השפעת זמן מסך על בריאות הנפש וההתפתחות מוחית בקרב אוטיסטים בגיל הרך
- motim51
- 24 באוק׳
- זמן קריאה 3 דקות
עודכן: 25 באוק׳
לילדים אוטיסטים יש שכיחות גבוהה יותר של בעיות רגשיות כגון חרדה ודיכאון.
זמינות המסכים הגבוהה בגיל הרך הובילה לחששות מתמשכים כי חשיפה ממושכת עלולה להשפיע לרעה על התפתחות המוח ובריאות הנפש.
מחקר חדש שפורסם לאחרונה (2025) בדק האם קיים קשר בין זמן מסך לבין חרדה ודיכאון בילדים עם אבחנה של אוטיזם בגיל הגן.
כמו כן נבדק במחקר, האם נפח קליפת המוח מהווה גורם מתווך בקשר זה. כלומר האם השפעה של זמן המסך על המצב הנפשי של הילדים היא ישירה? או שמה יש גורם שלישי באמצע (נפח קליפת המוח) שמושפע מזמן המסך ואז משפיע על המצב הנפשי.
המחקר כלל 149 ילדים אוטיסטים בגילאי 18–60 חודשים.
הילדים חולקו לשתי קבוצות בהתאם לחשיפתם היומית למסכים:
חשיפה נמוכה (זמן מסך ממוצע של כ-24.7 דקות ביום) וחשיפה גבוהה (זמן מסך ממוצע של כ-3 שעות ביום).
נאספו נתונים דמוגרפיים, ציון חומרת האוטיזם (CARS), מדדי התפתחות (Griffiths DQ), והערכות רגשיות והתנהגותיות באמצעות שאלון CBCL.
בנוסף, לכל הילדים בוצעה בדיקת MRI למדידת נפח קליפת המוח.
ממצאים עיקריים
בקבוצת החשיפה הגבוהה נמצאו רמות חרדה ודיכאון גבוהות משמעותית.
נפח קליפת המוח באזור המצחי השמאלי העליון (left superior frontal area) היה קטן יותר בילדים שנחשפו לזמן מסך גבוה.
תמונה מתוך המאמר: ניתן לראות את ההבדל בגרף בנפח קליפת המוח בין הילדים שנחשפו מעט לזמן מסך (בכחול) לילדים שנחשפו להרבה זמן מסך (באדום)
אזור ה- left superior frontal area במוח הוא בעל תפקיד קריטי בוויסות רגשות ובתהליכים קוגניטיביים הקשורים בחרדה ודיכאון.
בנוסף נמצא כי:
-פגיעה או הצרות מבנית באזור זה עלולות לפגוע ביכולת לווסת רגשות ולהעלות סיכון לחרדה ודיכאון.
-אזור זה רגיש במיוחד לשינויים סביבתיים בגיל הרך ולכן עשוי לשמש מתווך בין גירויים סביבתיים (כמו זמן מסך גבוה) לבין תוצאות רגשיות.
נמצא שככל שזמן המסך עולה יש עלייה ברמת החרדה והדיכאון וירידה בנפח הקורטקס המצחי השמאלי העליון.
ניתוח סטטיסטי הצביע כי נפח קליפת המוח באזור זה תיווך באופן מלא את הקשר בין זמן המסך לתסמיני חרדה ודיכאון.
הסבר אפשרי לממצאים
יש שתי תיאוריות מרכזיות שמוצעות כהסבר לממצאים:
תיאוריית ההחלפה (Displacement hypothesis): הזמן המוקדש למסכים בא על חשבון פעילויות מקדמות מוחית, כמו משחק חברתי וקריאה, מה שעלול לפגוע בהתפתחות המוח.
תיאוריית ההסרה הסלקטיבית (Selective elimination): שימוש מועט במסלולים עצביים עקב חשיפה פסיבית למסכים עלול להוביל לדילול סינפסות, במיוחד בילדים אוטיסטים בעלי רגישות נוירו-ביולוגית גבוהה.
הערות חשובות
במחקר אין הבחנה בין סוגי המסכים ותכני הצפייה.
מהמחקר הנוכחי לא ניתן לקבוע סיבתיות: הממצאים מראים קשר בין בין זמן מסך גבוה לבין סימני חרדה ודיכאון, אך אי אפשר לדעת בוודאות שהמסכים הם שגרמו לבעיות הרגשיות.
כלומר, אי אפשר לוודא אם זמן המסך גרם לפגיעה רגשית, או שאולי ילדים שסבלו יותר מחרדה או קושי רגשי פשוט נטו לצפות יותר במסכים.
בנוסף, במצב כזה יש גורמים נוספים שיכולים להשפיע, כמו רמות תמיכה בבית, שינה, הרגלי תקשורת או תכני הצפייה והם לא תמיד נמדדו או נשלטו במחקר.
טיפים פרקטיים לניהול זמן המסך בבית והמלצות משרד הבריאות
בפברואר 2020 פורסם נייר עמדה משותף של איגוד רופאי בריאות הציבור, איגודי רופאי ילדים וגופים נוספים כגון משרד הבריאות עם הנחיות בנוגע לחשיפה של ילדים למסכים:
שעות חשיפה מומלצות על פי גיל:
• גיל 0-2 שנים: יש למנוע חשיפה למסכים ככל שניתן.
• גיל 2-5: עד שעה ביום, כשהמטרה היא כמה שפחות.
• לילדים בגיל 6–18: ניתן להמליץ על עד שעתיים ביום של זמן מסך כולל כל הסוגים.
דגשים נוספים:
–לבחור בתכני צפייה מותאמים לגיל הילד, לצפות יחד עם הילדים בתוכנית ולשוחח איתם על התכנים הנצפים. רצוי, שהתכנים לא יהיו בעלי קצב מהיר ו/או אגרסיבי ככל האפשר.
–הסרת מסכים מהחדר השינה והימנעות משימוש בשעה לפני השינה.
–הפסקות בזמן הצפייה לטובת שמירה על בריאות העין. הכלל 20-20-20, כל 20 דקות של צפייה, הפסקה למשך 20 שניות ולהסתכל למרחק של 20 רגל (6 מטר).
-לא רק הזמן הוא חשוב אלא גם איכות השימוש לבחור תכנים טובים, להיות פעיל בתיווך, להשתדל לבחור תכנים בו הילד צריך להיות אקטיבי, לדוגמא משחקים בהם הילד נשאל שאלות וצריך לבחור בין תשובות שונות.
-הבהרה חשובה: ילדים שמשתמשים בתקשורת תומכת חלופית כמו טאלבט על מנת לתקשר, לא נמליץ להם להפסיק להשתמש במסך כי זהו כלי תקשורתי אקטיבי תפקודי חשוב עבורם.
🛠️ איך ליישם את ההמלצות בפועל?
הגדירו “שעות ללא מסך” בבית למשל בזמן ארוחות, שעה לפני השינה, וגם בשעות משחק חופשי ללא מסכים.
הציבו גבולות ברורים וטאבלטים/טלפונים עם “בקרת הורים” שמגבילה זמן שימוש.
ניתן להשתמש במסך ככלי ללמידה, לנצל את זמן המסך לתכנים איכותיים הדורשים מהילד להיות אקטיבי ופחות פסיבי בבהייה מול המסך.
הורים כדוגמא אישית להתנהגות: לצמצם את זמן המסך שלכם כאשר אתם עם הילדים.
למאמר המלא:
לנייר העמדה המלא בנוגע לחשיפה למסכים:
לכל העדכונים בתחום האוטיזם והאירועים מהמרכז שלנו, הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה שלנו (הודעות בלבד): 👇🏻
תגובות