף, ולהתבונן בעיניו בדיוק כפי שהיא עושה. כשהיא שמה לב שמישהו בעולמה מבין אותה, ומחקה אותה, היא מרימה את ראשה. הקשב המשותף  נוצר. הדרך מהתבוננות למשחק הדדי כשהיא מבינה שהכדור שלה בטוח, ושאנחנו לא ננסה לקחת אותו או להפסיק את הפעולה שהיא אוהבת, הגיע הזמן לשלב הבא. בעדינות, ובקשב משותף, לקחתי כדור וזרקתי אותו על הרצפה תוך כדי השמעת קולות וצלילים מהנים. הראיתי לה שהחפץ המוכר והאהוב עליה יכול להיות הרבה יותר מסתם כלי להתבוננות. בדרך כלל, במקרים כאלה צריך לחכות, אבל במקרה הזה הילדה הפתיעה. היא זרקה את הכדורים מהשולחן. היא חיקתה אותי. הנה! השינוי החל. המשכנו במעבר הדרגתי: מהשולחן לרצפה, ומהזריקות החד-צדדיות לגלגול הדדי של כדורים זה לזה. הפעולה הגרייתית והחזרתית הפכה למשחק הדדי, מלא בקשב משותף. על הדרך, שיפרנו גם מיומנויות מוטוריות כמו זריקה וגלגול, וחיזקנו את הביטחון העצמי שלה. אבל השינוי הגדול ביותר הגיע בסוף. תוך כדי שהיא משחקת ויוצרת איתנו קשר, משהו חדש התחיל לבצבץ. היא התחילה למלמל הרבה יותר צלילים והברות. מה בעצם קרה פה? לקחנו משחק לא תפקודי, חזרתי, טיקסי עם גרייה ויזואלית משמעותית והפכנו אותו לכלי תקשורת. במקום להתנגד לעולם שלה, נכנסנו אליו. כשהיינו מספיק קרובים כדי להבין אותו, יכולנו להראות לה שיש בו גם עוד דברים. הדרך לתקשורת פתחה בפניה עולם חדש של הנאה, קשר ויצירה. האם עם כל הילדים זה יעבוד?   התשובה היא לא.  אבל זו דרך אחת מיני רבות לנסות להגיע לעולמם שלעיתים, חבוי של ילדינו. בצניעות ובכבוד מתמשך לילדים, נרצה להמשיך לחפש דרכים להגיע אל עולמם. קשב משותף  היא אחת המיומנויות הקדם שפתיות החשובות שעל ילדים לרכוש על מנת שתיווצר שפה. תרגול שלו  בצורה מהנה ומוטיבציונית יכולה לשמש כקפיצה התפתחותית משמעותית בילדים שלנו. בפעם הבאה שאתם רואים ילד או ילדה שקועים בפעולה חזרתית, נסו להתחבר לעולמם. אולי תגלו שזה המפתח לדלת התקשורת. 🟢לכל העדכונים בתחום האוטיזם ואירועי המרכז שלנו – הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה  שלנו🟢

בפוסט הקודם דיברנו שיש דרכים רבות לטפל בבעיות שינה אצל אוטיסטים ועסקנו בקשר של פעילות גופנית בשיפור איכות השינה בילדים ובני נוער אוטיסטים. היום נעסוק בעוד מרכיב שיכול לסייע בשיפור איכות השינה אצל ילדים ובני נוער אוטיסטים: היגיינת שינה וביסוס רוטינת שינה. פרופ' אמנדה ריצדייל (Amanda Richdale) היא שם שכדאי להכיר בתחום חקר השינה באוטיסטים והיא מתארת בספרה ובמחקריה את החשיבות של השינה והטיפול באתגרים בה באוטיסטים. 😴 שינה טובה מתחילה כבר לפני שנכנסים למיטה שינה איכותית משפיעה כמעט על כל תחום בתפקוד של ילדים אוטיסטים : מצב הרוח, ויסות החושי, הריכוז ביום שאחרי ואפילו ההתקשרות החברתית. כדי שהיא תקרה, צריך לאפשר לגוף להתכוונן  אליה. 👀 מה זה "היגיינת שינה"? הכוונה היא לארגון סביבת השינה וההרגלים לפני ההירדמות בצורה שתומכת בתהליך הטבעי של הגוף להירדם לבד. שינוי כזה לא מביא תוצאה בין לילה, אבל לרוב אחרי 2–3 שבועות אפשר לראות שיפור של ממש. 🛏️ מתחילים בסביבה: חדר השינה צריך להיות שקט, חשוך ונעים. האם יש רעש מהרחוב או אור מבחוץ? האם יש תריס רעשני או מצעים לא נעימים? חשוב לבדוק איך התחושות האלו משפיעות על הילד. נסו לוודא שהחדר בטמפרטורה נוחה ולא עמוס בגירויים מיותרים. יש ילדים שנהנים ממוזיקה רגועה או רעש לבן עדין ויש כאלה שזה דווקא יפריע להם. הכירו את ההעדפות של הילד שלכם. 🔁 עוברים להרגלים: כל לילה חוזרים על סדר פעולות קבוע, זו רוטינת השינה. ילדים אוטיסטים זקוקים לרוטינה ברורה, צפויה ומרגיעה, שמתחילה לפחות חצי שעה לפני כיבוי אורות. דוגמא לרוטינה כזו: ארוחת ערב 🍽️ ← מקלחת🛁 ← צחצוח שיניים 🦷 ← קריאת סיפור 📖 ← כיבוי אורות 🌙 📌 השתדלו להשאיר לסוף את הפעילות שהילד הכי אוהב, כדי ליצור סיום חיובי. 🕰️ שמירה על זמני שינה קבועים: גם אם כרגע הילד נרדם רק ב־22:00 זה בסדר. התחילו מהשעה הזו והקדימו אותה בהדרגה כל כמה ימים. המטרה היא להתאים את שעת ההשכבה לשעון הפנימי של הילד, ואז להזיז אותה לאט לאט לשעה הרצויה. 📷 עזרים ויזואליים: ילדים רבים נתרמים מלוח חזותי של הרוטינה, עם תמונות או חפצים שמסמלים כל שלב. זה עוזר לצמצם התנגדויות ומגביר תחושת שליטה. לילדים גדולים יותר אפשר להכין רשימה מסודרת של הפעולות שתהיה תלויה במקום נגיש. ❗ טיפים חשובים נוספים: הימנעו ממשקאות ממריצים (קולה, שוקולד, תה) אחרי השעה 15:00. אם הילד עדיין ישן בצהריים, ודאו שזה קורה בשעה קבועה ולא מאוחר מ־15:00. עדיף להזיז פעילויות שעלולות לעורר קונפליקט (כמו צחצוח שיניים, אם הוא קשה לילד) לשלב מוקדם יותר. לא לראות טלוויזיה בזמן ההשכבה. המסך מעכב את הפרשת המלטונין ופוגע בהירדמות. אל תאריכו את הרוטינה יתר על המידה, 15 עד 40 דקות זה טווח טוב. להחזיר את הילד למיטה בעדינות בכל פעם שהוא יוצא ממנה, גם בהשכבה וגם במהלך הלילה. 🧠 זכרו , אצל ילדים אוטיסטים, שינה טובה לפעמים מתחילה מהאור בחדר, מהמרקם של הסדין או מהשיר שאתם שרים כל ערב. היגיינת שינה וביסוס רוטינת שינה מותאמת, עקבית וסבלנית יכולה לשנות הכול. 🟢לכל העדכונים בתחום האוטיזם ואירועי המרכז שלנו – הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה  שלנו🟢

👧 היא ילדה אוטיסטית בת 8. תלמידת כיתה ג', חכמה, רגישה ויצירתית. הכיתה בה היא לומדת נחווית אצלה כמקום מאיים. היא נשארת לבד בכיתה בהפסקות, לא מצליחה להתחבר לאחרים, לא מבינה עד הסוף איך מתנהלים עם ילדים אחרים, מה זה בכלל אומר "חברה טובה". המלצות לא חסרות, כולם מסביב מציעים לצרף אותה לקבוצה חברתית, אבל היא מסרבת. חוששת. רק המחשבה על מפגש קבוצתי מעוררת אצלה לחץ גדול. אבל אז, לאט ובסבלנות דרך תהליך פרטני עדין, מכיל ומקצועי ובעזרת עקרונות גישת PRT  התחיל שינוי. ללכת בעקבות רצון הילד במפגשים הפרטניים גילינו את מה שלפעמים מתפספס בתוך שגרת היום-יום של בית הספר: מאחורי החשש יש ילדה עם עולם פנימי עשיר. סקרנית, עם אהבה גדולה ליצירה ודמיון. כשהבאתי אל המפגש חומרים של יצירה, בצק צבעוני, חרוזים קטנים, אריזות של "מאפים" ודמויות פליימוביל קטנות, העיניים שלה נפתחו. התחילה יצירה של ממש: עוגות דמיוניות, קישים זעירים, עוגיות בעיצוב אישי (תמונות אותנטיות מהיצירה שלה). תוך כדי, התחלנו לדבר. לאט לאט גם על עצמה. על מה שמפחיד, על מה שהיא אוהבת, על החלום שיהיה לה יום אחד בית קפה משלה. לא כופים. לא מנהלים מלמעלה. אלא שומרים על הליכה אחר רצון הילד. היא מובילה, ואני מציעה. מתוך המקום הזה יכולתי בהמשך להציע גם משחקים מובנים יותר, עם כללים פשוטים, שדורשים התנסות חברתית מבוקרת.   ריווח וגיוון בהזדמנויות כאשר השגנו מטרה של אמון ומשחק משותף, יכולתי להציע גם משחק אחר, מובנה, משחק עם כללים שהוא שלב אחר במשחק החברתי ודורש משאבים חברתיים שעדיין חסרים ויש חשש והימנעות מהם.   קשב והזדמנות למידה ברורה המתאימים לשלב ההתפתחותי ברגע שהבאתי חומרי יצירה ושיתפתי פעולה עם רצונה ליצור בחומרים סוגי מאפים וממתקים, השגתי את מלוא הקשב שלה. יכולתי להשתמש בחיזוקים מידיים, וטבעיים, להעלות את הבטחון העצמי שלה ע"י הצעה להראות לילדות נוספות את עבודותיה, לספק לה זווית ראיה נוספת וחיובית של בני גילה, שעשויה להתקבל במידה ותנסה להצטרף לקבוצה חברתית תומכת ומוחזקת. בכל מפגש, שאלה המטופלת האם ראו את עבודותיה? ומה אמרו? ניתן היה לראות שהביטחון שלה מתחזק ועמו המוכנות שלה לנוע מתחום העניין החזק, אזור הנוחות שלה, ולהסכים לשחק איתי במשחק אחר. כך התחזקה בה ההבנה שיש לה מה להציע, ושהיא יכולה להתקבל גם בקבוצה.   אז איך מתחילים? עם ילדה שסירבה לכל פעילות קבוצתית, לא דילגנו ישר לשלב של אינטראקציה מורכבת בקבוצה. בנינו גשר: מהמוטיבציה ותחום העניין שלה לקשר, מהמרחב הבטוח אל מרחב ההזדמנות. בסיומו של התהליך, הגיעה נכונות אמיתית להתנסות בקבוצה חברתית. לא כי לחצו עליה, אלא כי היא הייתה מוכנה.   לסיכום PRT היא גישה שמבוססת על חיבור אישי ורגיש בו הולכים אחר רצון הילד ומוצאים את מקורות המוטיבציה שלו. מתוך אותם מקורות נשיג את המטרות הטיפוליות שלנו. היא מלמדת אותנו להניח בצד את הדחף להאיץ ולהתחיל מהמקום שבו הילד נמצא באמת ברמה ההתפתחותית וברמה הרגשית. במרכז בשביל הכוכב  אנחנו פועלים מתוך אמונה עמוקה: כל ילד יכול, אם נדע להקשיב, לדייק, וליצור אתו מרחב של קשר. 🟢לכל העדכונים בתחום האוטיזם ואירועי המרכז שלנו – הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה  שלנו🟢

בפוסט הקודם דיברנו על כך ש הפרעות ובעיות שינה באוטיזם הן אחת התופעות השכיחות ביותר בקרב ילדים ובני נוער אוטיסטים. לשינה ירודה יש השפעות משמעותיות על ההתפתחות, הריכוז, מצב הרוח והתפקוד היום יומי ולכן חשוב להכיר את דרכי הטיפול המומלצות. 🧩 טיפול בהפרעות שינה כולל לרוב שילוב של כמה מרכיבים: התנהגותיים, סביבתיים ולעיתים גם תרופתיים, אך היום נרחיב על תחום שצובר תאוצה בשנים האחרונות: פעילות גופנית. 📊 מחקר חדש (2024) – סקירה שיטתית ומטא-אנליזה המחקר בחן את ההשפעה של מגוון סוגי פעילות גופנית על שינה בקרב ילדים ובני נוער אוטיסטים, כולל: 🌀 טיפול במים 🥋 קראטה 🚲 רכיבה על אופניים 🎮 אימון אירובי מבוסס וידאו (כמו לגו או מיינקראפט) 🧘‍♀️ יוגה 🏀 כדורסל 🏃‍♂️ ריצה קלה 💪 תרגילי קואורדינציה וכוח ⏱️ כמה פעילות? משך ההתערבויות נע בין 6 ל־16 שבועות, עם 1–5 מפגשים בשבוע, כל מפגש נמשך 20–60 דקות. 📈 מה גילו? בהשוואה לילדים שלא קיבלו טיפול, המשתתפים שעסקו בפעילות גופנית הראו שיפור מובהק בבעיות שינה כלליות, ירידה בהתעוררויות בלילה, פחות התנגדות לשינה, עלייה במשך השינה ושיפור ביעילות השינה. חלק מהתוצאות נמדדו באופן אובייקטיבי באמצעות אקטיגרפיה (מד שינה). 💡 ומה אפשר ללמוד מזה? זו ככל הנראה הסקירה המקיפה הראשונה בתחום הזה, והתוצאות מעודדות. לא סוג הפעילות הוא העיקר, אלא עצם העשייה והתנועה. עם זאת, חשוב לזכור: יש מקום לעוד מחקרים שיבחנו את ההשפעה של סוג הפעילות, העוצמה וזמן הביצוע במהלך היום, כי כל ילד הוא עולם ומלואו. ⚡ אז אם ילדכם הוא אוטיסט וחווה קשיים בשינה, אל תזלזלו בכוחה של פעילות גופנית מותאמת. לפעמים דווקא הפתרונות הפשוטים והמהנים יכולים לעשות שינוי גדול 🌟 המאמר המלא: https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1087079224000170 🟢לכל העדכונים בתחום האוטיזם ואירועי המרכז שלנו – הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה  שלנו🟢

החברה הישראלית לחקר השינה והאיגוד הישראלי לרפואת ילדים פרסמו נייר עמדה חשוב בנושא שעות השינה המומלצות לילדים ומתבגרים. למה שינה כל כך חשובה?   שינה היא מצב ביולוגי הכרחי לבקרה, שחזור ומילוי מחדש של מרכיבים ביוכימיים בכל תאי הגוף, ובמיוחד במוח. בזמן שינה, המוח ממיין, מתעדף ומאחסן מידע וגירויים שנקלטו במהלך היום. תהליכים אלו חיוניים להתפתחות פיזית, נפשית ושכלית, ולתהליכי הטמעת זיכרון ורגשות. מיעוט שינה (חסך שינה): קיצור משך השינה, קיטועה או תזמון לקוי עלולים לפגוע בבריאות ובתפקוד הילד. מחקרים הראו שחסך שינה עלול לגרום ל: ישנוניות יתר במשך היום ונטייה להירדמות. ירידה קוגניטיבית, כולל פגיעה בחשיבה, זיכרון, ריכוז ומהירות תגובה, ובעקבות זאת ירידה בהישגים בלימודים. הפרעות התנהגותיות כמו קשיי קשב וריכוז, מצב רוח שלילי, עצבנות, אימפולסיביות, תוקפנות, תנודתיות במצב הרוח, חוסר משמעת, חרדה ודיכאון. שינויים מטבוליים ועודף משקל. המלצות לשעות שינה ביממה לפי גיל:  ⏰ הטבלה הבאה מציגה את טווח שעות השינה המומלצות לפי נייר העמדה: גיל שעות שינה מומלצות ביממה  0-3 חודשים 14-17   4-11  חודשים   12-15    1-2 שנים   11-14    3-5 שנים   10-13    6-13 שנים   9-12   14-17  שנים   8-10   מה הנתונים לגבי הפרעות ובעיות שינה באוטיזם? הספרות המחקרית מראה באופן עקבי כי שיעור בעיות השינה וחומרתן גבוה יותר בילדים ובני נוער אוטיסטים ביחס לילדים עם התפתחות טיפוסית. חלק מהמחקרים מדברים על עד כ-86% מהאוטיסטים. באופן ספציפי יותר, אוטיסטים הראו יותר התנגדות לשינה, כולל התקפי זעם לפני השינה, קשיים בהירדמות, קושי בשמירה על רצף השינה, יקיצות ליליות מלוות בהתנהגות מפריעה, ביעותי לילה, שינה משותפת עם הורים או אחרים ויותר פראסומניות (התנהגויות חריגות במהלך השינה). . מהן ההשפעות של הפרעות ובעיות שינה באוטיזם? הפרעות שינה בקרב ילדים אוטיסטים קשורות להשפעות קוגניטיביות, רגשיות והתנהגותיות נרחבות. ❗ איכות שינה ירודה, ובמיוחד משך שינה קצר, נמצאה קשורה ל: אינטליגנציה כללית נמוכה יותר כישורים מילוליים חלשים יותר תפקוד יומיומי ומסתגל נמוך יותר 🧠 ילדים אוטיסטים עם בעיות שינה מראים גם יותר: התנהגויות חזרתיות עצבנות ואגרסיביות היפראקטיביות נסיגה חברתית מעניין לציין כי תופעות אלו מופיעות בקרב ילדים בגילים שונים ובמגוון רחב של רמות קוגניטיביות. 😓 נוסף על כך, בעיות שינה אצל ילדים אוטיסטים מובילות לעלייה ברמות הלחץ של ההורים, ופוגעות בשגרת המשפחה כולה. 🔁 ייתכן שמתקיים כאן קשר דו-כיווני: תסמיני האוטיזם תורמים לקשיי שינה, בעוד שהפרעות השינה מחמירות את אותם תסמינים ואת ההתנהגויות המאתגרות הנלוות להם. ממצאים אלו מדגישים את הצורך בהערכה יסודית של בעיות שינה אצל ילדים אוטיסטים וטיפול מתאים, לשם שיפור התפקוד היומיומי ולמען איכות חיים טובה יותר לילדים ולהוריהם כאחד. מה גורם לבעיות והפרעות השינה אצל אוטיסטים? הגורמים להפרעות שינה בקרב ילדים אוטיסטים הם מורכבים ולא ידועים במלואם. מחקר עדכני מציע השערה כי מדובר באינטראקציה בין גורמים ביולוגיים (גנטיים, חיסוניים, נוירולוגיים), פסיכולוגיים, סביבתיים וחינוכיים, כולל הרגלי טיפול שאינם תמיד מותאמים. שינויים בפעילות המוח במהלך השינה אחת ההשערות המרכזיות מסבירה את נדודי השינה בשיבושים בהתפתחות ובארגון של הפעילות החשמלית במוח. ממצאים שהתקבלו באמצעות פוליסומנוגרפיה (בדיקת שינה במעבדה) הצביעו על תבניות שינה לא תקינות, כגון: ירידה בזמן השהייה במיטה ובמשך השינה הכולל עליה בשלב השינה הקל (שלב 1) עיכוב בהירדמות ירידה ביעילות השינה (היחס בין זמן השינה בפועל לזמן במיטה) עלייה ביקיצות ליליות ירידה בשנת REM (שנת החלום) שינויים אלו מרמזים על ליקויים ביולוגיים המשפיעים על איכות השינה, אך אין עדיין סמן ביולוגי מובהק שניתן להסתמך עליו לזיהוי אוטיזם דרך פעילות מוחית בשינה. מלטונין ותפקודו במוח השערה ביולוגית נוספת עוסקת בהורמון מלטונין, האחראי על ויסות מחזור השינה-ערות. בקרב ילדים אוטיסטים נמצא שילוב של: ייצור מלטונין מופחת פירוק מואץ של מלטונין ואתרי קישור לקויים להורמון (כנראה על בסיס גנטי) מצבים אלו עלולים לגרום לעיכוב בהירדמות ויקיצות מרובות במהלך הלילה. הצלחה בטיפול באמצעות מלטונין חיצוני תומכת בהשערה זו. רגישות חושית ועוררות-יתר אצל ילדים אוטיסטים רבים יש רגישות תחושתית גבוהה, שגורמת לתגובות לא רגילות לגירויים סביבתיים. לדוגמה: רעש, תאורה חזקה או שינויי טמפרטורה עלולים להקשות על ההירדמות תחושת הבד של המצעים או הפיג'מה יכולה לעורר אי נוחות חמורה בנוסף, ייתכן שמעורבות של מערכת ה–locus coeruleus-norepinephrine (מערכת עוררות מוחית) תורמת לעוררות יתר, קשיי ויסות חושי ופגיעות קוגניטיבית. גירוי יתר של מערכת זו, ככל הנראה מהאזורים הקדם-מצחיים ומהאמיגדלה, עשוי להסביר מדוע ילדים אוטיסטים עם עוררות-יתר סובלים לעיתים גם מתסמינים כמו חוסר קשב, אימפולסיביות, היפראקטיביות, חרדה, התקפי פאניקה ונדודי שינה. השפעת ויטמין D ויטמין D חיוני להתפתחות מערכת העצבים בזמן ההיריון ולתפקוד גנטי תקין. מחסור בו במהלך ההיריון עלול להוות גורם סיכון סביבתי לאוטיזם. בנוסף, נמצא קשר אפשרי בין חסר בוויטמין D לבין נדודי שינה, לפחות בקרב מבוגרים. תפקוד מערכת ה–GABA הגרעין הקדם-אופטי שבהיפותלמוס אחראי על עידוד השינה באמצעות הנוירוטרנסמיטר GABA. אצל אוטיסטים משערים שיש ליקויים בהתפתחות ובנדידה של נוירונים מסוג זה. ייתכן שאין זה מקרי שאזור גנטי בכרומוזום 15q, המיוחס לסיכון מוגבר לאוטיזם, כולל גנים הקשורים ל-GABA. הפרעות רפואיות נוספות שיכולות להשפיע על שינה מהפן הקליני חשוב לבדוק מצבים רפואיים נוספים שיכולים להפריע לשינה: ריפלוקס קיבתי-ושטי (GERD) דום נשימה בשינה (OSA) אפילפסיה תסמונת הרגליים העצבניות (RLS) בעיות עור כמו אקזמה או גרד 📌 בפוסט הבא נעמיק בדרכי טיפול יעילות לשיפור השינה אצל ילדים אוטיסטים ופתרונות פרקטיים להורים. למקורות: https://journals.healio.com/doi/abs/10.3928/19382359-20200511-01 https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26823076/ https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S1389945718300200 https://www.atlantis-press.com/proceedings/ichssd-20/125942184 🟢לכל העדכונים בתחום האוטיזם ואירועי המרכז שלנו, הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה  שלנו

עצירות פונקציונלית בילדים – איך מזהים ומה עושים? עצירות אצל ילדים היא תופעה נפוצה, אבל מתי היא נחשבת לבעיה רפואית? 🤔 📌 אבחון עצירות פונקציונלית בילדים לפי קריטריוני Rome IV 👦 אצל ילדים מעל גיל 4 – האבחון מחייב שהסימפטומים יופיעו לפחות פעם בשבוע 📅 במשך חודש אחד לפחות ⏳. 👶 אצל תינוקות ופעוטות (עד גיל 4) – הקריטריונים מחייבים שהסימפטומים יופיעו לפחות פעם בשבוע 🗓️ במשך חודש, אך בנוסף נדרש שלא תהיה מחלה אורגנית (כגון תסמונת המעי הרגיז) ❌⚕️ שיכולה להסביר את העצירות 💩. לפי קריטריוני Rome IV, עצירות פונקציונלית מוגדרת כהתמודדות עם לפחות שניים מהתסמינים הבאים במשך חודש לפחות: 🔹 פחות משתי יציאות בשבוע 📅 🔹 החזקה או התאפקות מכוונת – הילד מנסה למנוע יציאה, למשל על ידי כיווץ הרגליים 🚫🦵 🔹 צואה קשה, יבשה או כואבת 😖💢 🔹 יציאות גדולות במיוחד שעלולות לגרום לחסימה בשירותים 🚽🔄 🔹  בריחת צואה (אנקופרזיס) – כאשר הצואה נוזלית או מוצקה בורחת לתחתונים 🩲💦 🔹 סימנים של כאב או פחד בזמן יציאה 😢😨 📌 מה חשוב לדעת? ✅ עצירות יכולה להיגרם בגלל תזונה דלה בסיבים🥤, התאפקות עקב פחד מהכאב 😟, או שינויים בשגרה 🔄. ✅ כאשר עצירות לא נובעת ממחלה אורגנית, היא נחשבת פונקציונלית וניתנת לטיפול בהדרכה נכונה 👩‍⚕️. 🚸 עצירות ואוטיזם? 📊 המרכז לבקרת מחלות בארה"ב (CDC) ערך סקר לאומי בין השנים 2006-2010 ומצא כי ילדים עם אוטיזם היו בסיכון גבוה פי 3.5 לסבול מעצירות כרונית בהשוואה לילדים עם התפתחות טיפוסית. תוכלו לקרוא על הסיבות לכך בפוסט שכתבנו על הסיבות לתדירות הגבוהה שאוטיסטים סובלים מעצירות . 😶 פעמים רבות, עצירות ובעיות במערכת העיכול מפוספסות בעיקר אצל אוטיסטים לא מילוליים שמתקשים לתקשר קושי וכאב. 🔍 התנהגויות נפוצות שעלולות לרמוז על אי נוחות במערכת העיכול: 🔸 הקשתה של הגב לאחור 🤸‍♂️ 🔸 לחיצה על הבטן 🤲 🔸 חריקת שיניים 😬 🔸 עלייה בהתנהגויות חוזרות 🔁 🔸 רגזנות, אגרסיביות ופגיעה עצמית 😡🤕 💡 איך ניתן לעזור לילדים? 🥦 תזונה עשירה בסיבים – פירות 🍎, ירקות 🥕 ודגנים מלאים 🌾 💧 שתייה מספקת – מים לאורך היום 🚰 🚽 הרגלי שירותים קבועים – לשבת בשירותים אחרי ארוחות 🕒 ⚠️ הפחת מזונות שגורמים לעצירות 🥯🧀🍟 🎉 חיזוקים חיוביים – עידוד והצלחה ללא לחץ 🌟 ❗ אם העצירות נמשכת או גורמת לסבל משמעותי, כדאי להתייעץ עם רופא ילדים או גסטרו 🩺 ופיזיותרפיסט רצפת אגן ילדים 👨‍⚕️👩‍⚕️ לקבלת הנחיות נוספות! 🟢 לכל העדכונים בתחום האוטיזם והאירועים מהמרכז שלנו – הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה  שלנו 🟢

מהי אנקופרזיס? (הצטאות) אנקופרזיס (Encopresis):   מצב שבו ילדים מעל גיל 4 מטילים צואה רצונית או לא רצונית,  במקומות לא הולמים (בבגדים, על הרצפה וכו'). אנקופרזיס ראשוני:  הילד מעולם לא רכש שליטה מלאה על יציאות – כלומר, לא נגמל. אנקופרזיס שניוני:  הייתה גמילה מלאה ושלב של שליטה קודמת על היציאות, ולאחר מכן חזרה בריחת הצואה. הסיבה הנפוצה ביותר לבריחת צואה היא עצירות.   הצואה נאגרת, נהיית קשה, וצואה נוזלית חדשה "עוקפת" אותה ודולפת. מהי עצירות? עצירות היא לא רק תדירות יציאות נמוכה. גם אם הילד עושה קקי כל יום, הוא עדיין יכול לסבול מעצירות! כשמגדירים עצירות, מתייחסים ל: תדירות היציאות:  כמה פעמים בשבוע? מרקם היציאות:  האם הן קשות? התרוקנות לא מלאה:  תחושה שלא הכל יצא. כאב ביציאה:  האם כואב לו בזמן עשיית צרכים? כתבנו בפירוט על עצירו ת ואוטיזם  בפוסט נפרד. מעגל העצירות הכואב 🔄 זהו מנגנון שכיח מאוד, שמסביר כיצד עצירות יכולה להפוך לבעיה מתמשכת: טריגר:  טראומה נפשית/גופנית, שינוי בתזונה, או סיבה לא ידועה, מובילים לעצירות ראשונית. כאב:  העצירות גורמת לכאב ביציאה, ולעיתים לפציעה כואבת באזור פי הטבעת (פיסורה). התאפקות מרובה:  הילד רוצה להימנע מהכאב, ולכן מתאפק. הצואה נשארת זמן רב יותר במעי הגס. יש ספיגה מוגברת של נוזלים מהמעי הגס לגוף. הצואה במעי הגס הופכת קשה ויבשה. היציאה כואבת עוד יותר, במיוחד אם האזור פצוע. כך נוצר מעגל העצירות!   ניתן להיכנס למעגל גם משלב ההתאפקות:  ילד שנמנע מלהטיל צואה כי התנאים בגן או בבית הספר לא נוחים, אין פרטיות, מלוכלך, או חווה הפרעה בעבר – ההתאפקות מחמירה את המצב. החמרת ההתאפקות מובילה להשלכות: ⚠️ אגירת צואה והרחבת הרקטום:  המעי הגס מתרחב משמעותית. דליפת צואה נוזלית:  תוכן צואתי נוזלי חדש מגיע למעי הגס, ודולף דרך הצואה הקשה בלי שהילד מרגיש. כשהרקטום מתוח לאורך זמן, החיישנים שמדווחים על מלאות אינם פועלים היטב, והילד לא חש שהרקטום מלא. קושי לרוקן את הצואה:  השרירים לא מתכווצים בעוצמה מספקת כשהם מתוחים, ולכן קשה לרוקן. כל זה מוביל גם להחמרת לכלוך הצואה בתחתונים (Smearing). עצירות ואנקופרזיס בילדים אוטיסטים📈 המרכז לבקרת מחלות בארה"ב (CDC) ערך סקר לאומי בין השנים 2006-2010 ומצא כי ילדים אוטיסטים היו בסיכון גבוה פי 3.5 לסבול מעצירות כרונית בהשוואה לילדים עם התפתחות טיפוסית. עצירות נמצאה עם שיעור שמוערך ב-50% מהאוטיסטים. אנקופרזיס בילדים אוטיסטים דווחה גם היא כשכיחה, ביותר מ- 55% מהילדים. כתבנו בפירוט מדוע אוטיסטים סובלים מעצירות בתדירות גבוהה יותר?  בפוסט נפרד. מה עושים? פנייה לרופא ובדיקה 👨‍⚕️ אל מי פונים? רופא ילדים:  רוב מקרי העצירות מטופלים על ידו. רופא גסטרו ילדים:  אם הטיפול של רופא הילדים לא עזר. רופא מומחה בהפרעות תנועה במערכת העיכול:  למקרים הקיצוניים יותר. אבחון על ידי הרופא אנמנזה:  תשאול מעמיק על ההיסטוריה והתסמינים. תזונה: ירידה בתיאבון כתוצאה מהעצירות, לעיתים עצירות יכולה להיות קשורה להפרעות אכילה (תשומת לב בעיקר במתבגרים ומתבגרות). רגישות לחלבון חלב פרה או צליאק (לרוב גורם לשלשולים, אך לעיתים גם לעצירות). עצירות בחודש הראשון לחיים. סטרס נפשי: מעבר דירה, שינוי מסגרת, שינוי צוות חינוכי פתאומי, פרידת הורים, מחלה, אח חדש. ניתוחי עבר: ניתוחי בטן, פי טבעת. כאב בטני: האם מוקל אחרי יציאות? דם ביציאות: דגל אדום. היסטוריה משפחתית של מחלת הירשפרונג (Hirschsprung's disease) – הפרעה נדירה בעיצבוב המעי הגס. צואה דקה מאוד (כמו סרט) - יכול להעיד על חסימה חלקית. נפיחות בטן משמעותית. בדיקה גופנית:  בדיקת בטן, עמוד שדרה, ובדיקה רקטלית (חיצונית בתחילה, ולעיתים גם פנימית). בדיקות מעבדה:  לא הוכחה יעילות רבה, אך בודקים תפקודי בלוטת התריס (תת פעילות של בלוטת התריס עלולה לגרום לעצירות) וסרולוגיה לצליאק. הדמיה: צילום בטן:  בעל רגישות נמוכה לאבחון עצירות. משתמשים בו במצב של היעדר שיתוף פעולה בבדיקה גופנית. אולטרסאונד בטן:  הוכח כיעיל במציאת עצירות, אך פחות באיתור הסיבה לעצירות. חוקן עם חומר ניגוד:  בדיקה פולשנית המספקת מידע על מבנה הרקטום ומידת הרחבתו. אבחון מתקדם (מבוצע במרכזים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול, לדוגמא בבית חולים שניידר): בדיקת זמן מעבר (Transit Time Study):  מגיל שנתיים ומעלה. הילד בולע קפסולה עם 24 טבעות, ומבצעים צילום בטן לאחר 5 ימים. מאפשר להבחין בין בריחת צואה משנית לעצירות לבין בריחת צואה מסיבה אחרת. אם כל הטבעות יצאו: מדובר בבריחת צואה שאינה משנית לעצירות מכיוון שהתוכן במעי עובר בצורה תקינה ויוצא. אם הטבעות נשארו: מיקומן חשוב – אם כולן למטה, המעי עובד טוב והילד מתאפק. מנומטריה אנורקטלית (Anorectal Manometry):  בודקת את תפקוד השרירים והעצבים באזור פי הטבעת והרקטום. טיפול מקיף 🎯 הטיפול בעצירות ואנקופרזיס כולל צוות רב מקצועי: גסטרואנטרולוג ילדים, פיזיותרפיסט לרצפת אגן מומחה בילדים  וטיפול רגשי– השילוב הוא המהותי! ♾️ טיפול מוצלח באנקופרזיס אצל ילדים אוטיסטים מחייב התאמה אישית למאפיינים הייחודיים של הילד והמשפחה.  בניית תכנית מסודרת הכוללת עזרים חזותיים, הדרכה וליווי מקצועי – עם הבנה עמוקה גם באוטיזם וגם בטיפול באנקופרזיס. שילוב הידע הזה הוא המפתח להטמעה של שגרה חדשה, בטוחה ובריאה. חשוב מאוד לא להפסיק פתאום טיפול! הטיפול באנקופרזיס הוא טיפול ארוך טווח ויכול להימשך מעל שנה. החשיבות היא בשיפור תנועתיות המעיים והתאוששות המעי - זה לוקח זמן! הטיפול מורכב מ-3 היבטים: טיפול תרופתי: סוגי תרופות: משלשלים אוסמוטיים:  גורמים לכניסת נוזלים למערכת העיכול (לדוגמה: נורמלקס). משלשלים סטימולנטים:  גורמים להתכווצות המעי הגס וקידום תוכן צואתי (לדוגמה: לקסעדין, סנה). לובריקנטים:  פראפין – גורמים ליציאות לעבור בצורה חלקה. באוטיסטים, הטיפול התרופתי עשוי לא להיות יעיל במקרים שבהם קיימים אתגרים התנהגותיים כמו סירוב ליטול תרופות או סירוב להתרוקן. לכן, התערבויות של הקניית הרגלים על ידי אנשי מקצוע מומחים באוטיזם, חיוניות לעיתים קרובות בטיפול. פיזיותרפיה לרצפת האגן בילדים: הסבר על מערכת העיכול והקניית הרגלים - ישיבה מתוזמנת, תנוחת ישיבה נכונה באסלה. לימוד הקשבה לגוף ומודעות תחושתית. לימוד כיווץ והרפיה של שרירי רצפת האגן. עיסוי בטן ותרגילים לשיפור תנועתיות המעיים. שינויים תזונתיים - הפחתת מזונות מעודדי עצירות, שילוב סיבים תזונתיים, שתייה, ייעוץ עם דיאטנית במקרה הצורך. התאמת מינוני הנורמלקס. ביו פידבק. טיפול רגשי: הערכה כוללת של הילד והמשפחה. התייחסות לסטרס נפשי, חרדות, וכל גורם רגשי שעלול להשפיע. חשוב לזכור: גם אם הטריגר רגשי, העניין הפיזיולוגי עדיין קיים ויש לשלב בין הטיפולים. כששום דבר לא עוזר – עצירות עמידה לטיפול במקרים קיצוניים, כאשר הטיפולים הרגילים לא מועילים, נדרשים טיפולים מתקדמים: ריקון ידני תחת טשטוש:  ילדים עם הצטברות קיצונית של צואה או חסימות עלולים להזדקק לריקון ידני של המעי הגס תחת טשטוש. למרות שמדובר בהליך הדורש טשטוש, ניקוי ביתי עשוי להיות קשה מאוד, וניקוי תוך אשפוז דרך זונדה עלול להיות טראומטי לילד, כמו גם השהייה עצמו בבית החולים. בוטוקס אנאלי:  הזרקת בוטוקס (Botox) לשריר הסוגר הפנימי של פי הטבעת תחת טשטוש עשויה לסייע משמעותית לילדים עם התנהגויות של הימנעות מהתרוקנות. ההזרקה מונעת את כיווץ השריר ומקלה על תהליך ההתרוקנות, מה שתורם להפחתת הצטברויות ולשיפור ניכר בהתנהגות ובנוחות. לאחר ההזרקה נצפית תדירות גבוהה יותר של שחרור גזים והפחתת נפיחות בטנית. אי שליטה על הצואה לאחר ההזרקה נדירה, כיוון שרק הסוגר הפנימי מושפע והסוגר החיצוני שומר על תפקודו. לעיתים נדירות תיתכן דליפת שתן זמנית בשל הקרבה לאזור שלפוחית השתן – אך מדובר לרוב בתופעה חולפת. נקודות חשובות נוספות: 👇 יש קשר בין בריחת שתן לבריחת צואה:  המעי הגס והרקטום נמצאים אנטומית סמוך לשלפוחית השתן, וכשהם מלאים הם לוחצים עליה ועלולים לגרום לבריחות שתן. אם בריחת השתן נמשכת לאחר טיפול בעצירות, יש לפנות לאורולוג. ילדים עם קשיי קשב וריכוז סובלים יותר מעצירות:  השכיחות של הפרעת קשב וריכוז עם היפראקטיביות (ADHD) בקרב אוטיסטים גבוהה באופן משמעותי לעומת האוכלוסייה הכללית. בצורה דומה שכיחות העצירויות אצל אנשים עם ADHD גבוהה יותר מהאוכלוסייה הכללית. טיפול בקשיי קשב וריכוז ובניית שגרה עשויים לסייע. בריחת צואה תוך כדי שינה:  מעידה על עצירות קשה מאוד או בעיה בסוגרים. מיתוסים מופרכים! ❌ מיתוס 1: עצירות נגרמת משתייה לא מספקת.   לא הוכח! מחקרים לא מצאו קשר בין התייבשות או שתייה מועטה לשכיחות מוגברת של עצירות. מאידך, חשוב לזכור: ילד שמטופל בעצירות, כן חשוב שישתה מספיק  כדי למנוע התייבשות עקב השימוש בתרופות. מיתוס 2: האבקות והתרופות ממכרות.   לא הוכח!   אין יצירת תלות, ולא נוצרות הפרעות במאזן המלחים. הפחתת מינון נעשית רק לאחר חודש שלם תקין של יציאות. אם העצירות חוזרת לאחר הפסקת התרופה, זה אומר שהמעי לא מתפקד היטב, ולא שנוצרה תלות. חשוב לזכור:  הרחבת המעי הגס יכולה להיות בלתי הפיכה! ולכן חשוב הרבה יותר לטפל בתופעת העצירות. אנו מקווים שפוסט זה סיפק לכם מידע מקיף ומועיל. זכרו, אתם לא לבד בהתמודדות הזו. אם יש לכם חששות, פנו תמיד לצוות רפואי לקבלת עזרה והכוונה. למקורות:   https://link.springer.com/article/10.1007/s40746-024-00304-6 https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1097/MPG.0000000000003808 🟢לכל העדכונים בתחום האוטיזם ואירועי המרכז שלנו, הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה  שלנו

מהי התבגרות מינית מוקדמת? 👶➡️🧑‍🦱 התבגרות מינית מוקדמת (Precocious Puberty) מתרחשת כשהסימנים הפיזיים של ההתבגרות מופיעים מוקדם מהרגיל: אצל בנות:  התפתחות שדיים, שיעור ערווה ובית שחי, והופעת וסת - לפני גיל 8. אצל בנים: הגדלת הפין והאשכים, שיעור ערווה ובית שחי - לפני גיל 9. 📍התבגרות מינית מוקדמת נפוצה פי 5-10 יותר בקרב בנות לעומת בנים באוכלוסייה הכללית. אוטיזם והתבגרות מינית מוקדמת ♾️📈 שני מחקרים ענקיים שפורסמו לאחרונה, בדקו את הקשר בין אוטיזם להתפתחות מינית מוקדמת: מחקר בפלורידה, ארה"ב (2021):   מחקר שכלל למעלה מ-100,000 ילדים מצא שילדים אוטיסטים הראו שיעור גבוה פי 3-5 של התפתחות מינית מוקדמת לעומת ילדים אחרים! הסיכון בולט במיוחד אחרי גיל 3, ומדגיש את הצורך במעקב רפואי. מחקר בטייוואן :(2024)   המחקר בדק 11,104 ילדים אוטיסטים מול מספר זהה של ילדים עם התפתחות טיפוסית לאורך כעשור. הממצאים המרכזיים: ילדים אוטיסטים היו בסיכון גבוה פי 6.5 להתפתחות מינית מוקדמת   לעומת ילדים עם התפתחות טיפוסית! אוטיזם נמצא כגורם סיכון עצמאי ללא תלות ברמת האינטליגנציה. בנות אוטיסטיות היו בסיכון גבוה במיוחד, אך גם בנים אוטיסטים הראו סיכון מוגבר.   מהי הסיבה לשיעור הגבוה של התפתחות מינית מוקדמת באוטיזם? נכון לעכשיו לא ידוע מהו המנגנון המדויק שמוביל לכך שילדים אוטיסטים מראים שיעור גבוה יותר של התבגרות מינית מוקדמת מילדים עם התפתחות טיפוסית. ישנן השערות לגבי גורמים גנטיים, הורמונליים וסוציואקונומיים שעלולים להשפיע, אך נדרש מחקר נוסף בנושא.   לסיכום: מהמידע שנצבר בספרות המדעית ניכר כי שכיחות של התפתחות מינית מוקדמת באוטיזם הוא גבוה יותר מאשר באוכלוסייה הכללית. המשמעות עבורנו: 👀 מומלץ להורים ואנשי מקצוע להיות ערניים במיוחד לסימני התבגרות מוקדמת אצל ילדים אוטיסטים. חינוך למיניות וידע הקשור להתפתחות מינית מוקדמת להורים לילדים אוטיסטים, עשוי להעצים הורים לחפש ייעוץ רפואי מוקדם יותר. הפנייה מוקדמת של ילדים אוטיסטים לייעוץ אנדוקרינולוגי יכולה לסייע באבחונים מדויקים, התערבות מוקדמת יכולים למנוע השלכות גופניות ונפשיות משמעותיות. למקורות: https://karger.com/hrp/article-abstract/94/5-6/219/828441/A-Longitudinal-Cohort-Study-of-Precocious-Puberty https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1750946724000655 https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1002/aur.2406 🟢לכל העדכונים בתחום האוטיזם ואירועי המרכז שלנו – הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה  שלנו🟢

בעקבות המצב, הצוות שלנו בנה עבורכם מאגר פעילויות פשוטות ומרגיעות לילדים שניתן לבצע במרחב המוגן או בחוץ (בהתאם למצב) בתחומי עניין שונים, כך שכל משפחה תוכל למצוא לה את הפעילויות המתאימות לה. 1.פעילויות אומנותיות: א. בהשראת טכניקה שנקראת סקוויגל: שרבוט חופשי, אפשר בעיניים פתוחות או סגורות ואז מתוך מה שיצא לחפש דימוי, לפתח אותו, לצבוע. ככה נוצרות דמויות ובסוף אפשר גם להמציא סיפור. ניתן לשרבט בתורות ולחפש ביחד את הדימויים. מצורפות דוגמאות: הקרדיט לציורים האותנטיים לשובל קציר שרעבי המוכשרת מהצוות שלנו.       ב. סיפור ב-6 חלקים: חלקו את הדף לשישה חלקים מבלי לחתוך. בכל חלק תתואר תמונה אחת. 1. ציירו את הגיבור של הסיפור 2. ציירו מה המשימה שלו 3. ציירו מה המכשול שלו 4. ציירו מה/מי עוזר לו 5. ציירו כיצד הגיבור מתמודד עם המכשול 6. ציירו מה קרה בסוף   דוגמא:    הערה: פעילות א' וב' הן שתי פעילויות שונות.   2. תרגול יוגה: בהתאם למצב הרוח נבחר תנוחות שיותר אסופות ומכונסות או תנוחות פתוחות שמעודדות נשימה עמוקה. מצורפים מספר דוגמאות מתוך ערכות קלפי יוגה שפותחו במיוחד עבור ילדים אוטיסטים על ידי תמר אלביליה מהצוות שלנו. א. ב. ג .   ד.     3. פעילות גופנית כללית: א. משחק לחידוד ההקשבה תוך כדי תנועה – מגדירים שלושה חוקים. לדוגמא: שהמבוגר אומר "קטשופ" – הילדים עושים סקווט - כפיפת ברכיים ועולים (כמו לחצן של קטשופ). שהמבוגר אומר "גלידה" – הילדים מרימים ידיים למעלה כפות הידיים מחוברות ויוצרות צורת משולש כלפי מעלה ומבצעים סיבוב במקום. שהמבוגר אומר "סופרמן" – הילדים בעמידת שש ומרימים יד ורגל. אפשר לגוון ולבקש גם יד ורגל נגדית. המבוגר בתחילה מדגים מה אומרת כל הנחייה ואז מתחיל לומר את המילים לסירוגין בצורה מהירה. המטרה של הילד להספיק לבצע כמה שיותר צורות בדקה.   ניתן אחר כך להמציא צורות אחרות ביחד עם הילדים.   תרגול מצוין להעלאת הדופק, חידוד הקשב ושיפור הכושר הגופני.   ב. משחק מהירות תגובה. מפזרים 3 חפצים בחדר או בגינה בחוץ אם ניתן ובטיחותי. לדוגמא: כרית, בקבוק וכיסא. המבוגר קורא בשם החפץ ועל הילד לגעת בחפץ במהירות האפשרי. כך אחד אחרי השני למשך דקה. המטרה לגעת בכמה שיותר בדקה.   4. פעילויות המשלבות מוזיקה: א. ניתן לתלות על הקיר דף ציור גדול ולעודד ציור חופשי עם מדבקות אהובות (כמו גיבורי על או דינוזאורים), בליווי מוזיקה ותנועה – פעילות שמאפשרת ביטוי יצירתי, הפחתת מתח, חיזוק חגורת כתפיים ושילוב בין גוף לנפש. ב. שימו מוזיקה אהובה, בזמן שהמוזיקה מנגנת על הילדים לנוע בכל דרך שבא להם, ברגע שהמוזיקה מפסיקה, הם קופאים במקום. פעילויות אלו משלבים תנועה, מוזיקה וכיף ומסייעות בשחרור אנרגיה ושיפור המודעות הגופנית.   5. פעילויות תחושתיות: א. קופסת ההפתעות – החביאו לילדים חפצים שונים בתוך קופסת נעליים או קופסת דגנים ריקה ובקשו מהם לזהות מהו החפץ מבלי שהם רואים אותו. עליהם לזהות את החפץ דרך מישוש שלו וזיהוי המרקם והצורה שלו. ב. פינת השקט שלי – בחרו פינה קטנה בממד/מקלט וציידו אותה בכמה שמיכות וכריות רכות, אפשר להוסיף בובה מרגיעה, צעצוע רך אהוב, ספר או חפץ בעל מרקם נעים. פינה זו יכולה לשמש כמקום מפלט עבור הילד כשהוא מרגיש מוצף או זקוק להפוגה. המרחב המוכר והנעים עוזר לווסת את עצמו ולהירגע. מאחלים לכולם המשך ימים שקטים🙏 🟢לכל העדכונים בתחום האוטיזם ואירועי המרכז שלנו – הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה  שלנו🟢

בזמן שישראל מתמודדת עם מצב ביטחוני מתוח, הורים רבים לילדים אוטיסטים מוצאים את עצמם מתמודדים עם אתגרים חדשים או ממושכים ושואלים את עצמם איך לעזור לילדים אוטיסטים להתמודד עם אזעקות ומצבי חירום? הסיטואציות האלה יכולות להיות מטרידות במיוחד, לא רק בגלל האזעקות והרעש, אלא גם בגלל השינויים הבלתי צפויים בשגרה. להלן מספר טיפים שיעזרו לכם ההורים להתמודד עם האזעקות ומצבי החירום ולתמוך בילדיכם בתקופות אלו: 1. שיחה מקדימה והתכוננות מראש📝: הכינו את הילדים למה שיכול לקרות. הסבירו בצורה פשוטה על האזעקות, על המקלטים ועל הצורך להישאר בטוחים. שימוש בסיפורים חברתיים יכול לעזור להמחיש את המצב בצורה ברורה יותר. 2. יצירת מרחב בטוח בבית🏘: עבור ילדים עם אוטיזם, אזור בטוח ושקט יכול להיות חיוני בזמן של לחץ. ניתן להכין פינה שקטה עם צעצועים מרגיעים, אוזניות מבודדות רעש, וחפצים שהילד אוהב במיוחד. 3. שימור השגרה במידת האפשר📒: כאשר השגרה משתנה, זה יכול להעלות את רמות החרדה אצל הילדים. נסו לשמור על לוח זמנים דומה ככל האפשר, גם במצבי חירום. שגרה קבועה מספקת תחושת ביטחון. 4. תרגול התנהגות בזמן אמת📣: תרגלו יחד איתם את התנהגותם בזמן אזעקה. לדוגמה, ניתן ליצור "משחק תפקידים" שמדמה מצב של אזעקה, כך שהילד ירגיש פחות מופתע ופחות לחוץ כשהמצב האמיתי יקרה וממש לעבור על סדר הפעולות שיש לבצע בעת אזעקה. שמכירים את הצלילים פחות נבהלים, ולכן אפשר להשמיע לילד הקלטה של אזעקה, עם הסבר שכשאם פתאום יהיה צליל כזה - צריך להיכנס לחדר ששומר עלינו ולחכות שם קצת עם המשחקים שמחכים שם. 5. שימוש באביזרים מרגיעים📱: ילדים אוטיסטים רבים, מגיבים טוב לאביזרים תחושתיים כמו כדורי לחיצה, שמיכות כבדות ואפילו אוזניות עם מוזיקה מרגיעה בזמן האזעקות. 6. שימרו על קור רוח ורוגע ככל הניתן🧘: מצב של אזעקה הוא מצב מלחיץ, כאשר הילדים יראו את הוריהם פועלים בקור רוח וברוגע זה ישפיע על הרגשתם ועל התנהגותם. השתדלו ככל הניתן במצב מורכב זה לשמור על ענייניות והקרינו רוגע, תמיכה ואהבה לילדים. שבו איתם, חבקו אותם אם הם רוצים עד יעבור זעם. הצוות המנוסה שלנו כאן בשבילכם לכל עזרה או ייעוץ בלעזור לילדים אוטיסטים להתמודד עם אזעקות ומצבי חירום, הרגישו בנוח לפנות אלינו.