🟢מהי תיאוריית המיינד?
📘תאוריית המיינד או התיאוריה של התודעה (Theory of Mind - ToM) היא היכולת לייחס מצבים מנטליים - כמו מחשבות, רגשות, רצונות, כוונות ואמונות - לעצמנו ולאחרים.
📘היא מאפשרת לנו להבין שאנשים אחרים הם בעלי עולם פנימי ייחודי, שונה משלנו, להתנהג בהתאם וכפועל יוצא מכך לתקשר בצורה יעילה, להבין את התנהגותם של אחרים ולפתח מערכות יחסים חברתיות.
📘לדוגמה, אם ילד רואה ילד אחר בוכה, הוא מבין שהוא עצוב כנראה כי קרה לו משהו מצער. ילד עם תיאוריית מיינד מפותחת ינסה כנראה לנחם את הילד הבוכה, או לעזור לו לפתור את הבעיה.
🟢לתיאוריית המיינד ישנה היררכיה בעלת שלוש דרגות ייחוס כאשר הדרגה הראשונה היא הפשוטה ביותר לרכישה ואילו השלישית היא המורכבת ביותר ובעזרתה ניתן להבין מצבים חברתיים מורכבים מאוד.
שלושת רמות היחוס של תיאוריית המיינד:
📘רמת ייחוס ראשונה: כאשר הילד מתאר מה אנשים חושבים על מאורעות אמיתיים ממשיים המתרחשים בעולם, זו הרמה הפשוטה ביותר.
מתייצבת ונרכשת סביב גיל 4.
רמת ייחוס זו מודגמת בניסוי המפורסם של סאלי ואן.
דוגמה: ניסוי סאלי ואן המפורסם מדגים את הייחוס מדרגה ראשונה בצורה טובה.
מהלך הניסוי:
הצגת הדמויות: לילדים מוצגות שתי בובות: סאלי ואן.
סאלי מסתירה חפץ: סאלי מניחה חרוז בסל שלה ויוצאת מהחדר.
אן מעבירה את החפץ: בזמן שסאלי לא נמצאת, אן לוקחת את החרוז מהסל של סאלי ומניחה אותו בקופסה שלה.
חזרתה של סאלי: הילד נשאל: "איפה סאלי תחפש את החרוז שלה?"
תוצאות הניסוי:
ילדים צעירים: ילדים מתחת לגיל 4 בדרך כלל עונים שסאלי תחפש את החרוז בקופסה, שם הוא נמצא בפועל, ולא בסל שם היא הניחה אותו. הסיבה לכך היא שהם עדיין לא מבינים שסאלי לא יודעת שהחרוז הועבר, והיא תחפש אותו במקום שבו חשבה שהשאירה אותו.
ילדים גדולים יותר: ילדים מעל גיל 4 בדרך כלל עונים נכונה שסאלי תחפש את החרוז בסל שלה. הסיבה לכך היא שהם מבינים שסאלי בעלת תיאוריית מיינד, ויכולים לייחס לה אמונות שונות משלהם.
📘רמת ייחוס שנייה: כאשר הילד מתאר מה אנשים חושבים על המחשבות של אנשים אחרים אבל הוא עדיין לא לוקח את זה אליו.
📌למשל בכי של תינוק יכול לגרום לנו להחליט שהוא רעב.
📌ניבוי ההתנהגות של מישהו על בסיס מה שהוא חושב, אוהב, מאמין או יודע - אני יודע מה הדעה הפוליטית של מישהו אז אני יכול לחשוב מה הוא יצביע בבחירות.
📌הבנת הנקרא - היכולת להבין סיבות שמובילות את הגיבור להרגיש ככה או אחרת.
📌שיחה - כישורי שיח.
בגיל 5-6 יש הבנה של ייחוס מדרגה שנייה.
רמת ייחוס זו מודגמת בניסוי של ג'ון ומארי.
דוגמא: ייחוס מדרגה שנייה מודגם בצורה טובה על ידי מבחן האמונה המוטעית של ג'ון ומארי.
הדמויות:
ג'ון: ילד שרוצה לקנות גלידה.
מארי: חברה של ג'ון.
מוכר גלידה.
התרחשות המבחן:
ג'ון ומארי נמצאים בפארק.
שאלת זיהוי: מי זה ג'ון ומי זו מארי?
מוכר הגלידה מגיע לפארק.
ג'ון רוצה לקנות גלידה, אך שכח את הכסף שלו בבית.
מוכר הגלידה מציע לג'ון לחזור הביתה לקחת את הכסף ולחזור מאוחר יותר ואומר שהוא יהיה בפארק כל אחר הצהריים.
ג'ון הולך הביתה.
שאלת בקרה: היכן אמר איש הגלידה לג'ון שיהיה כל אחר הצהריים?
מוכר הגלידה מחליט לנסוע לבית הספר כדי למכור גלידה לילדים.
שאלת בקרה: להיכן אמר איש הגלידה שהוא הולך למכור גלידה?
שאלת בקרה: האם ג'ון שמע את זה?
בדרך לבית הספר, מוכר הגלידה עובר ליד ביתו של ג'ון.
ג'ון רואה את מוכר הגלידה ושואל אותו לאן הוא נוסע.
מוכר הגלידה עונה לו: "אני הולך למכור קצת גלידה בבית הספר".
שאלת בקרה: להיכן אמר מוכר הגלידה לג'ון שהוא הולך?
שאלת בקרה: האם מארי יודעת שאיש הגלידה דיבר עם ג'ון?
עכשיו מארי הולכת הבייתה.
לאחר מכן, מארי מגיעה לבית של ג'ון ושואלת את אימו אם הוא בבית.
אימו של ג'ון אומרת למארי שג'ון הלך לקנות גלידה.
שאלות בעקבות המבחן:
שאלת אמונה: מה חושבת מרי, לאן ג'ון הלך לקנות גלידה?
שאלת הצדקה: למה?
שאלת מציאות: לאן באמת ג'ון הלך כדי לקנות גלידה?
שאלת זיכרון: איפה היה איש הגלידה בהתחלה?
שאלת רצון: למה ג'ון הלך לביה"ס?
📘רמת ייחוס גבוהה: כאשר הילד מתאר מה הוא חושב שאנשים אחרים חושבים על המחשבות שלו.
📌אני מייחס לעצמי את הרגש על בסיס מה שאני חושב שהאחר חושב עליי כלומר הסתכלות על עצמי דרך הפרספקטיבה של האחר. זו דרגת הייחוס הכי מופשטת.
📌היכולת של ילדים להסביר רגשות מורכבים כמו מה זו מבוכה, אשמה או גאווה מתפתחת אחרי שיש הבנה של תיאוריית המיינד ברמת ייחוס יותר גבוהה.
לדוגמא מבוכה, הבסיס של מבוכה זה מה אני חושב שאדם אחר חושב עליי ואז אני מרגיש מבוכה. אם החלקתי על בננה ולא ראו אותי אז כואב לי אבל אני לא נבוך.
רגשות מורכבים כמו מבוכה עוברים דרך האחר ולכן תיאוריית המיינד היא בסיסית וחשובה בהבנה שלהם.
📌דוגמא נוספת היא שקרים לבנים.
דוגמא לשקר לבן יכולה להיות הבעת שמחה ממתנה שמישהו שאתה אוהב ומעריך נתן לך למרות שאתה מאוד לא אהבת את המתנה.
הבעת השמחה והסתרת הרגש האמיתי נובעת מכך שאתה לא רוצה לפגוע או להעליב את האדם היקר לך שנתן לך את המתנה.
יש פה משהו שהשפיע על ההתנהגות של האדם דרך האחר, אני חושב על המחשבה שלהם שהם רצו לשמח ולהפתיע אותי ואני מביע רגש אחר ממה שאני מרגישה על בסיס מה שהם היו רוצים שאני אחשוב או אעשה.
מגיל 7 והילך נצפה לראות ייחוסים מדרגה גבוהה.
רמת ייחוס זו מודגמת במספר מבדקים לדוגמא:
דוגמא לסיפור של שקר לבן שילד יכול לקבל ולאחר מכן השאלות:
נועה מחכה לחג החנוכה, כי היא ידעה שההורים שלה יקנו לה ארנב. היא ראתה שהגיע החג, היא התרגשה, פתחה את הקופסה, חשבה שיהיה ארנב והיא מצאה ספר שהיא בכלל לא רצתה. כששאלו אותה אם היא אהבה את המתנה היא אמרה תודה זה בדיוק מה שרציתי.
שואלים את הילדים:
1. האם מה שנועה אמרה להורים שלה נכון?
2. למה היא אמרה את זה להורים שלה?
🟢כיצד ניתן למדוד תיאוריית המיינד?
רוב המבחנים מבוססים על היכולת של ילדים לענות על שאלות לגבי מחשבותיהם ורגשותיהם של אחרים, יש על מבדקים אלו ביקורת רבה .
🟢מה הקשר בין תיאוריית המיינד לאוטיזם?
אחד המאפיינים המרכזיים של אוטיזם הוא עיכוב או שיבוש ביכולת תיאוריית המיינד.
פעמים רבות אוטיסטים מתקשים להבין את המחשבות, הרגשות והכוונות של אחרים. כתוצאה מכך, הם עשויים להתקשות במצבים חברתיים, בתקשורת ובהבנת נורמות חברתיות.
🟢דוגמאות לקשיים הקשורים לפגיעה בתיאורית המיינד אצל אוטיסטים:
📌קושי בהבנת רגשות בדגש על רגשות מורכבים :אנשים עם אוטיזם עשויים להתקשות לזהות ולפרש רגשות של אחרים, הן בהבעות פנים והן בטון דיבור.
📌קושי בהבנת כוונות: ייתכן שיתקשו להבין את הסיבות להתנהגות של אחרים, ולכן יפרשו אותה בצורה שגויה.
📌קושי בהבנת הומור: הומור מבוסס לעיתים קרובות על הבנת כוונות ועל היכולת לראות את הדברים מנקודת מבטם של אחרים. אנשים עם אוטיזם עשויים לכן לא להבין בדיחות או אירועים סרקסטיים.
📌קושי בשקרים לבנים: שקרים לבנים הם שקרים קטנים שאנו מספרים כדי לא לפגוע ברגשות של מישהו אחר. אנשים עם אוטיזם עשויים לא להבין את הצורך בשקרים אלו, ולכן לומר את האמת בצורה בוטה ופוגענית.
🟢מה המחקר מראה בקשר להתפתחות תיאוריית המיינד באוטיסטים?
📌ישנו פרופיל לא אחיד בביצועי תיאוריית המיינד בקרב אוטיסטים.
📌ככל הנראה ישנו עיכוב ושיבוש של התפתחותה.
📌אוטיסטים בתפקוד גבוה יכולים להצליח במטלות מדרגת ייחוס 1 ו -2 בצורה טובה אך יתקשו להעביר את היכולת הזו לאינטראקציה החברתית המעשית.
📌אוטיסטים בתפקוד נמוך עם מוגבלות שכלית יראו פגיעה עמוקה יותר ויראו קושי באבחנה בין האוטיסט לבין האחר.
📌נראה כי ההתפתחות של תיאוריית המיינד תלויה ביכולות קוגניטיביות ושפתיות.
🟢מה ניתן לעשות כדי לעזור לאנשים עם ASD לפתח תיאוריית המיינד?
ישנן מספר גישות טיפוליות שיכולות לעזור לאוטיסטים לפתח את תיאוריית המיינד.
גישות אלו מתמקדות בהקניית מיומנויות חברתיות, כגון הבנת רגשות מורכבים ורגשות מסדר גבוה כמו למשל רגשות מעורבים כמו היכולת להרגיש תחושת שמחה ועצב ביחד.
זיהוי של כוונות, קבלת פרספקטיבות שונות ועוד.
🔔לסיכום:
תיאורית המיינד היא יכולת קוגניטיבית חשובה המאפשרת לנו לחיות בעולם חברתי. פגיעה ביכולת זו מהווה אחד המאפיינים המרכזיים של אוטיזם, ויכולה להוביל לקשיים רבים בתחומים שונים בחייו של האדם. עם זאת, חשוב לזכור שקיימת שונות רבה בתיאורית המיינד אצל אוטיסטים, וניתן ללמוד ולשפר את היכולת הזו באמצעות טיפול מתאים.
Comments